$
הייטק והון סיכון

משקיע העל מציג: טעות התקצוב שגורמת לסטארט-אפים להיכשל

בן הורוביץ, שותף מייסד בקרן ההון סיכון המובילה בעמק הסיליקון, טוען ששיטת התקצוב הנהוגה בחברות הזנק היא מתכון לאסון. הוא מסביר מדוע היא גוררת את העובדים למלחמות אגו יקרות ומציע במקומה תהליך פשוט וישיר

ניצן סדן 15:5824.07.14

מהי הטעות הנפוצה והקטלנית ביותר שעושים יזמים בעת תכנון תקציבי סטארט-אפים? משקיע העל בן הורוביץ, שותף מייסד בקרן אנדריסן-הורוביץ, הסביר בבלוג שלו כי גם חברות בעלות רעיונות מעולים ומוצרים טובים עשויות לכשול בקלות בשל מתודת תקצוב שגויה.

קרן אנדריסן-הורוביץ הפכה בשנים האחרונות למובילה בעמק הסיליקון והמיתוג שלה נחשב לחזק גם משל קרנות ותיקות וחזקות כסקויה, גריילוק וקליינר פרקינס. הקרן פועלת במודל לא שגרתי בהשקעותיה ומעורבת בצורה פעילה בהתנהלות חברות הפורטפוליו שלה – מהתוכנית העסקית ועד לייעוץ ולסוגיות שקשורות בתרבות ארגונית.

 

בן הורוביץ (משמאל) ושותפו, מארק אנדריסן בן הורוביץ (משמאל) ושותפו, מארק אנדריסן צילום: בלומברג, רויטרס

 

התקציב הופך למשחק מסוכן

 

תפיסתו של הורוביץ בנושא התקצוב גם היא אינה שגרתית במיוחד. לראייתו, רוב החברות מבצעות את תהליך התקצוב בשמונה שלבים: קביעת יעדי צמיחה, פירוק היעדים והקצאתם כמשימות למנהלים ולצוותים, הגדרת מדדים כמותיים למשימות, תכנון כ"א חדש שיידרש לביצוע כל משימה, הערכת העלות, השוואת המהלך לנהוג בתעשייה, התאמות מקומיות לשווקים שונים והוצאה לפועל.

 

אבל בפועל, מדובר בפריטת מהלך התקצוב למשהו חווייתי ולא תכליתי. "כשאתם שואלים את המנהלים שלכם מה הם צריכים, אתם למעשה מבצעים משחוק (גיימיפיקציה)", הסביר הורוביץ. "מטרת המשחק, מבחינתם, היא להרכיב את הצוות הכי גדול שאפשר ובכך להגדיל את חשיבות הפונקציות שלהם במשימה ואת חשיבותם האישית לחברה. אתם בטח חושבים 'לא אצלי בחברה, האנשים שלי לעולם לא ישחקו בזה', אבל כך המשחק עובד: אם אדם אחד מתחיל, כולם ייכנסו אחריו".

 

לדבריו, חברות שפועלות לפי תפיסה זו נמצאות כמה צעדים לפני שקיעה לתרבות ארגונית חולה ומשם קצרה הדרך לפשיטת רגל או לכישלון המשימה. ההסבר שלו הוא שהשיטה מתחילה בהנחה שהתקציב מספיק לביצוע המשימה, כאשר בפועל מופיעות הוצאות לא מתוכננות שמייקרות ומעכבות את הפרויקט. בנוסף, עצם הכישלון עשוי להציב את המנהלים שניפחו את התקציב שלהם באור בעייתי, מה שיכול לדרדר את היחסים בתוך החברה.

 

קודם לתקצב, אחר כך להרחיב

 

תחת זאת, הוא מציע טכניקה משלו שיכולה להשלים את התהליך ואף להחליף אותו לחלוטין. לפני ששולחים את המנהלים לדרכם עם התקציב שקיבלו והמשימה, שווה לבצע עוד תהליך שייעל את הפעולה.

 

ראשית, יש לחתוך את התקציב שחושב ב-10 עד 25% כדי שיהיה מקום להרחבתו רק לפי צורך. לאחר מכן, יחולק התקציב בין בעלי המשימות. השלב הבא הוא הגדרת היעדים ביחד עם בעלי המשימות, מה שיאפשר להם להציג רעיונות ואפשרויות נוספות, שניתן לתקצב מתוך חיתוך התקציב המקורי. או במילים אחרות - לתת למנהלים את התקציב ולראות מה הם צריכים, במקום לשאול מה הם רוצים כדי להרכיב תקציב.

 

אנדריסון-הורוביץ גייסה ‭2.5‬ מיליארד דולר וצירפה לפורטפוליו החברות שלה את הסטארט-אפים המבוקשים ביותר של עידן הפוסט-פייסבוק, עם חברות כמו ‭,Airbnb‬ פינטרסט, ליפט וקאנבס. שיטת הפעולה שלה הגיעה לאחרונה לישראל ואומצה בידי קרן אלף של אדן שוחט ומייקל אייזנברג.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x