• תפריט
אינטרנט

אורי גלר העלים לי את המרחב המוגן

הקמפיין היוקרתי של פיקוד העורף קורא לגולשים להיכנס לאתר ייעודי ולגלות מהו המקלט הקרוב לביתם וכמה זמן יש לה להגיע אליו. בפועל, הוא מספק את המידע הזה באופן מבלבל - ושאינו נגיש לקשישים ולמי שאינו דובר עברית

ברק דנין 13:5919.05.14
פיקוד העורף יצא לאחרונה בקמפיין מושקע (שעלותו טרם נחשפה) בכיכובו של אורי גלר שמטרתו לספר לאזרחי ישראל שני פרטים קריטיים: היכן נמצא המרחב המוגן הקרוב למקום מגוריהם ובתוך כמה זמן מרגע הישמע האזעקה יהיה עליהם להגיע אליו.

הקמפיין העלה תהיות לגבי התקציב הגדול שהושקע, לכאורה, במתן מידע כל כך פשוט. אין ספק שאפשר היה לקבל אותו עם הרבה פחות רעש, צלצולים ואורי גלר. בדיקה פשוטה של האתר אליו מפנה הקמפיין מגלה שהמידע שמוצג בו אינו שימושי בעליל.

 

עברית קשה שפה

 

ביקשתי מאבא שלי להשתמש באתר. אבי, אבינעם דנין, בן 75, הוא פרופ' לבוטניקה בגמלאות המבלה שעות רבות מדי מול המחשב, בכתיבת מאמרים ובגלישה באתרים שונים הקשורים לעיסוקו האקדמי. הקשיים התחילו כבר בשניות הראשונות. למרות חיבור האינטרנט המהיר בביתו (40 מגה-ביט), הדיבור של אורי גלר נשמע מקוטע. כשהוא התבקש להזין את עיר מגוריו, הוא הקליד "ירושלים" אבל מיד אמר "שום דבר לא מופיע". באמת שום דבר לא הופיע בתוך תיבת הטקסט בה הקליד.

 

אנגלית? לא אצלנו אנגלית? לא אצלנו

 

המקלדת שלו היתה על השפה האנגלית באותו רגע - והאתר שלף הודעה קטנה בה נכתב "יש לכתוב בעברית בלבד", שנכתבה בעברית. בהתחשב בכך שלא כל אוכלוסיית ישראל דוברת עברית או קוראת את השפה - בדגש על קשישים - מדובר בבחירה בעייתית מאוד של פיקוד העורף.

 

איפה זה 194?

 

בסוף התהליך אורי גלר מציג את שני הנתונים החשובים: שם המרחב המוגן וזמן הכניסה (המקסימלי) למרחב המוגן.  שאלתי את אבא שלי מה אומר "זמן הכניסה". הוא הבין בלי בעיה. שאלתי אותו מתי ישתמש ב"ירושלים 194". התשובה שלו: "אין לי מושג". בפינת המסך אמנם אפשר למצוא אתר כפתור "הכירו את החלוקה החדשה למרחבי התגוננות" אך הוא אינו בולט וניסוח הטקסט מבלבל. היה ניתן לפתור זאת בקלות ע"י הוספת הסבר שמקושר לשורת טקסט לחיצה בנוסח "מה זה אומר?" מתחת למספר המרחב המוגן.

 

הנתון אינו ברור, כפתור ההרחבה נחבא אל הכלים הנתון אינו ברור, כפתור ההרחבה נחבא אל הכלים

 

מה הסיכוי שנזכור את המידע הזה? היה כדאי להוסיף כפתור "הדפסה" בצמוד למידע על המרחב וזמן הכניסה למיגון. כך הציבור היה יכול להניח את המידע שקיבל במקום בולט, למשל על המקרר, ולחזור אליו במהירות בשעת הצורך. פיקוד העורף היה זוכה כך למקום של כבוד בבית ובחשיפה חוזרת למידע, חשיפה שהיתה עוזרת לאזרחים לשנן אותו ולזכור אותו. גם כאן חסרה, באופן ברור, מחשבה על קהל היעד, צרכיו ויכולותיו.

 

לסיכום, רעש וצלצולים (וגם אורי גלר) הם נהדרים כדי לתפוס תשומת לב, אבל הם לא יכולים לבוא על חשבון העברת המסר לאזרח. גם אם פיקוד העורף מרוצה מהתוצאה, זה לא מצדיק יצירת אתר עם בעיות שמישות קריטיות ומאתגרות, בו 50% מהמידע שאמור לעבור לאזרח לא מובן. במקרה הספציפי הזה, התוצאה של כשל כזה עשויה להיות הרת-אסון.

 

הכותב הוא יו"ר ארגון חוויית משתמש ישראל (UXI). הכנס השנתי החמישי של הארגון יתקיים ב-16-18/6 ב"אווניו", קריית שדה התעופה.

בטל שלח
    לכל התגובות