$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

סמארטפונים: הקללה שלכם היא הברכה של העולם השלישי

מחקר מראה שהזינוק בתפוצת הטלפונים מחסלת את מכת האנאלפביתיות במדינות עניות, למה האקרים כל כך אוהבים את נהלי האבטחה של אפל ואיך יתכן שכל הטכנולוגיה שלנו עדיין לא הצליחה למצוא חיים בחלל

יוסי גורביץ 13:0424.04.14
אולי הם בכל זאת טובים למשהו

 

דו"ח של אונסקו, ארגון קידום התרבות של האו"ם, מוצא שהשימוש הרווח במכשירים סלולריים - שבעולם הראשון מוביל בעיקר לבורות, אובדן כושר ריכוז, תמונות סלפי בלתי פוסקות והקמת חברות סטארט-אפ מיותרות - דווקא עשוי להיות מועיל לעולם השלישי. ספציפית, נטען שם שהשימוש בסלולר מעודד אוריינות.

 

אנאלפבתיות היא לא רק בעיה של סלבריטאים בישראל: היא בעיה של חלקים ניכרים מהעולם השלישי. זה האחרון סובל במקרים רבים משילוב קטלני של אוכלוסיה צעירה עצומה והעדר תשתיות חינוך. האנשים שבכל זאת מקבלים חינוך מחליטים לעתים קרובות שעתידם צריך להיות במקום אחר, לא במקום בו הם גדלו, ואם חשבתם שבריחת המוחות משפיעה לרעה על ישראל, היא משפיעה על אפריקה הרבה יותר לרעה.

 

ילדים בשכונת עוני בדרום אפריקה ילדים בשכונת עוני בדרום אפריקה צילום: איי אף פי

 

אלא שכעת, מוצאת אונסקו, נמצא סוג של פתרון. היא בחנה את השימוש בסלולר באפריקה ומקומות אחרים - ספציפית, אתיופיה, גאנה, הודו, קניה, ניגריה, פקיסטן וזימבבואה - שם שיעור האנאלפבתיות בקרב מבוגרים הוא 34% בממוצע ובקרב ילדים - 20%. כ-5,000 איש ענו על שאלונים, מתוך אוכלוסיה שמשתמשת בטכנולוגיה של WorldReader, ארגון לא ממשלתי שמספק אפליקציות לכסילופונים (טלפונים לא חכמים) שמאפשרים קריאה של ספרים.

 

מבין הנשאלים, 62% אמרו שהם נהנים יותר מקריאה מאז שהחלו לעשות זאת על סלולרים. יש לציין שלפני כן, הגעה של ספרים לאותם מקומות היתה חזיון בלתי נפרץ. שליש מהנשאלים אמרו שהם משתמשים בסלולר כדי להקריא ספרים לילדים שלהם, ועוד שליש אמרו שהם היו עושים זאת אם היו יותר ספרים לילדים.

 

אף שנשים הן שיעור קטן ביחס מקרב הקוראים - 23% בלבד - הרי שהן משקיעות הרבה יותר זמן בקריאה: 277 דקות בחודש בממוצע, בהשוואה ל-33 דקות בממוצע בקרב גברים. המסקנה של הדו"ח היא שכשנשים מתחילות לקרוא, הן קוראות הרבה יותר. יש לציין עוד שבחלק ניכר מהעולם, הרעיון של חינוך לנשים עדיין מתקבל בחשדנות, כפי שהתקבל בשעתו הרעיון של חינוך לעבדים.

 

לכשישה מיליארד מתושבי העולם יש כעת טלפון סלולרי. רק ל-4.5 מיליארד יש גישה לתא שירותים עם מים זורמים. אנחנו עושים משהו לא נכון.

  

יש חור באייפון, הו יוסף, הו יוסף

 

אפל שכרה לפני כשנתיים את קריסטין פאג'ט, האקרית מפורסמת, כדי שזו תעבוד בצוות האבטחה שלה. פאג'ט עזבה את החברה אחרי כשנה, ועכשיו היא פותחת חזית נגד אפל.

 

לדברי פאג'ט, אפל סגרה לפני שלושה שבועות פרצה ב-OS X, תוך שהיא מפרטת את הפרצות שהיא סוגרת - ומתעלמת מהעובדה שהפרצה ב-OS X משמעה גם פרצה ב-iOS, מערכת ההפעלה הסלולרית שלה. את הפרצה ב-iOS אפל סגרה רק אתמול.

 

נהלי אבטחה בעייתיים. אייפון 5C של אפל נהלי אבטחה בעייתיים. אייפון 5C של אפל צילום: איי אף פי

 

המשמעות היא שאפל הודיעה להאקרים לפני שלושה שבועות על פרצה ב-iOS, אבל לא עשתה שום דבר בנושא, וטרחה לסגור את הפרצה במערכת ההפעלה השניה שלה (והפופולרית בהרבה) באיחור משווע.

 

הידיעה הזו מגיעה חודשיים אחרי שאפל עשתה תרגיל דומה עם פרצת Goto fail הידועה לשמצה: סגרה אותה קודם כל ב-iOS, ורק ארבעה ימים אחר כך גם ב-OS X. האקרים ציינו אז שאפל מספקת לפורצים מפת דרכים: הרבה יותר קל לתכנן מבצעי פריצה כשאתם יודעים שכשהיעד סוגר דלת, הוא תמיד משאיר חלון פתוח.

  

אופס, טעינו במספר

 

אחת מטכנולוגיות המעקב הבולטות של השנים האחרונות היא מצלמת לוחית הרישוי. זו מותקנת בשלל מקומות (לעתים קרובות בתוך רמזורים) ומצלמת את הלוחית של כל רכב חולף. תוכנת מחשב עוברת על המספרים, ואם היא מזהה רכב גנוב או מבוקש בשל סיבה אחרת, היא מודיעה למשטרה. מטבע הדברים, אם לוחית רישוי עברה בשני רמזורים או יותר, המידע הזה מספק כיוון די מדויק של הרכב.

 

אבל לפעמים הטכנולוגיה כושלת: מוקדם יותר החודש נסע עורך הדין מארק מולנר בקנזס סיטי בדרכו הביתה, כשלפתע יורט על ידי שני כלי רכב משטרתיים. אחד השוטרים יצא מהרכב בכיוונו עם אקדח שלוף, לעיני אשתו ההרה והמזועזעת של מולנר.

 

מצלמת תנועה מצלמת תנועה צילום: תומר הדר

 

מה קרה? ובכן, מצלמת לוחית זיהוי קראה לא נכון את המספר של מולנר. היא החליפה 7 ב-2. המספר המבוקש היה בעצם של רכב אחר לגמרי – מולנר נהג ב-BMW בעוד שהמספר היה שייך לאולדסמוביל. זה לא היה מספיק טוב כדי למנוע ממנו מצב שבו שוטר מאיים עליו בנשק.

 

חשוב לציין שהסיפור נגמר בטוב, הרבה בזכות העובדה שמולנר הוא עורך דין. הוא ידע מה לא לעשות במגע עם שוטר חמוש. מישהו אחר, שהיה נכנס לפאניקה (או, בהתחשב בכך שמדובר בארה"ב - היה כהה עור) היה יכול לצאת מהסיפור הזה אחרת לגמרי. המקרה הזה איננו היחיד שבו המצלמות הללו הובילו את השוטרים לאדם הלא נכון. אישה אולצה לצאת מהרכב שלה באיומי אקדח בגלל שהמצלמה טעתה; בית המשפט פסק שלשוטרים היה חשד סביר כדי לנהוג כפי שנהגו, ושהכוח שבו השתמשו היה סביר.

 

בעיית המסנן הגדול

 

כוכב שעליו ניתן לקיים חיים זוהה לאחרונה, וקוטלג כקפלר-186f. הזיהוי שלו מעלה שוב לדיון את הפרדוקס של פרמי: בהנתן שהיקום מכיל מיליארדי כוכבים שמאפשרים חיים, איך קרה שעוד לא פגשנו חיזרים? לשאלה הזו יש שתי תשובות מקובלות, שתיהן מעוררות אי נחת.

 

האחת אומרת שמה לעשות, פוטנציאל זה נחמד אבל עד כה חיים תבוניים לא התקיימו על אף כוכב מתאים, או על כל פנים לא מספיק תבוניים כדי לצאת מהכוכב. אחרי הכל, גם הגישושים שלנו החוצה הם עד כה חלקיים למדי.

 

מנפלאות התבונה: נשק להשמדה המונית מנפלאות התבונה: נשק להשמדה המונית

 

זו עוד התיאוריה הנחמדה. התיאוריה האחרת, שזוכה לכינון המסנן הגדול (The Great Filter) אומרת שיש שלב בהתפתחות של גזע תבוני, שבו הוא פשוט מכחיד את עצמו. שרדנו את הטבע המקומי לא רע יחסית, אומרת התיאוריה, אבל אנחנו נמצאים בנוכחות של כלי נשק גרעיניים טיפה יותר מחצי מאה - הבזק במונחים אבולוציוניים. לפחות בשני מקרים מתועדים (במשבר הטילים בקובה ובלילה מסויט בפיקוד הטילים הסובייטי בתחילת שנות השמונים) היינו במרחק של כמה נשימות, מעט פחות שיקול דעת וטיפה יותר אלכוהול מהכחדה. ואלוהים יודעת איזה המצאות נוראיות עוד יגיעו; שמעתם פעם על פצצת הניוטרון? נשק שהורג בקרינה כל מה שחי אבל משאיר את הבניינים שלמים? לכו תדעו אילו כלי משחית הומצאו ואנחנו לא יודעים עליהם.

 

התיאוריה הזו, כמובן, שואבת את כוחה מאימי המלחמה הקרה, שאמנם התעוררו לאחרונה עם התרגילים של פוטין באוקראינה אבל לחלק ניכר מהאוכלוסיה הם, במקרה הטוב, זכרון עמום. המדור רוצה להציע תיאוריה שלישית: עם התפתחות המדיה החברתית, המין האנושי עסוק כל כך בבהיה בטבור של עצמו, שאין לו זמן וכוח לעשות משהו רציני כמו לצאת החוצה ממערכת השמש.

  

בהנחה שזה בכלל אפשרי.

 

קצרצרים

 

1. אמזון נערכת להשתלטות לא רק על שוק הספרים אלא גם על שוק המכולות: החברה מציעה כעת למשתמשי מועדון Prime שלה משלוחים עד הבית של עד 22 ק"ג (!) של מוצרי מכולת בעלות של שישה דולר בלבד. ההצעה תקפה ב-48 המדינות היבשתיות של ארה"ב בלבד, אבל היא עוד צעד לקראת עתיד שבו בכלל לא צריך לצאת מהבית. לא בטוח שזה רעיון טוב כל כך, אלא אם אתם בעלי מניות של אמזון.

 

גם ספרים, גם מצרכים. מחסן אמזון גם ספרים, גם מצרכים. מחסן אמזון צילום: בלומברג

 

2. הפרלמנט הברזילאי העביר חוק זכויות רשת, שמעגן בחוק את נייטרליות הרשת. הוא קובע עוד שחברות מסחריות מוגבלות בסוג המידע ובכמויות שלו שהן רשאיות לאסוף על אזרחים ברזילאים, ושהתקשורת באמצעות הרשת צריכה להיות "חסינה וחשאית": הוא דורש מספקיות הרשת בברזיל לפתח פרוטוקולים לתקשורת חשאית בין משתמשי הרשת. החוק הוא תולדה ישירה של החשיפות של סנודן, אבל מבקריו מתלוננים על כך שאחד הסעיפים בעלי השיניים - שהיה אוסר על הוצאת מידע משתמשים ברזילאים מחוץ לברזיל, מה שהיה מאלץ את חברות הרשת לבנות חוות שרתים שם - הוצא ממנו ברגע האחרון. בגוגל ופייסבוק נושמים לרווחה.  

 

3. הביקורת על גוגל גלאס מגיעה מכל הכיוונים. כפי שדיווחנו אתמול, גם האוונג'ליסט המוביל של המיזם, רוברט סקובל, כבר לא מתלהב ממנו - והוא לא היחיד. אחרים חושבים שכל הרעות החולות של גוגל - המעמד החברתי שלה, השותפות שלה עם שירותי הביון, התמחור של המכשיר ב-1,500 דולר, שהופך את השימוש בו בפומבי להצהרה על עושר - מתנקזות לתיעוב כלפי המכשיר. עם זאת, מנהל השיווק של גוגל לא מבין על מה כל הרעש: לדבריו, הביקורת דווקא חיובית. הוא טוען ש"כשיש ביקורת, זה סימן שאתה משבש", ושיבוש הוא כמובן דבר טוב, ולא משנה מה אתה משבש – למשל, את הפרטיות של אנשים אחרים. כנראה שהוא שכח את פרשת גוגל Buzz ואת מה שעשתה הביקורת לשירות האומלל והמיותר ההוא.  

 

4. במהלך השבועות האחרונים, טענה אפל בעקשנות שלמשתמשיה אין שום סיבה לחשוש מפרצת-הענק הארטבליד, שהכל טוב ושיתמקדו במה שהם עושים. בשקט-בשקט, היא הוציאה אתמול שדרוגים לחלק מהחומרה שלה שאמורה לטפל באותה הפרצה עצמה. מצד אחד, טוב שלשם שינוי (ראו למעלה)  אפל מתייחסת ברצינות לפרצות אבטחה, למרות האגדה שלה שבמוצרים שלה אין בעיות אבטחה; מצד שני, לא הגיע הזמן לגאול את מעריצי אפל מהאגדה הזו?

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x