• תפריט
חדשות טכנולוגיה

מהרחם למחשב: חדר הלידה של המאגר הגנטי הישראלי

הצעת חוק שאישרה ועדת השרים תחייב עריכת בדיקות גנטיות לכל תינוק מיד לאחר הלידה כדי לזהות מחלות, אולם המידע יישמר במאגר שאליו תהיה גישה לרשויות אכיפת החוק. מתנגדים: "מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות האזרחים"

עומר כביר 12:4612.03.14

המדינה תוכל לבצע בדיקות גנטיות לכל תינוק שנולד בישראל ולרכז את המידע במאגר גנטי, כך עולה מהצעת חוק לתיקון "חוק מידע גנטי" שמקדמים משרד הבריאות וח"כ מאיר שטרית, מיוזמי המאגר הביומטרי.

ההצעה הוגשה לראשונה בכנסת הקודמת, אבל עלתה לדיון ואושרה בקריאה טרומית רק בכנסת הנוכחית, אחרי שאושרה בוועדת השרים לחקיקה ביולי 2013. לפני כשבועיים וחצי עלתה הצעת החוק לדיון ראשון בוועדת המדע והטכנולוגיה, וכעת מתברר כי היא כוללת שורת סעיפים בעייתיים בכל הנוגע לשמירה על פרטיות אזרחים.

 

"בדיקת סקירה ליילודים תבוצע לכל יילוד הנולד בישראל, בסמוך ללידתו, לפי ההוראות הרפואיות לביצועה ולפי האמור בסעיף זה, אלא אם הביעו כל האחראים על היילוד התנגדותם המנומקת לכך, מראש ובכתב", נכתב בהצעת החוק. "נטילת דגימה מיילוד לשם עריכת בדיקת סקירה ליילודים תיערך בבית החולים שבו נולד בסמוך ללידתו, או על ידי איש צוות רפואי מוסמך הבודק את היילוד בסמוך ללידתו".

 

לפי הכתוב, מטרת הבדיקה היא לאפשר גילוי מוקדם של מחלות גנטיות שעלולות לגרום לפגיעה ניכרת בתפקוד שטיפול מוקדם בהן יסייע לטיפול. ואולם, לדברי עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, שהתייחס לראשונה לסוגיה בבלוג האישי שלו, מהניסוחים שמופיעים בהצעת החוק משתמע שהדגימות שיילקחו יישמרו במאגר שטבעו המדויק לא הובהר.

 

תינוקיה בבית החולים שערי צדק. האם כבר מינקות יתחיל התיוג הגנטי? תינוקיה בבית החולים שערי צדק. האם כבר מינקות יתחיל התיוג הגנטי? צילום: אלכס קולומויסקי

 

הדבר משתמע מכותרת הסעיף שתחתיו מופיעה ההצעה ("לקיחת דגימה ביולוגית לשם ביצוע בדיקה גנטית, עריכת בדיקה גנטית ושמירתה"), מניסוח באחד מסעיפי המשנה שלשונו: "דגימות שניטלו לשם בדיקת סקירה ליילודים יישמרו בהתאם להוראות שנקבעו", ומניסוח מטריד עוד יותר בסעיף אחר שקובע: "רשויות אכיפת החוק או רשויות הביטחון לא יעשו שימוש בדגימות שניטלו לשם בדיקת סקירה ביילודים לרבות לא כאמצעי זיהוי, כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי... למעט לצורך איתור נעדרים או זיהוי אלמונים".

 

המשמעות היא שכברירת מחדל המדינה תאסוף דגימות דנ"א מכל התינוקות שנולדים בישראל, אלא אם הוריהם הביעו לכך התנגדות מראש ובכתב (כאשר לא נכללות הגדרות לגבי אופן יידוע ההורים על אפשרותם להתנגד), ודגימות אלו יישמרו במאגר אשר טיבו ואופן תפעולו לא ברור, אך לרשויות אכיפת החוק תהיה כנראה גישה אליו. לפי הצעת החוק, גישה זו אמנם תוגבל רק לצורכי איתור או זיהוי, ואולם עצם קיום מאגר שכזה מהווה סכנה בפני עצמו, הן אם המידע בו ידלוף והן אם ייעשה בו שימוש לא תקין על ידי בעלי הגישה אליו, ובכל מקרה לא מן הנמנע שבעתיד יורחבו אפשרויות השימוש של רשויות החוק.

 

"שלב מגלומני"

 

תיקון אחר בהצעת החוק מעורר חששות גם הוא, שכן הוא קובע: "ניטלה דגימה מגופו של אדם במהלך טיפול רפואי בו, שבוצע בהסכמתו מדעת, יראו אותו כאילו הסכים גם לשימוש בחלק הדגימה לצורכי מחקר שיאושר כדין, לרבות מחקר גנטי, אלא אם כן הביע התנגדותו לכך". כלומר, בכל פעם שתתבצע בדיקה גנטית ניתן יהיה להשתמש בדגימה לצורכי מחקר מדעי גם אם לא נתנו לכך הסכמה מפורשת (מנגנון Opt-Out), ושוב כאשר אין כל הבהרה לגבי חובת היידוע של האזרחים.

 

"במקור חוק מידע גנטי היה חוק מצוין שאסר על הדברים האלו", אמר קלינגר ל"כלכליסט". "הצעת החוק, בנופך הנוכחי, היא עוד שלב מגלומני שבו המדינה מעוניינת לאסוף שלא לצורך מידע על הציבור, לסכן את האזרחים, לפגוע בפרטיות שלהם ולאפשר שימוש במידע הגנטי שלנו גם מבלי שניתנה הסכמה מפורשת ומודעת".

 

ח"כ שטרית היה היוזם של "חוק מידע גנטי" לפני יותר מעשור. החוק מסדיר את סוגיית עריכת בדיקות גנטיות לצרכים רפואיים או פרטיים, ונועד בין היתר להגן על זכות הנבדק לפרטיות בכל הנוגע למידע גנטי מזהה. לדברי שטרית, הוא מקדם כעת את התיקון כדי להתאים את החוק לשינויים הטכנולוגיים שחלו בשנים שחלפו. הצעת החוק נוסחה בתיאום עם המחלקה המשפטית של משרד הבריאות.

 

ח"כ מאיר שטרית ח"כ מאיר שטרית צילום: אלכס קולומויסקי

 

לדברי שטרית, הצעת החוק לא משנה את מהות החוק המקורי. "הבדיקות הגנטיות היום הרבה יותר עממיות ופופלריות. מטיפת דם אחת או חתיכת עור אפשר למצוא כמעט את כל הרצף הגנטי שלך. החוק המקורי הסדיר בישראל את הנושא של בדיקות גנטיות: למי מותר לעשות בדיקה כזו, באילו תנאים, מה צריך להגיד לאדם לפני שעושים בדיקה, האם צריך הסכמה שלו או לא. לפני שחוקקתי את החוק לא היתה שום הסדרה. הוא הסדיר את הנושא בצורה ברורה והיה אחד החוקים הראשונים בעולם.

 

"כבר אז צפיתי שהבדיקות יתפתחו בהיקפים עצומים ויהיו כמעט אוטומטיות. יש גם מקצועות חדשים שנוצרו מאז, כמו סוגי יועצים גנטיים. השימוש במידע הוא מאוד חשוב, איך מוסרים, למי מוסרים ואיזה מידע מוסרים. לכן חייבים להתאים את החוק כדי שלא ייווצר חס וחלילה מצב שבו אנשים מקבלים תוצאות שהם עלולים לפרש בצורה לא טובה, ולהגדיר את המקצועות החדשים שנכנסו לשוק מאז". בנוגע לסעיפים שבמחלוקת אמר שטרית שהם יוזמה של משרד הבריאות וכי יש לפנות למשרד בנושא.

 

"איתור מוקדם"

 

ממשרד הבריאות נמסר ל"כלכליסט": "רשויות אכיפת החוק או רשויות הביטחון לא יעשו שימוש בדגימות שניטלו לשם בדיקת סקירה ביילודים, לרבות לא כאמצעי זיהוי, כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי... למעט לצורך איתור נעדרים או זיהוי אלמונים, כמשמעותם בחוק האמור ובכפוף להוראותיו. כלומר, קודם כל - רשויות אכיפת החוק לא יוכלו לעשות שימוש במאגר לשום מטרה פרט לזיהוי אלמונים ואיתור נעדרים.

 

רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות צילום: עמית שעל

 

"מדובר בבדיקות שנעשות לגילוי מחלות חמורות ביילודים שניתן למנוע ולשפר את המצב על ידי איתור מוקדם. מכיוון שמדובר בבדיקה פשוטה שהיא לגמרי לטובת הילד, שעלול להינזק קשות מאי-ביצועה באופן שעלול לגרום לו נכות קשה, פיגור ואף מוות - איננו חושבים שצריך לקבל את הסכמת ההורים אלא הורה שמתנגד הוא שצריך לבוא ולומר זאת".

 

בנוגע לשימוש בדגימות במחקר נמסר: "התיקון מבוסס על המלצות ועדת שטיינברג בנושא שימוש בדגימות למחקר, ועל מחקרים שהראו שלמרבית האנשים (בשיעור גבוה מאוד) לא באמת אכפת מה ייעשה בדגימה קטנה שניטלה מגופם במהלך ניתוח למשל, אם זה יכול להועיל למחקר - ובלבד שמובטחת אנונימיות של הדגימות - ואת זה הצעת החוק מבטיחה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x