שוטה וכספו הווירטואלי: אללי, היכן הביטקוינים שלי?
משקיעי בורסת Mt. Gox המומים מקריסתה כאילו שכחו איזה מין הימור הוא המטבע הווירטואלי, גוגל פועלת לביטול חקיקה שתסייע למלחמה בתאונות דרכים וחברות ההייטק לא מוכנות לסייע לפעילים להביא את בשורת החירות לצפון קוריאה
15:22
26.02.14
כשהבועה מתפוגגת
עד לאחרונה, בורסת הביטקוין Mt. Gox היתה המובילה בתחומה, אבל בשנה האחרונה היא איבדה ממעמדה במהירות. בשלושת החודשים האחרונים, אירוע ביזארי גרר אירוע ביזארי: תחילה הודיעה גוקס שהיא לא מאפשרת משיכת כספים, ואחר כך הודיעה שיש פרצה בקוד של המטבע ביטקוין עצמו, כזאת שמאפשרת לגנוב אותו בקלות. שלשום פרשה מקרן ביטקוין, הארגון הרופף שאמור לאגד את שלל הבורסות; אתמול היא נסגרה לגמרי. לא ברור מה בדיוק קרה שם, אבל המנכ"ל נעלם, החברה סבלה מגניבה מסיבית של החסכונות של המשתמשים שלה - בשווי של כמה מאות מיליוני דולרים - והנכסים שלה לא יוכלו לכסות את הנזק.
משקיעי ביטקוין רבים הגיבו בהלם ותדהמה בפורומים ובראיונות לכלי התקשורת. כנראה שהם מעולם לא שמעו את הביטוי "שוטה וכספו נפרדים במהירות". לא מעט אנשים שבנו תיאולוגיות של ממש סביב המטבע המפוקפק הזה לא יודעים איך לאכול את הנפילה הזו.
הימור מסוכן. ביטקויןצילום: בלומברג
מסמך פנימי של קרן הביטקוין הזהיר שהקריסה של גוקס צפויה לפגוע אנושות (בצדק!) באמון של הציבור בביטקוין ואולי אף להביא עליו את קיצו הציבורי. המסמך הזהיר עוד שממשלות, שעד כה בעיקר הסתכלו מהצד כשהן לא יודעות איך לאכול את הפרי המשונה הזה, צפויות להתערב במהירות ובאלימות.
אולי מה שצריך פה זו קצת רגולציה ישנה וטובה. מצד שני, בהתחשב בכך שגוקס היה הכלי העיקרי שדרכו התבצעו עסקאות באתר מכירות הסמים דרך המשי, ובהתחשב בכך שבכיר בחברה של הווינקלבי שסוחרת בביטקוינים נעצר לאחרונה בחשד להלבנת הון, אולי אפשר להבין למה רגולציה לא נראית לטיפוסים המפוקפקים שעוסקים בתחום כמו רעיון טוב.
גוגל נגד בטחון הציבור
גוגל נוקטת בעמדה בעייתית בנושא תאונות הדרכים: היא נגד המלחמה בהן, כי החשש הוא שמלחמה כזו תפגע במוצר הדגל החדש שלה, משקפי גלאס.
שמונה מדינות בארה"ב מנסות להעביר חוקים שיאסרו על הפרעה לנהגים בעת נהיגה - ויש אפילו דיבורים על חוק פדרלי בנושא. בקרב כוחות משטרה יש חשש גובר והולך שגלאס יגרום לנהגים להתייחס ביתר תשומת לב לתמונות של חתולים מאשר למה שקורה מולם על הכביש.
עד כה אין כמעט התייחסות משפטית לנושא. היה רק מקרה אחד שבו הועמדה משתמשת גלאס לדין על שימוש במכשיר בעת נהיגה, אבל היא זוכתה מאחר והתביעה לא הצליחה להוכיח שהמכשיר היה פעיל - רק שהנהגת הרכיבה את המשקפים.
סרגיי ברין, מייסד גוגל, מרכיב משקפי גלאסצילום: אי פי איי
גוגל, עם זאת, לא לוקחת סיכון. כלומר, אין לה בעיה שאתם תקחו סיכון, שאתם תעשו תאונות ותהרגו אנשים אחרים על הכביש כי בדיוק נכנסה הודעת סנפצ'אט מהבוס שלכם. אבל היא לא מוכנה לסכן את העתיד של גלאס ולכן שכרה שתדלנים בשלוש מדינות לפחות – אילינוי, דלאוור ומיזורי – כדי שיחריגו את גלאס מהחוקים נגד נהיגה מוסחת. מחוקקים בשתי מדינות נוספות, וויומינג וניו ג'רזי, לא ענו לשאלה האם גוגל פנתה אליהם בנושא.
הטענה העיקרית של גוגל היא שהמשקפיים עדיין לא זמינים לציבור ולכן אין מקום לאסור עליהם. המחוקקים שדיברו עם רויטרס הביעו בוז וסלידה מהטיעון הזה: "על מי הם עובדים?" אמרו. לכולם ברור שגלאס יגיעו לשוק בתוך שנתיים-שלוש ושקצב החקיקה דומה. המקרה היחיד שהגיע למשפט, הם אומרים, מבהיר משהו פשוט למדי: המשטרה לא תצליח להגיע לנהג לפני שהוא יכבה את המשקפיים ויעלים את הראיות. הפתרון היחיד הוא לאסור כליל על שימוש בגלאס בעת נהיגה.
איך הגיעה ווטסאפ למחיר של 19 מיליארד?
מארק צוקרברג אמר לפני מספר ימים שווטסאפ שווה בעליל יותר מ-19 מיליארד דולר - טוב, יש לו בעלי מניות, מה הוא יכול להגיד להם? - אבל נאלץ להודות שהיא לא תחזיר את עצמה בחמש השנים הקרובות. אז איך הגיעו למחיר הזה?
זו שאלה מעניינת במיוחד, כי כשווטסאפ הוערכה לפני כחצי שנה, הערכת השווי שלה היתה מיליארד וחצי. בהתחשב בכך שיש לה מאות מיליוני משתמשים, חלקם משלמים, זה לא בלתי סביר. אבל לפני מספר שבועות, כשמארק צוקרברג רצה להשקיע בחברה 250 מיליון דולר, הוא רצה להשקיע אותם בהערכת שווי של שמונה מיליארד - פי חמש ויותר מההערכה השפויה.
הפיל ברשתו גם את גוגל, גם את פייסבוק. יאן קום, מייסד ווטסאפצילום: אי פי איי
בתגובה, מישהו הדליף את המגעים הללו לגוגל, שקפצה כנשוכת נחש. אם צוקרברג מוכן היה להעריך את ווטסאפ בשמונה מיליארד, גוגל היתה מוכנה לתת לחברה עשרה מיליארד כאן ועכשיו כדי לרכוש אותה.
מפתה, אבל סוחרי הסוסים הערמומיים של ווטסאפ ידעו שאפשר להוציא יותר. הם חזרו לצוקרברג עם ההצעה של גוגל, והוא הכפיל מיד את ההצעה שלו ל-16 מיליארד. גוגל, כשעודכנה על כך, העלתה את הצעת המחיר שלה ל-20 מיליארד, אבל המייסדים של ווטסאפ לא רצו למצוא את עצמם דחוקים להשתלב בשירותי גוגל. הם חזרו לצוקרברג ויצאו משם עם 19 מיליארד.
ככה מקפיצים את המחיר שלך פי 12 ויותר תוך חצי שנה. עכשיו נראה אותם מצליחים להוכיח שהמוצר שלהם שווה את זה.
בלונים מעל צפון קוריאה
גולה מצפון קוריאה, פארק סנג האק, מקדיש את חייו למאבק ברודנות הגרועה ביותר על פני כדור הארץ, שלאחרונה הואשמה על ידי האו"ם בביצוע שגרתי ושיטתי של פשעים נגד האנושות. השיטה שלו אינה הייטקית במיוחד: הוא מצמיד חבילות לבלונים מלאים בגז ומחכה שהרוח תשא אותם צפונה. חלקם הגדול נופל בשטח המפורז שבין שתי הקוריאות, אבל חלק ניכר דווקא מצליח להגיע צפונה.
הבלונים נושאים איתם דיסק און קי שמכיל מידע כמו ערכים מוויקיפדיה, עלונים מודפסים, ומדי פעם גם שטרות של דולר - שמאפשרים לתושבים לרכוש אורז בשוק השחור.
חיילי צבא צפון קוריאה
את ההשפעה על התושבים, מטבע הדברים, אי אפשר למדוד. מותר להרהר בתועלת של מאמץ כזה. מי שקרא את "לבד בברלין", שעוסק בהתנגדותם של אנשים פשוטים באמצעות כתיבת גלויות נגד המשטר והטמנתן במקומות ציבוריים, יזכור את האימה של הגרמני הממוצע כשהוא נחשף למידע כזה. מה יקרה לו? האם הוא יואשם בעצמו בחתרנות? בדרום קוריאה חוששים עוד שמספיק שיגורים של בלונים צפונה, יגרמו למדינה המשוגעת לצאת בפעולת תגמול בלתי צפויה, וכל זמן שאין כל הוכחה שהמסע הזה מועיל במשהו, הם רוצים שהוא ייפסק.
פארק רוצה עכשיו סיוע מחברות הייטק, בדמות מימון וסיוע טכני. בימים אלה הוא מסייר בצפון קליפורניה. כל עשרה בלונים עולים לו 5,000 דולר, והשיפור העיקרי שהוא רוצה הוא מעקב GPS אחרי הבלונים, כדי שהוא יוכל לקבל מושג ברור יותר על איפה הם נוחתים. עד כה נראה שחברות הטכנולוגיה האמריקאיות מתחמקות ממנו. לא מפתיע: הרי אין יותר מדי כסף בשחרור עמים משלטון עריץ.
קצרצרים
1. האסיפה המחוקקת של אריזונה החליטה להעביר חוק שיאפשר לבעלי עסקים במדינה לא לשרת לקוחות הומוסקסואלים. המושלת עוד לא חתמה על החוק, וארגוני גאים כבר החלו לארגן חרם על המדינה. לקריאות החרם הצטרפה גם אפל: היא שלחה הודעה למושלת שאם היא תאשר את החוק, לאפל תהיה בעיה לבנות את מפעל המסכים הגדול שהיא תכננה לבנות שם, מפעל שצפוי היה להעסיק 2,000 איש.
שומר על זכויות הגאים. טים קוקצילום: איי אף פי
2. ואם באפל עסקינן, אספר שאחרי חמישה ימים, החברה סוף סוף את פרצת האבטחה שזכתה לכינוי goto fail, שפחות או יותר הסגירה את כל המידע של משתמשי המק שלה לכל דיכפין. את הפרצה ב-iOS היא סתמה הרבה יותר מהר, מה שמעיד על סדר העדיפויות של החברה שפעם נקראה אפל מחשבים ועכשיו סתם אפל. חוקרי אבטחה האשימו את אפל בכך שהיא דחתה את עדכון האבטחה הקריטי כדי שתוכל לארוז אותו בעדכון ל-OS X ולהעמיד פנים ששום דבר לא קרה.
3. לפני כמה שבועות דיווחנו על ההאקר שהצליח לסחוט ממשתמש את כתובת הטוויטר הייחודית @N. ובכן, בימים אלה השלימה טוויטר את הטיפול בנושא. הכתובת יקרת הערך - הבעלים, נאוקי הירושימה, קיבל עבורה הצעות בשווי 50,000 דולר - הוחזרה לבעליה.
4. משתמשת גלאס, או בכינוי המקובל גלאסוהלית, דיווחה בחשבון הפייסבוק שלה שהיא הותקפה בשל חבישת המכשיר בפאב. לטענתה, מישהו חטף את המשקפיים מעל פניה אחרי שהקליטה שם אנשים. למקומיים יש גרסה מקבילה אך לא זהה: הם אומרים שאחד המקומיים אכן העליב את הגלאסהולית, כשחשד שזו מקליטה אותו, ובתגובה בן הזוג שלה תקף אותו באגרופיו, ואז התפתחה תגרה כללית, כמקובל. הם הודו שהגאלסוהלית זכתה לכינויי גנאי במהלך הקטטה.
5. לפני כשני עשורים, פרסמה נאס"א תמונה מרתקת של צפון קוריאה מהחלל, שהפכה מפורסמת מיד: מדרום רואים את ים האורות של קוריאה החופשית, מצפון ארכיפלג מהוסס של אורות בסין. בימים האחרונים שחררה נאס"א עוד צילום של המדינה שאוכלת את יושביה. בדרום, עדיין, ים אורות ענק; בצפון, ים אורות שלא היה שם קודם; ובאמצע, במדינה שהחליטה ש"1984" של אורוול הוא מדריך למשתמש, אפלה כמעט מוחלטת. "חשמל פלוס סובייטים הם סוציאליזם" אמר פעם לנין. 100 שנים כמעט אחר כך, בצפון קוריאה עוד לא נסגרו על הקטע של החשמל.
