פיילוט המאגר הביומטרי: חצי מהישראלים סירבו להצטרף

מרבית הישראלים שביקרו בלשכות רשות האוכלוסין מאז החל פיילוט המאגר הביומטרי סירבו להצטרף למאגר ולהוציא תעודת זהות או דרכון ביומטרי - כך משתמע מנתונים שמפרסמות רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי בדו"ח שהוגש אתמול לכנסת.

לפי הדו"ח, מאז התחלת פיילוט המאגר הביומטרי ב-30 ביוני ועד ה-31 בדצמבר הצטרפו למאגר 191,747 ישראלים בדיוק. בסך הכול הונפקו בתקופה המדוברת כ-102 אלף דרכונים ביומטריים וכ-168 אלף תעודות זהות ביומטריות (בהצטרפות למאגר ניתנת אפשרות לבחור האם להוציא רק תעודת זהות, רק דרכון או שניהם).

למה לא סופרים את כל המסרבים?

בדו"ח מחולק הפיילוט עד כה לשתי תקופות - תקופת ההתנעה שתמה ב-30 בספטמבר ותקופת ההפעלה שהחלה ב-1 באוקטובר. לגבי תקופת ההפעלה, מופיעים גם נתונים מפולחים שלפיהם 48.42% מכלל הדרכונים שהונפקו (כ-82 אלף) הם ביומטריים ו-50.28% מתעודות הזהות שהונפקו (כ-130 אלף) הן ביומטריות. המשתמע מנתונים אלו הינו שבערך מחצית מהישראלים סירבו להצטרף למאגר השנוי במחלוקת.

עמדות רישום למאגר הביומטרי

ואולם, האופן שבו מוצגים הנתונים מסתיר, לניתוחנו, שיעור גבוה בהרבה של ישראלים שסירבו להצטרף למאגר. זאת, מכיוון שמשרד הפנים פועל נמרצות על מנת לשכנע כל ישראלי המבקר בלשכות האוכלוסין להצטרף למאגר, הן באמצעות מערך פרסום מקיף והן באמצעות בקשה מצד נותני השירות בלשכות.

ואולם, הנתונים מציגים רק פילוח של סוגי התעודות שהונפקו ולא כוללים ישראלים שהגיעו ללשכות שלא במטרה להוציא תעודת זהות או דרכון חדש, סירבו להצטרך למאגר וכמובן שגם לא חידשו תעודת זהות או דרכון רגילים - וכתוצאה לא נספרו כמסרבים.

מכיוון שישראלים רבים מגיעים ללשכות שלא במטרה לחדש תעודה, הדעת נותנת ששיעור המסרבים להצטרף למאגר גבוה בהרבה מכפי שמנסה הרשות לניהול המאגר להציג. לנתונים אלו יש לצרף את העובדה ש-26.8% מהישראלים שהצטרפו למאגר וביקשו להנפיק תעודות זהות חכמות לא הגיעו כלל על מנת לאסוף אותן מלשכות האוכלוסין.

"הרשות מסתירה את נתוני האמת"

״למרות שעובדי משרד הפנים מציעים לכל אדם הפונה לרשות האוכלוסין, בכל עניין, להצטרף למאגר הביומטרי, ולמרות שעל פי צו המבחן רשות האוכלוסין חייבת להציג את מספר המסרבים, הרשות שוב מסתירה את נתוני האמת מהציבור", אמר ל"כלכליסט" עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות. "ברור לנו, בעקבות אחוזי הסירוב הגבוהים ולאור כישלון המערכות הביומטרית בהליך ההנפקה והאימות, שאזרחי ישראל אינם מעוניינים במאגר ביומטרי".

בנוסף עולים מהדו"ח קשיים אלו ואחרים בשלב ההרכשה. כך, למשל, 44.1% מצילומי הפנים שנקלטו במאגר מוגדרים כלא תקינים בגלל בעיה של "סטייה אנכית" (המבקש לא הביט ישירות למצלמה), ו-29.5% מוגדרים כלא תקינים בגלל "גודל הראש (רוחב)”. בנוסף, באלפי מקרים לא עמדו ההרכשות בתקני האיכות ונדרשו לאישור מנהל – ב-7,098 מקרים בגלל בעיות בצילום התמונה וב-2,250 מקרים בגלל בעיות באחת משתי טביעות האצבע.

פרט לנתונים המטרידים, מתנגדי המאגר מותחים ביקורת חריפה גם על אופיו של הדו"ח שפורסם. קלינגר: "במקום לדווח על הבדיקות שנערכו לצורך נחיצות המאגר הביומטרי ובמקום לדווח כיצד מנסה הרשות לבחון חלופות להקמת המאגר, כפי שנדרש בחוק, מציגה הרשות ספר של 60 עמודים, שכולו יחסי ציבור לתפארת רשות המאגר הביומטרי, אך אינו מפרט את הדברים החשובים באמת: האם המאגר הביומטרי באמת נחוץ למדינת ישראל, או שמא די בחלופה של תעודות זהות חכמות ותשאול על מנת למנוע גניבת זהות. זאת ועוד, מהדו"ח מתברר כי אזרחי ישראל מבינים את הסכנה ומחצית ממבקשי תעודות הזהות מסרבים להצטרף לניסוי המאגר הביומטרי, וזאת למרות מסע התעמולה השקרי של משרד הפנים".