$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

הסמארטפון בסכנת הכחדה

מדענים גילו ש-12 מתוך 62 המתכות שחיוניות לייצור סמארטפונים הולכות ונעלמות ללא תחליף אפשרי, הקשר שבין האינטרנט והיעלמות אלפי שפות בעולם וה-NSA מציגה תירוץ תמוה לכך שהיא מרגלת אחר מיליארדי טלפונים

יוסי גורביץ 14:3708.12.13

המשאב הסלולרי

 

הטור הזה מכסה באינטנסיביות את מהפכת הסמארטפונים מאז 2008. לא פעם סיפרנו לכם על בעיית התפרקות המכשירים - על איך שהם הופכים לזבל אלקטרוני מסוכן לסביבה אחרי שהם מושלכים לפח. עכשיו מגיעות הוכחות לכך שמדובר במוצרים בעייתיים גם מהצד השני של שרשרת הייצור.

 

הנחת היסוד של כלכלנים היא שאם יווצר מחסור במוצר מסוים, תוך זמן מה השוק ימצא לו תחליף. אלא שכל סמארטפון מכיל כמויות קטנות של 62 מתכות, חלק ניכר מהן נדירות מאוד. חוקרים בדקו את הנושא, והגיעו למסקנה שלכ-50 מהן ניתן יהיה למצוא תחליפים. לא תחליפים מוצלחים במיוחד, אבל תחליפים.

 

הבעיה היא של-12 האחרות לא יכולים להיות תחליפים, לפחות על בסיס מה שמדענים יודעים כיום.

 

לא כל החומרים ניתנים להחלפה. אייפון מבפנים לא כל החומרים ניתנים להחלפה. אייפון מבפנים

 

מדובר במתכות נדירות ויקרות, שיהפכו ליקרות פי כמה עם הזינוק בצריכת הסמארטפונים. חלק ניכר מהמתכות הללו מצויות במכרות ששייכים לרודנות הסינית, שכבר הוכיחה שאין לה בעיה לסחוט מדינות אחרות. אחרות נמצאות בקונגו, אולי המקום הפחות יציב על פני כדור הארץ, שמתנהלת בו מעין מלחמה מזה 20 שנה - מלחמה שגבתה יותר מחמישה מיליון הרוגים והוגדרה לאחרונה כרצח עם.

 

במילים אחרות, החגיגה של השנים האחרונות יכולה להיעצר בכל רגע בבום. התלות שפיתחנו במכשירים האלה עשויה לבוא עם מחיר כבד מאוד יום אחד. אם בתחילת דרכה נאבקה האנושות על משאבים חיוניים (משטחי ציד ועד מחצבים ודלקים), בהמשך - על אידיאולוגיות ודתות ועל נדל"ן, לא מן הנמנע שהמלחמות הבאות יהיו על חומרי גלם למוצרי צריכה, לא בדיוק משאב חיוני. 

 

השפות מתות בשקט

 

יש בעולם 7,776 שפות. רק 5% מהן מיוצגות ברשת. זו המסקנה של הבלשן אנדרס קורנאי, שבחן את הנושא לאורך זמן על ידי בדיקת השפות באינטרנט. מכאן הוא מגיע למסקנה קודרת עוד יותר: שרובן נמצאות בסכנת הכחדה.

 

חוקרים כבר הגיעו למסקנה ש-40% מהשפות הולכות ונעלמות. המסלול מוכר היטב למדע: תחילה, השפה מפסיקה לשמש בתחומי חיים כמו מסחר. אחר כך, הדור הצעיר מפסיק לדבר בה ועובר לדבר במשהו שמיש יותר; בשלב הבא הוא שוכח את השפה לגמרי והיא נשארת נחלתם של כמה זקנים.

 

העברית אינה בסכנה. והיידיש? העברית אינה בסכנה. והיידיש? צילום: טל בדרק

 

מאחר והרשת היא המדיום שאליו עוברות יותר ויותר מהפעולות שלנו, קורנאי משוכנע שאם שפה לא עוברת לרשת, היא לא תשרוד. זה כולל שפות שבדרך כלל לא נחשבות לשפות שנמצאות בסכנת הכחדה - אבל בכך שהן לא מועברות לרשת, הן מאבדות את החיוניות שלהן, את היכולת להשתנות ולהגיב. אם אי אפשר לכתוב בה בפייסבוק, אם אי אפשר לחפש באמצעותה בגוגל, המשתמשים שלה יעברו לשפה אחרת. בכך, מואץ תהליך ההכחדה של השפות.  

 

זה לא חיקוי 

 

בית משפט בריטי לערעורים הכריע בסכסוך ארוך שנים בין שתי קבוצות של מתכנתים והגיע למסקנה חשובה: שאי אפשר לדרוש זכויות יוצרים על פונקציונליות של תוכנה. כלומר, אם התוכנה שלך מבצעת פעולה מסוימת, אתה לא יכול למנוע משאר יצרני התוכנה בעולם לכתוב תוכנה שתעשה משהו דומה, כל זמן שהם לא משתמשים בקוד המדויק שלך.

 

זכויות יוצרים? יש מגבלות לפטנטים בתחום התוכנה זכויות יוצרים? יש מגבלות לפטנטים בתחום התוכנה צילום: shutterstock

 

זכויות יוצרים, נזכיר, נועדו בין השאר לקדם את האמנות והמדעים, לא לתת למי שהמציא משהו זכות וטו על המצאות דומות של שאר המין האנושי. על פי הפסיקה הבריטית, שנשענת על פסיקה אירופית, מעתה כל מי שחושב שהוא יכול להציע גרסה יותר מוצלחת של אפליקציה יוכל לעשות זאת, כל זמן שיהיה איזשהו שמץ של מקוריות במה שהוא עושה ולא תהיה העתקה מלאה.

 

וזה טוב. שישמרו את ההגנה על מקוריות לדברים מקוריים באמת, לא ל"פתיחת חלון מחשב על ידי הזזת סמן עכבר" או זוטות אחרות.  

 

אבל רייגן אישר!

 

החשיפה האחרונה של סנודן, על כך שה-NSA מנהל מעקב מיקום אחרי מיליארדי טלפונים סלולריים העמידה את סוכנות הריגול במצב מביך במיוחד, שאילץ אותה לספק הסברים. הסוכנות טענה שהיא פעלה מכוח פקודה נשיאותית שנכתבה על ידי רונלד רייגן ב-1981. חוץ מזה, לטענתה, היא בכלל לא משתמשת בסמכויות הללו נגד אמריקאים. אלא אם אין לה ברירה. 

 

להזכירכם, ב-1981 המלחמה הקרה היתה בשיאה. ברית המועצות, שרייגן יכנה לימים "אימפריית הרשע", עדיין לא התגלתה כגוף חלש שיקרוס לאבק בתוך עשור. היא נשלטה על ידי בובה על חוטים בשם ברז'נייב. הגוף שקידם את הרפורמות בברית המועצות היה הק.ג.ב וכולם ידעו שיש סיכוי טוב מאוד שקצם יבוא במלחמה גרעינית. הפטיפון החל לגסוס והקלטות החלו את הפריחה הפראית והקצרה שלהם. טלפונים סלולריים, מצד שני, היו נדירים מאוד.

 

מי נתן את ההוראה? רייגן, לפי ה-NSA מי נתן את ההוראה? רייגן, לפי ה-NSA צילום: בלומברג

 

כיום סמארטפונים הם פריט שנמצא בכל בית כמעט בעולם הראשון. העובדה שה-NSA לא ניסתה לקבל פקודה חדשה, שתאפשר לה לרגל אחרי כולנו בהתאם לתנאים חדשים, אומרת דרשני. היא ממשיכה להשתמש בכלי נשק של המלחמה הקרה, 20 ומשהו שנים אחרי שהיא נגמרה. למה? כנראה תוך הבנה שקטה שאין שום נשיא שיקח אחריות על דבר כזה בימינו.

 

יש להניח שאם הפקודה היא של רייגן, אז ה-NSA לא ממש טרחה לעדכן את יושבי הבית הלבן או את הקונגרס על מעשיה. במילים אחרות, ההצהרה של ה-NSA אומרת את מה שמתנגדיה אומרים כבר חצי שנה: שהיא יצאה משליטת הזרוע האזרחית. ומה על מי שאינו אמריקאי? לו אין שום יכולת להשפיע או למחות. כל מי שאינו אזרח המדינה שבין שני האוקיינוסים הוא טרף קל לסוכנויות המודיעין.

 

קצרצרים

 

1. המגזין ואניטי פייר פרסם כתבת פרופיל על מאריסה מאייר, המנכ"לית של יאהו. בהתחלה זה נראה כמו עוד פרופיל מהסוג שהתרגלנו אליו ביאהו - "מנהל חדש ומבריק מגיע עם המון הבטחה, ותוך שנה ומשהו מגלה שגם הוא לא מסוגל להציל את הדינוזאור" - אבל אז המאמר מקבל תפנית משונה. בוואניטי פייר רומזים בגסות שמאייר סובלת מדרגה של אספרגר, מחלה נפוצה למדי בעמק הסילי-קון. גם אם הם צודקים, זה מעשה נבלה: מי אתם שתוציאו את התיק הרפואי של מאייר מהארון? מה זה עניינכם? 

 

2. אם מישהו מחפש הוכחה לניתוק בין הממסד המודיעיני האמריקאי לשאר העולם, הנה אחת מוצלחת: לפני מספר ימים שיגר משרד המודיעין הלאומי לווין ריגול לחלל. עד כאן, הכל שגרתי. הם עושים את זה כבר יותר מ-50 שנה. הפעם, עם זאת, מאחר והם היו גאים מאד בו שלהם, הם שמו עליו לוגו. הוא נראה כמו תמנון שמקיף את העולם ומגיע עם הכיתוב "אין דבר שנמצא מחוץ להישג ידינו". אמאל'ה.

 

ללא בושה: לוגו התמנון של לוויין ה-NSA ללא בושה: לוגו התמנון של לוויין ה-NSA

 

3. הוול סטריט ג'ורנל תקף בחריפות את הרגולטור שמונה לפקח על אפל, אחרי שזו הורשעה בקשר נגד הציבור בפרשת קנוניית הספרים. בג'ורנל תוהים אם הרגולטור מתכוון "להוציא את סטיב ג'ובס מקברו", מכנה אותו אינקוויזיטור ועוד. כן, כי אין ספק שהתאגיד החזק בארה"ב, זה שבעברו שלל שערוריות ושהרגע הורשע בקנוניה נגד הציבור הוא זה שזקוק להגנה עיתונאית. 

 

4. בית הנבחרים האמריקאי, הבית התחתון של הקונגרס, העביר בסוף השבוע חוק ראשון מסוגו שאמור לצמצם את כוחם של טרולי הפטנטים. אחד הסעיפים בו קובע שאם טרול הפטנטים מפסיד במשפט, הוא יצטרך לשלם את כל ההוצאות של הנתבע. כמה חברי קונגרס ניסו לחבל בו ונכשלו. כעת עובר החוק לסנאט, שם מתחילה הבעיה: סנאטורים צריכים הרבה יותר כסף מחברי קונגרס כדי להיבחר מחדש, למרות שהסיכוי להדיח מי מהם נמוך (בערך שני אחוזים). וכשאתה צריך הרבה יותר כסף, אתה גם מוכן להקשיב לאויבי הציבור, כשהפעם מדובר בטרולי פטנטים. מצד שני, הזעם העממי בנושא הזה גדול, אחרי שכמה טרולי פטנטים תבעו עסקים קטנים; יכול להיות שכמה סנאטורים יירתעו מלמכור את נשמתם.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x