$
הייטק והון סיכון

אפל קנתה בזול את פריימסנס ולעובדים נותרו פירורים

בלי הודעה חגיגית ובלי נאומים קיבלו אתמול עובדי פריימסנס את הבשורה על מכירתה לאפל. כולם אמנם צפויים להישאר בחברה, אבל ההבנה שהמנהלים יהפכו למולטי־מיליונרים בזמן שהעובדים יסתפקו בכמה עשרות אלפים השאירה אותם בעיקר עם סימני שאלה

אסף גלעד 08:4926.11.13

ענקית הטכנולוגיה אפל אישרה אתמול סופית כי רכשה את פריימסנס, חברת הסטארט־אפ הישראלית מרמת החייל העוסקת בפיתוח חיישן לזיהוי תלת־ממדי של גוף האדם. נוסח התגובה של אפל חוזר על עצמו מדי רכישה, וגם הפעם שחרר דובר הענקית מקופרטינו הודעה ולפיה "אפל רוכשת חברות קטנות מעת לעת, ואיננו דנים בכוונותינו ובתוכניותינו", בתגובה לשאילתה בנושא פריימסנס.  

 

בכך מאשרת אפל את חשיפת "כלכליסט" בדבר הרכישה השנייה שלה בישראל. מיד לאחר ההכרזה יצא לתקשורת גם טל דגן, סמנכ"ל השיווק של פריימסנס, ואישר ל"כלכליסט" כי העסקה נסגרה. דגן סירב למסור עוד פרטים ואמר כי הודעות נוספות יגיעו בהמשך.

 

עסקה גדולה עבור הבכירים

 

לפי ההערכה, עסקת פריימסנס תיסגר על סכום של כ־350 מיליון דולר, הכולל גם מזומנים בגובה 20–30 מיליון דולר שהצטברו בקופת החברה. פריימסנס היתה הבטחה גדולה ועל פי הערכות היתה יכולה להימכר לפי שווי גבוה בהרבה, שכן היא זו שגילתה לעולם את הקינקט והכניסה מיליארדי דולרים למיקרוסופט כתוצאה משיתוף הפעולה ביניהן. סכום הרכישה שלה התקבל באכזבה בתעשיית ההייטק.

 

המרוויחים הגדולים מהעסקה הם המייסדים אביעד מייזלס, אלכס שפונט, תמיר ברלינר, דימה רייס ואופיר שרון, המנכ"ל ינון ברכה והיו"ר לשעבר אורנה ברי, לשעבר המדענית הראשית במשרד התמ"ת וכיום מנהלת מרכז המו"פ של EMC, שיתחלקו בסכום בהיקף של 70–75 מיליון דולר. לפי הערכה, כל אחד מהמייסדים יקבל בממוצע 10 מיליון דולר, למעט מייזלס, המשמש כנשיא החברה שצפוי לקבל כ־15 מיליון דולר לפי ההערכה.

 

גם קרן ההשקעות סילברלייק, קרן הון פרטית שידועה בהשקעות צמיחה בחברות בוגרות כגון סקייפ ופורסקוור, יצאה מהעסקה ברווח משמעותי לאחר שהגיעה עם שאר המשקיעות להסכם השקעה המעניק לה מניות בכורה בתנאים מיוחדים. סילברלייק, המיוצגת בישראל על ידי יודה דורון,תקבל יותר מ־80 מיליון דולר על השקעה של 44 מיליון דולר שהתבצעה לפני כשנתיים וחצי, אז הובילה סבב השקעה של 50 מיליון דולר שכלל גם את המשקיעים הקיימים בחברה קיינן וג'מיני. קרנות ההון סיכון הישראליות ויזרע, ג'מיני וג'נסיס וקרן קיינן האמריקאית צפויות להתחלק בסכום של כ־170 מיליון דולר.

 

סכומים צנועים לעובדים

 

ובכל זאת, כלל לא בטוח שהעובדים עשו כאן עסקה. לפי ההערכה, 150 העובדים בחברה ועוד כ־100 עובדים שעזבו אותה בעבר יתחלקו יחד בכ־30 מיליון דולר, רחוק מתמונת האקזיט המפורסמת שבה כל העובדים יוצאים 'מסודרים'. אמנם כמה עובדים בכירים ועובדים ראשונים יהפכו למיליונרים בעסקה, אך מרבית הסכום יחולק בין מספר תלת־ספרתי של עובדים, דבר שיותיר עבור רובם סכומים של עשרות ומאות אלפים בודדים של דולרים "בלבד". לא כל העובדים לשעבר בחברה ייהנו מהאקזיט, כיוון שחלקם מכרו את מניותיהם לחברה עם עזיבתם.

 

 

קרן ג'מיני היתה המשקיעה הראשונה בחברה, כאשר אבי חסון, כיום המדען הראשי במשרד הכלכלה ואז שותף בג'מיני, זיהה את החברה והוביל את ההשקעה בגובה 30 אלף דולר ב־2006. חברה אליו בהשקעה המדענית הראשית לשעבר אורנה ברי, שלאחר מכן כיהנה כיו"ר פריימסנס.

 

כל 150 עובדי פריימסנס צפויים להישאר בחברה, שתמשיך לפעול כמתוכנן ממשרדיה בתל אביב. גורל מרכז הפיתוח שלה לא ידוע, וייתכן כי בטווח הארוך יועברו העובדים למרכז החדש שבונה אפל בהרצליה פיתוח על שטח של 12,500 מ"ר.

 

"לא היה קורה בלי הקרנות"

 

העבודה במשרדי פריימסנס אתמול התנהלה כבשגרה. העובדים הגיעו כרגיל למשרדים הממוקמים ברחוב הברזל שבצפון תל אביב. האווירה המתוחה נקטעה עם הודעת החברה לעובדיה על המכירה - הכרזה קצרה ורשמית שלא כללה חגיגות מיותרות או הבהרות נוספות.

 

עובדי פריימסנס התהלכו רוב היום עם סימני שאלה רבים באשר לעתיד החברה, ובעיקר באשר לסכום הכסף שינחת בחשבון הבנק שלהם. זאת בשונה, למשל, מאנוביט - החברה הראשונה שנמכרה לאפל בישראל לפני פחות משנתיים. כאשר זו הודיעה על הרכישה, הוסעו כל העובדים לאולם כנסים במלון בהרצליה, חולקו להם חוזי עבודה חדשים, ונערכה סדרת נאומים על ידי מנהלי החברה.

 

יזהר שי, שותף בקרן קיינן שהשקיעה בפריימסנס, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "מבחינת הקרן, שנכנסה בשלב הביניים של החברה, מדובר בעסקה מצוינת עם תוצאות שמוכיחות את עצמן".

 

בתגובה לדיבורים הרבים בעבר על יכולתה של פריימסנס לצאת להנפקה, אמר שי כי "כל חברה שאנחנו משקיעים בה צריכה להיות מועמדת להנפקה או למכירה, וכל אחת מהן חייבת לשקול כל הזמן את החלופות. במקרה של פריימסנס בחרנו בחלופה הנכונה. צריך לציין שפריימסנס העזה להמציא תחום חדש בעולם המחשוב, וטכנולוגיה שכזו של חישת תלת־ממד היא תופעה שקורית אחת לעשרות או מאות חברות סטארט־אפ, ופריימסנס היא אחת מהן. זו תעודת כבוד להייטק הישראלי".

 

"פעמים רבות נוהגים להשמיץ משקיעים וקרנות הון סיכון, אבל אם לא היו משקיעים בשלבים הראשונים העסק הזה לא היה קורה", מוסיף שי. "חברה כמו פריימסנס לא יכולה לקום מהלוואות של בני משפחה".

  

יזהר שי, שותף בקרן קיינן: "כל חברה שאנחנו משקיעים בה צריכה להיות מועמדת להנפקה או למכירה. במקרה של פריימסנס בחרנו בחלופה הנכונה" יזהר שי, שותף בקרן קיינן: "כל חברה שאנחנו משקיעים בה צריכה להיות מועמדת להנפקה או למכירה. במקרה של פריימסנס בחרנו בחלופה הנכונה" צילום: עמית שעל

 

 

בתגובה לטענה כי פריימסנס היא שריד אחרון לדור של חברות שבבים שקמו בישראל בעשור הקודם וכבר לא קמות יותר אומר שי כי "קשה מאוד לממן היום חברות בתחום הצ'יפים, לא רק כי זה יקר אלא גם כי היום זה משחק של ענקיות. אינטל, טקסס אינסטרומנטס או קוואלקום מראות יכולות עדיפות. הסכנות לסטארט־אפים בתחום הזה גדולות והתחומים שבהם אפשר לחדש באמת מצומצמים".

 

חיישן תלת־ממד באייפון

 

עדיין מוקדם לדעת איך אפל תשלב את חיישן התלת־ממד של פריימסנס במכשיריה. פריימסנס נחשבת לחלוצת חיישני התנועה התלת־ממדיים, והעבודה הצמודה שלה עם מיקרוסופט במהלך השנים האחרונות הביאה לאחד מחיישני התנועה למשחקי מחשב ולבית הטובים שיש בשוק כיום. החברה אוחזת בזכות זה בסל פטנטים וידע מפותח בהנדסת חומרה.

 

באחרונה הצליחה פריימסנס גם למזער את החיישן שלה ולהשיק את טכנולוגית Capri המיועדת למכשירים ניידים כמו אייפון ואייפד. למרות זאת, האתגרים הטכנולוגיים שעומדים בפני אפל ופריימסנס בפיתוח חיישני תלת־ממד למכשירים ניידים הוא עדיין גדול, הן בגלל ההספק הרב שהוא צורך על חשבון הסוללה, והן בגלל היכולת להפעיל טכנולוגיית חישה בסביבה חיצונית החשופה לאור השמש.

 

בכל זאת, ייתכן שאפל תשלב את הטכנולוגיה דווקא במערכות הטלוויזיה שהיא מתכננת להשיק ככל הנראה בעוד כשנתיים, עם חיישן שיסייע בהפעלת הטלוויזיה ובמשחק על גביה. הטכנולוגיה שיש כבר כיום לפריימסנס, המסוגלת לזהות אדם לפי תווי פניו ולהפעיל באמצעות כך משחקים שונים, תוכל להיות משולבת בטכנולוגיית הזיהוי הביומטרי שהשיקה אפל בסתיו האחרון, עם השקת אייפון 5S המופעל על ידי טביעות האצבע של המשתמש.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x