$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

אמא, הפסיקי לשחק בקנדי קראש ובואי לשחק איתי!

סקר מגלה שהורים שמחוברים לגאדג'טים יותר מדי פוגעים בהתפתחות התקינה של ילדיהם, טוויטר לא מצליחה להרוויח כסף מפרסום בשל הבדלי תרבויות וטים קוק דורש חוק שיבטיח שיוויון זכויות להומוסקסואלים במקומות העבודה

יוסי גורביץ 12:2304.11.13
אמא, עזבי כבר את הגרוטאה

 

סקר שנערך לאחרונה בשוודיה מעיד על כך שטאבלטים וטלפונים הופכים לנקודת מחלוקת חדשה בקרב משפחות: 33% מההורים שהשתתפו בו אמרו שהילדים שלהם מתלוננים על כך שהם משתמשים במכשירים יותר מדי.

 

הילדים אמרו שההורים מבלים יותר מדי זמן עם המכשירים ופחות מדי זמן איתם. המעניין הוא שגם חלק ניכר מההורים חושבים כך: 20% מהם הודו שהם הפסידו רגע חשוב עם הילדים משום שהם היו עסוקים בבהיה בגרוטאה.

 

וכמובן, יש מחיר לשלם: לדברי רופאי ילדים במדינה, העובדה שההורים בוהים במסך ומתקשרים פחות עם הילד (ומעדיפים, למשל, להחנות אותו מול הטלוויזיה, שיבהה בצבעים וצורות) פוגעת בהתפתחו שלו. למשל, כישורי השפה שלהם נפגעים, בין היתר משום שכשההורה מנהל שיחות שלמות בצ'ט, הילד אפילו לא שומע אותו מדבר ונחשף למילים חדשות.  

 

במקום להראות לאנשים תמונות של הילד בסלולרי, העניקי לו תשומת לב במקום להראות לאנשים תמונות של הילד בסלולרי, העניקי לו תשומת לב צילום: cc by Eduardo Merille

 

רופאים שבדיים אחרים טענו שלילדים תמיד היתה בעיה עם כך שהורים הקדישו להם פחות מדי זמן. עם זאת, קיימת הסכמה כללית שאם הבעיה "חמורה מספיק" היא מצריכה טיפול. כמובן שהאתגר הוא כרגיל - להגדיר מהי בעיה התפתחותית "חמורה מספיק"; בני אדם מתמכרים לכל דבר - מסמים דרך תוכניות טלוויזיה וכלה בקנדי קראש. סביר שחלק מהם יתמכרו לגרוטאות סלולריות. סביר שהתמכרות כזו (כמו כל התמכרות) תפגע בקשר שלהם עם ילדיהם. צריך, בקיצור, למצוא את הקו שמבחין בין זהירות מתבקשת ובין פאניקה מוסרית - וחידושים טכנולוגיים תמיד מזמינים את האחרונה.

 

בנוסף, עדיין מוקדם לקבוע אילו נזקים נגרמו לבני הגיל הרך בגלל שלא הצלחתם להוציא את האף מפייסבוק, קנדי קראש ויוטיוב. ימים יגידו.

  

פייסבוק או זינגה?

 

ההנפקה המתקרבת של טוויטר מעוררת חשש בקרב משקיעים ואנליסטים. לשם שינוי - בניגוד להנפקה הגדולה הקודמת בענף, זו של פייסבוק - התקשורת עושה את תפקידה ומציפה את החששות. מדי יום יש דיווח על בעיה חדשה.

 

הבעיה הנוכחית היא העובדה שטוויטר, מעבר להיותה לא רווחית, לא מצליחה למכור מודעות מחוץ לארה"ב. במולדתה היא מוכרת לא מעט פרסומות - לא מספיק בשביל להפוך אותה לרווחית אבל לא מעט. ברגע שיוצאים מגבולות ארה"ב, דברים משתנים.

 

טוויטר לא מכירה את השווקים שמחוץ לארה"ב. המערכת שלה שמאפשרת לרכוש מודעות ללא הצורך לדבר עם נציג שירות פעילה בינתיים רק בארה"ב. מפרסמים מחוץ לארה"ב מביעים חששות וספק כלפי היכולת שלה, ספקות שעד כה מוכיחים את עצמם: על כל אלף צפיות בארה"ב, הכניסה טוויטר 2.58 דולר ברבעון השלישי של 2013; מחוץ לארה"ב, היא הכניסה רק 36 סנט. 

 

יש קהל גדול מחוץ לארה"ב. רווחים גדולים? עדיין לא יש קהל גדול מחוץ לארה"ב. רווחים גדולים? עדיין לא

 

טוויטר גם מתקשה להתמודד עם התרבויות השונות. ביפן למשל, רוב המשתמשים שומרים על החשבונות שלהם פרטיים, כלומר כותבים רק לאנשים שעוקבים אחריהם ושהם אישרו אישית. היכולת למכור פרסומות לאנשים כאלה כמעט לא קיימת (וזו גם הסיבה שפייסבוק עושה כמיטב יכולתה לגרום לכך שהמשתמשים שלה יפרסמו את הפוסטים לכל העולם). גרוע מכך, אין שום דרך להראות למפרסמים עד כמה הפרסומות היו אפקטיביות. גם השמרנות של אנשי העסקים היפנים היתה בעוכרי השירות. הנסיונות של טוויטר בדרום קוריאה למשוך אליה את אוכלוסיית המשתמשים בסמארטפונים - שם הם נפוצים יותר מבכל מקום אחר - לא הצליחו. 

 

בעיה מרכזית אחרת של טוויטר היא שאנשים מזנקים אליה בכל פעם שיש חדשות מתפרצות חשובות, ואז זונחים אותה כשהמצב נרגע; מדריך להתמודדות עם מהפכות או מהומות אלימות מציין, בין הסימנים המדאיגים לקראת משבר, את "המדינה שלך מופיעה ברשימת ה-trending topics של טוויטר". זה לא מתכון שמבטיח יציבות.

 

מצד שני, ממשל אובמה הפך את טוויטר לכלי מרכזי. ולא, לא רק לניהול מדיניות חוץ.

 

למקומות, היכון, צייץ!

 

אובמה נבחר ב-2008 הרבה בזכות ניהול מעולה של המדיה החברתית. עבדכם הנאמן חזה כבר ב-2007 שהוא יהיה הנשיא, אחרי שהבין את מדיניות גיוס הכספים המבריקה שלו. במקום לפנות לאנשי עסקים וחברות שמגע איתם יזהם אותו בעיני המצביעים שלו, אובמה גייס את רוב הכסף שלו ממצביעים. הם לא יכלו לתת סכומים גדולים, אבל הם יכלו לתת אותם כל חודש - והמגע התכוף איתם אילץ את הקמפיין להשאר עם הרגליים על הקרקע, לא להתנתק מהציבור, ובהתאם גם לקבל משוב בלתי פוסק.

 

מאז, איך לומר, היו לו דברים חשובים יותר לעשות, אבל בחודשים האחרונים, לקראת הדכדוך המקובל ברבע השלישי של כהונה של נשיא (הם כמעט תמיד בשפל לקראת הבחירות לקונגרס שאחרי הנצחון השני שלהם בבחירות - התקופות הללו היו אסוניות אצל כל הנשיאים שהצליחו להבחר מחדש מאז ג'ונסון ב-1964), הגביר צוות היח"צ של הנשיא את המהלכים.

 

הטוויטר של מטה אובמה בבחירות הטוויטר של מטה אובמה בבחירות

 

הם שמים דגש על טוויטר. כשפרסמה NBC לאחרונה ידיעה על קטסטרופת אתר הבריאות החדש, שלדעת הבית הלבן היתה לא נכונה, מיהרו אנשי הבית הלבן להפציץ את טוויטר בשורה של מסרונים בנושא, ביניהם מסרונים שהופנו ישירות אל הכתב. הם זכו למספרים גבוהים מאוד של ציוצים מחדש; לאחד מהם, על פי ההערכות, נחשפו כ-164,000 איש.

 

שמרנים נאלצים להודות שצוות הטוויטר של הבית הלבן הוא הכי טוב בסביבה, והם קצת מתלוננים על האגרסיביות שלו. בוקר טוב: בניגוד לדימוי הלפלף שלו, אובמה אף פעם לא לקח שבויים. תשאלו את בן לאדן. מצד שני, אם הוא לא מצליח תוך זמן קצר לתקן את קטסטרופת האתר, אף אחד לא יזכור את הציוצים. ככה זה. מדיה חברתית היא בסופו של דבר תעמולה. היכולת של זו להתמודד עם עובדות שאין עליהן עוררין לא משהו.

 

קצרצרים

 

1. טים קוק פנה במכתב פומבי לקונגרס האמריקאי, בו קרא לו לתקן את החוק כך שאפליית גאים במקומות העבודה תיאסר על פי חוק. הוא מציין שבאפל כבר יש מדיניות שמונעת אפליית גאים, בלי שום קשר לחוק ושראוי להרחיב אותה לכלל האוכלוסיה. קוק הוא אחד הגאים הבולטים ביותר בארה"ב וקריאתו מוצדקת לחלוטין. ועם זאת, אילו הייתי חבר קונגרס, הייתי מהרהר ביני לבין עצמי שעם כמה שהוא צודק, אולי כדאי שיואיל להחזיר את כספי המסים שהוא גזל מהעם האמריקאי לפני שהוא בא בדרישות.

 

טים קוק טים קוק צילום: איי אף פי

 

2. בממשלת בריטניה לוקחים ברצינות מלאה את הסכנות מהאזנה באמצעות גרוטאות דיגיטליות – סכנה שהממשלה צריכה להכיר היטב, בהתחשב בכך שה-GCHQ שלה היא מהמובילות בתחום: בתום דיון בממשלה שהצריך שימוש באייפדים לצרכי מצגת, נכנסו עוזרים אישיים והחרימו את הטאבלטים מהשרים עד סופה של ישיבת הממשלה, מחשש שמישהו ירגל אחריהם. מותר לחשוד שלמרות ההכרות הצמודה של ה-GCHQ עם ה-NSA, הראשונה יודעת שאם לאמריקאים תהיה הזדמנות, הם ירגלו גם אחרי קמרון.

 

3. ימים ספורים לאחר החלטת ה-FAA לאפשר שימוש במכשירים דיגיטליים, מתחילה גם הסוכנות האירופית המקבילה, EASA, לבדוק את ההמלצות שלה, יחד עם הסוכנות הבריטית הרלוונטית. ההערכות הן שתוך זמן קצר תאמץ גם אירופה את התקנות המקילות. יו, ישראל כץ! אתה שם לב למה שקורה שם? 

 

4. זר לא יבין: רבים בעולם המתועש גרים הרחק מהבית שבו נולדו או מקרובי משפחתם. המשמעות היא שבמקרים של אסון פתאומי, הם לא יספיקו להגיע להלוויה. בשורה של מקומות כבר מוצאים סוג של פתרון: שידורי רשת מטקס הלוויה עצמו. שורה של כנסיות ובתי קברות כבר התקינו את הציוד הנדרש לשידור מהלוויה, שמאפשר גם לקרובים הרחוקים להשתתף, סוג של. בחלק מהמקרים, האבלים המרוחקים גוררים את עצמם לירכתי הכנסיה הקרובה למקום מגוריהם, שם הם מתיישבים וצופים בסמארטפון בטקס שנמצא מילין רבים מהם, "עד כמה שחבילת התוכן שלהם מאפשרת".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x