ישראל מתחברת לכלכלה
 

טכנולוגי

מילון כלכליסט
נופלת קורבן ליח"צ. ויקיפדיה
נופלת קורבן ליח"צ. ויקיפדיה 
תגיות קשורות לכתבה
מניות קשורות לכתבה
    חדשות טכנולוגיות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    זרוק לי אלף דולר ואכתוב בוויקיפדיה שהמתחרים שלך גרועים

    חברת יח"צ מעוותת לטובת חברות ערכים באנציקלופדיה השיתופית - שמתקשה להתמודד עם התופעה, החגיגה של אפל בשוק הסלולר צפויה להסתיים בתוך שנתיים וספר חדש שולף שלדים מפתיעים מהארון של טוויטר

    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    שועלים קטנים שמחבלים בכרמים



    קליי שירקי, פילוסוף העידן הדיגיטלי, אמר פעם שההבדל בין ויקיפדיה ובין אנציקלופדיה רגילה הוא שאם העורכים של האנציקלופדיה יפסיקו לעדכן אותה, היא עדיין תהיה שם. אם העורכים של ויקיפדיה לא יגיעו למשמרות עריכה, היא תחדל להתקיים תוך שלושה ימים.

     

    הצרה הנפוצה ביותר שעורכי ויקיפדיה מתמודדים איתה היא לוזרים שמחבלים בערכים, כמו למשל מודיעים בטרם עת על מותו של מישהו. אם הערך לא נמצא ברשימה של ערכים שלא פתוחים לעריכה, המידע הזה יתפרסם. צרה אחרת, ובעייתית לא פחות, היא המנהג של הפעלת sock-puppets, כלומר הפעלה של מספר חשבונות עורך על ידי אדם אחד, בדרך כלל במטרה לכתוב ערכים עבור כסף או לחבל בערכים אחרים. לעתים החבלה או הכתיבה הזו מיועדים לצרכים פוליטיים ולעתים - לצרכים כלכליים. 

     

    תן כסף, אכתוב שהגשר הזה הוא שלך
    תן כסף, אכתוב שהגשר הזה הוא שלך

     

    בוויקיפדיה לוקחים את הנושא ברצינות תהומית, כמתבקש. יודעים שם שכמה לוזרים שמוכרים את נשמתם, אם אי פעם היתה כזו, תמורת כסף יכולים להרוס את המוניטין שלהם בלי יותר מדי מאמץ. האנציקלופדיה המקוונת מפעילה נוהל ארוך ומסובך, שדורש הרבה מאד שעות עורך, כדי לגלות את מפעילי הבובות, לחסום אותם, ולעתים למחוק את הערכים שהם כתבו.

     

    למשל, לאחרונה הבחין עורך בערך על חברה מסוימת, שלכאורה מוזכרת במספר מאמרים. בדיקה של המאמרים העלתה שלהד"מ: אין שם שום אזכור שלה. הוא הורה על הצבעת מחיקה. פתאום, צצו שורה של עורכים וטענו שלא יעלה על הדעת.

     

    מה קורה פה? פשוט מאוד. יש חברת יח"צ (סביר להניח שיש יותר מאחת, אבל זו נחשפה) בשם החצוף Wiki-PR. היא מתהדרת בכך שהיא מעסיקה כ-50 עורכים בוויקיפדיה שמסוגלים להכניס ערך על החברה שלך למה שהוא, בין השאר, אחת מנקודות הנדל"ן הנחשקות ביותר ברשת. הלקוחות משלמים לה 500 עד 1,000 דולר כתשלום ראשוני כדי שזו תזהם את הספירה הציבורית – או, כפי שהלקוחות מעדיפים לראות זאת, יקדמו את החברה. אחר כך הם משלמים לה סכום חודשי כדי שתתחזק את העמוד שלהם.

     

    ויקיפדיה היא מקור המידע הראשון שאליו כולנו התרגלנו לפנות. לא מפתיע לראות שתאגידים וחברות מנסים לזהם גם אותו. אילו הייתי ממנהלי ויקימדיה, הייתי שוקל תביעה במיליונים נגד Wiki-PR, והייתי חושף את הזהות של ה"עורכים" שהיא מעסיקה כדי שאף אחד לא יעסיק אותם לעולם, אבל זה רק אני.

     

    זהירות, נרשם מחסור בעשירים פראיירים

     

    המודל העסקי של אפל די פשוט: לקחת מוצר לא בהכרח מתוחכם, לעצב אותו היטב, לבנות אותו בעלות נמוכה בעבודת עבדים, לוודא שהוא לא ישרוד יותר משנתיים - ואז למכור אותו במחיר מופקע לאנשים שיש להם יותר מדי כסף. עד כה, יש להודות, זה עובד. למרות מחאות על תנאי העבודה של האנשים שבונים את גרוטאות אפל, למרות העובדה שהגרוטאה לא אמורה לשרוד, למרות מה שתרצו, אפל היא עדיין אחת החברות הרווחיות ביותר בעולם. ואם משהו רווחי, מי שעושה אותו ימשיך לעשות אותו.

     

    דגמי האייפון האחרונים
    דגמי האייפון האחרונים צילום: עמית שעל

     

    אלא שהאנליסט טוני סקונאג'י מזהיר שהחגיגה הזו עומדת להיגמר. ככל שהסמארטפונים כובשים את העולם, וההערכות הן שב-2015 יהיו פי 5 יותר רוכשי סמארטפונים ראשונים מאשר ב-2013, כך פלח השוק של אפל צפוי להצטמצם. הסיבה לכך פשוטה: המחירים של אפל מופקעים. רוב האוכלוסיה לא יכולה להרשות לעצמה להוציא 450 דולר על גרוטאה - ודאי לא גרוטאה שבירה במיוחד שגם התיקון שלה עולה המון.

     

    התוצאה, אומר סקונאג'י, היא שאלא אם אפל תתחיל להתייחס לחלק הפחות עשיר של הסקאלה, הצמיחה שלה בהכרח תאט. אנחנו כבר רואים סימנים להאטה הזו, אם כי הם נובעים ממשהו אחר - העובדה שאפל לא מסוגלת, כבר כמה שנים טובות, לחדש. החידוש האחרון הגדול שלה היה סירי, שהוא שירות שעדיין מוגדר כבטא. וגם זו נקודה שהדו"ח של סקונאג'י מעלה.

     

    הפתרון העיקרי מבחינת אפל הוא להשיג דיל טוב עם ספקית סלולר סינית - זה יקנה לה גישה לדי לקוחות כדי למנוע דעיכה בצמיחה. וכדי לעבוד בסין, כבר ראינו, אפל מוכנה לסעוד עם השטן.  

     

    כורתים את הרגליים

     

    משטרת בריטניה הקימה יחידה למלחמה בפיראטיות לפני כשנה, ובחודשים האחרונים היא מנסה לחסל את התופעה לא על ידי רדיפת המשתמשים (אין בכך כל תועלת) או בנסיונות לגרור את אתרי הפיראטיות לבית המשפט (משפט השווידישע פיראטען, שנמשך שנים, הוכיח שיש בכך תועלת מפוקפקת מאוד) אלא על ידי פניה לספקי הדומיינים שלהם.

     

    המשטרה הבריטית שלחה פניות לשורה של רושמי דומיינים, כשהיא מציינת שאספקת שם דומיין לאתר שהמטרה שלו היא עבירה על החוק עוברת על הכללים של ארגון הרשת הבינלאומי ICANN. זה האחרון עשוי לנקוט צעדים נגד הרשם. המשטרה גם רומזת בגסות שאם וכאשר מפעילי האתר יועמדו לדין, רשם הדומיין עשוי למצוא את עצמו בבית המשפט כמסייע לדבר עבירה.

     

    תוקפים את הפיראטים בנמל הבית
    תוקפים את הפיראטים בנמל הבית צילום: Shutterstock

     

    להרבה רשמים האיום הזה מספיק - והם מוחקים את שם הדומיין של אתרי הפיראטיות. הללו מתאוששים לעתים אחרי כמה ימים (לפעמים) אבל מפסידים המון תעבורה בדרך. והמשטרה בסך הכל צריכה למצוא את רשם הדומיין החדש שלהם ולשלוח גם לו מכתב איום.

     

    לפחות רשם דומיינים אחד, EasyDNS, מסרב להבהל ולשתף פעולה. הוא אומר שזה נחמד שהמשטרה חושבת שהוא מבצע עבירה פלילית, אבל שהחוק היבש קובע שמה לעשות, מי שמחליט בדברים האלה היא לא המשטרה אלא בתי המשפט. אם המשטרה רצינית, הוא אומר, שתיקח אותו לבית משפט. עד כה, משום מה, זה לא קורה.  

     

    בגידה וכסף

     

    בעיתוי לא ממש מוצלח מבחינת טוויטר, קרי שבועות ספורים לפני ההנפקה שלה, יוצא ספרו של ניק בילטון, אחד מכתבי הטכנולוגיה היותר מוצלחים בסביבה, על ההיסטוריה של החברה. אף שהמוצר שלה הוא מהטובים מסוגו ושהחברה מפגינה מחויבות למשתמש ולזכות הביטוי שלו, ההיסטוריה של טוויטר רוויה בבגידות ומעשים לא סימפטיים.

     

    הנבל בסיפור של בילטון הוא ג'ק דורסי, מי שהיה המנכ"ל הראשון של טוויטר. הוא הודח מתפקידו אחרי שהחברים האחרים להנהלה הגיעו למסקנה שהוא משקיע יותר מדי זמן בעיסוקים אישיים כמו יוגה ותפירה ופחות מדי זמן בניהול.

     

    הצד האפל של דורסי
    הצד האפל של דורסי צילום: בלומברג

     

    בדרך, הצליח דורסי לדרוס את אחד המייסדים של החברה, נואה גלאס, ששמו הושמט במתכוון מההיסטוריה שלה. גלאס הוא מתכנת מבריק אך דכאוני, עם בעיות התנהלות קשות מול אחרים, ודורסי הצליח לשכנע את חבר המנהלים להיפטר ממנו - על פי בילטון, תוך שהוא מאשים בפני גלאס אחרים באחריות להדחתו.

     

    עם הנפקת טוויטר, מציין בילטון, צפוי דורסי להרוויח 400 עד 500 מיליון דולר; גלאס צפוי להרוויח בערך כמו המזכירה של דורסי. ככה זה.  

     

    קצרצרים

     

    1. השבוע נערכו בחירות באזרבייג'ן, רפובליקה סובייטית לשעבר במרכז אסיה שמנסה למשוך אליה אנשי הייטק, להשקיע בהם ולשמר אותם. זאת, בניגוד לרפובליקה מסוימת במזרח הים התיכון שאוהבת להעמיד פנים שהיא מעצמת הייטק בעוד התשתיות שלה קורסות והמוחות שלה נסים לכל עבר. ממשלת אזרבייג'ן טרחה ובנתה אפליקציית בחירות רשמית. אך אויה! האפליקציה נקטה במהלך שמכונה בחוגים עיתונאיים "להקדים את מעגל החדשות" והודיעה על המנצח בבחירות עוד לפני שנפתחו הקלפיות. מצד שני, זה לא בהכרח רע: אזרחים אזרבייג'נים רבים ודאי שמחו לדעת שאין טעם לבזבז זמן על הגעה לקלפי.

     

    מרכז חיידר אלייב בבאקו, בירת אזרבייג'ן
    מרכז חיידר אלייב בבאקו, בירת אזרבייג'ן צילום: הלן בינט

     

    2. כאילו שלטוויטר לא היו די צרות בחזית השובניזם, מישהי צילמה את התמונה הזו בשירותי הנשים של טוויטר, שבה נראית מלצרית בווארית למראה עם חזה ענקי כשהיא מחזיקה כוס בירה ואומרת "היי מהנדס". ספרו לי עוד על מריטוקרטיה, מקום עבודה שוויוני וסביבת עבודה סובלנית לנשים.  

     

    3. ראש שירות הבטחון של בריטניה, אנדרו פארקר, הודיע במסיבת עיתונאים אתמול (ד') שהחשיפות של סנודן עשויות לסייע לטרוריסטים וביקש מהגארדיאן, העיתון הבריטי שעמד מאחורי חלק ניכר מהחשיפות, להפסיק לפרסם אותן. ראש הממשלה קמרון החרה-החזיק אחריו. שלא כמקובל במדינות שמנוהלות על ידי שירותי שו-שו, הגרדיאן לא התהפך על הגב והניף רגליים באוויר אלא הודיע צוננות שלא יכול להיות ששירות הבטחון יהיה היחיד שינהל את הדיון, שיש אחרים עם דעות שונות, ושהוא מתכוון להמשיך לפרסם את מה שיש לסנודן להגיד. העורך, אלן רוסבריג'ר, הסביר שהפרסום איטי דווקא משום שהעיתונאים עוברים על המידע באופן איטי ואחראי.  

     

    4. גוגל דואגת לבריאות הרשת, ועל כן היא הודיעה שהיא תחלק מעתה בונוסים לא רק למי שימצא פרצות בקוד שלה, אלא לכל מי שימצא פרצות בקוד פתוח - לא משנה למי הוא שייך ומי מפעיל אותו. בינתיים, הבונוסים יגיעו למי שימצא פרצות בשורה מוגבלת יחסית של פרוייקטים, רובם קשורים לאבטחה, אבל בהמשך מתכוונת גוגל להרחיב אותו לכל פרוייקטי הקוד הפתוח. 

     

    5. הצבא האמריקאי מטביע כ-855,000 דולר בפרויקט נסיוני שהמטרה שלו היא לייצר מדפסת ארבע ממד. מדובר בכזו שמדפיסה חפצים בתלת ממד אבל שעשויים להשתנות עם הזמן ובמקרים מסוימים גם להרכיב את עצמם. לא ברור מתי הטכנולוגיה הזו תהיה שמישה, אנחנו רק בשלב המחקר, אבל אנחנו נכנסים עמוק לשטח של המדע הבדיוני. כלומר, רק אם כל כך התרגלתם לקטע הזה של להחזיק את הרוב הגדול של הידע האנושי שנכתב אי פעם בכיס שלכם, יחד עם היכולת לשלוח מסרים ותמונות תוך שניות לאנשים בצד השני של העולם, שאתם שוכחים שאנחנו שם כבר שנים. ועדיין, משום מה אי אפשר להזמין באיביי לייט סייבר או סקייטבורד מעופף. מדע, לטיפולך.

     

     

     


    19 תגובות ל ”זרוק לי אלף דולר ואכתוב בוויקיפדיה שהמתחרים שלך גרועים“

    (19 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות