שיפור ניכר במהירות האינטרנט בישראל; ממוקמת במקום ה-13 בעולם

בסך הכל מהירות החיבור הממוצעת בישראל עמדה על 6.9 מגה-ביט לשניה בפועל, ומהירות מקסימלית ממוצעת של 18.4 מגה-ביט. במהירויות גלישה בסלולר, ישראל מדשדשת מאחור במקום ה-20, עם מהירות גלישה מקסימלית ממוצעת של 9.1 מגה-ביט, ומהירות בפועל של 1.7 מגה-ביט בלבד.

הונג קונג. הטריטוריה עם האינטרנט המהיר בעולם

באופן מרשים, מהירות הגלישה המקסימלית הממוצעת בישראל זינקה ב-60% בשנה האחרונה. ל-73% מהאוכלוסיה יש כבר חיבור אינטרנט מהיר, לעומת 40% לפני כשנה.

התחרות מגיעה מאסיה

במקום הראשון בעולם במהירות פס רחב נמצאת הונג-קונג, עם מהירות גלישה מקסימלית ממוצעת של 66 מגה-ביט, ורבה מעבר ליפן שנמצאת במקום השני עם 50 מגה-ביט "בלבד". אחריהן ניתן למצוא את רומניה ולטביה בהן שוק האינטרנט והתשתיות פתוח לתחרות נרחבת, דרום קוריאה וסינגפור בהן הממשלה פעילה במיוחד בהנחת תשתיות ובולגריה הנהנית מתשתית חדשה וצעירה.

מבין המדינות המערביות המפותחות, שוויץ מובילה עם 40.3 מגה-ביט מהירות מקסימלית ממוצעת, במקום השביעי בכלל הרשימה. הולנד במקום התשיעי עם 38.2 מגה-ביט, בלגיה עם 38 מגה-ביט במקום העשירי, ארצות הברית במקום ה-11 ואחריה בריטניה במקום ה-12.

המדינות המערביות דווקא כן מובילות במהירות הגלישה הסלולרית, ורשימת המדינות כאן שונה כמעט לחלוטין. אוסטריה במקום הראשון עם 32.4 מגה-ביט -  באופן מפתיע, מהירות הגלישה הסלולרית באוסטריה גבוהה יותר מאשר תשתית סיבים האופטיים המקומית. המצב דומה גם גרמניה עם קצב גלישה של 32.8 מגה-ביט בסלולר, נורבגיה עם 29.2 מגה-ביט, ספרד עם 28 מגה-ביט ואוסטרליה עם 22.3 מגה-ביט. למרבה ההפתעה יפן, למרות ההשקעה המשמעותית בטכנולוגיות LTE מתקדמות, כלל אינה ברשימה של עשרים המדינות המובילות - וכך גם סינגפור ודרום קוריאה.