דגלאס אנגלברט, ממציא העכבר והממשק הגרפי, מת בגיל 88
אנגלברט, זוכה פרס טיורינג ואחד מהאנשים החשובים בי אחראי על פיתוח הממשק הגרפי הראשוני, המצאת העכבר ואפילו ההייפר-לינק. הוא נפטר אמש מאי-ספיקת כליות
- פרופ' שפרירה גולדווסר זכתה בפרס טיורינג היוקרתי
- חברה אמריקאית מאשימה: חברה סינית גנבה מאיתנו סודות מסחר
- ברנס אנד נובל תפסיק לייצר טאבלטי נוק; המנייה צונחת ב-17%
אנגלברט, יליד פורטלנד, אורגון, החל את צעדיו הראשונים בעולם מדעי המחשב בתחילת שנות ה-50 כתלמיד לתואר שני. לאחר מכן, הוא המשיך לדוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, אז מחשבים עדיין היו מפלצות ענקיות שמילאו חדרים שלמים ותופעלו באמצעות הזנת כרטיסיות מחוררות.
הוא שירת במלחמת העולם השנייה כמפעיל מכ"ם. עבודה זו, מעריך "ניו-יורק טיימס", היוותה השראה לאחד הפיתוחים הראשונים שלו: ממשק המשתמש הגרפי. כאשר הממציא הצעיר הסתכל על מסך המכ"מ, היה לו חזון אחר: מסך מחשב מלא סמלים, שיאפשרו לסדר מידע ותקשורת בפרויקט נתון. עקרונות אלו שימשו בסיס לפיתוחים הראשונים שלו ב-1957 במכון המחקר של סטנפורד, SRI.
ממלחמת העולם השניה למחשב המודרני
"המקור של כל הרעיונות שלי הוא מ-1950”, סיפר אנגלברט למגזין וויירד ב-2004. “הייתי מאורס ועבדתי כמהנדס ב-Ames Research Center, הגוף שקדם לנאס"א. למרות שהייתי רק בן 25 הבנתי שעמדתי בכל יעדי הקריירה שהצבתי לעצמי. קיבלתי החלטה למקסם את התרומה שלי למין האנושי. אבל מה לעשות? יש כל כך הרבה בעיות מסובכות בעולם".
דגאלס אנגלברט, אחד מאבות המחשב המודרני
אנגלברט המשיך: "הבנתי שאנחנו צריכים ליצור רמה חדשה של הבנה קבוצתית ויכולות עבודה שיתופיות על מנת לפתור בעיות מסובכות. ככל שחשבתי על זה יותר, כך השתכנעתי שהאופן שבו אנו משתמשים בסמלים כדי לתאר תפיסות הוא מיושן. ופתאום – וואם! - דמיינתי את עצמי יושב מול מסך מחשב ועליו סמלים שונים. ניתן לשלוט בגמישות רבה בכל המידע על המסך. אנשים יוכלו לחבר את היחידות שלהם לאותו מערך. כולם יוכלו לשתף ידע".
את הרעיון לעכבר הגה אנגלברט בהמשך, בתחילת שנות ה-60: "בזמנו, המכשיר הפופולרי היה עט אור שפותח במסגרת תוכנית המכ"ם מלחמת העולם השנייה. אני לא חשבתי שזה מוצלח. שנתיים או שלוש אחר כך בדקנו את כל מכשירי ההצבעה. חוץ מהעט היה כדור גלילה וסליידר. רציתי גם לנסות את הרעיון של העכבר, אז ביל אינגליש בנה אותה. ערכנו ניסויים והעכבר ניצח בכל קטגוריה, למרות שאף אחד לא השתמש בו קודם".
אנגלברט שיבח את ההמצאה ששינתה את הדרך שבה כולנו עובדים כל יום: "העכבר היה מהיר יותר ואנשים ביצעו פחות טעויות. חמישה או שישה אנשים היו מעורבים בניסויים האלו, אבל אף אחד לא זוכר מי התחיל לקרוא לו עכבר. אני מופתע שהשם תפס. עשינו גם הרבה ניסויים עם כמות הכפתורים. ניסינו עד חמישה, ובסוף בחרנו בשלושה. לא היה יותר מקום. כיום, עכבר בן שלושה כפתורים נהפך לתקן, חוץ מאשר במחשבי המק. סטיב ג'ובס התעקש על כפתור אחד בלבד. לא דיברנו הרבה מאז”.
העכבר משנה את העולם
המצאה זו, ופיתוחים אחרים עליהם עבד אנגלברט, נחשפו לציבור הרחב רק שנים מאוחר יותר, בדצמבר 1968 - במהלך הדגמה שערך בוועידת מחשבים בסן פרנסיסקו. רבים עדיין סבורים עד היום שמדובר באחת ההדגמות החשובות בהתפתחות המחשוב האישי והיא מכונה "האמא של כל הדמואים".
באירוע, אנגלברט הדגים את הפיתוחים הבולטים שעבד עליהם: העכבר, רשת של מערכות מחשוב שמשמשת לשיתוף מידע מהיר בין מדענים אותה כינה oN-Line System (או NLS בקיצור), עריכת טקסט, וועידת וידיאו, לינקים וממשק שליטה בסגנון חלונאי. הפיתוחים שהציג שם הפכו לבסיס עליו נבנה עולם המחשוב האישי, ו-NLS שימשה כאחד הרכיבים ב-ARPANET, ממנה התפתחה האינטנרט.
ב-1970 נסגרה המעבדה שהקים אנגלברט ב-SRI ומערכת NLS נמכרה ב-1977 לחברה בשם Tymshare. הממציא הצטרף לחברה כעובד אנונימי יחסית. רק אחרי עשור, כשאפל, מיקרוסופט ו-IBM הציתו את מהפכת המחשוב האישי, זכה אנגלברט להכרה ציבורית רחבה על המצאותיו ובפרסים יוקרתיים דוגמת מדליית הטכנולוגיה הלאומית ופרס טיורינג.
