גורנשיט: משקיעים שעות בשום דבר

את ההשראה ליצירת הפאר שלו קיבל אנדראס פיסלר, סטודנט לתואר שני בהנדסת אלקטרוניה ממינכן, מסרטון ביוטיוב. “ראיתי את המכונה בסרטון וחשבתי לבנות אחת משלי", הוא מספר ל”כלכליסט”. “כמה חודשים אחר כך המדפסת שלי התקלקלה. ניסיתי לתקן אותה, נכשלתי והחלטתי לעשות משהו מועיל עם החלקים שלה".

למכונה שבנה פיסלר יש פונקציה אחת בלבד. אי אפשר לשדרג אותה ואין דרך להרחיב את יכולותיה: כל שהמכונה עושה הוא לכבות את עצמה. בעת הפעלת מתג המכונה צצה זרוע מכנית מתוך קופסה, מכבה את המתג וחוזרת למקומה.

מכונות כמו זו, חסרות תועלת ככל שיהיו, מושכות אלפי מפתחים ומשוגעים לדבר בשנים האחרונות, ואלה העלו כבר עשרות אלפי סרטונים שבהם מכונות שונות ומשונות כאלה ליוטיוב. את הפופולריות של הסרטונים, שמתויגים בדרך כלל תחת הכותרת "Useless Machine", ושחלקם זכו לעשרות מיליוני צפיות, אפשר לייחס לא רק לאופייה הוויראלי של הרשת, אלא גם לעלייתה של תרבות אנטי־תאגידית בעלת רוח חתרנית ואינדיבידואלית. “אתה יכול לקנות היום כל טכנולוגיה וכל המצאה שימושית שנוצרה", אומר פיסלר. "אז כשאתה בונה משהו בעצמך, אתה מעצב אותו באופן מודע כבלתי שימושי”. משתמשים אחרים מציגים את המכונות שלהם כמטאפורות למצב הפוליטי, וברוח המיתון, בעיקר לשימוש הממשלתי בכספי המסים.

הדגם הראשון של מכונה חסרת תועלת, שפותח בשנות השישים של המאה שעברה על ידי קלוד שאנון

המכונה שבנה פיסלר מתוחכמת יותר מרוב מקבילותיה בז'אנר, וכוללת שמונה מתגים שאפשר להפעיל את כולם או את חלקם עד שהזרוע מכבה אותם. למרות הנימוק האידיאולוגי, לסטודנט הגרמני יש גם טיעון ארצי יותר לפיתוח מכונה משלו, “זה נראה לי כמו רעיון מצחיק. רציתי לשעשע את החברים שלי", הוא מסביר את השיקולים שמאחורי הפרויקט. ולא מדובר בדבר של מה בכך: “זו הרבה עבודה. דרוש הרבה זמן כדי לבנות מכונה אחת כי אין חלקים סטנדרטיים ואני צריך לבנות הכול בעצמי. זה גם הרבה יותר יקר ממה שאנשים חושבים”.

הרשת מלאה בסרטונים יצירתיים של אנשים כמו פיסלר, שמלווים בתגובות נלהבות של גיקים עמיתים ושל צופים שמביעים השתוממות ברמת ההשקעה במוצר שאינו עושה כלום. יוצרים חרוצים בנו מכונות חסרות תועלת המתבססות על ידיים ענקיות שיורדות מהתקרה ומכבות את המכונה, ומכונות שעשויות מחומרים כמו לגו או זכוכית. מפתחים אחרים יצרו וריאציות על הנושא בדמות מכשירים שמניעים חפצים בלופ אינסופי וחסר תועלת, או מכונות שצועדות עד שהן מנתקות את עצמן מכבל החשמל.

רעיון שחזר לחיים לאחר 60 שנה

למרות הפריחה של תופעת המכונות הלא שימושיות בשנים אחרונות, הרעיון שעומד מאחוריהן לא חדש, ולמעשה אלו נמצאות איתנו כבר יותר מ־60 שנה.

את המכונות הראשונות בתחום הגו ופיתחו שני מדענים מבריקים: מארווין מינסקי, מייסד מעבדת האינטליגנציה המלאכותית ב־MIT, וקלוד שאנון, שנחשב לאבי תורת האינפורמציה ולאחד המדענים החשובים של המאה ה־20. הרעיון הראשוני עלה במוחו של מינסקי כשנהג להתרענן מפרויקטי המחקר הרציניים שעליהם עבד באמצעות המצאת מכשירים מיותרים, כמו מכונה שתצלצל בכל פעם שכוח הכבידה משתנה.

מכונה מודרנית של אנדראס פיסלר

בסופו של דבר, מי שבנה את המכונה הראשונה היה דווקא המנטור שלו, שאנון. כשסופר המד"ב ארתור סי. קלארק ראה את המכונה בביקור במשרדו של שאנון הוא כתב עליה: “יש רוע בל יתואר במכונה שלא עושה כלום — פשוט כלום — פרט ללכבות את עצמה".

המכונות שפיתחו הפרופסורים נזנחו ונשכחו למשך עשרות שנים, עד שלפני כמה שנים קרא איש העסקים מייקל סידמן על המכונות הישנות האלה, בנה אחת משלו והעלה לרשת סרטון שבו היא מופיעה. ואם יש משהו שהאינטרנט אוהב כמעט כמו תמונות של חתולים, אלו דברים מיותרים ונטולי מטרה. הסרטון סיפק השראה למספר לא מבוטל של אנשים מוכשרים שבנו מכונות משלהם והתופעה החלה לצמוח. 

55 דולר תמורת כלום

הפופולריות של מכונות אלו כל כך גדולה כיום, שיש כבר מי שהפך אותן לעסק. ברט קולת'רד מססקצ'ואן שבקנדה התפרנס מתיקון מכונות ממכר אוטומטיות עד שראה סרטון של מכונה חסרת תועלת. “ראיתי את הסרטון והרגשתי שאני חייב מכונה כזו, אז בניתי אחת", הוא סיפר לרשת CBC הקנדית.

גרסאות נוספות של מכונות ללא שימוש

קולת'רד בנה עוד כמה מכונות שזכו לפופולריות כל כך גדולה עד שלפני כשנה וחצי החליט לפתוח עסק שמוכר ערכות להרכבה עצמית של המכונות. תמורת 55 דולר כל אחד יכול להיכנס לרשת ולרכוש ערכה להרכבה מהירה של המכונה.

העסק כל כך הצליח, שקולת'רד יכול היה לעזוב את עבודתו הקבועה ולהתמקד בייצור ובשיווק המכונות. “מתברר שבהרבה רמות זו באמת מכונה מועילה", הוא אמר. “בעבורי זו המכונה האולטימטיבית. זה יישמע נדוש, אבל היא שינתה את החיים שלי".

והוא לא היחיד שסבור שהמכונות האלו לא חסרות תועלת לחלוטין. גם פיסלר, שמדי פעם (“אם אני מקבל הצעה טובה") בונה מכונות בעבור אנשים אחרים, מוצא בהן ערך אמיתי. “חלק גדול מהמכונה הוא הלמידה", הוא אמר ל"כלכליסט". "למדתי הרבה על תכנות וטכניקות שליטה. לא הייתי אומר שזה בזבוז זמן מוחלט".