$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

מיקרוסופט יקרה, הגיע הזמן להיפטר ממנוע החיפוש הכושל Bing

הרפתקאות החברה בשוק החיפוש עלו לה כ-15 מיליארד דולר וסגירת בינג תוכל להפוך לנשק הכי חזק שלה נגד גוגל, פייסבוק נכנסת לעסקי ההטרדות, זכויות יוצרים לא מתפוגגות בגלל שימוש במדיה חברתית ומפתח אחד מלמד את החברה בה עבד שיעור במיקור חוץ

יוסי גורביץ 15:3216.01.13
אז למה, בעצם?

 

מיקרוסופט פספסה את האינטרנט. זו לא ידיעה חדשה במיוחד, ביל גייטס עלה על זה כבר בסוף שנות התשעים. מאז מנסה ענקית התוכנה להיכנס בחזרה למשחק. בחלק מהמקרים היא מצליחה או לפחות מעניינת (אני מדבר עליכם, ווינדוס פון 8 וסרפס) ובחלק אחר? לא ממש.

 

אולי המוצר הכושל ביותר של מיקרוסופט הוא בינג, מנוע החיפוש שלה. הוא הוצג לפני שלוש וחצי שנים, כשמנכ"ל מיקרוסופט באלמר הופתע מהצלחת גוגל. הוא לא ממש המראי מאז - ועולה למיקרוסופט סכומי עתק: ההערכות הן שהיא מפסידה עליו שני מיליארד דולרים מדי שנה, כמעט כמו החריגה הקבועה של צה"ל מתקציבו. כלומר, הרבה מאוד כסף.

 

ממנוע חיפוש לנשק קטלני. בינג ממנוע חיפוש לנשק קטלני. בינג צילום: cc by Manuel Iglesias

 

עד כה, הפסידה מיקרוסופט על תחום החיפוש משהו כמו 15 מיליארד דולר, בעוד גוגל מכניסה ממנו בברוטו בערך 25 מיליארד מדי שנה, ואם זה לא היה מספיק אז ההכנסות שלה גדלות בהתמדה. הסיכוי היחיד של מיקרוסופט בתחום החיפוש עשוי להיות הוויתור עליו. בינג משמש בעיקר את עוכרי הדין של גוגל: בכל פעם שהחברה מואשמת בהיותה מונופול (ולמי שלא שם לב, היא מונופול) - מנופפים פרקליטיה בבינג כדי לטעון ש"התחרות נמצאת במרחק הקלקה אחת". זה שלתחרות הזו אין כל סיכוי, ושבהתאם רוב המשתמשים לא נהנים מפירותיה, זה כבר סיפור אחר.

 

ואם מיקרוסופט תסגור את בינג, היא תוכל להכין את אם כל תביעות ההגבלים העסקיים של גוגל. כשהתירוץ של גוגל יתנדף, תוכל ענקית התוכנה להזכיר איך פעלה גוגל מאחורי הקלעים כדי להכשיל את עסקת הרכישה של יאהו על ידי החברה - ושנסיונות הרכישה של גוגל עצמה נדחו על ידי הרשויות בארה"ב בחשד להפרת חוקי הגבלים עסקיים. היא תוכל להצביע על שלל פעולות אחרות של גוגל שפגעו בתחרות – או, בלשון בני אדם, פגעו בבחירה של המשתמשים כדי להכניס לה עוד כמה זלוטס. בקיצור, אם מיקרוסופט תסגור את בינג, גוגל תצטרך להעביר את המטה שלה לבית המשפט כדי לחסוך בהוצאות נסיעה. אליך, באלמר.

 

אופס, פייסבוק עשתה זאת שוב

 

נתחיל מהחדשות הטובות: אם אתם עיתונאים, מנוע החיפוש החדש של פייסבוק יאפשר לכם לא לצאת מהמשרד יותר. הוא יספק לכם את כל הסיפורים שתרצו אי פעם, במיוחד אם הקטע שלכם הוא למצוא אנשים אומרים דברים מטופשים ונבזיים כשהם חושבים שרק החברים שלהם בפייסבוק יודעים מזה.

 

בהנחה שאתם לא עיתונאים, או לחילופין, שסוג העיתונות של "תראו, השכן ממול סקסיסט/גזען/לא נאור כמוני" הוא לא כוס הרעל שלכם - אתם בבעיה. רופרט מרדוק אמר בסלידה, כשרכש את מייספייס, ש"יופי, נכנסו לעסקי הסטוקינג (stalking)", כנראה מתוך הנחת היסוד שסטוקינג היא מעשה מנוול יותר מהאזנות סתר. מייספייס לא באמת עסקה בזה, אבל מעכשיו? זה תחום עיסוק מרכזי של פייסבוק.

 

Graph Search של פייסבוק: אוצר עבור מטרידנים Graph Search של פייסבוק: אוצר עבור מטרידנים צילום: איי פי

 

איך? פשוט מאוד: אתם גברים בודדים, חסרי חיים וכישורים חברתיים? אין לכם מושג איך לנהל שיחה עם המין היפה? אין בעיה. מעתה, פשוט הקליקו "נשים פנויות בסביבתי" למנוע החיפוש של פייסבוק - והוא יספק לכם תוך שניות את שמותיהן ותמונות הפרופיל של נשים בסביבה שמוגדרות ככאלה שאינן במערכות יחסים. הוא גם יסביר לכם איך ליצור איתן קשר. קריפי העולם, התאחדו: צוקרברג מצא לכם פתרון. פייסבוק מיהרה לטעון שהיא לא תחשוף מידע שהמשתמש לא רצה לחשוף, אבל תמונת הפרופיל שלכם והשם שלכם - שכחו לציין שם - נחשפים בכל חיפוש, גם אם כל מה שאתם כותבים נשלח אך ורק לקבוצת "פריקי פראנויה שמשתמשים ב-PGP".

  

ורוב האנשים, כידוע, אינם כאלה. הרבה באשמת פייסבוק: היא מעודדת אותנו לחלוק ולחשוף כמה שיותר מידע. היא צריכה שנעשה את זה כדי להתקיים (ואכן, השטיק החדש צפוי להפוך את שוחט העזים ממנלו פארק לעשיר עוד יותר). מאחר והמנוע הארור בודק לא רק מה כתבתם, אלא מתי עשיתם לייק ומדווח על זה. אז אם כתבתם שאתם אוהבים סקסיזם, או גזענות, או שונאים ערבים, או אוהבים תנוחות מיניות מסוימות, כל מי שיעשה את החיפוש הדי פשוט - הנה, בבלוג Gizmodo כבר עשו אותו - יוכל למצוא את המידע הזה. 

 

בקיצור, מעתה כמעט כל מה שתעשו בפייסבוק יכול לשמש נגדכם. גילשו בזהירות.

 

לא, פרסום הוא לא ויתור על זכויות יוצרים

 

אחד הטיעונים המעצבנים מצד גנבי תוכן הוא שאם אתה מפרסם משהו ברשת, ודאי במדיה חברתית, אתה מאבד את זכויות היוצרים שלך עליו. מדובר בשטות גמורה, כמובן, אבל זה טיעון נפוץ. מסתבר שהוא נפוץ גם מצד כלי תקשורת.

 

ב-2010, בעת האסון בהאיטי, הגיע למקום הצלם דניאל מורל והחל להעלות את התמונות שלו לטוויטר. הוושינגטון פוסט וסוכנות הידיעות הצרפתית AFP, שכנראה לא היו להם אנשים משלהם בשטח, החליטו פשוט להעתיק את התמונות שלו, מבלי לקבל את רשותו או לשלם לו על כך.

 

גם אם פרסמת אותן בטוויטר - הזכויות על התמונות הן שלך גם אם פרסמת אותן בטוויטר - הזכויות על התמונות הן שלך צילום: shutterstock

 

זה הביא למורל את הג'ננה, ובצדק. אז הוא הלך לבית משפט. הנאשמת העיקרית היא AFP - שטענה שכאשר מורל פרסם את התמונות בטוויטר, הוא ויתר על חלק מזכויות היוצרים שלו. היא טענה ספציפית שתנאי השימוש של טוויטר קובעים זאת. השופט קבע שמדובר בצואת פרים: תנאי השימוש של טוויטר ספציפית אוסרים על שימוש מסחרי בתוכן של אנשים אחרים. המשפט עצמו עדיין נמשך. 

 

גוגל מסתבכת באוסטרליה

 

עוד יום, עוד הליך משפטי נגד גוגל: החברה פורעת החוק הסתבכה הפעם באוסטרליה - ובמשפט דיבה. שחקן כדורגל אוסטרלי בשם שיין רדבון רוצה לתבוע תביעת דיבה שני בלוגרים אנונימיים שהשתמשו בפלטפורמת בלוגר הפופולרית של גוגל. השניים האשימו את רדבון בהתנהגות בלתי אתית ובהתרשלות, מה שבהחלט עשוי לפגוע בסיכוייו למצוא עבודה בעתיד.

 

גוגל מיהרה למחוק את הבלוגים הללו עם תחילת ההליכים המשפטיים, אבל את רדבון זה לא מספק: הוא רוצה את הגולגלות של הפחדנים האנונימיים על שיפוד - ובצדק. על פי דיווח שלא אושר, השופט החליט לדרוש מגוגל לזהות את השניים בתוך 28 יום.

 

העלימה ראיות משפטיות. גוגל העלימה ראיות משפטיות. גוגל צילום: cc by Robert Scoble

 

השנה האחרונה היתה קשה לעוכרי הדין של גוגל בארץ ששם למטה: החברה נאלצה לשלם קנס של 200,000 דולר אוסטרלי אחרי שקישרה בתוצאות החיפוש שלה בין אדם חף מפשע ובין המאפיה - ובית משפט מצא (גוגל, מצידה, מערערת) שהחברה הוליכה את הציבור שולל כשהציגה מודעות שהובילו את המחפשים מאתר של חברה מסוימת לאתר של חברה מתחרה. טוב, נו, לפחות גוגל מספקת פרנסה לעורכי הדין.

 

קצרצרים

 

1. קבוצת זכויות צרכנים בבלגיה הגישה תביעה כנגד אפל, כשהיא מאשימה את החברה בכך שהיא מטעה את הצרכנים באשר לזכויותיהם בתחום האחריות. כל מוצרי אפל מגיעים עם אחריות של שנה בלבד, כי אחרי זה החברה מצפה שתרכוש מכשיר חדש ואם לא תעשה את זה, היא תדאג שהוא יהפוך לגרוטאה. רק שהחוק האירופי מדבר על אחריות של שנתיים. אפל מקפידה לא לעדכן את הלקוחות בנקודה הקטנה הזו, ומשכנעת אותם לשלם עבור אחריות שממילא מגיעה להם. לאחרונה החברה הורשעה בדיוק בנקודה הזו באיטליה. גם קבוצות הצרכנים של פורטוגל בוחנות את הנושא. 

 

חזקה בחומרה, לא באחריות. אפל חזקה בחומרה, לא באחריות. אפל צילום: בלומברג

 

2. פחות משבוע אחרי שממשלת ארה"ב פרסמה תשובה מופתית לעצומה שקראה לה לבנות כוכב מוות - תחנת חלל שמשמידה פלנטות, משנה הבית הלבן את כללי העצומות שלו. המטרה: למנוע מרעיונות מטופשים לדרוש התייחסות שלוקחת זמן מאנשים שיש להם עבודה רצינית לעשות. עד כה, די היה ב-25 אלף חותמים כדי לדרוש התייחסות מהבית הלבן. לידיעת כל מי שרצה שתיבנה החללית אנטרפרייז: מעתה, הרף עלה ל-100 אלף, שזה מצריך קצת יותר עבודה. בעבר, הרף היה 5,000 בלבד.

 

3. פייר אומידייאר, היזם והפילנטרופ שהקים בשעתו את איביי, ממש לא מרוצה מהמצב הפוליטי בארצו, ארה"ב. אם חשבתם שהציבור הישראלי עוין לחברי הכנסת, עוד לא ראיתם מה האמריקאים חושבים על הקונגרס שלהם. אי לכך ובהתאם לזאת, אומידייאר הקים קרן, The Democracy Fund, שמה שהיא מתכוונת לעשות הוא לממן פרויקטי טכנולוגיה שישפרו את היכולת של אמריקאים להשפיע על הממשל שלהם - בדגש על הנגשת המידע לאלקטורט ורפורמה במערכת השלטון. לפרויקט ישראלי מצוין בתחום הזה, שמאפשר לכם לדעת מה נבחרי הציבור שלכם עשו ולא רק על מה הם דיברו , ראו "כנסת פתוחה".

 

4. דיווחנו לפני מספר חודשים על מעצרם של שני מפתחי משחק צ'כיים ביוון, לאחר שהם צילמו - לטענתם לצרכי תיירות - שדה תעופה צבאי. המשטרה היוונית עצרה אותם באשמת ריגול והם הוחזקו עד לאחרונה במעצר. הם הכחישו את המיוחס להם ובימים האחרונים שוחררו בערבות. שני המפתחים יצטרכו לחזור לעמוד למשפט - מה שיכול לקחת קצת זמן, שכן בתי המשפט היוונים בשביתה. יצוין כי החברה שבה עובדים השניים, בוהמיה, כבר נחשדה בעבר על ידי יוון בכך שהיא מצלמת שלא כחוק את הכלים שלה כדי להפוך אותם לחלק ממשחקיה, שידועים בריאליזם הצבאי שלהם. 

 

5. חברת תשתית אמריקאית העסיקה מפתח, בשם בוב, שנחשב בעיניה לעובד כל כך מוצלח עד שזכה בפרסים והוגדר כעובד מצטיין. בבדיקה שגרתית, אנשי האבטחה של החברה גילו שמישהו נכנס בעקביות למחשבים שלה מסין. החשד הראשוני שלהם, כמובן, היה ריגול, אבל בדיקה מעמיקה העלתה שהסיפור היה אחר לגמרי: בוב ניצל את פערי השכר בין ארה"ב וסין כדי לשכור מתכנת סיני שיעשה את כל העבודה במקומו. הוא עצמו הגיע לעבודה כמעט אך ורק כדי לשחק ברשת. הבדיקה העלתה שבוב עשה את התרגיל הזה גם במקומות עבודה קודמים. האיש גאון.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x