עבור 400 מיליון דולר לwaze- לא משתלם לחשב מסלול מחדש
הצעת אפל היא הצעה מעליבה. מדובר בסכום מכובד לחברה ישראלית, אבל ווייז היא לא עוד חברת הייטק. השילוב בין רשת חברתית לצורכי הנהג בדרכים יוצר ערך מוסף ייחודי ופופולריות עצומה. גם אם תסרב, ובצדק, קרוב לוודאי שההצעה הבאה כבר בדרך
ההצעה של אפל נשמעת כמו הצעה נדיבה. 400 מיליון דולר זה סכום עתק, שלא לומר בלתי נתפס כשמדובר ברכישת חברה ישראלית, בטח עבור חברה אשר עדיין לא רשמה הכנסות משמעותיות. אלא שלא בכל יום נולדת חברה שהיא יצרנית תוכן מובילה בתחומה בעולם. בטח שלא בישראל.
ישראל יודעת לייצר טכנולוגיות מדהימות דוגמת חברת XtremeIO שנמכרה בתמורה ל450- מיליון דולר והציעה טכנולוגיה פורצת דרך בתחום האחסון. ווייז היא כנראה חברת ההייטק הישראלית הראשונה שמייצרת תוכן. מאחורי התוכן שלה אמנם עומד חזון טכנולוגי מתקדם, אבל התוצאה שמוגשת למשתמש והערך המוסף שלה הם בתוכן - אפליקציית ניווט חברתית. עובדה זו מקנה לה יתרונות רבים שהביאו אותה לעמדה שבה המתחרות שלה הן רק ענקיות דוגמת גוגל Maps או תוכנת המפות הכושלת של אפל שמראה לאחרונה סימני חיים.
משיחות עם משקיעים בחברה ובכירים בשוק עולה כי ההתעניינות בחברה עצומה. הצעות לרכישת החברה הגיעו, מגיעות וכנראה עוד יגיעו. אבל 400 מיליון דולר, מבחינת משקיעי ווייז, זו הצעה שאינה מתקבלת על הדעת. משקיעים מסדר הגודל של קליינר פרקינס והורייזן ונצ'רס נכנסים לחברה רק כשהם יודעים שהיא חברה של מיליארד דולר לפחות. מכירת ווייז בסכום של 400 או אפילו 500 מיליון לא תיחשב כהצלחה. זהו לא סכום שהמשקיעים של ווייז ישמחו לראות.
ביקוש גבוה, ערך מוסף יוצא דופן ומשקיעי על
לווייז יש נכסים שמצדיקים הערכת שווי של יותר מ400- מיליון דולר. נכסי חברת הייטק אינם בהכרח נכסים מוחשיים כמו נדל"ן. אחד המדדים המשמעותיים לשווי בהייטק הוא ביקוש, ואין ספק שווייז הוכיחה שהיא מוצר מבוקש. לווייז ישנם כיום 30 מיליון מנויים ברחבי העולם, וכ100- אלף משתמשים מורידים את האפליקציה מדי יום. את הפופולריות העצומה של האפליקציה ניתן להסביר באמצעות הנכס העיקרי של החברה, והוא היכולת של החברה להציע מה שאף חברת ניווט לא מצליחה להציע.
ווייז היא לא עוד חברת ניווט או חברת מיפוי אלא רשת חברתית ייעודית לנהגים. השוק שאליו בחרה החברה לפנות הוא שוק שצמא לחידושים. מכשירי הניווט ותוכנות הניווט שהיו קיימים בשוק פתחו אצל מרבית המשתמשים תיאבון למשהו יותר מתקדם מעוד מכשיר שמראה את הדרך, והם קיבלו אפליקציה שמדווחת על עומסי תנועה, משטרה, תחנות דלק באזור, וגם הצעות מסחריות במינון סביר לגבי מסעדות, בתי קפה ובתי עסק סמוכים.
חברת ווייז, שהוקמה ב,2006- פעלה למלא את הוואקום הזה רגע אחד לפני הבום של המכשירים הנייידים שהציפו את חיינו, והפכה כיום לאחת מאפליקציות הניווט המובילות בעולם. היתרון המשמעותי של ווייז על כל מתחרותיה טמון ביכולותיה החברתיות של האפליקציה, שרק משתפרות, לדוגמה כאשר הכריזה לאחרונה על אפשרות לשלב את פייסבוק באפליקציה. הרשת החברתית של ווייז יוצרת אפליקציה דינמית ומתפתחת, שעונה על שלל צורכיהם של הנהגים בכבישים, ואשר צפויה להמשך ולצמוח ככל שהפופולריות שלה תמשיך ותגדל.
משקיעי החברה הם נכסים שיכולים להיות לחברה לעזר רב אך גם לרועץ. החברה, שגייסה עד היום כ67- מיליון דולר, התחילה את דרכה עם משקיעים מקומיים דוגמת מגמה ונצ'רס וורטקס. אלא שבסבבי ההשקעה האחרונים הצטרפו למשקיעיה שני משקיעי-על: קרן ההון סיכון המובילה בארצות הברית קליינר פרקינס וקרן ההון סיכון של המיליארדר הסיני לי קא שינג - הורייזן ונצ'רס.
הורייזן ונצ'רס כבר השקיעה בישראל בכ15- חברות שונות, בעוד שרגלה של קליינר פרקינס, קרן ההון סיכון הגדולה ביותר בעמק הסיליקון, כמעט לא דרכה קודם לכן בשוק הישראלי. הקרן האמריקאית הביאה לדירקטוריון ווייז את מרי מיקר, בכירה בוול סטריט לשעבר ודמות מוכרת בשוק הטכנולוגיה. מייסד הקרן והעומד בראשה ג'ון דואר היה מעורב כמעט בכל חברת ענק שקמה בעמק הסיליקון, והקרן השקיעה בחברות בסדרי גודל של מיליארדי דולרים כגון גוגל, סאן מיקרוסיסטמס וסימנטק. משקיעים אלו הם גב פיננסי חזק ויציב, ביכולתם לפתוח לחברה כמעט כל דלת ולפלס את דרכה ליעדים נחשקים אך עם מחסומי כניסה לא קלים, דוגמת השוק הסיני.
מנגד, משקיעי החברה מחויבים כלפי המשקיעים בקרנות ואין להם סיבה לבזבז את זמנם וכספם בחברה ישראלית שלא תיתן להם את התמורה שלה הם מצפים. ברגע שהם יחושו שווייז נכנסת לדרך ללא מוצא או שהיא לא מצליחה להמריא, הם לא יהססו לקחת את החברה ומייסדיה לאקזיט שייראה להם המתאים ביותר. ההצעה הנוכחית של ה400- מיליון דולר נמוכה מדי למשקיעים בסדר גודל כזה, בייחוד כאשר הזמן עדיין פועל לטובת ווייז והפער מול מתחריה הוא גדול מאוד. בנסיבות אלה מדובר אפילו בהצעה מעליבה. אלא שאם המשקיעים יחושו שהפער נסגר, ייתכן שהצעה עתידית שאינה כה רחוקה מסכום זה תביא אותם לסיכום עסקה.
רכישה היא רק עניין של זמן
כוונת אפל לרכוש את ווייז תישאר ככל הנראה רק כוונה, אבל הכיוון ברור - ווייז לא תוכל להישאר עצמאית זמן רב. מצד אחד, קיימת התחרות מיישומים דוגמת גוגל Maps והמפות של אפל ומצד שני יש היכולות החברתיות הייחודיות שמציעה החברה. ייחודה של החברה בשוק התחרותי שבו היא מתנהלת הוא נכס שענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות וכיסיהן העמוקים אינם יכולים להתעלם ממנו. דוגמה לכך כבר היתה בישראל בסוף ,2011 עת הודיעה אינטל על רכישת חברת המיפוי הישראלית טלמאפ בכ300- מיליון דולר. טלמאפ, בשונה מווייז, היא תוכנת ניווט הנמכרת בעיקר למפעילים סלולריים שמוכרים רישיונות שלה למפתחים.
בראש רשימת הרוכשות הפוטנציאליות נמצאות ענקיות עמק הסיליקון, ובראשן - פייסבוק, אשר היכולות של ווייז מתאימות לה ככפפה, מבחינת תוספת של עשרות אם לא מאות מיליוני משתמשים איכותיים בזמן קצר ויכולות שאין ברשותה ושיכולות להשלים את אלו הקיימות. רכישת אינסטגרם הדגימה את סוג הרכישות שמעניינות את פייסבוק ומחזקת את העניין שיכול להיות לה גם בחברת הניווט הישראלית. רוכשת פוטנציאלית נוספת היא גוגל. לגוגל יש את גוגל Maps ואף יכולות חברתיות, אבל לא את החיבור בין השתיים באיכות שמציעה ווייז. מה שבטוח הוא שגם אם ווייז תסרב, ולפי ההערכות בשוק, כך היא צפויה לנהוג, ההצעה הבאה נמצאת ממש מעבר לפינה. ובווייז, כך סביר להניח, יודעים לצפות מה יקרה בהמשך הדרך.
רווחיות, חדשנות ואמינות - תנאי להמשך עצמאות
אם כן, ווייז חייבת ללכת לכיוון של מכירה ומהר. אך אם החברה תחליט בכל זאת להישאר עצמאית זה ידרוש ממנה לנקוט כמה צעדים הכרחיים. עד כה הוכיחה החברה שיש לה היכולת לגייס משתמשים ולהפוך אותם למכורים לתוכנה. היכולת של החברה להפוך את המשתמשים האלו והבאים אחריהם למודל עסקי רווחי היא המפתח להישארותה עצמאית. המודל העסקי של החברה נמצא כיום בשלבים ראשוניים מאוד.
החברה החלה לשלב פרסומות לבתי עסק ומציעה מערכת שמאפשרת לבתי עסק קטנים ובינוניים לפרסם עצמם בווייז באופן עצמאי. היכולת להפוך את הצעדים האלו לכסף אמיתי היא האתגר האמיתי של מנהלי החברה אם הם רוצים להשאיר את ווייז חברה עצמאית. יכולתם של קברניטי החברה להביא אותה להכנסות של עשרות מיליוני דולרים ולרווחיות תבהיר למשקיעים של החברה שאולי במקום למכור את החברה נכון יותר יהיה דווקא לעזור לה לרכוש חברות משלימות וטכנולוגיות שיהפכו אותה לחברה גדולה ועצמאית שתונפק ותרכוש חברות בעצמה.
עד כה היטיבה החברה לשמר את מעמדה המוביל. הצורך לשמר מעמד זה הוא חיוני לא רק כדי לשמור על עצמה כמובילת השוק אלא גם כדי לשמור על עצמאיותה. כדי לעשות זאת חייבת החברה להמשיך לעשות את אחד הדברים שישראלים כה מצטיינים בהם והוא חדשנות, וזאת בשילוב עם רמת אמינות טכנולוגית גבוהה. הן המפתח לעצמאות החברה, והן בוודאי לא יזיקו לה כשתחליט להיענות להצעה הבאה.
