הישראלי שהופך את הסמארטפון לרובוטריק

רובוט שנשלט באמצעות סקייפ, ערכה אישית לבדיקת אלכוהול שיכולה לצייץ בטוויטר כששתיתם קצת יותר מדי ומזגן שמופעל מרחוק. מה משותף לכולם? בכל המקרים מדובר במכשירים שנשלטים או נסמכים על סמארטפוני אנדרואיד ועושים שימוש ב־IOIO (יוֹיוֹ), רכיב חומרה/תוכנה שפותח על ידי הישראלי איתי בן צבי לצורך תקשורת בין המכשיר לסמארטפון.

את הרעיון ל־IOIO קיבל בן צבי, שעובד כמהנדס תוכנה בגוגל, זמן לא רב אחרי השקת אנדרואיד. "קבוצה של חובבים בשם Cellbot הבינו שהטלפון הוא כמעט רובוט מושלם: יש בו הרבה חיישנים, אפשרות להתחבר לאינטרנט ויכולות תוכנה מתקדמות", הוא מספר ל"כלכליסט". "הדבר שחסר בו הוא היכולת לחבר אותו לדברים שלא נמצאים בקופסה, כמו מנועים. הקבוצה החלה לחפש פתרונות, אבל אלה היו מוגבלים מבחינה טכנית, לא אמינים, עבדו רק במכשירים מסוימים ודרשו הרבה התעסקות עם התוכנה וביצוע שינויים. באחת מנסיעות העסקים שלי לקליפורניה נפגשתי עם אחד מחברי הקבוצה. מאוד אהבתי את הרעיון ואמרתי לו שאני חושב שיש פתרון טוב יותר, שגם יפתור את הבעיה הכללית של איך מחברים בין טלפון למכשירי אלקטרוניקה חיצוניים”.

איתי בן צבי והיויו. גוגל עודדה להמשיך בפרויקטצילום: ענר גרין

המוצר פותח כמעט בלי השקעה כספית

הפתרון של בן צבי הוא מעגל מודפס (או Board/לוח, בלשונו של בן צבי) שיכול לתקשר עם כל מכשיר אנדרואיד ומהווה קשר בינו לבין התקנים חיצוניים. "הפתרון הוא בעיקר תוכנה", הוא מסביר. "על הלוח אין הרבה: מיקרו־בקר, רכיבים תומכים שונים, כמובן חיבורים להתקנים חיצוניים - כמו מנועים או חיישנים ואפילו מכשירי אלקטרוניקה קיימים - וחיבור USB לצורך התממשקות עם הסמארטפון, ישירות או באמצעות בלוטות'. להבדיל מפתרונות אחרים, שבהם צריך לכתוב תוכנה לאנדרואיד וגם תוכנה ללוח, ה־IOIO מגיע עם תוכנה מוטמעת בלוח. המשמעות היא שהמפתח צריך לכתוב תוכנה רק לאמצעי השליטה - כלומר לאנדרואיד - בשפת ג'אווה”. הדגם החדש של IOIO, מוסיף בן צבי, תומך גם בחיבור עם לינוקס, ווינדוס ומק.

בן צבי הגיע בשבוע שעבר לביקור בישראל והעביר סדנת IOIO במכון הטכנולוגי בחולון, שבה הוא הציג את הפיתוח והסביר איך מפתחים עבורו אפליקציות.

מכיוון שהוא עובד בגוגל קיווה בן צבי לפתח את IOIO כחלק מפרויקט 20% המפורסם של החברה, שבמסגרתו נדרשים העובדים להקדיש חמישית מזמן העבודה שלהם למיזמים בעלי עניין אישי שאינם חלק מעבודתם השוטפת. "אבל במהרה התברר שגוגל לא מעוניינים להיכנס לתחום הזה", הוא מספר. "הם עודדו אותי להמשיך בזה בזמני הפנוי והעבירו לי את הזכויות".

במקום זאת עשה בן צבי את מה שעשו סטארט־אפיסטים עוד לפני שהמציאו את המילה סטארט־אפ: הפך את הבית לחדר עבודה. “כל המוצר פותח כמעט מבלי להשקיע כסף ובלי לצאת מחדר העבודה", הוא מסביר. "זה התאפשר בזכות העובדה שהטכנולוגיה התקדמה מאוד והפכה לנגישה. באינטרנט יש מידע על הכל, יש תוכנות חינמיות לעיצוב מעגלים אלקטרוניים, את כל התקשורת עם היצרנית והקידום של המוצר עשיתי באימיילים ואת הפיתוח עצמו עשיתי עם ציוד בשווי של כמה מאות שקלים. ה־IOIO הראשון היה עבודת יד ב־100%”.

עדיין לא מפתח שאיפות עסקיות

ה־IOIO מפותח ומשווק בקוד פתוח, ולדברי בן צבי מיועד לשני קהלים עיקריים. “הראשון הוא אנשים שרוצים להשתמש בו כחלק מפרויקט מוצר. למשל, מישהו שרוצה לפתח מוצר שמתממשק עם אנדרואיד יכול להשתמש בו ליצירת אב־טיפוס מהיר, כאשר בשלב מתקדם הוא יכול להשתמש בתוכנה או בחלק מרכיבי החומרה ולשלבם במוצר הקיים. הקהל השני הוא חובבי אלקטרוניקה שמנצלים את זה כדי לבנות דברים חד־פעמיים לצורכי שימוש אישי או לימוד. מבין שני הקהלים, השני הוא זה שאכפת לי ממנו, כי אני בא משם ועושה את זה כתחביב. זה סוג של שירות לקהילה”.

סביב ה־IOIO כבר התפתחה קהילה קטנה אך אדוקה של משתמשים, וכמה מפתחים כבר השתמשו בו במוצרים שעשו - תחילה בלוח עצמו לשלב הפיתוח והאב־טיפוס, ובהמשך בתוכנה של בן צבי לצד חלק מרכיבי החומרה במוצר הסופי. אבל למרות זאת, לבן צבי אין שאיפות עסקיות מרחיקות לכת ל־IOIO, לפחות לא בשלב זה.

"לגבי העתיד הנראה לעין, אין לי כוונה לפתח את הפעילות העסקית”, הוא אומר. "אני מאוד אוהב שזה בנישה של תחביב ונותן לי הרבה חופש לעשות את מה שמעניין אותי ומתחשק לי. אני לא מחויב לרווחים ואוהב את המצב הזה. אני מרוויח מזה קצת כסף נחמד ולא זניח, אבל זה לא מה שמוביל את ההחלטות שלי".