$
חדשות טכנולוגיה

חינוך בסיוע טכנולוגיה? לא בבית ספרנו

לפי סקר של גוגל והמכללה למינהל, הפוטנציאל של אמצעי חינוך טכנולוגיים בישראל רחוק ממיצוי: התלמידים מעוניינים בהכנסת הכלים הטכנולוגים לשיעורים - אבל השימוש בבתי הספר דל מאוד, גם כאשר מדובר בכלים זמינים וחינמיים

חן פונדק 13:4926.12.12

סקר "ללמוד עם טכנולוגיה" שביצע בית הספר לתקשורת של המסלול האקדמי במכללה למינהל מצייר תמונת מצב מדאיגה של האוריינות הטכנולוגית בישראל. לפי הסקר, שמומן ע"י גוגל, העזרים הטכנולוגיים חינמיים בחלקם, התלמידים מעוניינים בהם - אבל ברוב בתי הספר העל יסודיים בישראל עדיין לא השכילו להשתמש בהם. כמו בכל דבר אחר בחינוך, קיימים פערים בולטים בשימוש באמצעים הטכנולוגיים בין המגזר הערבי והיהודי ובין שכבות סוציו-אקונומיות בישראל.

"אנחנו רואים שהתלמידים אוהבים את הטכנולוגיות, אבל כאשר מסתכלים כמה הן נמצאות בכיתה, אנחנו רואים פער", אמר עורך הסקר,ד"ר יובל דרור. "יש פה דברים פנטסטיים בדו"ח, כמו שהתלמידים אוהבים את הטכנולוגיות ואפילו נותנים ציון לא רע למורים. אבל יש גם קטסטרופות".

 

הסקר בוצע בפועל ע"י מכון המחקר "מדגם". הוא כלל 606 נשאלים בגילאי 12-17 מהמגזר היהודי החילוני והמסורתי ומהמגזר הערבי. מסקנות הסקר הוצגו בדו"ח שנכתב בשיתוף עם הסטטיסטיקאי סער גרשון וד"ר אינה בלאו מהאוניברסיטה הפתוחה.

 

התלמידים רוצים עזרים טכנולוגיים

 

72% מהתלמידים סבורים שהשימוש בכל אחת מבין חמש הטכנולוגיות שנבדקו - אתר אינטרנט כיתתי, הצגת סרטונים מהרשת, מצגות, שימוש בלוח אינטראקטיבי ושימוש בשירותים מקוונים לעבודה משותפת על מסמכים - עוזר או עוזר מאוד להבנת חומר הלימוד.

 

מצגות אינטראקטיביות? בישראל תמצאו בעיקר, לוח וגיר מצגות אינטראקטיביות? בישראל תמצאו בעיקר, לוח וגיר צילום: shutterstock

 

אבל המסקנה הראשונה שכותבי הדו"ח מצביעים עליה, היא חוסר מיצוי הפוטנציאל הטכנולוגי, שכן יש פער בין הערכה החיובית כלפי העזרים הטכנולוגים על ידי התלמידים לבין השימוש בהם בפועל. בעוד 74% מהנשאלים שנחשפו ללוח אינטראקטיבי מצאו שהוא מסייע לתהליך הלמידה שלהם, הלוח עצמו קיים רק ב-31% מכיתות הנשאלים. 84% מהתלמידים שנחשפו לסרטונים בכיתה סבורים שהם עוזרים להם ללמוד ו-85% מצאו שהם הופכים את השיעור למעניין יותר, אך שימוש זה קיים רק ב-46% מכיתות המשיבים. הכלים בהם נעשה הכי הרבה שימוש בבתי ספר הם המצגות ואתרי בתי הספר- 74% ו-67% מהכיתות, בהתאמה.

 

דו"ח הסקר קובע כי למרות שסרטונים ושיתוף מסמכים הם כלים זמינים וחינמיים לכל, פחות ממחצית מהתלמידים מדווחים שנעשה בהם שימוש כלשהו בכיתה, 37% מהכיתות משתמשות במסמכים שיתופיים ו -46% בסרטונים מהרשת בכיתה. כמו כן, שלושת האמצעים בהם השימוש פחות נפוץ, לוח אינטראקטיבי, שיתוף מסמכים וסרטונים הם הכלים לשבירת הרצף הליניארי של השיעור, בעוד מצגות שומרות על מבנה דידקטי של הרצאה ליניארית.

 

התלמידים מעדיפים כלים טכנולוגיים, נאלצים להסתפק בכלים הקיימים התלמידים מעדיפים כלים טכנולוגיים, נאלצים להסתפק בכלים הקיימים צילום: shutterstock

 

מורים ותלמידים עדיין חברים בפייסבוק

 

הסקר מצא פער בולט דיגיטלי בין יהודים וערבים. בעוד שבמגזר היהודי משתמשים בכ-2.6 עזרים טכנולוגים בממוצע, במגזר הערבי עומד מספר העזרים הממוצע על 1.3 בלבד. 39% מהנשאלים מהמגזר היהודי דיווחו כי הם משתמשים בלוח אינטראקטיבי, ורק 8% מהמגזר הערבי, ובעוד 88% מהמגזר היהודי משתמשים במצגות, רק 32% מהמגזר הערבי.

 

בהתאמה, גם שיעור התלמידים הערבים שדווח שמוריו לא מלמדים באמצעות שום אמצעי טכנולוגי גדול פי שניים משיעור התלמידים היהודים - 5.4% בקרב המגזר היהודי לעומת 11.9% מהמגזר הערבי.

 

הפערים נמצאים גם כאשר משווים בין התלמידים לפי השיוך הסוציו-אקונומי של העיר בו הם גרים. השימוש באמצעי עזר טכנולוגים מדווח בצורה נרחבת יותר על ידי תלמידים שמתגוררים באזורים בהם רמת ההכנסה החציונית גבוהה יותר, גם כאשר מדובר בכלים חינמיים. בעוד בעשירון ה-8-9 60% משתמשים בסרטונים, בעשירון ה-2-5 משתמשים בהם רק 40%.

 

ממצא מעניין נוסף של הסקר עוסק במידת הקשר בין מורים ותלמידים במדיה החברתית: למרות שבתחילת החודש נכנס לתוקף חוזר מנכ"ל משרד החינוך, לפיו איש צוות חינוכי לא ייזום תקשורת עם תלמידים ברשת החברתית ולא ישיב ליוזמה כזאת - 30.5% מהתלמידים שהשתתפו בסקר ולהם חשבון ברשת חברתית היה מורה אחד לפחות חבר ברשימת הקשר שלהם ברשתות החברתיות.

 

עמדות התלמידים חלוקות לגבי הנושא: 64.2% מהתלמידים שברשימת חבריהם בפייסבוק נמצאים מוריהם טענו כי עובדה זו תורמת לאווירה בכיתה במידה בינונית ומעלה, בעוד 70% מבין התלמידים שאין ברשימת החברים שלהם אפילו מורה אחד ציינו שאינם מעוניינים בכך.

 

לא מלמדים לחפש מידע אמין ברשת 

 

עורכי הדו"ח, גם קובעים כי ההשקעה בהוראת מיומנויות דיגיטליות בחינוך העל יסודי בישראל עגום. כ-42% מהתלמידים ציינו שלא מלמדים אותם כיצד למצוא מידע באינטרנט. הפעם הפער הוא לטובת המגזר הערבי: בעוד במגזר הערבי 79% מהתלמידים לומדים כיצד למצוא מידע באינטרנט, רק 51.4% מהמגזר היהודי דיווחו כך. 61.6% מהתלמידים בבתי הספר היהודים בגילאי 15-17 דיווחו כי אף פעם לא לימדו אותם בבית הספר כיצד למצוא מידע ברשת.

 

51% ציינו שלא מלמדים אותם האם המידע שהם מצאו הוא אמין ומדויק. זאת, בעוד מבין אלו שלמדו כיצד ללמד למצוא מידע באינטרנט, 80% אומרים כי מיומנות זו סייעה להם במידה בינונית ומעלה.

 

כמו כן, בתי הספר לא מתמרצים תלמידים ליצור תוכן משלהם בנושאים שקשורים לחומר הלימוד ולשתף אותו ברשת. רק 4.9% השיבו כי בתדירות גבוהה בית הספר מעודד אותם לכך ו-78.1% דיווחו כי אף פעם לא עודדו אותם לכך.

 

על ממצא זה אמר ד"ר דרור: "זו קטסטרופה. זה פער עצום, והיית מצפה שהמערכת תדחוף את התלמידים, כי אנחנו יודעים שאנחנו יוצרים משהו אנחנו יותר מעורבים בו, וזה פספוס עצום של המערכת".

 

לצד המחסור בכלים טכנולוגיים, נראה שגם מודל ההוראה נשאר שנים מאחור; מאז שנות התשעים נערכו מספר ניסיונות להטמעת שינויים כמבנה "הכיתה ההפוכה", במסגרתה התלמידים צופים בתכנים חינוכיים בבית ובמסגרתם לומדים חומר חדש - ובבית הספר מקבלים מטלות בנושא. במודל זה, המורה מתפקד כמדריך שמסייע למתקשים.

 

רק חמישה תלמידים מהמדגם דיווחו כי הם לומדים בשיטת "הכיתה ההפוכה". זאת למרות ש-48.7% סבורים כי שיטה זו תסייע להם להבין טוב יותר את חומר הלימוד בהשוואה למצב הנוכחי, שמתבסס על למידה בכיתה ותרגול דרך שיעורי בית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x