$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

ברכותינו, אתה רכוש אינסטגרם - ותפקידך: פרסומת

מי שחשש מהגעת הפרסומות באינסטגרם אולי יופתע לגלות שבקרוב הוא עצמו יהפוך לפרסומת, חשש ממלחמה קרה ברשת סביב כשל ועדת הטלקום של האו"ם, בנק מורגן סטנלי נקנס על חלקו בהנפקת פייסבוק ובובספוג מרגל אחרי ילדים

יוסי גורביץ 15:1218.12.12

אתה פרסומת, תחיה עם זה

 

אינסטגרם הודיעה אמש (ב') על שינוי מהותי בתנאי השימוש שלה, שייכנס לתוקף החל מה-16 בינואר. במרכזו, הפיכת הרשת החברתית למזנון פתוח של מידע אישי עבור המפרסמים למיניהם. זה היה צפוי: אחרי הכל, כשחברה דורסנית כמו פייסבוק קונה אותך בשלושת רבעי מיליארד דולר, היא לא עושה את זה רק בגלל הפילטרים היפים שלך או כדי לקדם את אמנות הצילום ההיפסטרי.

 

פייסבוק הכריזה שמעתה, ישולב באתרה המידע של משתמשי אינטסגרם. כמובן, שהוא לא יעבור רק לפייסבוק, אלא גם למפרסמים החביבים על צוקרברג. אבל לנחיל הפרסומות שמזמזמות סביבנו כבר התרגלנו. בפרשת אינסטגרם יש בעיה מורכבת בהרבה: מעתה, המשתמשים עצמם ישמשו כפרסומות.

 

אינסטגרם תעביר למפרסם מידע שלך ותמונות שלך - שיהפכו לפרסומות אינסטגרם תעביר למפרסם מידע שלך ותמונות שלך - שיהפכו לפרסומות צילום מסך: markusgerke.com

 

אינטסגרם שומרת לעצמה את הזכות להפוך אותך, את שם המשתמש שלך, את התוכן שלך וכל פעולה שתבצע בה לפרסומת עבור כל מי שישלם לה. המפרסם יקבל גם את המיקום שלך, כדי שיוכלו לדעת לאן אתה הולך. העלית תמונה מאוד מאוד יפה של כלב? יתכן שתראה אותה מעטרת חבילת מזון לכלבים. הצטלמת עם חברים בחופשה באילת? אם ישלם, יוכל המלון בו התארחת לקבל את התמונה.

 

ואתה הקטן, אגב - לא תקבל בתמורה אפילו לחיצת יד. הכלל הזה חל גם על משתמשים קטינים, ויתר על כן - אינטסגרם שומרת לעצמה את הזכות להציג מודעות שלא נראות כמו מודעות. כלומר, היא שומרת לעצמה את הזכות לעבוד עליך.

 

ואם כל זה לא מוצא חן בעיניך, יש בדיוק דבר אחד שאתה יכול לעשות: להפסיק להשתמש באינטסגרם. אישית, זה מה שאני מתכוון לעשות החל מינואר, אלא אם זעם המוני יאלץ את אינסטגרם לשנות את הנהלים האלה, מה שלא נראה שיקרה.

 

מה שבא בחינם, אומרת האמרה העממית, עולה הרבה מאוד כסף. אלכס מדריגל מזכיר לנו שכל המודל הזה של חברות שלא לוקחות ממך תשלום עבור השירות מחייב אותן למצוא מקורות הכנסה אחרים, בדרך כלל מכירת המידע שלך. אחרי הכל, אין להן משהו אחר למכור והן צריכות איכשהו לכסות את ההוצאות.

 

המלחמה הקרה החדשה

 

ועידת ה-ITU, ארגון התקשורת של האו"ם, צללה כשזנבה בוער בסוף השבוע האחרון - אחרי שארה"ב ו-70 מדינות נוספות הודיעו שהן לא מתכוונות לתמוך בהצעה של הדיקטטורות - רוסיה, סין וערב הסעודית, בין השאר - להגביר משמעותית את השליטה של ממשלות על הרשת. כדי שהאמנה תעבור, היא היתה צריכה להתקבל פה אחד, וכאמור, 80 מדינות התנגדו.

 

לא יכול ולא רוצה להגן על זכויות הגולשים. בניין ארגון האו"ם לא יכול ולא רוצה להגן על זכויות הגולשים. בניין ארגון האו"ם צילום: בלומברג

 

אבל 89 מדינות כן חתמו על האמנה - רוסיה, סין, לוב, ניגריה, איראן, קובה, מצרים ושורה של מדינות לא-חופשיות אחרות. המשמעות היא שאנחנו צפויים לראות בשנים הקרובות מלחמה קרה ברשת. האמנה החדשה, אף שהיא איננה בתוקף, צפויה לספק תחמושת יח"צ למדינות המצנזרות בבואן לחסום אתרים ולנטר תעבורה. לעומת זאת, נסיונות להכניס לאמנה החדשה אזכורים לזכויות אדם נכשלו.

 

יצוין כל אחת מהן כבר עושה זאת בדרכה שלה, ולאי-ההחלטה בוועידת ה-ITU (הכינוס הבא שלה יהיה ב-2014, בקוריאה) לא צפויה להיות השפעה ניכרת על הדרך שבה היא מצנזרת את הרשת. לרשימת הכשלונות ההולכת ומתארכת של האו"ם, עם זאת, ניתן להוסיף כעת גם את תמיכתו בצנזור הרשת.

 

מה שמרתיע במיוחד הוא שהצעות של משרד המשפטים מעמידות את ישראל בשורה אחת עם המדינות הלא-דמוקרטיות: היא רוצה לקחת לעצמה את הזכות לצנזר אתרים ללא צורך באישור של בית משפט. די יהיה באישור של קצין משטרה. עכשיו תשלבו את הידיעה הזו עם פעלות שנקטה ממשלת ישראל ופגעו בתקשורת החופשית - ותבינו שאפשר ללעוס ולירוק את זכויותיכם והאו"ם יוכל להתעלם מכך בלב שלם.

 

נכלתם? שילמתם

 

הנפקת פייסבוק במאי האחרון לוותה בשלל מעשי נוכלות, שעיקרם הגדלת מספר המניות שפייסבוק מכרה לציבור כדי למשוך פנימה משקיעים תמימים. במקביל, פייסבוק ובכירים בבנקים לחשו למשקיעים כבדים שלא כדאי בכלל לגעת במניה. התוצאה: נפילה מהירה של מחיר המניה, כשמי שנשאר עם מניה כושלת ביד הוא, בטבעיות, המשקיע הקטן.

 

מעשי הנוכלות מתחילים להגיע לאור. מדינת מסצ'וסטס קנסה אתמול (ב') את מורגן סטנלי, אחד הבנקים שהובילו את הנפקת פייסבוק, בחמישה מיליון דולר - בשל התנהלות לא ראויה. מה היתה ההתנהלות הלא ראויה הזו?

 

הנפקת פייסבוק. יש מי שאחראי לנזק שנגרם למשקיעים הנפקת פייסבוק. יש מי שאחראי לנזק שנגרם למשקיעים צילום: איי אף פי

 

אה, שום דבר רציני: בכיר בבנק ערך שיחה עם בכיר בפייסבוק, בה הודרך כיצד למסור את המידע לאנליסטים. כלומר, כיצד עליו להוליך שולל את האנליסטים. מורגן סטנלי הוא הבנק השני שנקנס על ידי הרגולטורים של מסצ'וסטס בפרשה: הקודם היה סיטיבנק, שנקנס בשני מיליון על שלא השגיח על העובדים שלו - שפיזרו בשיר ורון מידע חשאי.

 

חמישה מיליון דולר הוא סכום מיקרוסקופי עבור מורגן סטנלי, אבל זו מסצ'וסטס היא רק שריקת הפתיחה: שורה של מדינות אחרות עדיין מנהלות חקירות משלהן, כמו גם הסנאט האמריקאי - ולצד כל זה יש ערימה של תביעות משקיעים. עסקת פייסבוק, בקצרה, ממשיכה להיראות כמו פרודיה קומוניסטית גסה על העולם הקפיטליסטי: החתולים השמנים גוזרים את הקופון שלהם באמצעות מידע נסתר, גורפים את הרווחים - וזורקים את ההפסד על האדם הקטן.

 

בדרך למניעת שמועות שווא

 

מקרי אסונות, כמו הסופה סנדי והטבח בקונטיקט, מלווים תוך זמן קצר בשלל שמועות שווא, כשכל מיני אנשים עם יותר זמן פנוי על הידיים ופחות מדי שכל או הגינות אנושית בסיסית בודים סיפורים מליבם ושולחים אותם לרשת.

 

למשתמש הרגיל, או לשירותי החדשות, זו הסכנה הרגילה של שימוש במידע שכזה: יש לבדוק היטב כל קול ברשת לפני שנותנים לו במה. לשירותי ההצלה, מצד שני, זו סכנה אחרת לגמרי: הם נשענים יותר ויותר על מדיה חברתית כדי להגיב במהירות, ופרסומים שקריים בטוויטר יכולים בהחלט להביא לכך שהם ישלחו את הכוחות המעטים שלהם למקום הלא נכון.

 

לאן לשלוח את האמבולנסים? לאן לשלוח את האמבולנסים? צילום: אלכס קולומיסקי

 

הפתרון המסתמן, וזה לא יקרה בקרוב, הוא אלגוריתם שמסוגל להבדיל בין אמת ושקר. טוויטר כבר ידוע בכך שהוא מזהה שקרים תוך זמן קצר למדי. אפילו הפאשלה האדירה בקונטיקט, במסגרתה אחיו של מבצע הטבח בבית הספר הוצג בתור מי שירה בפועל - תוקנה בזריזות. 

 

אבל המטרה היא משהו אחר, מעמיק יותר. כלי שיבחן את אמינותו של ציוץ על פי מספר פרמטרים: מה מספר העוקבים של האיש ששלח את הציוץ, האם הציוץ מלווה בקישור שאמור לאמת את המידע, והאם הטון שלו חיובי או שלילי (טון שלילי נחשב לאמין יותר).

 

ברגע שכלי כזה יושק וייכנס לשימוש נרחב, הנבלים ימצאו דרכים לעקוף אותו. בנוסף, לכלי לא תהיה כל דרך לגלות אם גוף רשמי (למשל, דובר צה"ל) מפרסם מידע שאינו נכון - אם כתעמולה ואם בשוגג. זאת, בנוסף ללינקים שנלווים לציוצים רבים ואינם רלוונטיים בהכרח.

  

קצרצרים

 

1. למנהיג העליון של איראן, האייטולה עלי חמינאי, יש חשבון פייסבוק חדש. זה כשלעצמו לא מרשים (יש לו גם טוויטר, פורסקוור ואינסטגרם), אלא שהשימוש בפייסבוק אסור במדינה. חמינאי אפילו פרסם פסק הלכה שאוסר לעקוף את הצנזורה הממשלתית על הרשת. אירונית, פסק ההלכה הזה נחסם בשעתו על ידי המסננים של הצנזורה האיראנית. המצב שבו כהן דת אוסר משהו על מאמיניו ובו זמנית עושה אותו בעצמו לא חדש במיוחד (את האייפון של אמנון יצחק, ראיתם?) - ובכל זאת, זה מעצבן כל פעם מחדש.

 

"לייק אם אתם אוהבים אותי, Share אם אתם אוהבים אותי" "לייק אם אתם אוהבים אותי, Share אם אתם אוהבים אותי" צילום: בלומברג

 

2. מפות אפל גרמו לכל כך הרבה מועקה למשתמשים שלה, עד שכאשר הגיעו סוף סוף מפות גוגל ל-iOS, המשתמשים הורידו 10 מיליון עותקים מהאפליקציה בתוך 48 שעות. אפשר להבין אותם: אחרי הכל, המפות האלה לא יובילו אותם אל מותם באיזה חור במדבר האוסטרלי. בתוך שבע שעות, הפכה Maps for iOS לאפליקציה החינמית מבוקשת ביותר בחנות האפסטור.

  

3. חברת המעקב eMarketer דיווחה שעל פי הערכותיה, המכירות של מודעות סלולריות צפויות לשלש את עצמן במהלך שנת 2012, ולהגיע לשיא של ארבעה מיליארד דולר. החלק הארי של ההכנסות ממודעות אלה צפוי ליפול לחיקה של גוגל, עם 2.17 מיליארד דולר. במקום השני (המרוחק) נמצאת פייסבוק, עם 339 מיליון דולר. בשנים הקרובות, יהפוך המכשיר הנייד שלכם - שבעבר היה נקי יחסית מפרסומות - למקבילה של הטלוויזיה המסחרית.

 

4. גוגל והמו"לים הגרמנים יכנסו ראש בראש בסוף ינואר, במהלך שימוע שתערוך הממשלה הגרמנית לאור דרישתם של המו"לים לקבל נתח מהכנסות גוגל מהפרסומות שהיא מוכרת לצד התוכן שלהם. גוגל, מצידה, טוענת שאם היא תצטרך לחסום תוכן של העיתונים הגרמנים, היא תספק למשתמשים שירות טוב פחות. מה שהיא לא אומרת ששירות טוב פחות למשתמשים משמעו שהיא תמכור פחות מודעות. תביעה דומה הסתיימה בימים האחרונים בבלגיה, שם הסכימה גוגל לשלם למו"לים פיצוי, בדמות התחייבות לקנות פרסומות.

ניקולודיאון אוהבת ילדים! ואת הנתונים האישיים שלהם גם. בובספוג ניקולודיאון אוהבת ילדים! ואת הנתונים האישיים שלהם גם. בובספוג

 

5. משחק לילדים שמבוסס על דמותו של בובספוג הוסר מהאפסטור של אפל על ידי היצרנית, ניקולודיאון, לאחר שקבוצת פרטיות הגישה תלונה כנגד האפליקציה לרשות הסחר הפדרלית. מסתבר שהאפליקציה אוספת את פרטי כתובות המייל של הילדים ללא הסכמתם או ידיעתם. אף שניקולודיאון טענה שהיא מצייתת לחוק, נמצא כי האפליקציה לא מעדכנת את הוריהם של הילדים על המידע שהיא אוספת. לאחרונה מצא דו"ח של הרשות שרק 20% מהאפליקציות שמיועדות לילדים מדווחות על המידע שהן אוספות.  

 

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x