כך נכשלת המדינה בהעברת עובדי ההייטק לדרום
כבר שנתיים שהממשלה מעודדת את חברות ההייטק לעבור לנגב, אך בפועל מעט מאוד משרות חדשות נוצרו. בדיקת "כלכליסט" מגלה כי השכר המוצע בדרום גבוה יותר, אבל יוקר המחיה, מצוקת הדיור והתדמית השלילית מרחיקים את ההייטקיסטים מהפריפריה
07:00
09.08.12
הממשלה אישרה אתמול את המשך קידומה של תוכנית פיתוח הדרום, והורתה על הקמתו של צוות בין־משרדי שידון בעידוד העברת אוכלוסיות לנגב המזרחי. הצוות אמור לגבש בתוך 120 יום המלצות לאופן שבו ניתן יהיה למשוך תושבים חדשים לפריפריה הדרומית, בין השאר באמצעות מתן תמריצים שונים, וכל זאת על רקע התוכנית להעתקת בסיסי צה"ל לנגב בשנים הקרובות. אלא שלמרות האופטימיות הגלומה במהלך זה, ניסיון השנים האחרונות מלמד שהמדינה לא ממש מצטיינת בהעברת אוכלוסיות חזקות אל המדבר. תוכנית עידוד העברתם לנגב של חברות ההייטק ועובדיהן, למשל, לא ממש מתרוממת.
לפני כשנתיים השיקו משרדי האוצר והתמ"ת את התוכנית המדוברת, שמאחוריה עמד רעיון אוטופי משהו: לייצר מקומות תעסוקה איכותיים בנגב ובגליל, ולאכלס את האזורים המרוחקים באלפי עובדי הייטק ובמשפחותיהם. כך, קיוו בממשלה, יצליחו להעלות את רמת ההוצאה לנפש באזורים אלה.
חברת ECI, פארק תעשיות עומר בנגבצילום: ישראל יוסף
הבעיה היא שנכון להיום רק שתי חברות מימשו את ההטבות שחילקו המשרדים בתחום הזה. לפני שנתיים ECI הרחיבה את מרכז הפיתוח הקיים שלה ביישוב עומר וכעת היא מעסיקה בו 200 עובדים. בתמורה למענקים בשווי של 124 מיליון שקל, הבטיחה ענקית התקשורת שלפחות מחצית מהייצור שלה במסגרת פעילותה בפריפריה יתבצע בישראל, וכי 80% מעובדיה המועסקים במרכז יהיו תושבי הפריפריה.
חברה אחרת שהדרימה היא EMC, אך היא נהנתה מהטבה אחרת. ענקית התוכנה שמחזיקה מרכז מו"פ בהרצליה פתחה סניף נוסף במרכז באר שבע בסיוע מרכז ההשקעות של משרד התמ"ת. הדיל עבד כך: EMC התחייבה להעסיק בבאר שבע 150 מהנדסים בעלויות שכר של 25 אלף שקל לעובד, במשך ארבע שנים לכל עובד. בתמורה, היא קיבלה סבסוד של 40% מעלויות השכר של העובדים, המוערך ב־22 מיליון שקל בשנה, למשך כשמונה שנים.
נכון להיום ECI ו־EMC מעסיקות יחד כ־270 עובדים בדרום. מדובר בסוג של הצלחה אם מביאים בחשבון ששנתיים קודם לכן הן כלל לא היו באזור זה - אבל זה עוד לא מספיק. בשורה התחתונה, מאזן חברות ההייטק הישראליות שעוברות דרומה לא השתנה בהרבה.
אלפים מחפשים בית
אחת הבעיות הגדולות של החברות נוגעת לחוסר יכולתן למשוך עובדים פוטנציאליים אל הפריפריה. ECI אמנם התחייבה ש־80% מעובדיה בעומר יהיו תושבי הדרום, אך בינתיים רבים מהם עדיין נוהגים מדי יום דרומה מביתם שנותר במרכז הארץ. כתוצאה מכך, החברה נאלצת לשלם סכומים גבוהים יותר משתכננה כדי לשכנע את עובדיה מהמרכז לעקור דרומה. בסופו של יום, בדומה לחברות עצמן גם עובדיהן מצפים לקבל תנאים לא פחות טובים מאלה שקיבלו במרכז, אם לא יותר. אלא שבמקום זאת, מצפה להם הפתעה לא נעימה.
נכון להיום אזור הנגב סובל ממצוקת דיור קשה וממחירים גבוהים. "קיים ביקוש למגורים ביישובים איכותיים וחדשים, אך המקומות בהם נחטפים במהרה בהגרלות", אומר מנהל מרכז המו"פ של EMC בבאר שבע אופיר קרא־עוז. "עד שכבר יש ניצנים של אפשרויות תעסוקה בדרום ורצון של אוכלוסייה איכותית לגור כאן, חייבים לתת לכך מענה".
מקור: רילוקיישן ג'ובס, תנועת אור
רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור שפועלת להקמת יישובים בגליל ובנגב, מכיר את הבעיות לעומקן. עד כה הוקמו שמונה יישובים בפריפריה בעידוד התנועה, בהם חרוב, מרחב עם וסנסנה, ולדברי פלמר אלפים רבים כבר ביקשו להיות חלק מהיישובים החדשים, רבים מהם עובדי הייטק. לטענת פלמר, הקושי במתן מענה לאותם מתעניינים לא ייפתר באמצעות הקמה של יישובים איכותיים חדשים, אלא גם בהרחבת היישובים הקיימים. בעיניו, הבעיה העיקרית היא מחסור חמור בדיור להשכרה. "היצע הדירות להשכרה יקר, או מכוער, ואז בעל הבית מתעלל בך כי הוא יודע שתמיד יהיה ביקוש לדירה שלו", אומר פלמר.
בנוסף לכך, פלמר סבור שקיימת בעיה בכל הנוגע לדיור פרטי צמוד קרקע. "כשמהנדס עובר לנגב הוא מצפה לשדרג את הדיור שלו מהמרכז לדיור צמוד קרקע, אפילו אם מדובר במרחק נסיעה של חצי שעה מבאר שבע", הוא אומר. "אלא שנכון להיום אין פרויקטים מוכנים באזור. יש כיום אלפי יחידות דיור מאושרות בתב"ע, שאינן קמות על הקרקע. יש קבלנים בנגב שיושבים על אלפי יחידות דיור ומחכים שהמחירים יזנקו, ומנסים למקסם את התועלת הכלכלית שלהם. העובדה שהמדינה העבירה את כל הזכויות שלה ליזמים מבלי לאחוז במושכות היא מחדל".
ראש מועצת עומר פיני בדש מספר כי אכלס כ־60 וילות בעובדי ECI, שבעבר התגוררו בהן עובדי חיל האוויר שעברו לגור בבסיסים. עם זאת, היצע הדירות אינו מספיק כדי לקלוט עובדי הייטק נוספים. לדברי בדש, הנגב סובל ממחסור של אלפי מגרשים וממחירים יקרים שנגזרים ממהלכים של מינהל המקרקעין. מחיר המינימום שנקבע למגרש בעומר על ידי המינהל עומד על מינימום מיליון שקל.
בנוסף, תקנות תמ"א 35, המסדירות את גבולות היישובים בישראל והשימושים בקרקע, קובעות מגרשים קטנים יותר - דבר שחתך במחצית את שטחם של המגרשים העומדים למכירה ביישוב, מ־600 מ"ר ל־300 מ"ר. "לא חסר שטח בנגב", אומר בדש, "אבל התקנות האלה יגרמו לכך שהווילות שייבנו כאן יהיו קטנות יותר, עם גינות קטנות יותר ובמחירים גבוהים יותר. הגשתי ערעורים, קבעתי פגישות עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ועדות התכנון במשרד הפנים, אבל כלום לא עזר. אנשים לא יעזבו את המרכז בשביל 300 מ"ר". בינתיים, 300 המגרשים יישארו בהמתנה.
הבעיה הזו היא נחלתם של יישובים אחרים בדרום. בכרמית ממתינים 2,000 מגרשים לאישור, וביישוב שיזף ממתינות 180 משפחות להקמת היישוב. לדברי בדש, מדובר באוכלוסייה צעירה ואיכותית, הכוללת טייסים ואקדמאים. גם ביישובים הקיימים ממתינים להרחבות: בשכונות המזרחיות בדימונה מחכות לאישור 2,000 יחידות דיור, ברובע 12 בערד ממתינות 2,735 יח"ד, בשכונה הדרומית של ירוחם 2,500 יח"ד ובמצפה רמון עוד 200 יח"ד. כולן אושרו בתב"ע אך לא זכו לתכנון מפורט, לא זכו למכרזים, והיזמים שזכו בחלקם לא מחויבים לבנייה בזמן קצוב.
"שינוי בתוך עשור"
אולם הבעיות כאמור אינן נוגעות רק לדיור. בעוד שחברות ההייטק מבטיחות שכר גבוה יותר למהנדסים שיסכימו להדרים, נדמה כי התועלת הכוללת שבמעבר אינה גבוהה במיוחד. בדיקה שביצעה חברת רילוקיישן ג'ובס עבור "כלכליסט" מראה כי בהשוואה כלכלית קרה, החיים בנגב אינם משתלמים. למרות השכר הגבוה יותר שמקבל מי שמועסק בדרום - עלות המחיה גבוהה יותר. בנוסף, בן או בת הזוג נאלצים לוותר על משרתם במרכז ולחפש עבודה חדשה בדרום, תהליך שאורך שנה בממוצע.
כמו כן, אף ששכר הדירה ביישובי הדרום נמוך יחסית למרכז הארץ ולתושבים ניתנות לעתים הטבות מס, סל הקנייה הממוצע עדיין יקר יותר בשל מחסור בתחרות בין הרשתות. כך, לפי רילוקיישן ג'ובס, ההכנסה הפנויה הנותרת למשפחה בבאר שבע היא כמעט שליש ביחס למשפחה מפתח תקווה, בהנחה שבן או בת הזוג לא מצאו עבודה.
"גם היום עדיין לא משתלם מספיק לעבור לפריפריה, ובטח שלא לתקופה קצרה", מסבירה מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס עינת גז. "אולי בעוד עשר שנים זה ישתנה, אבל זה עדיין לא מסייע לאנשים לקבל החלטה לעבור. המדינה יכולה ליצור מסגרות אטרקטיביות יותר כדי למשוך יותר עובדים לדרום. מערכת החינוך מצוינת, אבל מעבר בהתראה קצרה דרומה לא מבטיח שתוכל להכניס את הילדים לבתי הספר הטובים בשל רישום מאוחר".
"אטרקטיבי מבמרכז"
עם זאת, ייתכן שהמכשול הגדול באמת בהעברת עובדים אל הנגב קשור להיעדר הרצון מצד ישראלים רבים להתרחק מהמרכז. "הנגב מציע איכות חיים, אבל איכות חיים היא מושג סובייקטיבי", אומר מנהל המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית פרופ' ערן רזין. "באר שבע של היום היא אמנם לא באר שבע של לפני 20 שנה, אבל הנגב ככללו מציע איכות חיים שמצויה בסימן שאלה".
ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' טוען כי מרבית הטענות שלעיל זוכות לטיפול בחודשים האחרונים. "בתחום הדיור כולם מבינים שהמחירים לא יכולים להשתולל, אנחנו עדים להתייצבות מסוימת, ועדיין המחירים אטרקטיביים מאוד בהשוואה לגוש דן. עיריית באר שבע הוציאה היתרים ליותר מ־2,000 יחידות דיור שנמצאים כעת אצל היזמים והקבלנים".
מלשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת נמסר: "עד כה, רק חברת ECI עשתה שימוש בתוכנית המעודדת חברות גדולות להקים מרכזי פיתוח בפריפריה. עם זאת, קיימות חברות נוספות הנמצאות בשלבים מתקדמים של הקמת מרכזי פיתוח בפריפריה. אנו מקווים שעוד השנה יוקמו לפחות שני מרכזים נוספים, שאחד מהם יהיה בשער הנגב והשני מיועד להעסקת אוכלוסייה ערבית בצפון".
