Play: לבכות בקצב הסופר מריו
יוצרי אחמד וסלים חוזרים, וגם: מה קרה לחדרי הצ'ט, איך ללמד מדע ילדים, האם מרקסיזם הוא אופציה במאה ה-21 ואיך שרים לקופאית במקדונלדס
21:59
08.07.12
הבכי משחרר
מהיוצרים של אחמד וסלים, גרסה ישראלית קיצונית במיוחד לסופר מריו. מיועדת לבעלי קיבה חזקה ולאנשים מאוד עצובים. או עם בעלי חוש הומור בריא.
שקיעתם ונפילתם של חדרי הצ'ט
נדמה שחדרי הצ'ט - אתם זוכרים, מה שהיה לנו בתקופת ה-IRC העלזה - נעלמו מהעולם, בלי שבאמת נתנו עליהם את הדעת. כתבי ה"טיימס" הלונדוני שוחחו עם ג'ו שובר, העובד הותיק ביותר של חברת האינטרנט הגדולה ביותר בעבר, AOL, כדי לברר מה היה שם בשנים שבהם היה נהוג לשוחח עם זרים ברשת.
(הזהרו מילדות צעירות בחדרי צ'ט. ודינוזאורים)
מי יהיה קארל סייגן הבא?
האסטרונום קארל סייגן הצליח להנחיל את אהבת הידע בקרב מיליוני אנשים. ועכשיו השחקן הותיק אלן אלדה מחפש את מי שיחליף אותו. "אנחנו שוחים באוקיינוס של מדע", אומר אלדה, וכמו רבים אחרים, גם הוא חושב שיש חשיבות גדולה בהבנה של המושגים המדעיים ששולטים בחיינו, והוא איננו מרוצה מהאופן שבו המדע מוסבר לאדם הפשוט. לכן, הוא יזם תחרות מיוחדת בשיתוף פעולה עם רשת הטלוויזיה החינוכית האמריקאית: הוא ביקש ממדענים לנסות להסביר מה זאת אש באופן היצרתי ביותר. השופטים בתחרות הם ילדים בני 11, והסרטון הזוכה חביב במיוחד.
והנה הסרט הזוכה:
לא האחים מרקס. מרקס אחר
ברוח השינויים הכלכליים והתרבותיים ברחבי העולם, שואל "גרדיאן" האם המרקסיזם חזר להיות מיינסטרים, ומה המשמעויות האפשריות של תשובה חיובית. שווה קריאה, ומחשבה.
(קח חרמש, קח תרמיל, בוא איתי אל הגליל)
אני רוצה ביג מק, שני ראפר בצד
הבחור בסרטון הבא מבקש את ההמבורגר שלו בסטייל, כל כך הרבה סטייל, אבל אח"כ בורח כמו ילדה קטנה. התנהגות של גנגסטר אמיתי.
