דו"ח טכנולוגי: מי מפחד מהטלפון?
פחות ופחות צעירים מנהלים שיחות קוליות של שעות ועוברים לטקסט, תופעה שכבר זוכה לכינוי "טלפוביה". וגם: השופט שנמאס לו ממלחמות הפטנטים, ומה אפשר (ואי אפשר) לעשות בפייסבוק
האם אתה טלפוב?
לפני כמה שנים, בסדרה באפי, נטבע המשפט: "אי אפשר להפריד בין נערה מתבגרת ובין הטלפון שלה". שיחות של שעות בטלפון, שלפני 15 שנה היה צריך למכור כליה כדי לממן, היו עד לא מזמן חלק בלתי נפרד מהחיים.
לא עוד. סקר אחרי סקר מעידים על כך שצעירים מוותרים על שיחות קוליות לטובת תקשורת בטקסט: מיילים, הודעות SMS, צ'אט בפייסבוק, וואטסאפ, מה שלא תרצו. יותר ויותר אנשים אומרים שהם טובים יותר בתקשורת כתובה מאשר בשיחה. יותר ויותר אנשים מסננים מתקשרים. התופעה של סירוב לענות לשיחה ממספר לא מוכר, או מספר חסום, מוכרת היטב.
התופעה הזו, שמקבלת את השם "טלפוביה", בעייתית. בסופו של דבר, תקשורת קולית טובה משמעותית יותר מתקשורת כתובה. את הטקסט אפשר לפרש לא נכון: הרבה משמעות נמצאת באינטונציה. סרקזם עובר כמעט תמיד בקול, וכמעט תמיד הוא בעייתי בטקסט. במקום לנהל שיחה קצרה ולסגור עניין, אתה צריך להקדיש הרבה יותר תשומת לב לשורה של הודעות. אבל אולי אני פשוט לא בגיל המתאים.
אתה תתן לי את הכבוד המגיע לי!
המשפט הזה, כמסתבר, לא נוגע רק לשופטי כדורגל שנאלצים להתמודד עם אוהדים מחצרצים. שופט פדרלי, ג'יימס רוֹבּאַרט, הקשיב אתמול בתסכול גובר והולך לטיעונים שמיקרוסופט ומוטורולה מוביליטי העלו זו כנגד זו, כחלק ממלחמת הפטנטים הגדולה סביב אנדרואיד. אחרי שלוש שעות השופט החליט לומר מה הוא חושב על כל העסק.
"בית המשפט הזה מודע היטב לכך שמשחקים בנו כמו בפיון כחלק ממו"מ גלובלי" אמר רובארט, והוסיף שהתביעות של מיקרוסופט ומוטורלה זו כנגד זו "נובעות מניסיון להשיג יתרון מסחרי. לזר המתבונן פנימה, התנהלותן נראית שרירותית, יהירה, ואם להיות כנים - לעתים קרובות היא נראית כמבוססת על היבריס".
לא קשה להזדהות עם רובארט. מלחמות הפטנטים ששוטפות את עולם הטכנולוגיה באמת מזכירות ילדים שמטרתם היא לוודא שילדים אחרים לא יוכלו לשחק בצעצועים. השופט נאלץ בשלב מסוים להודיע למוטורולה שהתירוץ להתנהגותה – "הם התחילו", מוטו נפוץ בקרב ילדים בני שנתיים – לא מקובל עליו.
במשפט אנדרואיד אחר, זה של אורקל נגד גוגל, הצליחו המושבעים להציג פסיקה שלכאורה סותרת את עצמה: הם מצאו שגוגל הפרה את זכויות היוצרים של אורקל (למעשה, של סאן שנמכרה לאורקל) בכך שיצרה את מערכת ההפעלה הסלולרית – אבל לא הגיעו למסקנה האם הפרת זכויות היוצרים הזו נכללת תחת "שימוש הוגן". קצת יותר הגינות היתה מועילה לכל הצדדים, אבל לא נראה שזה יקרה – לא אחרי שרוחו של סטיב ג'ובס תבעה"מלחמה גרעינית" כנגד אנדרואיד.
קוראים חברתיים בלי חברים
אחת התופעות המעיקות ביותר בפייסבוק בחודשים האחרונים כוללת כל מיני קישורים שכאשר אתה מקליק עליהם, אתה מופנה לא לידיעה עצמה אלא לאפליקציה של ספק התוכן שאמור להציג אותה. כדי לקרוא, אתה מתבקש לאשר את האפליקציה. קוראים לזה "קורא חברתי". מעולם לא אישרתי אפליקציות כאלה. מי שרוצה שאקרא תוכן - שיציג לי תוכן, לא קישור.
מסתבר שאני לא היחיד שמחזיק בתפיסה הזו: כשפייסבוק הציגה את הטיימליין, היא דיברה על "שיתוף נטול חיכוך", או במונחים אחרים שיתוף נטול חשיבה. המון אתרי תוכן מיהרו לבנות לעצמם אפליקציות טיימליין, שמבחינה הרשת החברתית היו אמורות לוודא שהגולש לא יוצא מפייסבוק.
ובכן, זה לא עבד. מסתבר שהצורך להתקין אפליקציה הוא בפני עצמו חיכוך שחלק ניכר מהמשתמשים לא מוכן לקחת על עצמו. שורה של אפליקציות כאלה קורסות. המשתמשים לא מוכנים לגעת בהן – ויש מקום לחשד שהם מסננים לא רק את האפליקציות, אלא גם את המשתמשים שמציפים את הפיד שלהם בהן.
חלק מהבעיה נובעת מהתנהלותה של פייסבוק: עד לפני כמה שבועות, היא הציגה למשתמשים תיבת "מאמרים שנקראו לאחרונה", שהוצבה במקום בולט. כעת היא מציגה "מאמרים פופולריים", שניצבת במקום בולט הרבה פחות, ושגם מכילה פחות קישורים. לא נתגעגע.
תודה על הלקוחות, פייסבוק!
הרשת תרמה לא מעט לקידום תופעת הפלאש מוב – קבוצה גדולה של אנשים שמתכנסת, בתיאום מראש, במקום מסוים כדי לבצע פעולה מסוימת, לרוב כזו שיוצרת כאוס הומוריסטי (כמו מלחמת כריות). לעתים התוצאות נעימות פחות: בכמה וכמה מקרים, פושעים ארגנו פלאש מוב כדי לפשוט על חנות ולבזוז אותה יחדיו בזמן שהבעלים לא יודעים מה לעשות.
פייסבוק, אומרים לנו, מגישה כעת שדרוג לרעיון הזה: הוא נקרא Cash mob. קבוצה של אנשים נפגשת בבית עסק מקומי, מסעדה למשל, כשכל אחד מהאנשים מתחייב להוציא לפחות 20 דולר. למהלך הזה, שבינתיים אין לו אישור רשמי מצד פייסבוק, יש כמה יתרונות בולטים: קודם כל, הוא מסייע לעסקים מקומיים. שנית, הוא מאפשר לאנשים שמכירים רק דרך פייסבוק לפגוש זה את זה פנים אל פנים ולהדק את הקשרים ביניהם.
ההנחיות לאנשים שמארגנים פעילויות כאלה, מדווח AllFacebook, פשוטות למדי: בחרו חנויות שממילא יש לכם עניין בהן, נסו את זה אם אתם חדשים באזור מסוים, והקפידו שהפעילות תיערך אחרי שעות העבודה, כך שאנשים עובדים יוכלו להשתתף בהן. אירועי קאש מוב זוהו כבר בסתיו האחרון, ואם הם ימשיכו, אפשר יהיה לומר בזהירות שלפייסבוק מתחילה להיות השפעה חיובית.
קצרצרים
פייסבוק אחרון די: הסיכוי שלכם, כאנשים פרטיים, לשים יד על המניה שלה נמוך יותר מהסיכוי של שאול מופז לזכות בפרס על יושרה פוליטית. וזה בסדר: אתם תהיו בצד של וורן באפט. המשקיע המפורסם שוחח לאחרונה עם מארק צוקרברג והשיא לו עצות בכל הנוגע להנפקה. עם זאת, באפט שב והבהיר כי הוא לא מתכוון לקנות מניות פייסבוק בשלב זה – כנראה כדי לראות אם הן לא הולכות בדרכן של גרופון וזינגה, כלומר הערכת יתר גסה שמתממשת ברכישות מטורפות בימים הראשונים, ושקיעה כמעט מיד לאחר מכן.
מנכ"ל הונאת-הפונזי-לכאורה גרופון, אנדרו מייסון, שלח מייל למשקיעי החברה שנראה כאילו נכתב תחת השפעת סם חזק במיוחד. המניה של גרופון עורכת תרגילים מרהיבים באקרובטיקה תת מימית, אבל מייסון – שעד כה נכשל במסירת דו"חות עם נתונים שקשורים למציאות – מנסה לשכנע את המשקיעים שהוא יהפוך את החברה ל"מולטי-טריליונית" תוך השתלטות על תחום המסחר מבוסס המיקום כולו. ועל זה נאמר: כלבתא, במטותא.
פרוויו (Proview), החברה הסינית שתבעה את אפל לאחר שזו קילפה ממנה את הסימן הרשום "אייפד", מדווחת שיצרנית הטאבלט מנהלת כעת מו"מ על רישיון לשימוש בשם הזה. עוד נמסר כי הפערים בין הצדדים רחבים. פרוויו על סף פשיטת רגל, והיא ניסתה בעבר – בהצלחה מוגבלת – למנוע יצוא של אייפדים מסין כל זמן שאפל לא תשלם את מה שהיא חושבת שמגיע לה.
עוד יום, עוד חקירה נגד גוגל: הרשויות בהודו בודקות האם התמנון העליז הפר את חוקי ההגבלים העסקיים. גוגל חשודה בכך שהיא מנצלת לרעה את כוחה בשוק ההודי כדי לקדם את מוצריה על חשבון מוצריהם של אחרים, והרשוית שעורכות את החקירה יכולות להרחיב אותה ככל שיעלה על דעתן. גוגל, יחד עם פייסבוק, מתמודדת כרגע במקביל עם כתב אישום בהודו בשל סירוב להסיר תוכן "אנטי-דתי" העומד בניגוד לחוקי הצנזורה של המדינה.
RIM פתחה לאחרונה במה שהתיימר להיות קמפיין גרילה נגד יצרניות סמארטפונים מוצלחות יותר, ובו קראה לציבור המשתמשים העסקיים "להתעורר" ולעבור לבלקברי. לשם כך היא אף ארגנה הפגנת-דמה מול משרדי אפל באוסטרליה, ונתפסה. אולי לו RIM היתה טורחת ללוות את הקמפייןבכמה מכשירים מוצלחים ומתקדמים היה לו סיכוי, אבל כעת הוא דועך במהירות. ברוך שפטרנו. אנשי פרסום: שימו לב, החוק שלפיו "כל פרסום הוא חיובי כל זמן שמאייתים את השם שלך נכון" שוב הופרך.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
