• תפריט
אינטרנט

המסע לצדק חברתי מתחיל בחופש מידע

אתר האינטרנט של שירות הבריאות הבריטי חושף את איכות השירות בכל בתי החולים במדינה ועיריית ניו יורק מעדכנת את תושבי העיר בתברואת המסעדות. בעוד שהרשויות בישראל מתייחסות לנתונים שברשותן כרכושן הפרטי, גופי השלטון בעולם הבינו שחשיפת המידע משפרת את השירות לאזרחים ומאפשרת למשרדי הממשלה והשלטון המקומי להיעזר ביזמים פרטיים

עומר כביר 06:5629.04.12

תקציב פתוח

הבריטים והאמריקאים יודעים לאן זורם כל שקל, הישראלים עדיין צריכים לנחש

 

אם לאזרח הפשוט אין יכולת לדעת מה נעשה בדיוק בכספי המדינה, אין לו שום כלים לבקר את הממשלה על מעשיה ולהשפיע על החלטותיה. שקיפות מלאה של תקציב המדינה היא תנאי יסודי של ממשל פתוח.

 

איך עושים זאת בעולם: ממשלו של ברק אובמה, נשיא ארה"ב, הוא מהמתקדמים בעולם ביוזמות ממשל פתוח. אחת היוזמות היפות שלו היא אתר שמנגיש באופן ברור ויפה את הוצאות הממשל האמריקאי. האתר (usaspending.gov) מאפשר לעקוב אחר מגמות של הוצאות לאורך שנים, הן כלליות והן לפי נושאים ספציפיים המרכזים נתונים מכמה משרדים. כך, כדי לראות כמה הממשלה הוציאה על סיוע לסטודנטים לא צריך לעשות סבב בין כל המשרדים הרלבנטיים.

 

רמת הפירוט שמציע האתר מרשימה ביותר: ניתן לצפות בהוצאות לפי מדינות ולהשוות בין הסכומים המועברים לכל אחת מהן, הן במבט־על והן לפי תחומים; אפשר לראות כמה כספים קיבלו חברות פרטיות במכרזים ולאילו גופי ממשל הועבר סיוע כספי וכמה; ואפשר גם לבצע חיפושים לפי נושאים ולגלות, למשל, כמה כסף השקיעה בטיפול בדליפת הנפט במפרץ מקסיקו.

 

בבריטניה יכולים האזרחים להיכנס לאתר WhereDoesMyMoneyGo.org, שהוקם ביוזמה פרטית אך זכה למענקים ולפרסים מטעם ממשלת בריטניה, ולזכות בניתוח מפורט וקל לניווט של הוצאות הממשלה. ניתן לראות במבט מהיר על אילו תחומים מוצאים הסכומים הגדולים ביותר, כמה כסף קיבל כל אזור במדינה - ולבצע הצלבות בין השניים. כך למשל, אפשר לגלות שההשקעה הממשלתית הגדולה ביותר בציוד רפואי, 10.7 מיליארד ליש"ט, היתה בסקוטלנד, בשעה שאירלנד הצפונית קיבלה 3.4 מיליארד ליש"ט בלבד.

 

לצפייה בדוגמה לממשל פתוח בבריטניה, לחץ כאן

  

המצב בישראל: במאבקים לקידום הממשל הפתוח בישראל, הקרב על פתיחת התקציב היה אחד הקשים והמתישים, כאשר במשך שנים היה תקציב המדינה האמיתי והמלא אחד הסודות השמורים של האוצר. כיום תקציב המדינה המלא, בפירוט עד רמת התקנות, בקובצי אקסל הניתנים לעיבוד, מוצג באתר התקציב הפתוח, אך עדיין קיים חוסר שקיפות בנושא ההתאמות התקציביות — העברות הכספים בין משרדי הממשלה לאורך שנת התקציב. "הסיפור התחיל כשפקיד ממשלתי סיפר לי שמיליארדי שקלים מתקציב המדינה משנים ייעוד במהלך השנה, אבל כשרצינו למפות את ההעברות גילינו שהן לא זמינות באינטרנט", מספר יובל אדמון, מנכ"ל "הסדנה לידע ציבורי", העמותה שנרתמה להתמודד עם הנושא.

 

משרד האוצר מביא בכל שנה אלפי התאמות תקציביות לאישור ועדת הכספים. לאחר אישורן, מועברים קובצי ההעברות לארכיון הכנסת, כך שקשה מאוד לבצע מעקב ובקרה עליהם. מתנדבי העמותה, שמפעילים גם את אתר האינטרנט "כנסת פתוחה" שעוקב אחר עבודת הכנסת, סרקו את ההעברות התקציביות מ־2011 ומתכוונים להעלות אותן בקרוב לאתר אינטרנט. כיוון שמשרד האוצר סירב להעביר להם את הקבצים הממוחשבים של ההעברות, נאלצו המתנדבים לבצע עבודה סיזיפית בארכיון הכנסת. "צילמנו דף־דף בתהליך עקום לגמרי", מספר אדמון.

תומר אביטל

 

שקיפות משרדי הממשלה

הנשיא אובמה חושף את לוח הזמנים שלו, נתניהו עדיין לא

 

משרדי הממשלה בישראל אמנם מחויבים על פי חוק להציג את המידע הציבורי שברשותם, אבל בפועל נאלצים ארגונים ועמותות להילחם כדי לקבל כל שביב מידע.

 

איך עושים זאת בעולם: אתר האינטרנט של הבית הלבן (Whitehouse.gov) יכול לשמש דוגמה מצוינת לשקיפות שלטונית. האתר מפרסם מדי שנה רשימה מפורטת של המבקרים בבניין ומציג באופן קבוע את רשימת הפגישות של הנשיא האמריקאי. רשימת המבקרים כבר הצליחה לסבך את הנשיא ברק אובמה, כשהתברר שתורמים לקמפיין הבחירות שלו תוגמלו בהזמנה לאירועים בבית הלבן.

 

 

בדומה, אתר שירות הבריאות הבריטי (NHS.uk) מציע שפע נתונים על המתקנים הרפואיים במדינה, כולל ציונים שנתנו המאושפזים למחלקות השונות בבתי החולים בקריטריונים של ניקיון, טיב האוכל ואיכות השירות.

 

המצב בישראל: "כשביקשנו מהשב"ס את רשימת האסירים שברחו במהלך חופשתם מהכלא, התשובה היתה שהם דוחים את הבקשה בגלל החשש לפגיעה בפרטיות האסירים", מספרת מנכ"לית התנועה לחופש המידע אלונה וינוגרד. "מינהל האוכלוסין אמנם שלח לנו את ההחלטות בנושא מבקשי מקלט מדיני, רק כשכמעט כל המידע מושחר".

 

לתנועה לחופש המידע נדרשו לדוגמה ארבע שנים של מאבק כדי לקבל את ההסכמים שחותמים בתי החולים בארץ עם יצרניות תחליפי החלב. "על כל דו"ח שרוצים לקבל צריך להגיש מחדש בקשה, לשלם אגרה ולהמתין 30 יום. אין הפנמה של בקשות שכבר אושרו בעבר, וברמה הפקידותית לא מבינים שהמידע שייך לציבור", מתארת וינוגרד חלק מהקשיים.

 

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת שהגישה השולטת בגופים הממשלתיים היא עדיין של שמירת המידע חסוי: "ישנם אלו שנורא אכפת להם, אבל הרוב אומרים: 'המידע שייך לי, אני מיניסטריון המידע, ואעשה הכל כדי לא לתת לכם אותו". שוורץ אלטשולר פרסמה השנה מחקר מקיף על הממשל הפתוח, ולהערכתה ישראל נמצאת בשלב מאוד ראשוני בכל הנוגע לשקיפות.

 

נגישות ברשויות המקומיות

בקליפורניה יודעים על כל פשע, בארץ אפילו לא מפרסמים מכרזים

 

ההחלטות שמקבלת הרשות המקומית משפיעות לא פעם על חיי היומיום של התושבים יותר מהחלטות שמקבלת הממשלה. אבל בפועל, רוב הישראלים יודעים מעט מאוד על הנעשה במשרדי הרשות המקומית שלהם או על סדר העדיפויות העירוני.

 

איך עושים זאת בעולם: מדינת ניו יורק מפעילה אתר תקציב פתוח שמאפשר לתושביה לבחון את ההוצאות השנתיות מפורטות לקטגוריות ולתת־קטגוריות. מי שמתקשה להתמודד עם הנתונים הכספיים יוכל לצפות בסרטון המסביר בפשטות איך להשתמש באתר. תושבי העיר ניו יורק יכולים להשתמש גם באפליקציית רשת מתקדמת שנבנתה על ידי העיריה והעיתון "ניו יורק טיימס", המאפשרת לצפות בדירוגים שקיבלו המסעדות בעיר בבדיקות התברואה האחרונות. האפליקציה מתבססת על נתוני מחלקת הבריאות בעיר וכוללת גם פירוט של ההערות שקיבלה כל מסעדה בביקורת האחרונה.

 

תושבי אוקלנד בקליפורניה שמחפשים לשכור דירה יבקרו בדרך כלל באתר oaklandcrimespotting.org שמציג נתונים מדויקים על הפשיעה בכל אזורי העיר, על סמך מאגר המידע של הממשלה העירונית.

 

המצב בישראל: עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל" בדקה את רמת השקיפות ב־50 רשויות מקומיות, בהן כל הערים הגדולות בישראל. בבדיקה נמצא כי 70% מהן לא פרסמו את נתוני איכות הסביבה, כמו פליטת מזהמים ונתונים על זרימת שפכים ומדידת רעשים, כפי שנדרש על פי חוק חופש המידע. העמותה מצאה שרק שני שלישים מהרשויות פרסמו באתר שלהן את התקציב העירוני השנתי, ורובן הציגו אותו בפורמט שאינו מאפשר בחינה אמיתית של הנתונים. "התקציב מאפשר לראות את סדר העדיפויות של הרשות בהוצאת כספים", מסבירה גליה שגיא, מנכ"לית העמותה. "אני בחרתי ראש עיר וחובתו להציג מהם סדרי העדיפויות ולאן מנותב הכסף".

 

לא פחות בעייתי הוא ששליש מהרשויות המקומיות בישראל לא פרסמו בכלל נתונים לגבי המכרזים העירוניים. "זה פתח לשחיתות", אומרת שגיא. "אם המכרז מפורסם באתר, ובהמשך גם ההצעה הזוכה מוצגת, הציבור יוכל לבדוק את הזכייה. אלו דברים שצריכים להיות שקופים לציבור".

 

במקום הראשון בדו"ח השקיפות וחופש המידע של "שקיפות בינלאומית ישראל" דורגה העיר ירושלים, אבל רועי פולקמן, ראש האגף לתכנון אסטרטגי בעירייה, לא ממהר להתלהב מההישג. "התחום הזה בארץ לא מאוד מפותח ונושא המידע ברשויות מקומיות מאוד לוקה בחסר", אומר פולקמן. "ירושלים היא אחת הערים המתקדמות כי ראש העיר פתח דברים מאוד בסיסיים". ירושלים היתה בין הערים היחידות שפרסמו לדוגמה הקלטות שמע מישיבות העיר.

 

יובל אדמון, מנכ"ל הסדנה לידע ציבורי שפיתחה את האתרים "כנסת פתוחה" ו"התקציב הפתוח", מסכים עם פולקמן. "היום אי אפשר למצוא נתונים מרוכזים על גובה הארנונה בכל שכונה, רמת זיהום האוויר או הפשיעה באזור מסוים. באינטרנט גם לא ניתן למצוא רשימה של הנכסים בערים גדולות כמו תל אביב וירושלים ולגלות מה השימוש של כל נכס". אדמון מסביר שאחת הבעיות המרכזיות היא שיטות העבודה המיושנות ברשויות: "בחלק מהעיריות אין תיעוד דיגיטלי מסודר. יש להן הרבה תיקיות מעלות אבק. יש רשויות מקומיות שאין להן אפילו אתר".

 

לאחרונה החלה הסדנה לידע ציבורי בקידום פרויקט שנועד להצעיד את הרשויות קדימה. "מדובר בפרויקט שנועד לספק לרשויות כלים כדי ליישם מודל של רשות מקומית פתוחה", מספר אדמון. "אנחנו נתחיל בפיילוט בכמה רשויות חזקות וגדולות, ומקווים שאחרי ששלוש או ארבע עיריות יפתחו את עצמן לציבור, שאר הרשויות לא יוכלו לסרב או שהתושבים ילחצו עליהן".

 

השתתפות הציבור

אזרחי ארה"ב מציעים רעיונות לנאס"א, שרי ישראל לא רוצים עזרה

 

בעבור רובם המכריע של אזרחי ישראל, מעורבותם בהליכי השלטון מסתכמת בפתק ההצבעה שהם משלשלים לקלפי אחת לארבע שנים. אבל תפיסה זו כבר אינה תקפה בעידן המחשוב והממשל הפתוח. "אנחנו לא מוכנים יותר למצב שבו נציגי ציבור נבחרים פעם אחת בארבע שנים, ומכאן ועד לבחירות הבאות לא נראה אותם ולא נשמע מהם", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "השתתפות ציבור קבועה עוזרת למנוע יישום מדיניות שלא תוכננה היטב, ושתגרום להרבה נזקים שיעלה הרבה כסף לתקן אותם".

 

איך עושים זאת בעולם: בעולם, ובמיוחד בארה"ב, השתתפות הציבור היא כבר חלק מהפעילות השוטפת של גופי שלטון רבים, והיא מקודמת על ידי מדיניות מובהקת. מיזמי השתתפות ציבור בחו"ל לא רק נותנים לאזרחים אפשרות להשמיע את דעתם, אלא הופכים אותם לחלק אינטגרלי בהליכי גיבוש מדיניות וקבלת החלטות.

 

 

אוניברסיטת קורנל, לדוגמה, מפעילה את האתר RegulationRoom.org, בשיתוף סוכנויות פדרליות שונות, שנועד להביא למעורבות אזרחית גדולה יותר בהליכי החקיקה בקונגרס. בפרויקט נלקחות הצעות תקנות מהסוכנויות השונות, ועוברות הליך סיכום, הדגשה ועיבוד על ידי מומחי קורנל, שהופך אותן לקריאות וברורות עבור אזרחים מן השורה. בשלב הבא יכולים הגולשים לדון יחדיו בתקנות המוצגות, ולשתף פעולה בגיבוש תגובות, הערות והצעות לתקנות המוצעות. אלו מרוכזות ומועברות לעיון הסוכנות הרלבנטית.

 

אולם גולת הכותרת של פרויקטי השתתפות הציבור בממשל האמריקאי היא Challenge.gov. אתר זה מרכז יוזמות, או בלשונו "אתגרים", מכל משרדי הממשלה ומבקש מציבור האזרחים סיוע בפתרונם. לרבות מהיוזמות מובטח פרס כספי ניכר. בין האתגרים הבולטים: אתגר של סוכנות המחקר דארפ"א לתרום רעיונות לעיצוב רכב קרב מתקדם (פרס של 10,000 דולר); אתגר עם פרסים בשווי 100 אלף דולר למפתחי אפליקציות חיסכון באנרגיה; ואתגר של הבית הלבן שבו מוזמנים יזמים ואזרחים מהשורה להציע פתרונות להסרת חסמים בירוקרטיים המעכבים צמיחת סטארט־אפים שונים.

 

המצב בישראל: התחום עדיין צועד את צעדיו הראשונים ומובל על ידי שני גופים בולטים, ממשלתי ופרטי. הגוף הממשלתי שעוסק בתחום זה הוא אתר שיתוף הציבור (shituf.gov.il), שהקים השר לשיפור השירות לציבור, מיכאל (מיקי) איתן. באתר יכולים אזרחים להגיב לנושאים שונים שמועלים לדיון, בעיקר הצעות חוק, באמצעות השארת תגובות או הצבעה בעד ונגד.

 

אולם למרות ההישגים של איתן, מומחים בתחום אומרים שהפעילות של אתר שיתוף הציבור רחוקה מלהיות מספקת. לדברי שוורץ אלטשולר, "הם עשו מישמש של כל מיני פרויקטים, מדיניות והצעות חוק. להציג אותם לציבור, לשאול מה דעתו ולנהל דיון סביבם. הם בחרו דברים שנראו להם מעניינים, ואותם הציפו. מהלך יותר אפקטיבי היה לאפשר הרשמה לאתר של כל משרד, ולקבל התראה כשנוצר פרויקט ואפשר להגיב עליו".

 

למרות הביקורת, שוורץ אלטשולר מכירה בחשיבות של אתר שיתוף הציבור בעצם היותו הראשון. "הם החלוצים", היא אומרת. "יש בזה משהו מאוד יפה, אבל אין הטמעה במקומות שבהם היא דרושה באמת. אם היינו רוצים להיות אמיתיים, כל משרד היה מייצר פרויקטים של השתתפות אצלו".

 

שוורץ אלטשולר מסבירה כי ההבדל בין ישראל לעולם טמון בגישה. "יש תרבות ומסורת של עבודה מאחורי דלתות סגורות. יוזמות של שיתוף ציבור קיימות בארה"ב יותר מ־50 שנה, בהצלחה כזו או אחרת, אבל הן קיימות", אומרת שוורץ אלטשולר. 

 

חשיפת מאגרי המידע

מפתחי האפליקציות בחו"ל נהנים משפע מידע, בארץ חסרים נתונים

 

שקיפות וממשל פתוח חשובים לא רק לחיזוק הדמוקרטיה והמנהל התקין בגופי השלטון, אלא גם לקידום הפעילות הכלכלית במשק. על סמך מאגרי המידע שמפרסמים גופי השלטון השונים, נבנות אפליקציות שונות שתורמות לשיפור חיי האזרחים ומייצרות רווח לגופים המפתחים.

 

איך עושים זאת בעולם: עיריית ניו יורק נחשבת לאחד הגופים המתקדמים ביותר בעולם בפתיחת מאגרי מידע למפתחים לצורך יוזמות ממשל פתוח. בשלוש השנים האחרונות, עורכת העיר תחרות במסגרתה נקראים מפתחים לעשות שימוש במאגרי המידע שפתחה העירייה לטובת בניית אפליקציות למען האזרחים. השנה תחלק העירייה בתחרות NY Tech Meetup פרסים בגובה 50 אלף דולר לזוכות מבין 96 האפליקציות המתמודדות.

 

 

אפליקציית BKME, שמתמודדת בתחרות השנה, היא מעין גרסה של ויייז, המתכננת לרוכבי אופניים מסלול נסיעה אופטימלי, ומאפשרת להם לדווח על מכשולים בדרך. אפלקציה נוספת שמתמודדת השנה היא Sage, שמאפשרת לחפש במאגר המידע של מוסדות חינוך בעיר, ולצפות בציונים בבחינות האזוריות שקיבל כל בית ספר.

 

המצב בישראל: אך בישראל נתקלים המפתחים דווקא בקשיים הנובעים ממיעוט מאגרי מידע זמינים, כאשר גם הנתונים שקיימים באתרים הממשלתיים והעירוניים אינם מגיעים בפורמט המתאים לפיתוח אפליקציות.

 

אבנר שחר קשתן, מפתח ויועץ בתחום ההייטק, מיהר להירשם לשירות השכרת האופניים "תל־אופן" שהשיקה עיריית תל אביב לפני כשנה. אחרי שימוש קצר בשירות הבין שחר קשתן שהוא זקוק לאפליקציית סמארטפון שתאפשר לדעת היכן נמצאת תחנת האופניים הקרובה אליו והאם נמצאים בה אופניים פנויים בכלל. "בהתחלה הייתי אופטימי שהעירייה תפתח אפליקציה כזאת, אבל זה לא קרה", אומר שחר קשתן.

 

לאחר שפניותיו בנושא לגורמים בעירייה לא נענו, החליט שחר קשתן לטפל בנושא בעצמו. "כתבתי תוכנה שיכולה להתחבר לאתר, לקרוא ממנו את המידע על התחנות ולהמיר אותו לממשק שיכול לשמש מפתחים". הכלי שפיתח שחר קשתן סיפק למפתחים את מה שהעירייה לא נתנה להם: גישה נוחה לבסיס הנתונים לצורך בניית אפליקציות.

המפתחים בארה"ב משתמשים באלפי מאגרי המידע שנמצאים באתר הממשלתי Data.gov כדי לבנות מגוון אפליקציות, שלא רק מספקות מידע חיוני לאזרחים אלא גם מייצרות הכנסות ניכרות. המקבילה הישראלית אמורה להיות האתר Data.gov.il שמרכז נתונים מכל משרדי הממשלה. על הקמת האתר חתום השר הממונה על שיפור השירות לציבור מיכאל איתן.

 

"הייתי צריך להתחנן, ללטף, לחבק ולצעוק כדי להזיז את הקמת האתר", אומר איתן. "אפילו הגורמים הטכנולוגיים, שצריכים להתלהב ראשונים מהרעיון, אמרו לי 'לא, אי אפשר, צריך להקים ועדה". אך גם השר מודה שהאתר אינו ברמה הרצויה. "אנחנו מצלצלים כל הזמן כדי לשכנע את משרדי הממשלה להוסיף נתונים. עשרות המאגרים שקיימים באתר זה בדיחה, הוא צריך לכלול אלפים".

 

גם מפתחי האפליקציה הישראלית TranzMate, שמסייעת למצוא את המסלול המהיר לנסיעה בתחבורה ציבורית, נאלצו להתמודד עם היעדר נתונים מסודרים. מנכ"ל החברה ניק ארז מספר שבתחילה נאלצו לאסוף את מסלולי התחבורה הציבורית מכל מפעיל בנפרד, וכי בחלק מהמקרים הנתונים הועתקו ידנית. "זאת פעולה לא פשוטה שדורשת הרבה מאמץ טכני. כל מפעיל מציג את המידע בצורה שונה באתר שלו, ונדרשת עבודה רבה כדי לרכז את כל הנתונים", אומר ארז. איסוף מידע בדרך זו דורש גם משאבים כספיים רבים. ארז ושותפו, מהנדס התחבורה ירון עברון, הם יזמים מנוסים שצברו הון אישי ולכן יכלו להתמודד עם הפרויקט, אך מפתחים צעירים וחסרי ממון עשויים להיתקל בבעיה. 

בטל שלח
    לכל התגובות