ישראל מתחברת לכלכלה
 

טכנולוגי

מילון כלכליסט
בכירי אאוטבריין
בכירי אאוטבריין 
צילום: עמית שעל
מניות קשורות לכתבה
    חדשות טכנולוגיות מדי
    יום ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    מקומות 12-6: טיפול בסרטן בלי תופעות לוואי

    הגנה על מחשבים של לקוחות קצה, מנוע המלצה לכתבות, מערכות שמייעלות פאנלים סולאריים, ציוד רפואי אסתטי והפייסבוק של עולם ההשקעות

    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

  • לכל הכתבות בפרויקט 50 הסטארט-אפים המבטיחים
  •  

    מקום 6

    NovoCure: טיפול בסרטן בלי תופעות לוואי



    מוצר: טיפול באמצעות שדות חשמליים המעכבים גידולים סרטניים

    שנת הקמה: 2000

    מספר עובדים: 70

    מייסד: פרופ' יורם פלטי

    מנכ"ל: אסף דנציגר

    השקעות: 16 מיליון דולר, מיורם פלטי, ג'ונסון אנד ג'ונסון, פייזר, הקרנות אינדקס, WFD, BD וויליאם דויל

    הכנסות מוערכות ב־2011: מיליוני דולרים בודדים

    מקור: IVCTrusteer

     

    נובוקיור הוקמה אמנם לפני 12 שנה, אך רק בשנה החולפת היא פרצה, אחרי שהצליחה להוכיח לעולם כי היא יכולה לאפשר לחולים סופניים להתגבר על מחלת הסרטן. מעבר להצלחה הרפואית והתרומה לאנושות, נובוקיור גם בוחנת ביצוע הנפקה בשנתיים הקרובות.

     

    נובוקיור, שנוסדה על ידי פרופ' יורם פלטי, לשעבר ראש מכון רפופורט לחקר הרפואה בטכניון, ייסדה קטגוריה חדשה לטיפול בסרטן, טיפול שאותו הרופאים יכולים לנסות על חוליהם רק כאשר שאר הדרכים הקונבנציוליות - ניתוחים, הקרנות וכימותרפיה - כבר אינן עוזרות. הטיפול החדש כולל הצמדת אלקטרודות דמויות פלסטר לגוף החולה, ויצירת שדות חשמליים המעכבים את חלוקתם של תאים סרטניים. הטיפול אינו פוגע בתאים בריאים, מכיוון שאלה אינם מתחלקים. לא מדובר בזרם חשמלי שעובר דרך הרקמה, לא בקרינה מייננת כמו הרנטגן, ששוברת את רכיבי הדנ"א, אלא בכוח חשמלי המופעל על חלבונים בעלי מטען גבוה.

     

    החברה קיבלה לראשונה אישור FDA למכירת מוצריה בארה"ב לטיפול בסרטן המוח, אך ורק במקרים שבהם הגידול הסרטני חוזר ונשנה, לאחר שמוצו כל הטיפולים האחרים. זאת בעקבות ניסוי שבוצע בישראל, אירופה וארה"ב ושהוכתר בהצלחה בשנה שעברה, שבו הוכיחה החברה כי הארכת החיים במקרה של טיפול בשדות חשמליים אפקטיבית לפחות כמו כימותרפיה - אך ללא תופעות הלוואי שלה. המכשיר של נובוקיור חסך עבור אותם חולים כאבים, בחילות וזיהומים שונים. למעשה, האישור שקיבלה נובוקיור היה הראשון שהעניק ה־FDA לשיפור איכות החיים של החולים, מעבר לערך הרפואי הטהור.

     

    נובוקיור חתומה על הסכם שיאפשר הן לג'ונסון אנד ג'ונסון והן לפייזר להיות מעורבות בשיווק המוצר לאחר שיפותח. פייזר היא אמנם חברת תרופות (להבדיל מחברת ציוד רפואי), אך היא רואה בהשקעה בנובוקיור השקעת מפתח שתוביל לדומיננטיות בתחום הטיפול בסרטן.

     

    ה־FDA אמנם מגביל כעת את נובוקיור למכירת ציוד לטיפול בסרטן המוח הקטלני, אך היא מצויה בימים אלה כבר בשלב 2 של ניסויים בסרטן הריאות ובכוונתה לפתח טיפולים גם לטיפול בסרטן השד, השחלות והלבלב.

     

    האלקטרודות שפיתחה נובוקיור לטיפול בסרטן המוח. בוחנים טיפול בסוגי סרטן נוספים
    האלקטרודות שפיתחה נובוקיור לטיפול בסרטן המוח. בוחנים טיפול בסוגי סרטן נוספים צילום: בלומברג

     

    מקום 7

     Trusteer: שומרי הסף של המוסדות הפיננסים

     

    מוצר: הגנה על מחשבים של לקוחות קצה

    שנת הקמה: 2006

    מספר עובדים: 130, מתוכם 80 בישראל

    מייסד ומנכ"ל: מיקי בודאי

    השקעות: 10 מיליון דולר, משלמה קרמר, קרן USVP

    הכנסות ב־2011: 50 מיליון דולר

     

    כמעט ללא כיסוי תקשורתי הפכה חברת טראסטיר, שנוסדה על ידי אחד ממייסדי אימפרבה מיקי בודאי, לאחת מחברות אבטחת המידע הצומחות ביותר בישראל. לפי הערכות, ב־2011 היא רשמה הכנסות בגובה 50 מיליון דולר, פי שניים מבשנה שלפניה.

     

    החברה מציעה פתרון השונה מזה של רוב מתחרותיה: בעוד מרבית מערכות האבטחה הארגוניות עוטפות את המחשב המרכזי של הארגון ואת מסדי הנתונים שלו בשריונות וירטואליים, בטראסטיר סבורים שהאיום המרכזי נמצא דווקא במחשבים המרוחקים יותר, אלה השייכים ללקוחות הארגון או לעובדיו. בחברה הבינו כי עברייני הסייבר החדשים למדו את כללי המשחק וסיגלו לעצמם במהירות שיטת תקיפה חדשה: במקום לתקוף ישירות את מחשבי הארגון, הם שותלים וירוסים במחשבי הלקוח, ואלה חודרים אל הבנק שמנהל עבורו את החשבון, למשל.

     

    בעוד מרבית יצרניות תוכנות האנטי־וירוס מתמקדות באיתור החתימה הדיגיטלית של הווירוס, מעין מספר סידורי המוענק לתוכנה, טראסטיר מנטרת את כלל פעילויות התוכנה על המחשב ומנסה לאתר התנהגויות חשודות המבוצעות על ידי וירוסים, כגון החדרת רכיבי תוכנה אל הדפדפן ללא אישור של המשתמש או ניטור של הקלדה. לאחר הזיהוי המערכת של טראסטיר מעקרת את פעילותו המזיקה של הווירוס ומפעילה מנגנון שמונע הדבקה של מחשבים אחרים בארגון.

     

    החברה חייבת את הצלחתה גם למודל עסקי חדשני למכירת המוצר שלה: היא מוכרת את יכולות ההגנה שלה באמצעות חיבור מחשבי החברה לענן, מה שמוזיל את פעילות השיווק שלה והופך אותה לרווחית ביותר. טראסטיר כבר מותקנת בבנקים מובילים בעולם, כגון בנק אוף אמריקה, CIBC ו־HSBC, וכולם חתומים עם החברה על הסכמים למשך שלוש שנים ומשלמים על כך מראש, מודל ייחודי שמגדיל משמעותית את ההון העומד לרשותה. היעד הבא הוא בעצם כל ארגון, מאחר שאותה שיטת תקיפה הופכת לפופולרית בקרב האקרים.

     

    עם צמיחה גבוהה בשיעורים של פי שניים או שלושה בשנה, רווחיות כמעט מיומה הראשון וצפי שלפיו החברה תחצה את רף 100 מיליון הדולרים בהכנסות בשנתיים הקרובות, טראסטיר יכולה להתחיל לחשוב ברצינות על הנפקה בנאסד"ק.

     

    עובדי טראסטיר על גג המשרדים בתל אביב. הגנה מבוססת ענן
    עובדי טראסטיר על גג המשרדים בתל אביב. הגנה מבוססת ענן צילום: עמית שעל

     

    מקום 8

    Outbrain: הממליץ הלאומי

     

    מוצר: מנוע המלצה לכתבות

    שנת הקמה: 2006

    מספר עובדים: 120, 50 מתוכם ברמת פולג, נתניה

    מייסדים: ירון גלאי ואורי להב

    מנכ"ל: ירון גלאי

    השקעות: 64 מיליון דולר מאינדקס, כרמל, לייטספיד, רודיום, גלנרוק וג'מיני

    הכנסות ב־2011: 30 מיליון דולר

     

    אם גלשתם באינטרנט באתרי תוכן בשנה האחרונה, בוודאי הבחנתם ביותר ויותר המלצות שמציעות לכם לעבור ולקרוא כתבות דומות. אחת האחראיות המרכזיות לתופעה הזו היא אאוטבריין הישראלית, חברה בעלת זרוע בנתניה וזרוע נוספת בניו יורק.

     

    בשנה האחרונה צמחה החברה הישראלית לכמות הקלקות פנומנלית שהגיעה ל־40 מיליארד, אשר הניבה לחברה הכנסות של 30 מיליון דולר ואפשרה לה לגייס 35 מיליון דולר בסיבוב ששיקף לה על פי מקורות בתעשייה שווי של יותר מ־330 מיליון דולר.

     

    את ההצלחה שלה צברה אאוטבריין לאחר שהצליחה לשלב את מנוע ההמלצות לכתבות שפיתחה באתרים גדולים, בהם אתרי רשת פוקס, סקיי ניוז ורויטרס. המנוע של אאוטבריין לומד את טעמיו האישיים של הקורא, ואאוטבריין מצאה דרך להמליץ על תכנים המקודמים על ידי חברות מסחריות, מבלי שאלה ייתפסו על ידי הקוראים כפרסומת בוטה. בתחתית כל כתבה מפרסמת אאוטבריין שורה בת ארבע המלצות להמשך הקריאה, מהן שלוש כתבות בתוך אותו האתר, וההמלצה הרביעית היא בדרך כלל כתבה המאזכרת באופן חיובי מפרסם מסוים. לדוגמה, ההמלצה תפנה לכתבת תוכן המתארת כיצד בריטיש אירווייז, הלקוחה של אאוטבריין, מאפשרת ללקוחותיה לעלות על מטוס עם כרטיס טיסה אלקטרוני המצוי בסמארטפון - אך הכתבה עצמה נכתבה, למשל, על ידי מדור הצרכנות ברשת פוקס. גם האתרים שקשורים באאוטבריין לעתים מפרסמים את עצמם באמצעות הלינק המסחרי כדי להגביר את המודעות למותג שלהם. את ההכנסות מהפרסום חולקת אאוטבריין עם אתר התוכן.

     

    אך ההצלחה לא היתה מגיעה לחברה לולא פיתחה אלגוריתמים שגורמים לקורא ללחוץ על עוד ועוד כתבות. זאת היא עושה באמצעות 30 אלגוריתמים שונים הבוחנים את התנהגות קוראי הכתבות לאורך זמן, וכן את דפוסי הקריאה שלהם ואת המלצותיהם ברשתות החברתיות. המטרה היא, בין השאר, להציג המלצה מבוססת הקשר, כך שלאחר קריאה על המשבר הכלכלי ביוון לא תופיע פרסומת לחבילת נופש במדינה, אלא כתבה הסוקרת את המשבר הכלכלי בספרד או באיטליה - מתוך הנחה שהקורא רוצה לקרוא עוד על נושא דומה.

     

    בשנה האחרונה פתחה אאוטבריין סניפים בלונדון ובהמבורג, ובכוונתה להקים משרדים נוספים באוסטרליה ובמדינות נוספות במזרח אסיה. אאוטבריין פעילה כיום באנגלית, צרפתית ועברית, ובקרוב תשיק שירות דומה גם בשפות גרמנית, ספרדית ופורטוגזית. במקביל, מתרחבת החברה לתחום ההמלצות במובייל והמלצות לסרטי וידיאו.

     

    בכירי אאוטבריין. שווים יותר מ-330 מיליון דולר
    בכירי אאוטבריין. שווים יותר מ-330 מיליון דולר צילום: עמית שעל

     

    מקום 9

    SolarEdge: מייעלים את השמש

     

    מוצר: מערכות אלקטרוניקה לשיפור היעילות של פאנלים סולאריים

    שנת הקמה: 2006

    מספר עובדים: 200

    מייסדים: גיא סלע, ליאור הנדלסמן, יואב גלין, מאיר אדסט ואמיר פישלוב

    מנכ"ל: גיא סלע

    השקעות: 96 מיליון דולר וקו אשראי של 8 מיליון דולר, מג'נרל אלקטריק, ג'נסיס, לייטספיד, נורווסט, אופוס, ורטקס, וואלדן וג'יי.פי. קפיטל

    הכנסות ב־2011: 50–70 מיליון דולר 

     

    שוק הפאנלים הסולארי נחשב לקשה ותחרותי. מחירי החשמל בו נקבעים על ידי גחמות של פוליטיקאים במדינות שונות ועל ידי התחרות העזה מכיוון יצרניות פאנלים בסין. בשוק שכזה כדאי להתבדל ולהביא טכנולוגיה ייחודית שאין לאף אחד אחר. זהו בדיוק סיפורה של סולאראדג', סטארט־אפ ישראלי קטן שהפך לחברה המעסיקה ישירות 200 עובדים ומחזיקה פס ייצור במפעלי פלקסטרוניקס במגדל העמק, שמעסיק 200 עובדים נוספים.

     

    הסטארט־אפ השתלב תחילה בשוק הפאנלים הסולאריים הביתיים, המונחים על גבי גגות של בתי מגורים או מחסנים. מייסדי החברה הבחינו כי אחת הבעיות הגדולות הקיימות בהתקנת הפאנלים היא הלכלוך המצטבר עליהן או הצל המוטל עליהן מעצים, אנטנות וצלחות לוויין. בחברה פיתחו מערכת המנהלת רשת של פאנלים סולאריים וביכולתה לשפר בעוד 25% את ההכנסה מהרשת הסולארית הביתית. המערכת דורשת התקנה של ממירים, יחידות בקרה למיצוי ההספק מכל פאנל בודד וכלי לזיהוי תקלות בזמן אמת.

     

    החברה גם פרצה אל השוק המסחרי והתעשייתי, והיא פעילה במקומות בהם מותקנות מערכות סולאריות על גגות מפעלים או באזורים נרחבים. החברה מפעילה מערך מכירות ב־28 מדינות ופועלת באמצעות מפיצים מקומיים.

     

    בעוד שענקיות סולאר כגון סולינדרה וברייטסורס ביטלו את הנפקותיהן על רקע הפסדים, סולאראדג' מוכיחה שאפשר לצמוח בשיעורים כפולים ומשולשים בשנה בשוק הסולארי, ובשנתיים הקרובות צפויה להפוך לראשונה לרווחית. היא החלה למכור רק בתחילת 2010, שנה שבה הכניסה מיליוני דולרים בודדים, והשנה כבר מוכרת בקצב של כ־100 מיליון דולר בשנה, מה שיאפשר לה לגייס 50 עובדים בשנה הקרובה.

     

    סולאראדג' לא מסתכנת ומפזרת את המכירות על פני אירופה וארה"ב, בנוסף למדינות באסיה ובדרום אמריקה. לחברה אין חשיפה של יותר מ־7% למדינה אחת, מה שיכול למנוע משברים, כפי שקרה לאחרונה בגרמניה, שממשלתה הקטינה את התשלום לספקי חשמל סולארי, כמו גם ירידת תעריפים כפי שקרה בישראל. בסולאראדג' ממתינים לרגע שבו מחיר החשמל מתחנה סולארית ישתווה למחיר החשמל הנקנה מתחנות מסורתיות - לדעתם, הוא יגיע בשלוש השנים הקרובות.

     

    עובדי סולאראדג'. מזהים לכלוך שמוריד את יעילות הפאנלים
    עובדי סולאראדג'. מזהים לכלוך שמוריד את יעילות הפאנלים צילום: עמית שעל

     

    מקום 10

    Alma Lasers: מרוויחים יופי

     

    מוצר מרכזי: ציוד רפואי אסתטי

    שנת הקמה: 2001

    מספר עובדים: 165, מתוכם 125 בישראל

    מייסדים: זיו קרני, יואב אבני, נדב באייר ויבגני קודריצקי

    מנכ"ל: זיו קרני

    השקעות: 700 אלף דולר, מ־TA associates. רווחית כמעט מאז הקמתה

    הכנסות ב־2011: 90 מיליון דולר

     

    בשנים האחרונות מיצבה את עצמה ישראל כמוקד עלייה לרגל בתחום האסתטיקה הרפואית. אלמה לייזרס היא אחת החברות היחידות בתחום שמצליחה לשמור על רווחיות מרשימה, גידול יציב ופורטפוליו מוצרים מגוון יחסית לחברה שנמצאת בידיים פרטיות.

     

    אלמה לייזרס החלה את דרכה עם מוצרי הסרת השיער בלייזר, והמשיכה עם מוצר ה־Harmony, מעין מכונה המסוגלת לספק מגוון טיפולים אסתטיים באמצעות החלפת הידית שלה. אך העתיד המבטיח מבחינת החברה, וזה שממצב אותה בנפרד מחברות האסתטיקה הישראליות האחרות, הוא זה שמביא אותה אל מתחת לעור.

     

    באלמה לייזרס פיתחו טכנולוגיה חדשה להעברת תכשירים קוסמטיים אל מתחת לעור, הפותחת בפניה גם את שוק התכשירים הקוסמטיים. מוצר ה־iTed שפיתחה הוא מעין ידית הכוללת גלגלי שיניים מיקרוסקופיות, המנקבות חרירים זעירים בעור שמסייעים בהחדרת תכשירים קוסמטיים אל מתחת לשכבת האפידרמיס. המוצר החדש פותח בפני החברה שוק של מאות מיליוני דולרים ומתחרה ישירות בשוק הזרקות הבוטוקס והזרקות קוסמטיות נוספות. פריצת דרך נוספת צפויה להגיע מקו חדש של ציוד לתחום הניתוחים, כמו טיפול בערמונית מוגדלת, טיפולי אף אוזן גרון חדשניים ושאיבת שומן. אלמה לייזרס צפויה לצמוח בשנה הקרובה בשיעור שנע בין 8% ל־20%. היא נחשבת לספקית ציוד האסתטיקה הגדולה בסין, ושלושה רבעים מהכנסותיה מגיעות מחוץ לארה"ב. אלמה לייזרס נהנית מרוח גבית של המשקיעה היחידה בה, קרן הפרייבט אקוויטי הבוסטונית TA associates, שרכשה את חלקם של מייסדיה (65%) ב־2006 תמורת 90 מיליון דולר. הכנסותיה של החברה מגיעות כיום ל־90 מיליון דולר, אך הנתון המרשים ביותר הוא רווחיותה, העומדת על 30% רווח נקי לפני מס, אחוז שבשנים האחרונות רק הולך ומזנק. את השמירה על רווחיות מייחסים בכירים בתעשייה לשמירה על כמות עובדים קבועה ועבודה דרך מפיצים ולא ישירות מול הלקוח. כעת, עם עשרות מיליוני דולרים במזומן בקופתה, מחפשת החברה את ההזדמנות הגדולה להנפיק בנאסד"ק.

     

    עובדי אלמה לייזרס. מתחרים בהזרקות בוטוקס
    עובדי אלמה לייזרס. מתחרים בהזרקות בוטוקס צילום: עמית שעל

     

    מקום 11 

    Double Verify: עברו את שלב האקזיט המהיר

     

    מוצר: מערכת למעקב אחר הופעת פרסומות בכלל הרשת

    שנת הקמה: 2008

    מספר עובדים: 155, מתוכם 60 ברמת החייל

    מייסדים: אורן נצר ואלכס ליברנט

    מנכ"ל: אורן נצר

    השקעות: 50 מיליון דולר, מ־JMI, IVP, קומקסט, בלאמברג ופירסט ראונד

    הכנסות ב־2011: 20 מיליון דולר

     

    דאבל וריפיי הפכה בתוך כארבע שנים מאז שהוקמה לחברה הבולטת ביותר בתחום שהיא בעצמה המציאה: בדיקת נאותות של מודעות אינטרנט עבור מפרסמים. הטכנולוגיה שפיתחה עוקבת אחר כל מודעת פרסום ומסוגלת לחסום את הופעתה באתרים בעלי תכנים בעייתיים כמו אתרי הימורים ופורנו, או בעלי מסר גזעני.

    כיום היא מחזיקה ב־80% מנתח שוק זה ששוויו עומד על עשרות מיליוני דולרים בשנה, ומשרתת לקוחות כמו AT&T, מיקרוסופט ובנק אוף אמריקה. דאבל וריפיי הולכת על גדול, וזו הסיבה שהרשתה לעצמה לגייס השנה סכום שלא יאפשר לה להירכש, לפחות לא בזמן הקרוב: 33 מיליון דולר, סיבוב ששיקף לחברה שווי של 200 מיליון דולר.

    השנה שילשה דאבל וריפיי את כמות ההון שגייסה, הכפילה את הכנסותיה ל־20 מיליון דולר והגדילה את חשיפת הטכנולוגיה שלה מ־35 מיליארד חשיפות ל־45 מיליארד.

     

    אבל במטרה להפוך לחברת פרסום רבת־זרועות פיתחה דאבל וריפיי שני מוצרים נוספים המבססים את מקומה כענקית פרסום מקוון: הראשון מאפשר לבצע בפני המפרסם סימולציה הבודקת היכן המודעות שלו ממוקמות לפני שיגור קמפיין הפרסום. המוצר השני כרוך בבדיקה לא רק של ההקשר שבו מופיעה הפרסומת אלא - ובעיקר - מיהו קהל היעד.

     

    דאבל וריפיי טוענת כי ביכולתה להוריד את מרווח הטעות מאחורי טכנולוגיית האנליזה שלה, מזו המקובלת בשוק ועומדת על כ־30% ל־2%–3% בלבד. בכך היא תוכל לומר בוודאות רבה יותר, למשל, מהו אחוז הנשים שנחשפו למודעה מסוימת. החברה מבצעת גם התרחבות גיאוגרפית באירופה, ומחפשת בימים אלה רכישות בארה"ב או בישראל שירחיבו את יכולות הפרסום, המדידה, האנליזה ומסדי הנתונים שלה.

     

    הצטרפותה של JMI אל רשימת המשקיעים בדאבל וריפיי, נוסף על ענקית הכבלים האמריקאית קומקסט וקרן IVP, שמשקיעה גם בפייסבוק ובטוויטר, תבטיח לחברה שקט לצמיחה הדרגתית שתביא אותה למימוש כוונותיה לצאת להנפקה ככל הנראה בשנה הבאה או בזו שלאחריה.

     

    עובדי דאבל וריפיי במשרדים בתל אביב. מתאימים פרסומות לגולשים
    עובדי דאבל וריפיי במשרדים בתל אביב. מתאימים פרסומות לגולשים צילום: אוראל כהן

     

    מקום 12

    eToro: פייסבוק של עולם ההשקעות

     

    מוצר: רשת חברתית למשקיעים במט"ח, סחורות ומדדים

    שנת הקמה: 2007

    מספר עובדים: 200 (מתוכם 150 בישראל)

    מייסדים: יוני אסיא, רונן אסיא ודודו רינג

    מנכ"ל: יוני אסיא

    השקעות: 31.5 מיליון דולר מקרן ספארק, BRM, יונתן קולבר, חמי פרס, גיא גמזו, עופר וירון אדלר, רפי גידרון, מוטי חממה ובני דה־קלו.

    הכנסות ב־2011: 40 מיליון דולר

     

    איטורו הוקמה כחברה למסחר במט"ח, אך במרוצת השנים התבדלה משאר השחקניות בתחום בזכות הטכנולוגיה שפיתחה. החברה נחשבת לאחת המובילות כיום בטרנד של מסחר חברתי - רשת חברתית להשקעות שעושה שימוש בחוכמת ההמונים לניהול השקעות.

     

    החברה, שהוקמה על ידי האחים יוני ורונן אסיא יחד עם דודו רינג, מאפשרת למעשה לעקוב אחר השקעות של משקיעים מובילים ולחקות את השקעותיהם. האתר מציג דירוג משקיעים פרטיים לפי הצלחותיהם, מציג את היחס בין השקעות מוצלחות ללא מוצלחות ואת התשואה שייצרו לעצמן, והכל במעין דף פרופיל אישי המזכיר בצורתו דף פייסבוק. הממשק גם מאפשר ליצור קשר עם המשקיעים, לשאול אותם שאלות, או אפילו לכתוב סטטוסים על דף הפרופיל שלהם, בדומה לרשת החברתית הפופולרית.

    מספר המשתמשים הרשומים של איטורו מגיע לכ־2 מיליון, רק חלקם מבצע עסקאות בכספם, והשאר בכסף מדומה. אחר משקיע המכונה Moksel, לדוגמה, עוקבים 3,200 משקיעים שמחקים את התנהגות ההשקעות שלו.

     

    יוני אסיא. ניהול השקעות המוני
    יוני אסיא. ניהול השקעות המוני צילום: אוראל כהן

     

    באתר איטורו ניתן כיום לבצע עסקאות השקעה אחרי מדדים כגון נאסד"ק, דאו ג'ונס, S&P, מדד הדאקס או הקאק, ובקרוב יתווספו מדדים מבורסות מזרח אסיה. נוסף על כך ניתן לפתוח פוזיציות על סחורות ומטבעות, אך לא לסחור בנגזרות. מנכ"ל החברה יוני אסיא טוען כי בעוד שהשיעור הממוצע בין פוזיציות מרוויחות למפסידות נע לאורך זמן על 60% בממוצע, אותם משקיעים שבוחרים לחקות השקעות של מובילי דעה מרוויחים בממוצע 30% יותר.

     

    המודל העסקי של איטורו מגיע משותפות עם חברות ברוקראז' בינלאומיות המייצגות אותה בכל מדינה. בארה"ב, למשל, מיוצגת איטורו על ידי סוכנות הברוקראז' אפקס סולושנס, ואיטורו מקבלת עמלה על כל עסקה שמתבצעת. לפי ההערכה, איטורו מכניסה עשרות מיליוני דולרים מדי שנה, כאשר הכנסותיה ב־2011 צמחו ב־50% ביחס לשנה הקודמת. החברה אינה מאפשרת מסחר מישראל בגלל מחסור הולם ברגולציה.

     


    3 תגובות ל ”מקומות 12-6: טיפול בסרטן בלי תופעות לוואי“

    (3 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות