דו"ח טכנולוגי: למה ה-FBI רוצה לחטט בפלייסטיישן ובאקסבוקס?
הרשויות בארה"ב מנסות להשיג כלים שיאפשרו להן לפרוץ לקונסולות משחקים, בנימוק שפדופילים וטרוריסטים עושים בהן שימוש. וגם: פוקסקון היא לא רק הבעיה של אפל
הביאו לנו את הקונסולה
יש לך ווי? אקסבוקס? פלייסטיישן? הרשויות בארה"ב רוצות את המידע שיש בהן.חברה קליפורנית בשם ההולם מאד Obscure Technologies קיבלה לאחרונה חוזה בשווי 177 אלף דולר כדי לפתח כלים שיאפשרו לחלץ נתונים מקונסולות משחקים. זהו חלק מפרויקט שהחל ב-2008, שנקרא "פרויקט המעקב והניתוח אחרי מערכות משחק".
למה לעזאזל איזו סוכנות עם שלוש אותיות בשם רוצה לבלוש אחרי קונסולות המשחק שלך? ובכן, טוען ה-FBI, פורומים של משחקים הם שטח ציד מקובל מאוד על פדופילים. ואם זה לא היה מספיק, "יש גם חשד" שטרוריסטים עושים שימוש בצ'טים של המשחקים הללו. וואלה. בפעם האחרונה שבדקתי, 100% מהטרוריסטים והפדופילים עשו שימוש בכלי רכב ובתחבורה ציבורית כדי להגיע ממקום למקום. אין מנוס, אם כן, מאשר להתחיל לעקוב אחרי כל כלי הרכב בעולם.
כאן המקום להזכיר שוב ששיעור הפדופילים שהצליחו ליצור מגע פיזי עם קורבנות באמצעות הרשת הוא אפסי, ושהמקומות המסוכנים ביותר לילדים הם הבית שבו הם גדלים ואחר כך בתי הספר. הרחוב נמצא במקום השלישי, והרשת הרבה, הרבה מאחור. אז אולי כדאי שה-FBI יתחיל קודם כל להתקין מכשירי האזנה בכל בית וכל בית ספר. אז נהיה כולנו בטוחים הרבה יותר, רק שכולנו נחיה ככלא פתוח.
והתיאבון של הרשויות לא עוצר כאן.
הכל כלול
מה פייסבוק מספרת למשטרה?איור: יונתן וקסמן
לפני כשלוש שנים, ביקשה משטרת בוסטון מפייסבוק – באמצעות צו משפטי כחוק – למסור לה את כל מה שהיא יודעת על אחד, פיליפ מרקוף. הוא נחשד שהיה "הרוצח מקרייגסליסט", והרג אישה שפגש באמצעות אתר הלוחות. הצו היה סודי, ופייסבוק צייתה לו. הסיפור נגמר בטרגדיה: מרקוף, סטודנט לרפואה שמקורביו טוענים בעקשנות שלא היה מסוגל לפגוע בזבוב, התאבד קודם למשפטו.
התיק של מרקוף נחשף לאחרונה בעקבות בקשת חופש מידע – בארה"ב מחזיקים באמונה המשונה שלאזרחים יש זכות לדעת מה הממשלה שלהם עושה, ואיזה מידע היא אוספת עליהם – והמידע שנחשף מטריד. פייסבוק מסרה לרשויות את כל הפוסטים והתמונות שכתב מרקוף או שתויג בהם.
עד כאן, הכל סביר. מה שפחות סביר הוא העובדה שהמשטרה קיבלה גם את כל רשימת החברים של מרקוף, כולל שמם המלא ושם המשתמש שלהם בפייסבוק. האנשים הללו לא היו חלק מהחקירה, ובכל זאת פייסבוק מסרה את הפרטים שלהם לרשויות. אפשר לראות את המידע כאן.
ראוי לציין שהמקרה הזה התרחש לפני שלוש שנים, ושהיום סביר להניח שכמויות המידע שפייסבוק אוספת עליך ושתמסור לרשויות יהיו גדולות הרבה יותר. פייסבוק, במובנים מסוימים, היא סוכנות ריגול מופרטת. ה"אוניון" המצוין כבר הגדיר את פייסבוק כיוזמה המוצלחת ביותר של ה-CIA.
פוקסקון היא הבעיה של כולם
אפל ספגה בשנתיים האחרונות הרבה מאוד ביקורת על כך שהיא משתמשת בשירותיה של חברת פוקסקון, שתנאי העבודה במפעליה היו גורמים לזעזוע בכמה סדנאות יזע. היא חטפה בראש, גם בטור זה, במידה ניכרת של צדק: אפל היא החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בעולם, עם ההכנסות הגדולות ביותר בתחום הטכנולוגיה, היא בנתה סביבה וסביב המוצרים שלה הילה, והיא יכולה להרשות לעצמה שולי רווח פנומנליים בעיקר בזכות ניצול עבדי פוקסקון.
אך בזמן שאפל הפכה למטרה, שאר חברות הטכנולוגיה הורידו ראש וחצו את הרחוב תוך שריקה עליזה. אני? אין מה לראות פה. אלא שפוקסקון לא מייצרת רק עבור אפל, גם אם היא לקוח מוביל שלה. היא מייצרת מוצרים גם עבור אמזון, מיקרוסופט, סמסונג ואחרות. כולן מקפידות על מינימום חשיפה לנושא. אף אחת מהן לא מגיעה לרמת הסודיות של אפל, אבל כולן מתחמקות מדיון פומבי בנושא שרשרת הייצור שלהן.
מיקרוסופט בולטת לטובה בקרב החברות הללו: היא פנתה ל-FLA, אותו ארגון זכויות עובדים שבו השתמשה אפל, וביקשה ממנה דו"חות על המתרחש במפעלים שמייצרים את מוצריה. היא גם מפרסמת גרסה מקוצרת של הדו"חות הללו באתר שלה. אבל לא את הדו"ח המלא. וכל זה בלי לעמוד תחת לחץ תקשורתי וצרכני גדול, בשונה מיצרנית האייפון.
חברה שלא הוזכרה בכתבה הזו היא נוקיה, שבעבר הבהירה למפעלים בסין שהיא לא תסכים לסבול את הרעלת העובדים שמייצרים את המוצרים שלה, עד כדי כך שהיא תיקח את הייצור למקום אחר. הלחץ הזה, שלא אפל ולא אף חברה אמריקאית הפעילו, עבד. מצד שני, נוקיה היא חברה אירופית. יש שם סטנדרטים אחרים.
קצרצרים
אנשים נוטים לשכוח שמי שמייצר ערך עבור רשתות חברתיות הם המשתמשים: בלעדיהם, כל מה שנשאר לחברה היא פלטפורמה שלא עושה כלום (שלום, גוגל+!). חברת Backupify החליטה לברר כמה שווה כל משתמש לרשת חברתית. אני לא בטוח שאני מסכים עם השיטה שלהם – הערכת השווי של החברה חלקי מספר המשתמשים – אבל לפחות לדבריהם כל משתמש פייסבוק שווה לה 118.34 דולר, משתמש לינקדאין שווה כ-104 דולר, משתמש דרופבוקס מוערך ב-80 דולר ובבורסת המצייצים משתמשי טוויטר נסחרים ב-71.43 דולר לחתיכה.
אוי. בוסים שחושדים בעובדים שלהם בריגול תעשייתי קיבלו עכשיו חיזוק ניכר: בדיקה שנערכה בבריטניה מעלה שכ-48% מהעובדים יהיו מוכנים למכור את הסיסמה למחשב של העבודה תמורת חמישה ליש"ט בלבד. שליש מהנשאלים אמרו שהם יתנו אותה תמורת לירה שטרלינג אחת או פחות, ורוב הנשאלים הודו שהם לא מקפידים על בטיחות מידע. אה, כן, שליש סיפרו שכבר נתנו את הסיסמה למישהו אחר. כףפרצוף, או Facepalm בלעז.
שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, הגיעה למסקנה חד משמעית שנשים צריכות לשאת נשים אחרות, ורק נשים אחרות. לא שיש משהו רע בזה, להוציא, אה, אפשרות סבירה להכחדת המין האנושי. הסיבה? לדבריה, נשים שהן שותפות לדירה מגיעות לחלוקה אופטימלית של יישום מטלות. סנדברג לא הסבירה מהו מקור המידע שלה, ועל כל פנים ייאמר לזכותה שהיא לא נותנת למידע קר לשלוט בחייה – היא עצמה התחתנה עם גבר.
פעילי הרשת שהרגו בשעתו את חוק SOPA מתחילים עכשיו להתארגן להתקפה על חוק חדש, CISPA שמו, שמה שהוא עושה בחיים הוא לאפשר לחברות לחלוק מידע זו עם זו ועם הרשויות על התקפות סייבר שהן ספגו. מתנגדי החוק טוענים שהוא מנוסח באופן רחב מאד, כך שהוא יאפשר לחברות לחלוק מידע על גולשים שהפרו זכויות יוצרים. מתכנני החוק מודים שהוא רחב במכוון, אך לטענתם הדבר מיועד למנוע מצב שבו הקונגרס צריך לעדכן את החוק מחדש כל שנתיים, עם הגעת טכנולוגיה חדשה. על כל פנים, לטענתם, הוא לא אומר כלום על זכויות יוצרים.
אם חשבתם שממשלת ישראל נוטה לקבל החלטות טיפשיות, שימו לב לסיפור הבא: ממשלת ארגנטינה אסרה לאחרונה על יבוא ספרים לתחומה, בטענה המוזרה שמדובר במוצר רעיל. לטענת הממשלה, הדיו שבו מודפסים ספרים מחוץ לארגנטינה מכיל יותר מדי עופרת, והיא דורשת מאנשים שהזמינו ספרים מחו"ל ורוצים אותם להוכיח שהדיו מכילה פחות מ-0.06% עופרת. זה נשמע כמו התירוץ הגרוע ביותר אי פעם של תעשיה מקומית שמנסה להגן על עצמה מפני תחרות. מצד שני, הכללים לא חלים על ספרים דיגיטליים.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
