צנזורה בסגנון הודו
שרים מהמפלגה השמרנית צופים בפורנו במהלך דיונים בפרלמנט, אבל גוגל ופייסבוק עומדות למשפט כיוון שלא צנזרו תכנים
ענקיות האינטרנט גוגל ופייסבוק עומדות בימים אלו למשפט בהודו, וזאת בעקבות תלונות שלפיהן הן לא צייתו לחוק המקומי שדורש צנזור תכנים לא הולמים ומטיל על החברות עצמן את האחריות להפרתו. אם המשפט, ששם זרקור על סוגיית השיטור העצמי של חברות אינטרנט, יסתיים בהרשעה, עלולים בכירים בחברות להישלח לעונשי מאסר בפועל, ועל החברות עצמן יוטלו קנסות כבדים.
בעולם הטכנולוגיה כבר התרגלנו לראות גישה דורסנית כזו מצד ממשלות ומדינות לנושא התוכן באינטרנט, אך לרוב רק במדינות טוטליטריות כמו סין או בתיאוקרטיות כמו איראן.
קיומה של גישה כזו בהודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, הוא אולי חריג, אבל בהחלט לא מפתיע לאור השמרנות הגדולה שלה: בבנגלור, בירת ההייטק המקומית, מחייב החוק לסגור את כל הברים לכל המאוחר ב־11 וחצי בערב, ונשים שנוהגות לשתות מותקפות תדיר על ידי קבוצות הינדיות קיצוניות.
לאור זאת, מעניינת במיוחד פרשה שמסעירה בימים אלו את המדינה לא פחות מגביע אסיה בקריקט, שמושכת את תשומת לבם של מיליוני אזרחים ומבליטה את הצביעות של אוכפי קוד המוסר השמרני ההודי. הפרשה, שמכונה "פורנוגייט", החלה לאחר ששלושה פוליטיקאים בכירים נתפסו על ידי מצלמות הטלוויזיה כשהם צופים בסרטון פורנוגרפי באמצעות סמארטפון, במהלך דיונים בפרלמנט המקומי.
הפרשה מעוררת סערה במיוחד לאור העובדה שהשלושה, שרים בכירים במדינת קארנאטאקה, הם כולם חברי מפלגת ההינדו השמרנית BJP, שמתנגדת לכל ביטוי מערבי או ליברלי ובמיוחד לגילויי מתירנות מינית. אחד מהשלושה, למרבה המבוכה, אף מכהן כשר לקידום נשים וילדים. הסיפור עורר תגובות זועמות רבות, וגרם מבוכה רבה לשרים שנאלצו להתפטר ממשרותיהם ולפרוש מבית המחוקקים של המדינה שבה כיהנו. השלושה אף זומנו להופיע לפני ועדת חקירה.
לציית או למרוד
אבל בטוויסט מוזר, מתברר שגם העיתונאים שחשפו את הסיפור זומנו להופיע בפני בית המחוקקים כדי להסביר את מעשיהם, ובראשם הצלם שלכד את השרים השובבים בעדשתו. החלטה זו מעוררת כעת את מחאת מועצת העיתונות של הודו, שהתערבה בדרישה למנוע נקיטת פעולות נגד העיתונאים.
הקשר בין משפט גוגל ופייסבוק לפרשת פורנוגייט והמהלכים נגד העיתונאים שהיא גררה לא זניח לחלוטין. החוק בהודו מעמיד את שתי החברות בפני ברירה קשה: האם לכופף את הראש ולציית, או להתריס ולעמוד על העקרונות ובתוך כך להסתכן בפגיעה בפעילות העסקית באותה מדינה.
לאופן הפעולה של חברות אלו יכולה להיות השלכה ישירה על חופש העיתונות והביטוי במדינה - התנגדות לחוק ומניעת צנזורה עצמית יגדילו משמעותית את יכולת הביטוי של האזרחים.
גוגל התעמתה עם שלטונות סין, אבל רק אחרי שהאקרים פרצו לשרתיה, וחברת RIM כבר הסכימה לפיקוח על תכנים מוצפנים בשירות המסרים המיידיים שלה. למרבה הצער, ניסיון העבר מלמד שברוב המקרים מעדיפות החברות להגן על האינטרסים העסקיים שלהן.
