$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: איראן נגד קפה-אינטרנט, ונגד האינטרנט בכלל

הרפובליקה האיסלאמית דורשת שבתי קפה המאפשרים גלישה ברשת ירשמו את הכתובות, תעודות הזהות ומספרי הטלפון של המבקרים. וגם: דרישה לחקור את פייסבוק בגלל ממשק הטיימליין וחברת התקליטים EMI מוצאת את מי לתבוע

יוסי גורביץ 13:4908.01.12

תיאוקרטיה מתגוננת

 

למנהיגות האיראנית יש בעיה: העם איבד את אמונו בה. זו לא בעיה חדשה במיוחד: סקר שנערך בתחילת העשור הקודם מצא שכ-70%(!) מהאיראנים לא טורחים להגיע לחמש התפילות היומיות במסגדים. הסקר זיעזע בשעתו את הנהגת הרפובליקה האיסלאמית, כי המשמעות שלו, כפי שציין בשעתו הבלוגר חוסיין דרחשאן (מוכר כ-Hoder, ומאכלס כיום תא בכלא אווין) היא שהדור הבא של המהפכה דוחה אותה בשאט נפש.

 

אז התיאוקרטיה האיראנית עושה מה שעושה כל תיאוקרטיה במצב כזה: היא סוגרת את השורות, מהדקת את האכיפה, ומגבילה את היכולת של המאמינים, או ליתר דיוק הלא-מאמינים, לקבל מידע שיסתור את זה שמגיע מהצינורות הרשמיים. הכנסייה הקתולית נאבקה בעבר נגד ספרים אסורים. היום הבעיה היא אתרי אינטרנט אסורים.

 

איראן מתכוונת, על פי כמה וכמה סימנים, לנתק במידה ניכרת את הקשר בין תושביה ובין העולם החופשי. המשטר יגביר את האכיפה על קפה הרשת וידרוש דיווחים על מי שמבקר בו. בעלי קפה אינטרנט יידרשו מעתה לנהל רישום של שמו הפרטי, שם המשפחה, שם האב, מספר תעודת הזהות, המיקוד ומספר הטלפון של כל משתמש. זה נראה כמו נסיון להביא לסגירתם של בתי הקפה האלה, מבלי להורות על כך במפורש.

 

במקביל תואץ התוכנית לנתק את רוב האיראנים מהרשת ולאלץ אותם להשתמש באינטרא-נט פנים ארצי. משתמשים באיראן התלוננו לאחרונה על ירידה חדה במהירות הפס הרחב שלהם, והעיתון הרפורמיסטי רוּזֵגַר, ששב לאחרונה לפעילות אחרי חודשים של סגירה בצו הרשויות, מעריך שככל הנראה זו תוצאה של בדיקות נרחבות בהפעלת האינטרא-נט המיועד.

 

המהומות באיראן ב-2009. המשטר שוב מתחיל לדאוג המהומות באיראן ב-2009. המשטר שוב מתחיל לדאוג צילום: cc-by-Faramarz Hashemi

 

המשטר האיראני, כל משטר איראני, תמיד מודאג מתגובתו של "הבזאר", מגזר העסקים האיראני שתמיד החזיק בהשפעה ניכרת. ב-1979, כשעבר "הבזאר" להתנגדות למשטר השאה, המשטר נפל. עכשיו צריכים האייתולות לבצע תרגיל הליכה על חבל מסובך מאד: איך למנוע את הגישה לאינטרנט של כלל האזרחים, תוך שהם מתירים לאנשי הבזאר גישה מוגבלת לרשת העולמית, שבלעדיה הכלכלה האיראנית – שגם כך נמצאת בצניחה חופשית – תקרוס סופית. כישלון פה יכול להעביר את הבזאר אל צד המתקוממים – ואז, הם חוששים ואנחנו מקווים, יקרה למשטר האייתולות מה שקרה למשטר קדאפי.

 

בעיית פרטיות? אצלנו?!

 

פחות מחודש וחצי עברו מאז שפייסבוק הסכימה להיות תחת פיקוח של רשות הסחר האמריקאית (FTC) במשך 20 שנים, בשל מנהגה למכור את הפרטיות של גולשיה לכל דורש וגם למי שלא באמת דרש. שבועיים חלפו מאז שמשרד הפרטיות האירי גילה שהיא דפקה את הגולשים שלה ב-45 דרכים שונות. ועכשיו, צוקרברג ודאי שמח לשמוע, מגיעה תביעה לחקור אותה על עוד פגיעה בפרטיות.

 

ארגון שמכנה את עצמו EPIC, ראשי תיבות משובחים במיוחד של Electronic Privacy Information Center, פנה לרשות הסחר בדרישה לחקור את פייסבוק בשל ממשק עמודי הפרופיל החדש שלה, הטיימליין. המשתמש בממשק מתבקש לספק פרטים על עצמו שנים לאחור, בזמנו החופשי, כדי שפייסבוק תוכל למכור אותם למפרסמים. לטענת אפיק, הטיימליין משנה את הגדרות הפרטיות של הגולשים באופן שמביא לחשיפת הרבה יותר מידע מאשר בעבר.

 

פייסבוק הגיבה ואמרה שהיא לא יודעת מה רוצים מהחיים שלה, שלטיימליין אין שום קשר לפרטיות, ושבכל מקרה היא מציגה את המידע רק לאנשים שכבר קודם לכן היו אמורים לקבל גישה אליו. פייסבוק טוענת עוד כי הטיימליין מכיל כלים לשיפור יכולת המשתמש לניהול הפרטיות שלו.

 

כרגיל, להצהרה של פייסבוק יש יחס מעט בעייתי עם המציאות: מספר דברים – כמו כל אירוע שאי פעם התעניינת בו, התאריך שבו הצטרפת לפייסבוק, והאפליקציות שאיתן באת במגע – הופכים לפומביים, גם אם לא היו פומביים קודם לכן.

 

ממשק הטיימליין. פוגע בפרטיות? ממשק הטיימליין. פוגע בפרטיות? צילום מסך: Facebook

 

יש לקוות שה-FTC תיקח את עצמה ברצינות, ושאם אכן יוכח שהטיימליין מתעלל בפרטיות גולשים - פייסבוק תיקנס בסכום שיסחרר אותה עד כדי מחשבה מחדש על כל תרגיל כזה בעתיד.

 

ובאותו נושא...

 

גוגל מסתבכת בדרום קוריאה

 

רגולטורים ברחבי העולם מוצאים את עצמם בעמדת נחיתות מול חברות ענק, משום שהקנסות שהם מסוגלים לתת – תוצאה של חקיקה מיושנת – גורמים לחברות שמגלגלות מיליארדים לגחך. ובכל זאת הרגולטורים לא עושים מזה עניין, כל זמן שהחברות לא משתינות מהמקפצה.

 

שזה, לפי החשד, מה שעשתה גוגל בדרום קוריאה. הרגולטור שם שוקל לתקוע לה את הקנס הגבוה ביותר שביכולתו לתת. למרבה הצער, הקנס הזה עומד רק על 172 אלף דולר – לא משהו שיגרום למישהו בגוגל לאבד שעות שינה.

 

מה קרה? ובכן, גוגל נחקרה בשל התנהלות העוברת על חוקי ההגבלים העסקיים, בחשד שהיא פגעה ביכולת התחרות של יריבי מנוע החיפוש שלה בכך שהיא מתקינה אותו כברירת מחדל על כל מכשיר אנדרואיד. לטענת הרגולטור, כאשר פשטו אנשיו על משרדי גוגל בספטמבר, שיבשה החברה את החקירה על ידי השמדת מסמכים, והורתה לעובדיה לעבוד באותו היום מהבית, כנראה בנסיון למנוע את חקירתם על ידי הרגולטור.

 

גוגל טוענת שלא היו דברים מעולם, ויהיה מעניין לראות את הראיות של הרגולטור. מה שבטוח הוא שהגיע הזמן לשנות את החוקים במדינות השונות, כך שיהיה ניתן להשית על גוגל קנס שלא יגרום לראש הסניף המקומי לפרוץ בצחוק רועם.

 

מצאתם לכם את מי לתבוע

 

כבר ערכתי בטור הזה השוואות בין המלחמה על זכויות יוצרים למלחמה בסמים ולמלחמה בטרור. בכל המקרים, המלחמות הללו גוררות שחיקה של זכויות בסיס. ועכשיו אנחנו לומדים שכמו במלחמה בסמים, חברות ההקלטה לא לומדות כלום.

 

יש חברה בשם ReDigi, שמה שהיא עושה בחיים הוא מכירה של קובצי שירים שהגולש לא רוצה בהם עוד. קנית קוב MP3, הוא כבר לא עושה לך את זה, ויש מישהו שמעוניין בו? ReDigi תאפשר לך למכור את השיר תמורת כמה גרושים, בכפוף להסכמה שהיא תמחק את השיר מהדיסק הקשיח שלך ותוודא שהוא לא נמצא בשום מקום אחר עליו.

 

 

עכשיו, זו לא שיטה מי יודע מה יעילה, כי לכל מי שאני מכיר יש גם נגן מוזיקה כלשהו ודיסק און קי. אבל סביר שהיתה דרך לטפל בזה שלא באמצעות שליחת פיל לחנות חרסינה: EMI, אחת מארבע חברות התקליטים הגדולות, הודיעה שהיא תתבע את ReDigi. הסיבה? מכירה של MP3 לא דומה למכירה של דיסק שמכיל מוזיקה, משום שהמכירה לא כוללת את אותם הביטים בדיוק שהוריד המשתמש מחנות מוזיקה חוקית.

 

וואלה. במקום להגיד תודה שמישהו מוכן לרכוש את המוצר שלה במקום להוריד אותו באופן בלתי חוקי, EMI מעדיפה לדפוק את המוכר. שיהיה לכם בהצלחה עם זה.

 

קצרצרים

 

אפל הודיעה חגיגית שהיא תילחם בשיניים ובציפורניים נגד חברה סינית שמייצרת בובת סטיב ג'ובס, ושהיא תמנע את מכירת הבובה בארה"ב בטענה שהיא פוגעת בזכויות היוצרים שלה. על מקרים כאלה אמר פעם יו"ר הקונגרס טום ריד שכשהוא גויס לצי הוא טרח לקרוא את חוברת הפקודות, "וכתוצאה מכך היו לי את כל הזכויות שלי ואת רוב הזכויות של חברי לצוות". החוק בארה"ב, להוציא אינדיאנה, לא מתיר שמירת "סימנים אישיים" של אדם ספציפי לאחר מותו, כמו התמונה שלו. יתר על כן, אפל אפילו לא הוציאה סימן רשום על השם של סטיב ג'ובס. רשלני מצידה. יש להעריך שעוכר הדין האחראי לפאשלה יוצב בקרוב בסדנת יזע סינית.

 

אחוז בודד מנצל את כל השאר – ולא, לשם שינוי אנחנו לא מדברים על צדק חברתי. בדיקה מעלה שהאחוזון העליון של משתמשי הסמארטפונים שותה 50% מהפס הרחב בעולם. 10% העליונים בשימוש מנצלים 90% מהפס הרחב ברחבי העולם. מהנתונים עולה שהפער הזה רק מתרחב: בשנת 2009, שלושת האחוזים העליונים בשימוש בפס רחב סלולרי ניצלו 40% ממנו. כעת הם מנצלים 70%.

 

פייסבוק מדווחת שהיא בודקת את התלונות על תמונות שמוגדרות כפוגעניות, והיא הגיעה למסקנה מביכה: רוב התמונות שמתוארות ככאלה כלל אינן פוגעניות. מצד שני, הן די מכוערות ובדרך כלל לא מחמיאות למצולם. בהתאם, היא שינתה את מסך התגובות המוצג למשתמשים, שכעת מכיל את האפשרות "אני לא אוהב את התמונה הזו שלי". בהתחשב בדיווחים מעוררי החלחלה על העליה בניתוחים פלסטיים בארה"ב מצד אנשים הנואשים למציאת עבודה, הבקשות האלו נראות פתאום הגיוניות. הבוס העתידי שלך, הרי, צפוי לעבור על חשבון הפייסבוק שלך. לא תרצה שם תמונות מביכות.

 

וינט סרף, אחד ממייסדי הרשת כמו שאנחנו מכירים אותה, כתב מאמר שמנסה להסביר מדוע אין לאף אחד זכות יסוד לחיבור חופשי לרשת. טכנולוגיה, הוא אומר, היא רק אמצעי. אנחנו צריכים להבטיח זכויות, לא כלים. פעם, היה קשה לעבוד אם לא היה לך סוס – ואף על פי כן החוקה האמריקאית לא הבטיחה לאף אחד סוס, מה שחשוב היה הזכות להתפרנס. שזה טיעון נחמד, להוציא העובדה שהחוקה האמריקאית מעולם לא הבטיחה לאף אחד את הזכות להתפרנס, ואנחנו מרוחקים רק 120 שנים מהתקופה שבה שברו שביתות בכוח צבאי והכריחו כורים להכנס למכרה באיומי רובה. לא במקרה העיסוק בחיבור לרשת כזכות יסוד מגיע מאירופה, במיוחד מצפון אירופה הסוציאל-דמוקרטית.

 

ולאתנחתא הקומית של השבוע: בסוף השבוע ביצע גוגל TV, שירות הטלוויזיה המקרטע של גוגל, חיקוי מוצלח של הסצינה הידועה ההיא מתוך "מונטי פייתון והגביע הקדוש", וטען בקול צווחני שהוא עוד לא מת ושלמעשה הוא מרגיש יותר טוב. כמו בסצינה ההיא, הוא לא עבד על אף אחד.

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x