אלוט תקשורת: לא יכולים לבדוק האם הציוד הגיע לאיראן
רמי הדר, מנכ"ל "אלוט", הכחיש היום את הדיווח ב"בלומברג" לפיו בחברה ידעו שציוד מעקב אינטרנטי שייצרה הועבר לאיראן דרך דנמרק. משרד הביטחון: "בודקים את הדיווח"
"אנחנו לא מוכרים ציוד ריגול ואין לנו דרך לבדוק לאן מגיע בסוף הציוד שאנחנו מוכרים". במילים אלה הגיב היום (יום ו') מנכ"ל חברת "אלוט", רמי הדר, לדיווח לפיו ציוד טכנולוגי של החברה הועבר לאיראן מידי מפיץ בדנמרק. לעומת זאת, שלושה עובדים לשעבר אמרו לבלומברג כי "היה ידוע היטב בתוך החברה שהציוד עושה דרכו לאיראן". בתוך כך נמסר ממשרד הביטחון כי החלה בדיקת הדיווח שהופיע בבלומברג. "בהתאם למידע ולפרטים שיתקבלו יוחלט על דרכי הפעולה", נמסר.
מהחברה עצמה נמסר בהודעה רשמית כי "בהמשך לפרסומים בתקשורת, חברת אלוט תקשורת מבקשת להבהיר שמוצרי החברה (..) אינם מיועדים למטרות ריגול ומעקב שבשימוש התעשיות הביטחוניות או הצבאיות. הייעוד העיקרי של מוצרי החברה הינו לבצע אופטימיזציה של תעבורת אינטרנט ברשתות תקשורת עבור חברות וספקי תקשורת ואינטרנט. מוצרי החברה אינם מאפשרים ניתוח או הפקת מידע מתוך תוכן תעבורת האינטרנט.
אלוט פועלת בהתאם לחוק הישראלי וחוקים זרים החלים עליה, לרבות חקיקה בקשר עם יצוא מוצריה. מוצרי אלוט אינם מפוקחים על ידי משרד הביטחון הישראלי.
אלוט משווקת את מוצריה באמצעות רשת מפיצים ומשווקים ברחבי העולם, כשלכל מפיץ מוגדר תחום הפצה והוא מורשה למכור את מוצרי החברה רק בטריטוריה המוגדרת לו. מעבר למערכת המגבלות החוזיות, אין לחברה יכולת לפקח על מוצריה לאחר שנשלחו למפיצים, אלא אם המשתמש הסופי יוזם קשר עם החברה.
החברה בודקת את הטענות שהועלו".
"'אלוט' לא מוכרת ציוד ריגול", אמר קודם לכן הדר. "הציוד של 'אלוט' נמכר למפיץ בדנמרק כמו לאלפי מפיצים ועשרות אלפי לקוחות בעולם. אין לנו דרך לבדוק לאן מגיע בסוף הציוד שאנחנו מוכרים. אין קשר בין הציוד שלנו ואיראן. אפשר לקנות את הציוד שלנו גם באינטרנט, למשל באיביי".
הדר הסביר כי הציוד ש'אלוט' מייצרת הוא "ציוד תקשורת משרדי שעוזר לתעדף תעבורת אינטרנט שיוצאת ממשרד ומגיעה אליו". ואכן, כתב "בלומברג" מציין שלטכנולוגיה שמוכרת "אלוט" יש שימושים מסחריים, אך טוען כי טכנולוגיה מסוג זה שימשה גם ליירוט אימיילים, למשל בתוניסיה, ואף מאפשרת לשנות את תוכנם. היא יכולה למנוע התחברות אנונימית לרשת, ו"בלומברג" מצטט מומחה שטוען כי היא הביאה למעצרים ועינויים במדינות כמו איראן.
"הסברתי גם לכתב של 'בלומברג' שזה בלתי אפשרי מבחינתנו לעקוב או לדעת לעקוב אחרי המוצרים שלנו", הוסיף והסביר הדר ל-ynet. "אין לנו דרך טכנית לדעת לאן הציוד הלך". סוכנות "בלומברג" מציינת כי בידי הרשויות בדנמרק נמצאים מסמכים המתעדים את העברת הציוד לאיראן, פעולה חוקית במדינה, וכי מסמך כזה אף נמסר לסוכנות, אך המנכ"ל טען: "אין שום מסמכים".
"אני בדקתי את החוזים"
"בכל חוזה נכתב מהי טריטורית ההפצה של המפיץ. מבחינה חוזית, המפיץ מחויב לפעול רק בדנמרק ועליו להודיע לנו אם הוא פועל מחוץ לה", הבהיר הדר והדגיש כי בדק בעצמו את החוזים עם המפיץ הדני, "רנטק". עוד ציין הדר כי מדובר ב"מפיץ קטן וזניח מבחינת כמות המכירות".
בתוך כך, חבר הכנסת נחמן שי דרש לקיים דיון דחוף בוועדת חוץ וביטחון בעקבות התחקיר של "בלומברג". לדבריו, "הכנסת חייבת לבדוק איך מידע כל כך חיוני ברח מתחת לרדאר של משרד הביטחון. יש חקיקה מיוחדת בנושא, כולל החלטות ממשלה, ובסוף מסתבר שיד ימין אינה יודעת על מעשיה של יד שמאל".
בתחקיר שפרסמה "בלומברג" נטען ש"אלוט" שלחה את מוצריה למפיץ בדנמרק, שם הסירו העובדים את האריזות ואת התוויות המציינות שמקור המוצרים בישראל, וארזו את הציוד מחדש. הציוד הבלתי מזוהה נשלח לאדם בשם "חוסיין" באיראן. חוסיין מתואר כ"מפיץ לענייני טכנולוגיה נעים הליכות" ששותפיו בישראל ובדנמרק הכירו רק בשמו הפרטי ובזכות האנגלית המעולה שבפיו.
בתחקיר מצוין עוד כי לא ברור מי היו לקוחותיו של אותו "חוסיין" ומה הייתה מטרתו הסופית של אותו ציוד, אך נכתב כי טכנולוגיה דומה שמקורה במערב שימשה משטרי דיכוי במזרח התיכון בכך שאפשרה להם ליירט מסרונים ואימיילים, לתעד פעילות ברשת ולאכן טלפונים סלולריים.


