$
אינטרנט

החוק שישתיק את הרשת: המלחמה בפיראטיות מאיימת גם על יוטיוב ופייסבוק

ויקיפדיה שוקלת למחוק את כל הערכים, יו"ר גוגל מזהיר שכל קישור ייחשב לעבירה פלילית, וסלבס מתגייסים לעזרת אתר ההורדות Megaupload. כולם רוצים לעצור הצעת חוק שאמורה להילחם בפיראטיות, אבל תיתן לממשל האמריקאי סמכות להוריד כל אתר בעולם

הראל עילם 15:4714.12.11

האתר הרשמי של הדפדפן פיירפוקס, אתר רדיט ואתר הבלוגים טאמבלר הוסיפו לאחרונה סרט שחור בראש העמוד, שקרא "לעצור את הצנזורה". בטאמבלר, שמאפשר לגולשים לאחסן בלוגים, הלכו צעד קדימה וצנזרו חלק מהתכנים של הגולשים. בוויקיפדיה העולמית שוקלים להחשיך את האתר ולהציג עמודים ריקים. אמנים וסלבריטאים רבים, בהם פי דידי, אלישיה קיז, Will.i.am וקניה ווסט, הקליטו הודעות וידיאו ושיר שתומכים באתר שיתוף הקבצים Megaupload. המטרה של כל אלה היא אחת - להמחיש את הבעייתיות של הצעת החוק שדן בה כיום הקונגרס האמריקאי.

 

הצעת החוק אמורה לעזור בעצירת הפיראטיות ברשת ונקראת Stop Online Piracy Act, או SOPA. היא כבר הצליחה לצבור לה אויבים בקרב תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית, אבל היא עדיין אחת ההצעות הפופולריות ביותר בבית הקונגרס, עם תמיכה דו־מפלגתית רחבה שכמוה לא נראתה בשנים האחרונות.

 

אם תעבור ההצעה של למאר סמית', נציג רפובליקאי מטקסס, היא תיתן לממשלה סמכויות אכיפה וענישה נרחבות מאוד. המטרה: לפגוע באתרים אשר מעודדים לכאורה פגיעה בזכויות יוצרים וסימן רשום, או מוכרים תרופות מרשם ללא רישיון וסחורה גנובה. הממשל יהיה רשאי להורות לספקיות אינטרנט לחסום את כתובת ה־IP של האתר, לחייב את רשמי הדומיינים להסיר את הרישום המפנה אל האתר (כתובת DNS) ולצוות על הבנקים וחברות תשלומים כגון PayPal לעצור את העברות הכספים ולהקפיא את החשבונות. מנועי חיפוש לא יציגו את האתר בתוצאותיהם, ופלטפורמות פרסום יפסיקו להציג מודעות.

 

בפועל, ממשלת ארה"ב תוכל לשתק כל אתר בעולם מבחינה טכנולוגית וכלכלית. רוב תשתית האינטרנט, ועיקר רשמי ה־DNS, עדיין נמצאים באמריקה וכך גם חברות הפרסום והבנקים המובילים. גם אם אתר לא ישתמש בשירותי חברות אמריקאיות, עצירת העברת הכספים מחשבונות אזרחים אמריקאיים יכולה לגרום נזק כלכלי עצום, כפי שחווה על בשרו אתר ההדלפות וויקיליקס.

 

ארה"ב היא המדינה המובילה בעולם בנושא חקיקה דיגיטלית, והחוקים שהעבירה בתחומי זכויות יוצרים, אבטחת מידע, גילוי נאות, מעקב, זכות לפרטיות וחופש הדיבור חלחלו גם לנציבות האירופית, קנדה, אוסטרליה, בריטניה וישראל. רבים מודאגים ש־SOPA, אם יעבור, יכול להיות המודל שמדינות אחרות יאמצו.

 

למרבה האירוניה, כאשר האתר Megaupload העלה את שיר התמיכה בו גם ליוטיוב, הוא הוסר משם במהירות - בעקבות תלונה של חברת יוניברסל על הפרה של זכויות יוצרים. באתר הווידיאו Vimeo, מנגד, הסרטון עדיין מופיע.

 

 

המחוקקים עברו לצדן של חברות המדיה

 

מאחורי החוק עומדות שורה של חברות מדיה ותוכנה - אפל, אדובי, דל, אינטל, מקאפי, ויאקום, סוני ונינטנדו - והוא מקודם על ידי לשכת הסחר, שטוענת כי חברות אמריקאיות מאבדות 135 מיליארד דולר מדי שנה בגלל פיראטיות. אבל הגופים שדוחפים את החוק בכל הכוח הם כמובן פדרציית המוזיקה האמריקאית (RIAA) ופדרציית הסרטים האמריקאית (MPAA).

 

בימים האחרונים התגלה שכמה מהעובדים הפרלמנטריים שסייעו לכתוב את SOPA הם בעלי קשרים קרובים לתעשיית המדיה, ואף הפכו להיות לוביסטים או בכירים בארגונים. כך למשל, הרפובליקאית לורן פסטרנק, שעבדה בעבר בוועדת החקיקה של הסנאט, היא "מנהלת הקשרים הממשלתיים" ב־MPAA.

 

מנגד, החוק הצליח לאגד סביבו מתנגדים רבים - מומחי אבטחה, פוליטיקאים, כלכלנים, חברות טכנולוגיה וארגוני זכויות אדם. לפי המתנגדים, החוק אינו מגדיר בדיוק מה נחשב "אתר המעודד או מסייע לפיראטיות", ואינו מתייחס לפרמטרים כגון ממדי הפגיעה בזכויות יוצרים, כמות הגולשים או שיעור התוכן הפיראטי.

 

הם מזהירים שגם יוטיוב, פייסבוק ושירותי אחסון בענן יכולים להיחשב כ"מעודדי פיראטיות". כדוגמה לבעייתיות הרבה בהגדרה הקיימת, המבקרים ציינו את רשימת 2,000 האתרים "הפיראטיים" שיצרה RIAA, שבה ניתן גם למצוא את האתר הרשמי של הראפר 50 סנט, וכן את ספריית המוזיקה הבינלאומית.

אריק שמידט. "החוק יהפוך כל הצבת קישור לעבירה" אריק שמידט. "החוק יהפוך כל הצבת קישור לעבירה" צילום: בלומברג

 

הצעת החוק גם קובעת שחברות חייבות להגיב לכל בקשה לחסימת אתר ב"אופן מיידי, בתוך כחמישה ימים", מה שעוקף את ההליך המשפטי ומאפשר ענישה ללא משפט. הקפאת החשבונות והסרה ממנועי חיפוש, גם זמנית, יכולות לשתק אתרים כגון יוטיוב רק על בסיס תלונות. בנוסף, כדי להגן על עצמן מאחריות משפטית ולוודא שלקוחות אינם גולשים לאתרים אסורים, האתרים ייאלצו לנטר את פעילות הגולשים. "החוק יהפוך כל הצבת קישור ולמעשה את המבנה הבסיסי של הרשת לעבירה, וייאלץ להסיר תוכן מהאינטרנט", אמר יו"ר גוגל אריק שמידט.

 

החברות שתמכו מבינות שצריך שינוי

 

רוב החברות שיצאו לראשונה נגד SOPA הן בעלות אינטרס מובהק - מנועי חיפוש וחברות המרוויחות מפרסום באינטרנט, כגון גוגל, יאהו, AOL, לינקדאין, טוויטר ופייסבוק. אבל גם חברות שתמכו בחוק לראשונה - כגון ארגון התוכנה האמריקאי (BSA) וספקיות אינטרנט מובילות - כבר חזרו בהן. נציגת ורייזון אמרה כי "יש לנו ספקות לגבי החקיקה" וארגון ה־BSA הודיע רשמית ש"החוק דורש שיפור".

 

גם גורמים בממשל האמריקאי כבר העבירו ביקורת על החוק, ודן לנגרן הרפובליקני, ראש ועדת אבטחת המולדת, אמר שהחוק יפגע באבטחת המידע של ארה"ב ובתוכנית להצפין את המידע שמועבר בשרתי DNS. סמנכ"לית ארגון האלקטרוניקה האמריקאי (CEA) מישל פטריקון הביעה דאגה שעסקים יעבירו את שירותי הענן שלהם למדינות "בטוחות" יותר, שבהן אין סכנה שהממשל ינטר את המידע הפרטי שלהם.

 

לא מדובר באיום ריק: יאהו וכמה חברות טכנולוגיה אחרות איימו לעזוב את לשכת הסחר האמריקאית בעקבות הצעת החוק, ועשרות ארגוני קוד פתוח וזכויות אזרח יצאו נגדו. חברת האבטחה קספרסקי פרשה מארגון ה־BSA על רקע תמיכתו המקורית בחוק, וטאמבלר הוביל קמפיין שבמסגרתו בוצעו יותר מ־88 אלף שיחות לחברי קונגרס כדי לשכנע אותם להתנגד לחוק. סמית', יוזם החוק, הודה באחת השיחות ש"אין לי ידע טכני בנושא", אבל אמר שהוא עדיין משוכנע שמדובר בחקיקה ראויה.

 

כמה קהילות, בהן אנונימוס ורדיט, העלו את האפשרות להקמת "אינטרנט" אלטרנטיבי, שיעקוף את רוב שרתי ה־DNS והרשמים שיושבים בארה"ב, כלומר לפצל בפועל את הרשת. במקביל, הנציבות האירופית העבירה בשבועות האחרונים חקיקה שאוסרת על ספקיות אינטרנט לנטר אחרי הגולשים שלהן, "גם לא כדי לאתר פעילות פיראטית". ראש החקיקה הדיגיטלית בנציבות, נילי קרוס, אמרה: "אזרחים שומעים יותר ויותר על זכויות יוצרים ושונאים את מה שעומד מאחורי זה".

 

יותר ויותר גורמים גם החלו להעלות אלטרנטיבות ל־SOPA - כגון הצעת החוק "המוחלשת" Protect IP, שבה ספקיות האינטרנט אינן מחויבות לעקוב אחרי הגולשים, או גרסה מרוככת ל־SOPA בשם OPEN, שבה לא ייחסמו אתרים, ושהוגשה על ידי נציגים משתי המפלגות הגדולות. חבר הקונגרס הרפובליקני דרל איסה, בין שני כותבי ההצעה, הסביר: "אנחנו לא צריכים לשחוט את האינטרנט".

 

המחאה של פיירפוקס נגד החוק המחאה של פיירפוקס נגד החוק

 

לחסום את הכסף ולא את האתרים

 

מעטים התייחסו לחלקים אחרים בחוק, אלו שמדברים על האפשרות להקפיא חשבונות ולעצור העברות כספים והצגת פרסומות. קל מאוד להיות אנונימי באינטרנט ולהעביר את האתר לדומיין אחר, חברת אירוח או מדינה אחרת כדי להימלט מהחוק. אבל כסף זה דבר אחר לגמרי. כסף אינו אנונימי.

 

כל תחום הבנקאות הבינלאומית, כולל מעקב אחרי חשבונות והעברות כספים ובקשות לחשיפת דו"חות והקפאות חשבונות, כבר מעוגן היטב בחוק. גם אם אתר משתמש בפתרון תשלומים מקוון ואנונימי ובחשבון בנק במדינה ללא חובת דיווח, העברות הכספים עדיין מתחילות בבנק בארה"ב, שבלחיצת כפתור אחת יכול לעצור אותן. חסימת העברות הכספים והפרסומות לחשבונות של אתר עם תוכן פיראטי לא תעורר זעקה ועדיין תגרום נזק כלכלי אדיר.

 

אין בעצם צורך ב־SOPA, אלא רק לתת לרשויות החוק את הסמכות להעביר בקשות להקפאת חשבונות על בסיס פיראטיות תוכנה, שכבר מוגדרת כפשע פלילי וגניבה בחוק האמריקאי. קל לעקוף את החסימות שהממשל האמריקאי מציע, ו־SOPA רק תתסכל את האזרחים ותפגע בחופש שלהם. אבל חסימת העברת הכספים תפגע רק במנהלי האתר, ולא קל לעקוף אותה. חוק עם ענישה פיננסית גם לא ידרוש ניטור גולשים או כל שינוי בתשתית האינטרנט, החקיקה הקיימת ותקני האבטחה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x