כך מוכרים את המידע הסלולרי

פרשת Carrier IQ, אפליקציית המעקב שהותקנה בסמארטפונים ברחבי העולם, העלתה סוגיה שנוטים לשכוח: לא פחות מכך שמכשירי הסלולר הם אמצעי עבור החברות השונות לגבות מהלקוחות כספים תמורת שירותים שונים (שיחות, SMS, גלישה, אפליקציות), הם גם אמצעי משמעותי לצורך שאיבת מידע עליהם, אשר יכול לספק סכומי כסף גדולים לא פחות.

שתי פרשיות נוספות מהשבועות האחרונים, גם הן מארה"ב, שבות וממחישות את הסוגיה הזו. בראשונה מככבת ורייזון, אחת מחברות התקשורת הגדולות בארה"ב. לפני כחודש וחצי שינתה החברה את מדיניות השימוש שלה, כך שיותר לה לאסוף מידע אישי על פעולות שעושים המשתמשים במכשיריה. רק כעבור חודש שלחה החברה אימייל ללקוחותיה המבשר להם, בדיעבד, על השינויים הקריטיים.

מההודעה שנשלחה ללקוחות התברר שלא מדובר במידע של מה בכך. לפי האימייל, החברה התירה לעצמה לאסוף את כתובות האתרים שאליהם גלש המשתמש דרך הרשת הסלולרית, מידע שיכול לכלול גם שאילתות חיפוש; את מיקום המכשיר שלו; מידע על אפליקציות שבהן נעשה שימוש; ומידע על השימוש בשירותי ורייזון.

בנוסף, ורייזון הזכירה גם שימוש במידע שיסופק על ידי חברות אחרות, אשר יכלול נתונים דמוגרפיים כמו גיל ומין, לצד תחומי עניין כמו אהדה לקבוצת ספורט או תכיפות יציאה למסעדות. החברה אמנם הבטיחה (ואפילו הדגישה את ההבטחה בפונט אדום) שלא יועבר מידע מזהה אישי, אבל מדובר בהבטחה ריקה מתוכן, בהתחשב בכך שיש במידע שהיא מצהירה שנאסף כדי לאפשר זיהוי ממוקד ביותר של משתמשים.

ורייזון. שינו את הכלליםצילום: בלומברג

מה תעשה החברה עם המידע הזה? האפשרויות רבות. ורייזון מציינת, בין השאר, שימוש במידע לשם הכנת תוכניות עסקיות ושיווקיות לצורכי החברה או לשיתוף עם חברות אחרות, וכן יצירת פרסומות מותאמות אישית.

לקוחות שמעדיפים לוותר על החוויה יכולים לבקש שלא להיכלל בתוכנית (Opt-Out). מדובר בצעד לאחור לעומת אוגוסט, אז הציעה חברת AT&T תוכנית דומה, אך הפעם רק ללקוחות שיאשרו זאת (Opt-In). ובכל זאת, מדובר במצב טוב יותר לעומת מזימת מעקב אחרת מהימים האחרונים.

קניוני מעקב

חברות הסלולר הן לא היחידות שמבקשות לעקוב אחרי המשתמשים: בסוף נובמבר נודע כי שני קניונים בארה"ב - Promenade Temecula בקליפורניה ו־Short Pump Town Center בריצ'מונד שבווירג'יניה - מתכוונים לנטר במהלך עונת הקניות (בין יום שישי השחור לערב השנה החדשה) את אותות מכשירי הסלולר של לקוחותיהם.

הקניונים טענו שאיסוף המידע יהיה אנונימי, ושהוא ישמש רק כדי למפות את תנועת הלקוחות. למשל: כמה קונים עצרו לשתות קפה בסטארבקס, כמה זמן הם מבלים בחנות ויקטוריה סיקרט ומהם האזורים הפחות מבוקשים בקניון.

מערכת הניטור, שפיתחה חברה בריטית בשם Path Intelligence, פועלת באמצעות מערכת אנטנות המוצבת בקניון ויכולת לקלוט ולזהות את המספר המזהה הייחודי שמוצמד לכל מכשיר סלולרי, וכך להתחקות אחרי תנועת המכשיר. ברחבי הקניון יוצבו שלטים המתריעים על השימוש במערכת המעקב. לקוחות שלא מעוניינים בניטור יכולים לוותר על ביקור בקניון, או פשוט לכבות את הטלפון הסלולרי שלהם.

הטלפון עוקב אחריכם בקניוןצילום: בלומברג

שני הקניונים מנוהלים על ידי חברת Forest City Commercial Management. "לא נבחן קונים אינדבידואליים", אמרה ל־CNN נציגת החברה. "המערכת מנטרת דפוסי תנועה. אנחנו יכולים לראות לאן אנשים הולכים".

ההודעה לא הרגיעה את החששות השונים, ובראשם את אלו של הסנטור צ'ארלס שומר. "אסור לקמעונאי להשתמש בטלפון סלולרי של קונה כדי לזהות את דפוסי הקנייה שלו", הוא אמר במסיבת עיתונאים שכינס בשבוע שעבר. "טלפונים הם מכשירים אישיים. אם מוכרים רוצים להתחבר לטלפון שלך ולראות מהם דפוסי הקנייה שלך, הם צריכים לבקש ממך רשות לעשות את זה".

הפעם, ההתערבות מגבוה עזרה באופן מהיר ומפתיע, ובעקבות שיחת טלפון אישית מהסנטור הפסיקו שני הקניונים את פעילות מערכת המעקב. אבל זה בבחינת "תם ולא נשלם": בפעם הבאה שקניון זה או אחר או ספקית סלולר כלשהי ירצו להפעיל מערכת מעקב מתקדמת, אפשר להניח שהם ינסו להפעיל אותה באסטרטגיה מתוחכמת יותר, ואולי לא תהיה ללקוחות כל אפשרות לדעת שמישהו צופה בהם.