דו"ח טכנולוגי: מה יש לרב הראשי של בריטניה נגד אפל?
בין השקה נוצצת לדגם חדש, הלורד סאקס תוקף את התרבות הצרכנית שיצרנית האייפון מייצגת: "המנגנון היעיל ביותר להפצת אומללות". וגם: פייסבוק משתפים יותר מדי, ושעות הפנאי שלנו בסכנת הכחדה
"יש לנו אייפוד, אייפון, I, I, I"
עבדכם הנאמן רחוק מלהיות מעריץ של ש"ס, אבל לפני כמה מערכות בחירות היה לה תשדיר מדויק: הוא דיבר על אב עני שהילד שלו רוצה עוד ועוד ועוד. הילד רואה מוצרים, מערכת שלמה מגויסת להציג לו פרסומות, והוא גדל לכמיהה למשהו שאיננו יכול להשיג ושלא יוכל להשיג.
יש הרבה דברים דפוקים בחברת הצרכנים שבה אנחנו חיים. הרב הראשי של בריטניה, הלורד סאקס, יצא בהתקפה חריפה עליה בשבוע שעבר, כשנשא נאום בפני שומעים רבים, בהם הוד מלכותה אליזבת השניה. הלורד סאקס העלה על ראש שמחתו את סטיב ג'ובס המנוח, שאותו תיאר כמי "שיורד מההר עם שני לוחות (טאבלטים, בלעז), האייפד 1 והאייפד 2".
"התוצאה", הוסיף הלורד סאקס בעוקצנות, "היא שיש לנו תרבות של אייפוד, אייפון, אייטון, I, I, I ". כלומר, "אני, אני אני". ואת המנגינה הזאת, בניגוד אולי ל"אוי, אוי, אוי", הרב לא ממש מחבב.
מה עושה תרבות צרכנית, שאל הלורד סאקס רטורית, וענה: היא הופכת אותך מאדם שמודע למה שיש לו לאדם שמודע למה שאין לו. "בתרבות צרכנית, באמצעות כל הפרסומות והגישה הערמומית אליהן, יש לך אייפון – אבל אין לך אייפון מהדור הרביעי. החברה הצרכנית היא, בפועל, המנגנון היעיל ביותר שנוצר אי פעם להפצת אומללות".
כמו שאומרים באמריקה, Preach on, brother. אפשר לא להסכים עם הלורד סאקס: באופן אישי, אני לא מסכים עם המסקנה שלו שמה שאנחנו צריכים זה שבת. אבל רצוי להזכיר את המושג של "שבת גאדג'טים", שבת נטולת רשת וצעצועים מחוברים. ובכל מקרה, מול כל שוק הגובלינים הזה, או שמא הגובלינסטור, טוב שיש מי שמשמיע קול אחר.
ובנושא דומה...
ברכותינו, שעות הפנאי שלך שייכות לבוס
מחקר חדש שיצא באוסטרליה מזהיר מפני תופעת ה"זמן המזוהם" – זמן שלכאורה הוא של העובד, אבל בפועל הוא כפוף לשעבוד מצד המעביד. המשורר הרומי ורגיליוס קרא בזמנו: "היזהרו מיוונים נושאי מתנות", בהתייחסו לסוס הטרויאני. המחקר, מצדו, מזהיר מהבוסים המודרניים - במיוחד כשהם נושאים מתנות.
המחקר העלה שאחד מכל ארבעה עובדים אומר שהבוס שלו מצפה שהוא יעבוד מהבית. המצב חמור הרבה יותר בקרב עובדים שקיבלו ציוד מתקדם – מחשב או סמארטפון – מהעבודה: שבעה מתוך שמונה מהם עבדו גם במה שאמור היה להיות זמן הפנאי שלהם. גם הרוב הקטן (52%) של אנשים שלא קיבלו את המתנה המורעלת מצאו את עצמם עובדים מחוץ לשעות העבודה.
החוקרים מציינים כי הגמישות שמאפשר העידן הדיגיטלי מסייעת עד כה בעיקר למעבידים: עכשיו מקובל להרים טלפון לעובד, גם כשהוא לא בעבודה, ולצפות ממנו לתשובה מיידית. מצופה מהעובדים שהם יענו לאימיילים במהירות האפשרית, מתי שלא יגיעו.
זה פוגע בתפוקה, זה פוגע בעובדים עצמם – שמתלוננים שהם לא מסוגלים להתרכז בפנאי, כשכל רגע יכולה העבודה להציק להם – וזה פוגע בהישגים של 200 שנות מאבק לשיפור תנאי העבודה. רק שלא ברור מי יכול לעשות משהו בנושא. כמה משרדים ממשלתיים באוסטרליה כבר התחילו לקבוע תקנות, שאוסרות על המנהלים להציק למועסקים אחרי שעות העבודה. מישהו מוכן להמר מתי, אם בכלל, הן יגיעו לישראל?
פייסבוק, תפסיקו להציק לנו
אריק שמידט, יו"ר גוגל בעל פה מידאס ההפוך (מה שהוא אומר הופך לקש), אמר בשעתו שהחברה משתדלת לשמור על "מדד קריפיות", ולהימנע מלעשות דברים שיהיו "קריפיים מדי". המילה "קריפי" (Creepy) היא אחת מהקשות לתרגום לעברית, שילוב של "מעורר צמרמורת", "מעורר אי נחת", "מרתיע" וקמצוץ של ה-Unheimlich שפרויד אהב כל כך. כך או כך, פייסבוק חצתה לאחרונה את הקו הזה בגאון.
אחד השדרוגים שלה – וכשאומרים "שדרוג" בפייסבוק מדובר ב"העברת כמה שיותר מידע אלינו על חשבונך" – מכונה Frictionless Sharing, "שיתוף נטול חיכוך". זה מונח אורווליאני מופלא, שמשמעותו היא "חלוקת מידע עליך מבלי שיהיה לך מה לומר בנושא".
אם אתה עושה פעולה ברשת באמצעות שירות כלשהו שמחובר לפייסבוק, למשל אם קראת מאמר ב"וושינגטון פוסט", ואישרת לתועבה להפעיל אפליקציה בפייסבוק, היא תמהר להודיע לכל חבריך ומוקירי זכרך שזה מה שעשית הרגע. למעשה, כדי סתם לקרוא משהו ב"וושינגטון פוסט" מבלי שהוא יודיע על כך לעולם, אתה צריך ללחוץ Cancel כשהאפליקציה שואלת אותך את זה.
יש לזה השפעה שלילית מובהקת. זוכרים את כל החבר'ה ששלחתם לחפש את החברים שלהם אחרי עדכון אחד יותר מדי על ערוגת הצנונים שלהם בפארמוויל? תוך זמן קצר, אם תרבו בפעילות מול גופים שמקושרים לפייסבוק, תמצאו את עצמכם במצב דומה. אף אחד לא באמת רוצה לדעת מה אתם עושים בכל זמן נתון. ואם מסתבר שהכלל הזה לא נכון לגביכם, אני ממליץ בחום על שכירת שומרי ראש.
בימים האחרונים מתנהל ויכוח עז בנושא ברשת, כאשר מרשל קירקפטריק – שמספק קישורים לדיונים אחרים בנושא – זוכה בכל הקופה ומגדיר את הצורה שבה מתנהלת כרגע פייסבוק כמו דופקה, Malware בלעז. אחרי הכל, אתה מקיש על קישור כדי לקרוא משהו, ופתאום מוצא את עצמך מתמודד עם מסך אחר שעומד בינך ובין התוכן, ועלול להפיץ מידע אישי שלך מבלי שהבנת בדיוק מה קורה. כך, אומר קירקפטריק, מתנהלת דופקה.
רוברט סקובל מדווח שיש אנשים שההתנהלות הזו כל כך מרגיזה אותם, שהם מחקו את חשבון הפייסבוק שלהם. זה לא צעד הכרחי: עבדכם הנאמן פשוט לא מאפשר לאפליקציות לפעול בחשבון הפייסבוק שנאלץ לפתוח, פשוט משום שהן חולקות מידע עם צד שלישי.
מחוקקים כבר מתחילים להביע עניין במתרחש – וגם סקובל עצמו מדווח שההתנהלות של הרשת החברתית הגדולה בעולם משנה את ההתנהגות שלו. למשל, הוא לא מאזין בספוטיפיי למוזיקה שיכולה להחשב לנחותה, משום שהוא לא רוצה שחבריו יראו את הצד המביך של הטעם שלו. כשהכל הופך ל"חברתי", הרבה מאוד אנשים הופכים לשחקנים. במקום שפייסבוק תשמש אותם לתקשורת, היא דורשת מהם להציג מסכה. זה הזמן לומר לצוקרברג לא.
קצרצרים
האם מצלמת האייפון 4S היא תחליף ראוי למצלמה דיגיטלית של ממש? זה מה שניסה ארס טכניקה לברר. ראשית, אין ספק שהמצלמה הנוכחית הרבה יותר טובה מהדיקט-עם-נקב שמכרו יחד עם האייפון המקורי או עם האייפון 3G. גם אין ספק שכל זמן שיש תנאי אור טובים, הגרוטאה הסלולרית עושה את העבודה – אם כי מצלמה אמיתית ורצינית עדיין מנצחת. בתנאי אור פחות טובים, מצד שני, למצלמות יש יתרון ניכר – ואם אתה צלם שלא רק מרים, מכוון ומוריד, אתה גם רוצה שליטה על מה שאתה מצלם, מה שהגרוטאה לא מספקת. ובכל זאת, בכפוף לכלל שלפיו המצלמה הטובה ביותר היא זו שנמצאת עליך, מדובר במצלמה סבירה.
חנות האפליקציות של הווינדוס פון, המרקטפלייס – לא לבלבל עם המרקט של אנדרואיד – עברה את קו 40 אלף האפליקציות באמצע החודש, עליה של כ-5,000 אפליקציות מאז אמצע אוקטובר. נראה שלקראת צאתם לשוק של המכשירים הראשונים של נוקיה שמופעלים בווינדוס פון, גובר העניין בחנות. היא מקבלת 165 אפליקציות חדשות מדי יום, ש-68% מהן חינמיות - שיעור נמוך יחסית. 15% מהאפליקציות, אם תהיתם, הן משחקים.
ספרים דיגיטליים כובשים את העולם כמו ג'ינג'יס חאן על ספידים, אבל יש תחום אחד שאליו הם לא נכנסים: ספרים לילדים. אפילו הורים שהם קוראים מושבעים של ספרים דיגיטליים רוצים שהילדים שלהם ייגעו בספרים של ממש. בעוד המכירות של הספרים הדיגיטליים מזנקות, ומגיעות לכ-25% מכלל המכירות של ספרים למבוגרים, המכירות של ספרי ילדים דיגיטליים מתקשים לעבור את קו שמונת האחוזים, וגם זה ביום טוב ועם רוח גבית.
חדשות חמות מפקיסטן, המתחרה המובילה – אחרי צפון קוריאה – על תואר "המדינה המשוגעת". הדיקטט... הרודנ... המשטר הצבא.... סליחה, האנרכיה האיסלמית המסוכנת בעולם, שכבר איימה להוציא להורג את מארק צוקרברג בגלל קריקטורות של מוחמד בפייסבוק, אוסרת עכשיו על שורה של מילים רעות ונוראיות בהודעות SMS. כ-1,600 מילים במגוון שפות נמצאות ברשימה האסורה. זה מתחיל מהטיות שונות של המילה Fuck, ממשיך במילים כמו "הקאה", ומגיע עד ל"ישו". ספקיות הסלולר המקומיות קיבלו הנחיות לחסום הודעות המכילות את המילים הללו, מה שכנראה אומר שהסלנג הפקיסטני עומד להכנס לעידן זהב.
המייסד השני של אפל, סטיב ווזניאק – ההוא שידע לתכנת, שלא היה נוכל ושמעולם לא לקח את עצמו ברצינות מופלגת – נצפה לאחרונה במתחם אויב, זה של גוגל, כשהוא מקבל מהמקומיים ההמומים משהו את הטלפון החדש שלהם, הסמסונג גלקסי נקסוס. בחדשות אחרות: שרדר קפץ לביקור נימוסין אצל צבי הנינג'ה, ועוד קיבל כמה פיצות לדרך.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
