מעצמה בתנועה: עולם הטכנולוגיה זז לפי החיישן הישראלי
הרכישה הצפויה של אינויז'ן על ידי אינטל היא עוד שלב בהפיכת ישראל למעצמת הפטנטים של עולם התלת־ממד. "כלכליסט" ממפה את 7 החברות הקטנות בין יקנעם לבית שמש, שמפתות את ענקיות הטכנולוגיה העולמיות
נכון לסוף אוקטובר 2011, רק ארבע שחקניות מרכזיות נמצאות במירוץ על שליטה בשוק חיישני התלת־ממד, אותם חיישנים שמסוגלים להמיר את תנועות הגוף למידע ממוחשב שמנוצל במשחקי מחשב, שליטה במכשירי הבית מרחוק או שימוש בסלולר בזמן הנהיגה. בעוד שלוש מארבע החברות המחזיקות בפטנטים במרכזיים בענף הן חברות ענק המוכרות לכולם, כגון מיקרוסופט, אפל וענקית השבבים קוואלקום, הרביעית היא חברה ישראלית זעירה בשם XTR המעסיקה 28 עובדים בלבד ומוכרת בארץ כ"אקסטרים ריאליטי".
החברה הישראלית מפתחת תוכנה שמסוגלת להפוך כל מצלמת סלולר או מצלמת רשת פשוטה לחיישן תנועה תלת־ממדי משוכלל. אולם זו לא החברה הישראלית היחידה בשוק המתפתח של חיישני התנועה. המוכרת ביותר היא פריימסנס, חברה ישראלית נוספת שמוכרת כיום שבבי חישה תלת־ממדית לענקית התוכנה מיקרוסופט. פריימסנס מספקת למיקרוסופט מיליוני שבבים בעלות של כ־10 דולרים ליחידה. לפי הערכות, החברה גזרה 100 מיליון דולר על מכירות של 10 מיליון יחידות קינקט - חיישני התנועה של מיקרוסופט ששבבי פריימסנס מצויים בליבתה.
טכנולוגיות ראייה צבאית
אתמול חשף "כלכליסט" כי חברה ישראלית נוספת מצטרפת למלחמה בין ענקיות הטכנולוגיה על שוק החיישנים התלת־ממדיים: אינטל מקיימת משא ומתן עם אינויז'ן הישראלית, חברה קטנה מיקנעם, על רכישתה ב־50 מיליון דולר, מחצית מהסכום במזומן. בטווח הרחוק, מוצר שכזה יאפשר לאינטל להשיק שבבים ותוכנות בעלי ראייה תלת־ממדית ולשווקם ליצרניות טלוויזיות, קונסולות משחקים, סמארטפונים וטאבלטים.
שלוש החברות הישראליות הללו אינן לבד: יש עוד מספר רב של חברות העוסקות בתחום בארץ, ומשלבות טכנולוגיות של עיבוד תמונה עם אלגוריתמים מתוחכמים ואלקטרואופטיקה לכדי מערכות ראייה תלת־ממדית.
"טכנלוגיות רבות בתחום יצאו מהצבא", מסביר ל"כלכליסט" דור גבעון, מייסד הסטארט־אפ XTR. "מהצבא זלגו מהנדסים רבים לאזרחות, וטבעי שתעשייה שכזו מתפתחת כאן".
כנס להצגת הקינקט ב-2010 צילום: יאיר שגיא "עכשיו כולם רוצים נתח"
למנכ"ל פריימסנס ינון ברכה יש הסבר אחר לחלוטין לריבוי החברות בתחום הראייה הממוחשבת בישראל - ההצלחה של החברה שהוא עומד בראשה. "כשהוקמה חברת התקשורת סרגון קמו לה חיקויים רבים בישראל, אבל היום נותרה רק סרגון אחת. רוב החברות שפעילות בישראל לא גייסו כסף עד שהקינקט הצליח, ועכשיו כולם רוצים נתח מההצלחה".
יזהר שי, משקיע מרכזי בפריימסנס מטעם קרן ההון סיכון קיינן, סבור כי מומחיות בעיבוד תמונה אינה מספיקה, והוא מייחס את ההצלחה הישראלית לרב־תחומיות שדורשת טכנולוגיה זו. "כדי לפתח בקר ראייה תלת־ממדית יש להחזיק בידע נוסף גם בווידיאו, פיתוח אותות, אלקטרואופטיקה, מומחיות בממשק אנושי ובפסיכולוגיה קוגניטיבית, נוסף על ידע נרחב בתוכנה על כל סוגיה. קשה למצוא ריכוז כזה של כל כך הרבה תחומים כמו בישראל".
שי לא הופתע מכוונתה של אינטל להיכנס לתחום התוכן, ומציין את המגמה של ענקית השבבים העולמית להתרחב לתחומים נוספים. כך, לדוגמה, רכשה אינטל את מקאפי, ספקית אבטחת מידע עולמית, בכ־7 מיליארד דולר, ולאחרונה רכשה בישראל שתי חברות שאין בינן ובין שבבים דבר וחצי דבר: חברת גרפטק שעוסקת בטכנולוגיה להעברת וידיאו ונתונים מהמחשב לטלפון הסלולרי, וחברת טלמפ, שנרכשה ערב החג ב־300 מיליון דולר ומספקת אפליקציות ניווט.
עם זאת, ברכה עדיין זוכר את ניסיונה הכושל הקודם של אינטל לחדור לשוק הבית החכם באמצע העשור הקודם, עם רכישת חברת אופלאס הישראלית ב־100 מיליון דולר. "אינטל לא יכולה לצאת מעורה ולהפוך לחברה אחרת. יש דברים שכסף לא קונה".
מלבד פריימסנס, כל החברות המוזכרות כאן נחשבות לכאלה המועמדות למכירה. מכיוון שהן מפתחות רכיב קטן המצוי במערכת גדולה המספקת יתרון תחרותי לענקיות טכנולוגיה כגון מיקרוסופט ואינטל, קיים סיכוי גבוה כי נמשיך לראות רכישות נוספות בתחום בארץ. "כלכליסט" מסמן את המועמדות לאקזיט הבא.
PrimeSense: השבב שחדר לכל חיישני הקינקט
מוצר: בקר תנועה תלת־ממדי המזהה את תנועות הגוף ותווי הפנים
נוסדה: 2006, על ידי אביעד מייזלס, אלכס שפונט, דימה רייס, אופיר שרון ותמיר ברלינר
מנכ"ל: ינון ברכה
מיקום ועובדים: תל אביב, 200
גייסה: 80 מיליון דולר
משקיעים: סילברלייק, קיינן, ג'נסיס וג'מיני
לקוחות: מיקרוסופט, אסוס, לנובו
הכנסות משוערות ב־2010: 80 מיליון דולר
ב־2009 עמדה בפני מנהלי חטיבת החומרה במיקרוסופט דילמה: איזו טכנולוגיית חישה תלת־ממדית לשלב במערכת הנאטאל - לימים מערכת הקינקט, חיישן התנועה הפופולרי של קונוסלת המשחקים Xbox 360. בחטיבה התלבטו בין רכישת הטכנולוגיה של שתי חברות ישראליות: 3DV ופריימסנס. בסופו של דבר החליטה מיקרוסופט להשתמש בשתי הטכנולוגיות, ורכשה את 14 עובדי 3DV ואת הרישיון לשימוש בטכנולוגיה של פריימסנס, שכן זו לא הסכימה מעולם להצעת רכש.
עם זאת, הטכנולוגיה של פריימסנס הרשימה את מיקרוסופט יותר: השבב שלה עמד בדרישות גבוהות של ביצועים ועיבד תנועות גוף של אנשים רבים יותר, ממרחק רב ובתנאי תאורה שונים. 3DV נמכרה במחיר הפסד, ועובדיה נותרו לתמוך ביכולות של פריימסנס מתוך מיקרוסופט.
והשאר היסטוריה: מאז השקת הקינקט בתחילת השנה נמכרו יותר מ־10 מיליון מכשירים, כ־8 מיליון מהם בחודשיים הראשונים של ההשקה - נתון שנרשם בספר השיאים של גינס למכירות של מוצר אלקטרוני בודד. אלא שבפריימסנס לא מסתפקים במשחקי מחשב. בחברה בודקים עם מיקרוסופט כיצד להפוך את הבית ל"חכם", ולאפשר להפעיל את כל המכשירים האלקטרוניים שבו במחוות יד.
בינתיים השיקה פריימסנס פיילוטים עם יצרניות ענק כגון אסוס, לנובו והענקיות הסיניות Haiel והייסנס. אך החדירה לשווקים חדשים אינה עניין פשוט. מנכ"ל החברה ינון ברכה מציין כי ההאטה בשוק העולמי, המשפיעה על מדדי הצרכנות, מאטה משמעותית את חדירת התלת־ממד גם לממדים אחרים של חיינו.
המנכ"ל ינון ברכה (מימין) והמייסד אביעד מייזלס צילום: אוראל כהן
MobilEye: מתריעה בפני פגיעה בהולכי רגל
מוצר: חיישנים להתרעה בפני פגיעה ברכב או בהולכי רגל
נוסדה: 1999, על ידי פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם
מיקום ועובדים: ירושלים, 200
גייסה: 157 מיליון דולר
משקיעים: גלנרוק, לאומי פרטנרס, UMI, גולדמן זאקס, יעקב שחר, ערי סטימצקי, ישראל קז
לקוחות: כלל ביטוח, אלדן, הרץ, אוויס, BNP Paribas
מובילאיי נוסדה בידי אחד המומחים הגדולים בארץ לעיבוד תמונה, פרופ' אמנון שעשוע מהאוניברסיטה העברית, ובידי עמיתו זיו אבירם המשמש כמנכ"ל.
בעשר השנים האחרונות גייסה החברה 157 מיליון דולר, והפכה לאחת השחקניות המרכזיות בעולם לאספקת מערכות להתרעה על תאונות דרכים. הטכנולוגיה של מובילאיי איננה עוסקת בהמרה של תנועות גוף האדם למציאות וירטואלית כמו שאר החברות המוזכרות כאן, אך ביכולתה להשתמש בתנועות גוף האדם כדי לזהות הולכי רגל או מכוניות שכנות.
Invision: התשובה של אינטל למערכת התנועה הפופולרית של מיקרוסופט
מוצר: פטנטים לשבב חישה תלת־ממדי
נוסדה: 2011, על ידי שגיא בן־משה, פרופ' רון קימל וליאור בן־חור
מיקום ועובדים: יקנעם, 10
גייסה: 2–3 מיליון דולר
משקיעים: אולף רוגה, Nutcracker
אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי אינטל נמצאת במגעים לרכישה של חברת Invision Biometrics מיקנעם, חברה צעירה שטרם זכתה לפרסום ושומרת על חשאיות. אינויז'ן הוקמה בידי שגיא בן־משה, ליאור בן־חור ופרופ' רון קימל, מומחה לעיבוד תמונה מהטכניון, ומתבססת במידה רבה על פטנטים שפותחו במעבדה של קימל: המוצר הראשוני שפותח בחברה היה מודל תלת־ממדי אנושי שפותח במעבדות הטכניון בניהולו של פרופ' קימל. רק לאחר הצלחתה של פריימסנס חשבו המייסדים להפכו לפטנט הניתן למכירה לענקיות טכנולוגיה. ואכן, הטכניון עצמו נחשב לבעל מניות מרכזי בחברה (14%).
ככל הנראה, אינטל תשלב את הפטנטים של אינויז'ן עם הפטנטים של חברה שבה ביצעה לאחרונה השקעה באמצעות זרוע ההון סיכון שלה: חברת הסטארט־אפ הישראלית עומק אינטרקטיב, שגייסה 7 מיליון דולר בקיץ האחרון. הפתרון של אינויז'ן מהווה את ה"עיניים הרואות" של חיישני התנועה.
יש לציין כי בעוד שבשוק מכנים את אינויז'ן ה"פריימסנס של אינטל", הרי שאינויז'ן היא חברה צעירה שטרם פיתחה מוצר קיים, ובוודאי שאינה נמצאת במצבה העסקי של פריימסנס - חברה שמוכרת מיליוני שבבים בעשרות מיליוני דולרים. למעשה, אינויז'ן אוחזת בפטנטים לעיצוב שבבים אך טרם עשתה זאת, וככל הנראה יפותח השבב במעבדות אינטל, אם המשא ומתן לרכישת אינויז'ן יסתיים בהצלחה.
XTR: אלטרנטיבה אמיתית לפריימסנס, עם ניתוח תלת־ממדי במצלמה דו־ממדית
מוצר: תוכנת חישה תלת־ממדית
נוסדה: 2005, על ידי דור גבעון
מיקום ועובדים: מטה בהרצליה פיתוח ומשרד מכירות בטוקיו, 28
מנכ"ל: אלעד דובז'ינסקי
גייסה: 5–4 מיליון דולר
משקיעים: טקסס אינסטרומנטס
לקוחות: טקסס אינסטרומנטס
אקסטרים ריאליטי (XTR) פיתחה תוכנה המאפשרת לבצע ניתוח תלת־ממדי על בסיס מצלמה דו־ממדית, שאמורה לייתר את הצורך לרכוש חיישנים יקרים כגון הקינקט. את התוכנה של XTR אפשר יהיה להתקין על גבי טלפונים סלולריים, מחשבים, טאבלטים וטלוויזיות בעלי מצלמות דו־ממדיות פשוטות, ללא צורך לשלב שבב חישה תלת־ממדי מיוחד. התוכנה של XTR מסתמנת כאלטרנטיבה אמיתית לפריימסנס, שכן טווח עיבוד המידע שלה רחב יותר, ומחירה צפוי לעמוד על דולרים בודדים בלבד, לעומת כ־10 דולרים לשבב של פריימסנס.
כמו פריימסנס, XTR יוצרת מודל תלת־ממדי של גוף האדם, וממירה את התנועות במציאות לתנועות השחקן במשחק המחשב. ל־XTR חבילת תוכנה שאותה היא מספקת למפתחים חיצוניים כדי שיפתחו עליה תוכנות משלהן. חברת טקסס אינסטרומנטס כבר משלבת את הטכנולוגיה של XTR על גבי שבבים הנמכרים לקופסאות ממירים וטלפונים סלולריים.
לאחרונה עברה תהליכי גידול והתרחבות שכללו את גיוס המנכ"ל אלעד דובז'ינסקי, לשעבר בכיר במודו ובנס טכנולוגיות. למרות הוותק, XTR טרם ייצרה מובילות בשוק, ודווקא פריימסנס פתחה את השוק עם השקה של מוצר מצליח בהיקף מכירות של עשרות מיליוני דולרים.
אלעד דובז'ינסקי, מנכ"ל XTR צילום: עמית שעל
EyeSight: להחליף ערוץ בטלוויזיה בנפנוף יד
מוצר: תוכנה לתרגום תנועות הגוף לתנועות מחשב באמצעות חיישן
נוסדה: 2004, על ידי צביקה ואיתי כץ
מיקום ועובדים: תל אביב, 20
גייסה: 4 מיליון דולר
משקיעים: אלי טלמור ורמי ליפמן
לקוחות: הייסנס, הואן טי.וי
EyeSight פיתחה תוכנה לזיהוי תנועה לטווח הקצר, ועוסקת בניתוח תנועה דו־ממדי. בכך היא מאפשרת למשתמש להפעיל תפריטים על גבי הסלולר או הטלוויזיה, להחליף ערוצים או לקבל שיחות.
בתחילת דרכה התמקדה אייסייט בטלפונים סלולריים ופיתחה אפליקציה לסמארטפונים של נוקיה, שאפשרה לבעלי טלפונים סלולריים לבצע פעולות באמצעות מחוות היד. כך, למשל, נהג שקיבל שיחה במהלך נסיעה נזקק רק לנפנוף קל כדי לענות לשיחה. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את הפעילות, ובאחרונה השיקה את המוצר שלה על גבי מסכי יצרנית הטלוויזיה הסינית הייסנס. אייסייט גם חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת התוכן הסינית הואן טי.וי, שמפתחת אפליקציות לטלוויזיות דיגיטליות.
Omek Interactive: המוח שמאחורי החיישן
מוצר: תוכנת חישה תלת־ממדית, שמזהה עומק בתמונה
נוסדה: 2007, על ידי ג'נין וגרשום קוטלירהוף
מיקום ועובדים: בית שמש, 55
גייסה: 14.4 מיליון דולר
משקיעים: אינטל, Chestnut, Everett, FF Assets, Zitlman
לקוחות: לנובו, פנסוניק
בעוד שאינויז'ן נחשבת לספקית החומרה של חיישן תלת־הממד העתידי של אינטל, חברת הסטארט־אפ עומק אינטרקטיב נחשבת ל"הבנה" או למוח שמאחורי החיישן. התוכנה של החברה מזהה עומק בתמונה, ומפתחת חבילת תוכנה המשמשת מפתחים חיצוניים לפיתוח אפליקציות מבוססות ניתוח עומק.
כדי לפעול, על התוכנה של עומק להיות מותקנת על מצלמת תלת־ממד כמו הקינקט, והיא אינה פעילה במצלמה דו־ממדית כגון מצלמת רשת או טלפון סלולרי. במובן זה, הפעילות של עומק משלימה את פריימסנס ולא מתחרה בה.
החברה מתכננת להביא את הטכנולוגיה לממירים דיגיטליים, למחשבים אישיים וניידים ולקונסולות משחקים, אלא שהדבר תלוי באימוץ האטי של מצלמות תלת־ממד באותם מכשירים. עד כה גייסה עומק אינטרקטיב כמה שותפים עסקיים, בהם לנובו ופנסוניק.
SideKick: יוצרת משחקים לממשק התלת־ממד
מוצר: משחקים מבוססי חישה תלת־ממדית
נוסדה: 2010, על ידי גיא בן־דב, אסף סלע וטל רביב
מיקום ועובדים: בני ברק, 7
גייסה: 600 אלף דולר
משקיעים: קבוצת יסמין, קימה ונצ'רס, תבל ו־Wekix
לקוחות: Eedoo, חברה־בת של לנובו
גיא בן-דב, טל רביב ואסף סלע צילום: אריאל בשור
סיידקיק היא אחת מחלוצות שוק הגיימינג ב־3D בעולם: עוד בטרם הושק הקינקט בשנה שעברה החדירה החברה שניים מהמשחקים לקונסולת המשחקים הסינית iSec שהשיקה Eedoo, חברה־בת של לנובו.
ביכולתה של סיידקיק לפעול על כל בקר תנועה, ובפרט על הבקר של הקינקט, המצוי כיום ביותר מ־10 מיליון מכשירי Xbox.
למייסדים יש ניסיון רב בעולם המשחקים: בן־דב הקים חברות משחקים בולטות בשוק הישראלי דוגמת Double Fusion, רביב עבד ב־Eidos האמריקאית, וסלע הקים את מעבדות האנימציה של JVP בירושלים.
לכתבה באנגלית לחץ כאן
