דואר אדום ועידות

דו"ח טכנולוגי: גם אמזון רוצה להוציא לאור ספרים

אמזון מדלגת על המו"לים, צרפת אוסרת על מעקב אחרי המשטרה מפרת הזכויות שלה וקמפיין פייסבוק משנה את הפוליטיקה של בוטאן

אמזון רוצה גם להוציא לאור

בראשית היה גוטנברג, שהמציא את הדפוס (ופשט תוך זמן לא רב את הרגל). אחר כך צצו מכונות דפוס וחנויות דפוס ברחבי אירופה. כל מי שהיה לו כסף, הדפיס - ומאז הרבה מים עברו בנהר. עכשיו הגיעה מהפכת הדפוס השניה, וכיום כל אחד יכול לפרסם טקסט: הוא רק צריך לפתוח בלוג או ללהג בעמוד הפייסבוק שלו. עם זאת, טקסטים באורך ספרים נשארו בידי המו"לים, שמחזיקים את הסופרים בצוואר ושותים את הרווחים שלהם.

אולי לא להרבה זמן: אמזון משנה את התמונה. כבר עכשיו, בעלות זניחה, היא מאפשרת לאנשים לפרסם את הספרים שלהם, תוך דילוג על המו"ל. מי שעושה את זה נתון לחלוטין לכוחות השוק וליכולת הפרסום שלו-עצמו: אמזון לא תקדם אותו. אבל היא נוקטת כעת צעד נוסף.

היא הופכת למו"ל בעצמה. בסתיו הקרוב, היא תוציא – בדפוס ובמהדורת קינדל – 122 ספרים. היא חתמה על דילים עם סופרים, והוצאות הספרים מתלוננות שהיא גונבת להן את הכוכבים. זה לא מפתיע: היא משלמת להם הרבה יותר טוב. לפחות מו"ל אחד כבר יצא למלחמה: פינגווין תובעת סופרת שחתמה איתה על חוזה, לאחר שזו חתמה על חוזה גם עם אמזון ופרסמה סיפורים קצרים שלה אצלה. פינגווין מאשימה את הסופרת, קיאנה דייבנפורט, בהפרת חוזה משום שהיא מתחרה בה.

יכול להיות שהיא צודקת. מה שבטוח, סופרים עתידיים יבדקו טוב-טוב את החוזה שלהם לפני שהם חותמים על משהו אצל פינגווין. במורד הדרך, כמובן, קיימת הסכנה הממשית מאד שאמזון תהפוך לחברה הרבה יותר דורסנית מאלו שהיא יורשת עכשיו. המשך יבוא.

אמזון. השלב הבא: להוציא לאור צילום: בלומברג

אל תצלם, זה מרגיז את השוטרים

למשטרת צרפת יצא, קשה להאמין, שם גרוע כמעט כמו לזה של משטרת ישראל. הנחת היסוד היא שהשוטר הממוצע הוא ברוטלי, ולעיתים קרובות גם מושחת. העובדה שהמשטרה כפופה למשרד הפנים האימתני – לסמכויות של זה הצרפתי אין אח ורע במערב, שרידים של מורשת מלוכנית מפוקפקת – אומרת שלעתים קרובות הפעולות שלה גם לא לגמרי נייטרליות מבחינה פוליטית. המשטרה הצרפתית מופיעה לעתים קרובות, לא לחיוב, בדו"חות של ארגוני זכויות אדם, שמוצאים שהפשעים שהיא מבצעת בדרך כלל אינם נחקרים וקורבנותיהם אינם זוכים לצדק.

אי לכך ובהתאם לזאת, האזרחים החליטו להתגונן מפני הקלגסת. אתר בשם Copwatch Nord Paris I-D-F תיעד את התנהלותה של המשטרה, מבריונות כלפי מפגינים, דרך התגרות בהם וכלה בחשיפה, באמצעות הרשתות החברתיות, ששוטרים ספציפיים חברים בארגוני ימין קיצוני.

החזירים לא יכלו לעמוד בזה יותר, אז הם התלוננו לבתי המשפט הצרפתים. אחד השוטרים טען שבעקבות פרסום עוין כלפיו, הוא קיבל כדור אקדח בדואר. אחרים התלוננו שאפשר לזהות אותם באמצעות הצילומים שבאתר. תלונה משונה: זה, אחרי הכל, העקרון.

בתי המשפט הצרפתים נוטים להתנגד לממסד עוד פחות מאלה הישראלים, על כן אף אחד לא באמת הופתע כשהם קיבלו את העמדה של המשטרה. החוק הצרפתי לא רואה בזכות הדיבור זכות בסיסית. ספקי הרשת בצרפת נשמו לרווחה: הם חששו שהם יצטרכו לצנזר את Copwatch Nord Paris I-D-F; הרבה יותר קל להם פשוט לחסום אותו.

ועכשיו הקלגסת יכולה לשוב לעבודתה הרגילה, קרי להתבריין. לפחות עד שיקום אתר נוסף שיעשה את אותו הדבר בדיוק ושיצריך גם הוא הליך משפטי.

"אין משועבד יותר ממי שסבור בטעות שהוא חופשי"

האמירה הזו של גתה מעולם לא היתה נכונה יותר מאשר בממלכת בוטאן. החור ההררי הקטן והבודהיסטי הזה, שתקוע בין סין להודו ומכיל כ-700,000 תושבים בלבד, ינפץ כל אשליה של היפי שעישן יותר מדי חומר טוב על הנאורות שבבודהיזם. התושבים נשלטים על ידי מלוכה שעד לאחרונה היתה אבסולוטית, ועדיין מגובה על ידי הממסד הבודהיסטי. רק ב-2008 הסכים בית המלוכה להעמיד שם סוג של משטר פרלמנטרי, ורוב התושבים עדיין משוכנעים שהיה עדיף להם בלי כל החדשנות הזו.

חוק שעבר לפני כמה חודשים הוציא את עישון הטבק אל מחוץ לחוק – אבסולוטיזם בודהיסטי, אמרנו? – ואם אתה נתפס עם 200 סיגריות, אתה צפוי למאסר. זה ודאי גרם לאושר רב לכנופיות הפשע המאורגן בשני צידי הגבול של הממלכה. כך או כך, נזיר בודהיסטי שנתפס עם כמות קטנה של טבק נבעט לכלא, מה שעורר את זעמם של כמה מהתושבים. בסך הכל, נכלאו שם כ-50 איש, שזה נראה לא הרבה, אבל כמה אנשים כבר מחזיק הכלא של מקום עם 700,000 תושבים בלבד?

אז אחד מהם, יועץ מדיה חברתית בשם קינלי טשרינג, החליט לעשות מעשה ויזם את מחאת הפייסבוק הראשונה בתולדות הממלכה. תוך כמה ימים היו לעמוד שלו כמה אלפי תומכים, והממלכה בוטאן נבוכה. מסתבר שטשרינג מצא את הדרך לתקשר עם הדור הצעיר, המנוכר, שרוצה חיים טובים יותר. יש פער דורי ניכר בממלכה, ויש גם פער הכנסות לא קטן – ופתאום, במקום לדבר על זה בחדרי חדרים, כל אלה עולים לדיון פומבי. אחרי העמוד בפייסבוק, הגיעה גם מחאה ציבורית של ממש, ברחוב. שוטרים סמויים צילמו את ההפגנה (כן, לתיאוקרטיות בודהיסטיות יש משטרה חשאית, כמו לכל דיקטטורה), אבל הצעירים מאבדים את הפחד.

רוב התושבים, עם זאת, עדיין שמרניים מאד. שינויים, למי שמיהר להספיד את תנועת המחאה החברתית, לא מתרחשים בשטח באותה מהירות שבה הם מתרחשים ברשת חברתית. בזו האחרונה, מטבע הדברים, כמעט תמיד תתקל באנשים שחושבים כמוך, או קרוב אליך. כדי להשיג שינוי חברתי, צריך לצאת מהבית ולזעזע את התפיסה של אנשים שחושבים אחרת. מה שכן, כפי שמעיד המקרה של בוטאן, מול דיקטטורה מהוססת, פייסבוק היא הדרך הנכונה לגייס את האנשים שממילא חושבים כמוך.

קצרצרים

בהתקף נדיר של טעם רע, השתלטו האקרים על הערוץ של רחוב סומסום ביוטיוב, מחקו את התוכן שהיה בו, והעלו אליו ערימה של פורנו בוטה במיוחד. גוגל הגיבה במהירות ומחקה את הזבל תוך 22 דקות. נראה שמטרת ההתקפה היתה, בין השאר, להשחיר את שמו של משתמש יוטיוב בשם Mr Edxwx, כי התוכן הועלה לכאורה בשמו. האיש מכחיש מכל וכל.

מה התכניות העתידיות של פייסבוק? אם להסתמך על הסימנים הרשומים שהיא מבקשת, הן שאפתניות למדי: היא רוצה סימן רשום על שימוש במילה "פייסבוק" בכרטיסי ביקור, שזה לגיטימי כדי למנוע אנשים מלהתחזות לעובדיה – אבל היא רוצה גם סימן רשום על שימוש בה בתעודות זהות. שזה כבר סוג של סיוט שהיה גורם לאורוול להסתובב בקברו במהירות שהיתה פותרת את כל בעיות האנרגיה בעולם.

צוקרברג. רוצה להיכנס לתעודת הזהות שלנו? צילום: בלומברג

ואם היה צריך הוכחות לטירוף שזכויות יוצרים יכולות להגיע אליו, מאגר המידע של זמן גריניץ' – שמספק מידע לשרתים על הזמן הנכון – ירד מהרשת אחרי שאיזו חברת אסטרולוגיה טענה שהוא חייב לה תמלוגים, כי הוא מפרסם מידע שהיא פרסמה קודם. הארגון המסורבל שאחראי על ניהול האינטרנט (רזי ברקאי, שים לב), ICANN, הודיע שהוא אחראי מעכשיו על פרסום המידע החיוני הזה, והוא יקח על עצמו את כל הבלגאן המשפטי הנלווה.

מותו של סטיב ג'ובס עשה רק טוב לכמה קבוצות. אפל, יש להניח, זכתה לקניות חריגות של הגרוטאה החדשה, ולו משום שזו האחרונה שביצורה היה ג'ובס מעורב ישירות. חברה אחרת שעשתה כמה זלוטס מהאירוע התקשורתי שרק פסטיבל שליט גדול ממנו היא Knitcraft, שלטענתה סטיב ג'ובס אהב את הסוודרים השחורים שלה. החברה יכולה לציין בהנאה שהמלאי שלה של סוודרים מהסוג האהוב על המנוח אזל.