החזון הנועז של פייג': מוטורולה היא רק ההתחלה
את רכישת מוטורולה לא היה יכול להוביל שום אדם אחר מלבד לארי פייג', שזיהה את האתגרים העומדים בפני אנדרואיד ופעל במהירות כדי לסובב את הגלגל
במובנים רבים, רכישת מוטורולה מוביליטי מזכירה מאוד מהלך אחר שביצעה גוגל לפני פחות מחודשיים - השקת הרשת החברתית פרי פיתוחה, גוגל+.
בשני המקרים, מדובר בכניסה של החברה לתחום שבו פעילותה עד כה הייתה מזערית עד לא קיימת (ייצור מכשירים ניידים ורשתות חברתיות), למרות שבשניהם ניסתה להכנס בעבר ונכשלה - בין אם זה היה בתכנון החומרה של מכשיר הנקסוס הראשון או השקת גוגל באזז.
בנוסף, גם השקת גוגל+ וגם רכישת מוטורולה מוביליטי משיקים לתחומי פעילות קיימים של החברה - פיתוח מערכת הפעלה ניידת ואיסוף מידע על גולשים. פעולות אלו גם נועדו לספק לחברה אפיק הכנסות נוסף ולהפחית את תלותה במנוע החיפוש שלה, שהוא גם מנוע ההכנסות העיקרי של גוגל.
ויש עוד גורם משותף: לארי פייג', המייסד הוותיק והמנכ"ל הטרי של גוגל. גוגל+ הייתה הבייבי של פייג', ואפשר לשער שבתור המנכ"ל הוא היה גורם מוביל בגיבוש העסקה עם מוטורולה.
מטאטא חדש
את המהלך היום, בו גוגל הכריזה על רכישת מוטורולה מוביליטי וטלטלה את עולם הטכנולוגיה, לא היה יכול להוביל אריק שמידט. שמידט, שפרש בתחילת אפריל כמנכ"ל והוחלף על ידי המייסד לארי פייג', היה על תקן המנהל - המתפעל שתפקידו היה להחזיק את כל העסק שנקרא גוגל יחדיו.
אבל שמידט לא היה בעל חזון, ופייג' הוא דווקא כן. אדם שממעט להופיע בתקשורת, ובבירור התרגש וגמגם במהלך מסיבת המשקיעים היום, אבל נראה שכבר זמן רב מחזיק בחזון ברור עבור גוגל. מי שחשב שמדובר בחילופי כיסאות ותו לא, מבין כעת שגוגל עוברת שינוי של ממש - הן מתחת לפני השטח והן בפרויקטים הגדולים בהם גוגל תמיד נשארה מאחור.
בין השינויים שביצע פייג' מאז כניסתו לתפקיד ניתן למנות ארגון מחדש של המנהלים השונים, שקודמו למשרות סמנכ"לים והחלו לדווח לו ישירות על עבודתם. השינוי ארגוני גרם לכך שהיחידות העסקיות השונות והמהנדסים שבראשן זכו לאוטונומיה וחופש פעולה גדולים יותר. כך עבר כוח קבלת ההחלטות וביצוען משכבת הביורוקרטיה למהנדסים ולמפתחים - האנשים שבאמת אחראים ליצירת המוצרים השונים.
בנוסף, פייג' החל להשקיע בנושא בו ידה של גוגל תמיד הייתה על התחתונה: גוגל+, שמהווה את הניסיון המוצלח הראשון להתחרות בפייסבוק ולהכין את גוגל לעתיד. המהירות, האלגנטיות והגימור של גוגל+ זוכים להערכה מחודשת, במיוחד אם משווים אותן לשני הניסיונות הכושלים הקודמים שהונהגו על ידי שמידט: גוגל ווייב וגוגל באזז.
הרכישה של מוטורולה היא עוד אקט מנהיגותי ובעל ראיה קדימה: פייג' ראה את הבעיות שעלולות להכריע את אנדרואיד - תביעות הפטנטים וחוויית המשתמש הבעייתית - ופעל. רכישתה של מוטורולה מוביליטי תעניק לה מאגר פטנטים נרחב שיוכל להגן על אנדרואיד, וגם את הגב החומרתי לו מערכת הפעלה זקוקה כל כך על מנת ליצור מכשירים יציבים, איכותיים ומהנים יותר לשימוש.
מהלכים אלו מלמדים גם על כך שלפייג' יש חזון ברור מאוד בעבור גוגל, שפרטיו מתבררים לנו בהדרגתיות. מן הצד האחד: להפוך את גוגל לחברה זריזה ומהירת תגובה. מן הצד השני: להרחיב משמעותית את תחומי הפעילות שלה ולהיכנס לשווקים חדשים בעבורה. התוצאה, אם חזון זה אכן יתממש, תהיה תמנון אשר שולח את זרועותיו לאינספור תחומים, ועדיין מצליח לתמרן ולפעול בכולם בקלות וביעילות.
ואם זה יצליח, אם גוגל תפעל בהצלחה ובזריזות באינספור תחומים, יקרו שני דברים. הראשון, בעלי המניות של גוגל יהיו הרבה יותר עשירים. והשני, לנו (ובתקווה גם לרגולטור) תהיה סיבה טובה מאוד לפחד מגוגל, הרבה יותר מכפי שאנו מפחדים ממנה כיום.
