"בהשקעה קטנה ניתן להצמיח כאן מעצמת קלינטק"

בשנים האחרונות דעכה במידה מסוימת קרנו של הכלי הקרוי קרן הון סיכון. המכשיר הפיננסי להשקעה בחברות סטארט־אפ טכנולוגיות צעירות הפך שם נרדף להימור על חברות בועה וצבירת הפסדים במקביל ללקיחת דמי ניהול גבוהים. לא לחינם רבות מהפעילות הוותיקות בתחום מדירות ממנו כעת את רגליהן.

אלא שהניסיון של גאון אחזקות הוא שונה. בשיאו של המשבר הכלכלי היתה החברה שותפה להקמת אקווה אגרו, קרן הון סיכון לחברות קלינטק בשווי 50 מיליון דולר. עד כה השקיעה גאון החזקות בתשע חברות פורטפוליו, ובין שותפותיה להשקעה בקרן ניתן למנות את כלל תעשיות, איינסבורי, סטנפורד גרופ קומפני והלל מילוא, אחד המנהלים השותפים בקרן. בארבע שנות קיומה ביצעה הקרן אקזיט אחד, והשמועות שפורסמו בכלי התקשורת על הנפקה בנאסד"ק ושטרם אומתו מפיחות בקרב משקיעיה תקוות לאקזיט נוסף.

"גייסנו גם בתקופה גרועה במיוחד"

באווירה החיובית הזו ניגשת אקווה אגרו לגיוס קרן שנייה, במהלך שנחשף כאן לראשונה. אקווה אגרו מתכוונת לגייס קרן בהיקף שינוע בין 70 ל־100 מיליון דולר שיושקעו גם הם בתחומי טכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת וחקלאות חכמה. "מה שקרה לנו בקרן הראשונה לא קורה בדרך כלל לקרנות", מספר הלל מילוא בראיון בלעדי ל"כלכליסט". "גופים מוסדיים בדרך כלל לא משקיעים בקרן חדשה, בסקטור חדש ובטח לא בקבוצת ניהול חדשה. אבל זה בדיוק מה שקרה לקרן הראשונה שלנו, שגויסה בתקופת הכלכלית הגרועה ביותר מאז 1929".

"3 קרנות מכסות אולי 30 חברות פורטפוליו ועוד 12 חברות חממה - חלק קטן מתעשיית הקלינטק בישראל. בהחלט יש מקום לקרנות נוספות בתחום" צילום: תומי הרפז

משה גאון, יו"ר גאון אחזקות, אחת המשקיעות בקרן אקווה אגרו, יושב כיום בוועדה המייעצת של הקרן ושותף לקבלת ההחלטות בה. את הקרן השנייה של אקווה אגרו יגייסו מילוא ושותפו לניהול הקרן ניר בלזר ברבעון האחרון של השנה. אם יצליחו לגייס את מלוא הסכום, תהפוך אקווה אגרו לקרן הקלינטק הגדולה בישראל.

אקווה אגרו מתמקדת בחברות בוגרות יחסית. "אנחנו דורשים מחברה שמבקשת מאיתנו השקעה שתסיר מעליה סיכון טכנולוגי. אנחנו רוצים לראות חברה עם פיילוט ורצוי עם לקוח משלם אחד לפחות בכיס", מסביר מילוא. דרישות נוספות כוללות הגעה לרווחיות מלאה לאחר השקעה כוללת של 25 מיליון דולר ורעיון טכנולוגי שעשוי לשנות שווקים שלמים, ולא רק כזה המייצר תוספת קטנה לפתרון קיים.

מכסים רק חלק קטן מהתעשייה בארץ

עבור מילוא, 3 קרנות השקעה הן סיפור קטן מדי לתעשיית הקלינטק הישראלית. "3 קרנות מכסות אולי 30 חברות פורטפוליו ועוד 12 חברות חממה - חלק קטן מהתעשייה כולה. שאר הקרנות משקיעות בחברות קלינטק רק באופן אנקדוטלי פה ושם, ובהחלט יש מקום לקרנות נוספות בתחום". לדברי מילוא, יש פער מימוני אדיר שמסכן את הפוטנציאל של התעשייה הישראלית להפוך למעצמה טכנולוגית "בסדר גודל של ההייטק, ואפילו עם תנאים טובים יותר".

איזה פתרון היית רוצה לראות?

"הפתרון יבוא, לטעמי, מעידוד הגופים המוסדיים - חברות הביטוח וקרנות הפנסיה - להשתתף בהשקעות בקרנות ההון סיכון. כידוע, 90% מהמשקיעים בהן כיום הן קרנות פנסיה אמריקאיות, ולמוסדיים הישראלים יש בהחלט אחריות לכך".

משה גאון, יו"ר גאון אחזקות. יושב בוועדה המייעצת של הקרן צילום: אוראל כהן

משרד האוצר כבר השיק השנה תוכנית למתן רשת ביטחון לגופים המוסדיים שתכסה 25% מהפסדים אפשריים על השקעה בקרנות.

"אם הממשלה היתה מחליטה לתת הגנה אמיתית, היא היתה צריכה לכסות עד 75% מההפסדים. בעלות קטנה יחסית אנחנו מייצרים כאן תעשייה שתעסיק עשרות אלפי עובדים. אפילו אם נצליח לבנות כאן תעשיית קלינטק שתעסיק 10,000 איש בלבד, שישלמו מס בשיעור של כמחצית ממשכורתם, בתוך 5 שנים יכוסו כל הוצאות הממשלה על קרנות לא מוצלחות. יש כאן הזדמנות אדירה שלא מחייבת הוצאה כספית בשנים הראשונות לקיומה, ושתוצר הלוואי שלה יכסה אותה פי עשרות מונים".

משרד ראש הממשלה והאוצר מובילים תוכנית בת 14 מיליארד שקל לפיתוח תחליפי דלקים. זה לא מרשים אותך?

"צריך להבדיל בין פיתוח סקטור ההון סיכון המשקיע בתעשיית הקלינטק לבין פיתוח סקטורים ספציפיים. תמיכה סקטוריאלית היא מבורכת, אבל בלי פיתוח ענף ההון סיכון שמשקיע בכל תחומי הקלינטק, לא יתפתחו כאן מספיק חברות שיהפכו את ישראל לשחקן אמיתי בתחום".

"ההצלחה תגיע רק דרך שיתופי פעולה"

מילוא נחשב לאחד מוותיקי תעשיית ההון סיכון בישראל. כמו מרבית מעמיתיו בענף הקלינטק, הוא הגיע מעולם ההייטק. מילוא היה שותף להקמת קרן ההון סיכון וואלדן בראשית שנות התשעים, ומאוחר יותר היה שותף להקמת קרן ההון סיכון של כלל וקרן אינפיניטי. בנוסף שימש כשותף מנהל בקרן אליס האירופית, היה אחד ממייסדי צורן, והגיע לתאגיד הפלדה הכושל דיקסי, שבו ייסד את חטיבת האנרגיה הרווחית.

בחודש שעבר נבחר מילוא להיות איש העסקים הראשון בישראל אשר קיבל אות הוקרה של ארגון "הלל ישראל", ארגון בינלאומי העוסק בהעמקת הקשר והזהות היהודית בקרב סטודנטים וצעירים יהודים ברחבי העולם. את הפרס קיבל על ייסוד העמותות "זהות לחיים" המפגישה בין סטודנטים יהודים מארה"ב לבין לוחמים מיחידות עילית, ועמותת "קולות".

מה פשר המיקוד שלכם בתחום המים והאם הוא כלכלי?

"זה תחום לא פשוט, עם מחסומי כניסה גבוהים, ומדובר בתעשייה שמרנית, גדולה מאוד ומפוצלת. אני מתקשה לראות כיצד חברה ישראלית משיגה נתח שוק משמעותי באמצעות עבודה ישירה עם אלפי רשויות בארץ ובארה"ב. הדרך היחידה לשרוד היא באמצעות שיתופי פעולה עם שחקניות גדולות כמו ג'נרל אלקטריק, סימנס או ואוליה".