ראיון "כלכליסט": החלון הראשון שמייצר חשמל
פיתגורס סולאר הישראלית פיתחה חלון סולארי שמפיק חשמל ולא מסתיר את הנוף. המנכ"ל והמייסד גונן פינק עזב קריירה ארוכה בצ'ק פוינט לטובת התעשייה הירוקה, וטוען: "אין מוצר שמתחרה בנו"
כאשר גונן פינק עזב את צ'ק פוינט לפני חמש שנים, אחרי קריירה ארוכה שהסתיימה בתפקיד סמנכ"ל האסטרטגיה, הוא לא חשב שיהיה חתום על פיתוח החלון הסולארי הראשון בעולם. אחרי ארבע שנות עבודה, חברת פיתגורס סולאר שבניהולו השיקה חלון שיכול לייצר חשמל ברמה הדומה לזו של פאנל סולארי רגיל, אבל לא מסתיר את הנוף. הפיתוח זיכה את פיתגורס ב"פרס החדשנות" בגובה 100 אלף דולר מג'נרל אלקטריק ומטעם חבר שופטים, שכלל בין השאר גם את עורך המגזין "Wired" כריס אנדרסון.
"הקלינטק ריתק אותי"
"בצ'ק פוינט ראיתי את מהפכת האינטרנט מתרחשת לנגד עיניי, אבל הקלינטק ריתק אותי", אומר פינק. "קצב ההתפתחות של התחום אטי יותר, והחדרת המוצר קשה יותר לשוק שמרני כמו זה של תעשיית הבניין או החלונות. אבל זה שוק חדש ודינמי, שמייצר פתרונות חדשים ומשלב פתרונות מתחומים שמאוד שונים אחד מהשני".
בשלב הראשון פינק מתכנן למכור את החלון בעיקר למבני עסקים וגורדי שחקים, באמצעות שיווק ישיר לאדריכלים, קבלנים ויצרניות חומרי בניין וחלונות. ייצור החשמל שבחלון ישמש בעיקר לשיפור ניצול האנרגיה של הבניין.
גונן פינק. פונים לשוק של 10 מיליארד דולר צילום: עמית שעל
החלון הסולארי של פיתגורס בנוי משילוב ייחודי של אופטיקת חלון וקולטני שמש סטנדרטיים. האופטיקה הייחודית שהומצאה בחברה מאפשרת הפרדה בין הקרינה הישירה המגיעה מהשמש ומנווטת אל הקולטנים במקום שתחמם את הבניין, לבין קרינת האור המגיעה מהרחוב או מפנים הבניין, אשר עוברת את החלון ישירות. פינק ניהל את פיתוח החלון לצד ד"ר איתי ברוכי, פיזיקאי שדורג בעבר כאחד מ־50 המדענים המצטיינים של המגזין היוקרתי "סיינטיפיק אמריקן".
בשנים שבהן פיתחה פיתגורס את הטכנולוגיה שלה ירדו מחירי החשמל המיוצר מפאנלים פוטו־וולטאיים לרצפה, בעקבות כניסת הסינים לייצורם. "תראה כמה חברות ישראליות מוכרות היום פאנלים סולאריים, ואת המוכנות של מוסדות ובניינים להתקין מערכות כאלה - היא גדולה לאין שיעור ממה שהיה לפני שנתיים ושלוש, בעיקר כי המוצר הפך לסחיר וזול", אומר פינק.
"עדיין מרגיש טירון"
פינק אומר כי "ארכיטקטים בעולם מודים שיש כאן מוצר שלראשונה יכול להחליף את החלונות שמתקינים בבנייני משרדים, שמכוסים בדרך כלל בכמות גדולה של זכוכית. אלה בניינים שסובלים משמש רבה שחודרת אל תוך הבניין, והארכיטקטים מחפשים פתרונות שיבודדו את הבניינים מפני החום וגם יסייעו לנצל את השטח הגדול שיש להם לייצור חשמל". פינק אומר כי לא קיים כיום מוצר מתחרה. ההספק החשמלי שמייצר החלון של פיתגורס שווה להספק שמייצר פאנל סולארי ממוצע.
כיום נמצא החלון הסולארי של פיתגורס בתום המעבר מפיתוח לשלב המסחרי, ופס הייצור של חברת פלקסטרוניקס במגדל העמק נבחר לייצור עבור התקנות ניסיוניות. בחברה בונים על שוק החלונות הבידודיים, שמגלגל בין 5 ל־10 מיליארד דולר.
"אני עדיין מרגיש טירון בקלינטק", מודה פינק. "כשהקמנו את פיתגורס הסתובבנו - אני, איש תוכנה ואיתי ברוכי הפיזיקאי - בין משקיעים ששאלו אותנו מה בכלל אנחנו מבינים בחשמל סולארי. אחר כך הגענו אל מהנדסי בניין ששאלו אותנו: 'אתם מהנדסים סולאריים, מה אתם מבינים בבנייה?'. ברגע הזה הרגשנו גאווה, כי ידענו שכבר חושבים עלינו כעל מומחים.
"ההיכרות שלנו עם עולם ההייטק הביאה אותנו לחשוב על מודל שמזכיר את אינטל: נטמיע את הטכנולוגיה הייחודית שלנו בתהליך ייצור החלון במדינת היעד המקומית. עם מערך הפצה שעשוי להתרחב אל עבר יצרניות זכוכית בכל העולם, יש לנו סיכוי להפוך לאינטל של החשמל הסולארי".
