המאגר הביומטרי יוצא לדרך: הח"כים נתנו את האישור הסופי להקמתו
ועדה של הכנסת אישרה את התקנות להקמת המאגר, בהצבעה שבה השתתפו שני ח"כים בלבד. שלב הפיילוט צפוי להתחיל בנובמבר הקרוב. המתנגדים הביעו חשש מפני הפגיעה בפרטיות ודליפת המאגר, שטרית ענה: "אתם מפחידים את הציבור. גם בארה"ב מוסרים טביעות אצבעות"
בדיון שבו הצביעו שני ח"כים בלבד אישרה היום (ה') ועדה משותפת של הכנסת את תקנות החוק להקמת מאגר ביומטרי. מדובר באישור האחרון הדרוש לצורך הקמת המאגר, וכעת צפוי משרד הפנים להתחיל בהקמתו בפועל.
הח"כים אישרו גם את הצו לביצוע שלב הפיילוט של המאגר, שצפוי לצאת לדרך בחודש נובמבר. לפי חוק המאגר הביומטרי, שאושר לפני כשנה וחצי בתום מאבק ארוך ורצוף התנגדויות, בשלב הראשון להקמת המאגר יתבצע פיילוט התנדבותי בהיקף מוגבל, אשר רק בסיומו יוחלט לגבי ההרחבה לכלל האוכלוסיה.
אישור התקנות נעשה בתום דיון ארוך, שכלל טענות וערעורים רבים של מתנגדי המאגר. אלה ניצלו את ההזדמנות האחרונה שנתונה להם, פרט להליכים משפטיים, על מנת לרכך ככל האפשר את הסכנה שלדבריהם נשקפת לפרטיות האזרחים. למרות חשיבות הדיון, והעניין הרב שהוא עורר בקרב נציגי הציבור והממשלה שמילאו את אולם הוועדה, נבחרי הציבור גילו עניין פחוּת בהרבה.
הוועדה המשותפת מורכבת מנציגי שלוש ועדות כנסת: המדע, הפנים והחוקה. לדיון היו אמורים להגיע שני נציגים מכל ועדה, ואולם בפועל רק שניים מהם נכחו לאורך כל הישיבה: יו"ר הוועדה, מאיר שטרית (קדימה), שהוא היוזם והמקדם העיקרי של החוק, והח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס), התומך גם הוא בהקמת המאגר. ח"כ זאב אלקין (ליכוד) נכנס לדיון שעתיים לאחר פתיחתו, נכח במשך דקות מעטות, ולא הצביע על אישור התקנות.
שטרית: "לממשלת ארה"ב כבר יש טביעות אצבעות של אזרחים ישראלים"
בפתח הדיון תקף שטרית את הביקורת הרבה שנשמעה על החוק. "מאז שהחוק אושר פורסמו הרבה דברים מטעים ולא נכונים שסתם מטעים את הציבור", הוא אמר. "בהרבה מדינות בעולם כבר יש מאגרים ביומטריים. מה שאין זה תעודות זהות. הטענה שאין מדינה שיש בה מאגר ביומטרי של תעודות זהות נכונה רק בחלקה. ברוב המדינות האלו יש דרכונים ביומטריים, בהיקף לא פחות גדול מאשר תעודות זהות".
לדברי שטרית, ישראלים רבים כבר מסרו טביעות אצבע למאגר ביומטרי: "נוסעים לארה"ב מוסרים טביעות של עשר אצבעות בקבלת הוויזה ובכניסה לארה"ב. יש שם להערכתי יותר ממיליון טביעות של אזרחי ישראל, ואין שום הגנה או חוק. אז זה בסדר שלממשלת ארה"ב יהיה מאגר של אזרחי ישראל, ולממשלת ישראל לא? צריך להפסיק להטעות את הציבור. הנזק בהיעדרו של מאגר חמור יותר".
שטרית. "פורסמו הרבה דברים מטעים" צילום: אלכס קולומויסקי
שטרית ציין כי החוק עצמו כבר אושר, ולפיכך הוא סירב לפיכך לדון בכל הסתייגות הקשורה לחוק עצמו, ודרש לדון רק בתקנות לגופן. שטרית קטע כל התנגדות שהועלתה הקשורה לחוק באופן כללי, ואף סירב לאפשר פתחון פה להתנגדויות כלליות לתקנות, תוך שהוא דורש לדון רק בהתנגדויות לסעיפים ספציפיים.
יהושוע שופמן, מהמועצה הציבורית להגנת הציבור, טען בדיון כי התקנות לא פורסמו לעיון הציבור מספיק זמן מראש, ולגופים שונים לא הייתה הזדמנות לבחון אותן ולהגיש הערות. עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות הוסיף בנושא זה: "למה זה לא שקוף? יש אחריות לשקיפות ולדווח לציבור". שטרית הדף את הטענות באומרו שגם הוא קיבל לידיו את התקנות לפני זמן לא רב.
בנוסף, טען שופמן כי ההגדרה של "מידע רגיש" אינה ברורה: לפי התקנות, האזרחים לא יתבקשו למסור מידע כזה לצורך הצטרפות למאגר. עו"ד יהונתן קלינגר טען כי אין סידורי אבטחה מספקים להגנה על המאגר. שטרית, בתגובה, קבע כי יש סידורים מספקים, אך סירב לבקשת קלינגר לפרטם, בטענה כי זהו אינו נושא הדיון.
המתנגדים: "אין מדינה שבה מתן טביעות אצבעות היא תנאי לאזרחות"
אחד הנושאים שעוררו התנגדות גדולה במהלך הדיון הוא התקנה הקובעת שלצורך אימות זהות המבקש להצטרף למאגר, יזכו עובדי משרד הפנים לגישה למידע שקיים בידי גופים ציבוריים שונים.
"אם אדם מצליח לקבל תעודה ביומטרית בזיוף, זה יהיה אסון לאדם שזה שמו האמיתי", הסביר שטרית את הצורך בהליך אימות זה. לטענת המתנגדים, סעיף זה נותן לעובדי משרד הפנים גישה למידע רגיש מדי, שחלקם עלולים לנצלו לרעה. בעקבות ההתנגדויות, הוחלט לשנות את הסעיף ולציין שלא תינתן גישה למידע רגיש דוגמת מידע רפואי או כלכלי.
עו"ד קלינגר טען שהתקנות המסדירות את אבטחת המאגר אינן מבטאות את הדרישות הקיימות בחוק שאליו הוא מתייחס, כמו הקמת המאגר במקום פיזי נפרד ומבודד מכל מאגר מידע אחר. עוד העלה קלינגר חשש שההגנה על המאגר באמצעות ערוץ גישה חד-כיווני מוצפן אינה מספקת, והביא כדוגמה את חדירת התולעת סטוקסנט לכור הגרעיני באיראן, שבוצעה באמצעות ערוץ דומה.
לקראת סוף הדיון, עלתה שוב סוגיית ייחודיות המאגר שיוקם בישראל. "במדינות דמוקרטיות, אין מאגר ביומטרי שהוא חובה על כל האזרחים", טען פינצ'וק. שטרית ענה בזעם: "אתה מטעה את הציבור. בעולם כולו יש מאגרים ביומטריים של טביעות אצבע. תפסיקו להמציא. ברוב המדינות שיש דרכונים ביומטריים יש מאגר ביומטרי, וזה חובה ולא רשות לכל מי שרוצה דרכון. אתה פשוט טועה. תפסיקו להפחיד את הציבור".
פינצ'וק: "המאגר של ארה"ב דלף בחלקו".
שטרית: "אז דלף. אצלנו לא ידלוף. אתם מפחידים את הציבור".
כך תיראה תעודת הזהות החדשה יורם אורן, שמשמש כיועץ למשרד האוצר, פירט בתגובה לטענות אלו רשימה של מדינות המנהלות מאגר ביומטרי, צורכי תעודת זהות או דרכונים, הכוללים תמונות וטביעות שתי אצבעות. בין מדינות אלו מנה אורן את פורטוגל, ספרד, מקסיקו ופרו.
"בהודו", הוסיף אורן, "יוקם המאגר הביומטרי הגדול בעולם. לפני כשנה החלה שם הרכשה ביומטרית, וכיום יש שם כבר מיליוני רשומות. המטרה היא לתת לכל אזרח הודי מספר זהות ייחודי. בארה"ב יש לא מעט מערכות קטנות לצורך קבלת שירותי רווחה, אבל יש גם מערכות גדולות ו-20 מדינות בארה"ב הקימו מערכות לצורך הנפקת רישיונות נהיגה".
קלינגר: "אבל אין מדינה שבה חובה על כל אזרח לתת את טביעות אצבעותיו על מנת להיות אזרח במדינה".
שטרית: "גם כאן אין חובה, במהלך הפיילוט".
למרות הדיון הסוער, התקנות רובן ככולן עברו ללא קושי, שכן שני הח"כים היחידים שנחכו בהצבעה, שטרית ומיכאלי, תומכים בהקמת המאגר. כעת נמצא הכדור בידיו של משרד הפנים, ומשישלים זה את ההערכות הדרושה להקמת המאגר יוזמנו אזרחים להצטרף אליו במסגרת הפיילוט.
