דו"ח טכנולוגי: ויקיפדיה רוצה להיות אתר מורשת עולמית

האם אנציקלופדיה מקוונת יכולה להיות אתר מורשת?

ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה. איזו מדינה תרים את הכפפה? צילום: אי פי אי

הרעיון להכניס את ויקיפדיה לרשימות עלה בגרמניה, וגרר התלהבות ניכרת בקהילת הפעילים של ויקיפדיה. בכלל לא בטוח שזה יקרה: אונסק"ו, מעבר להיותו ארגון או"ם רווי בירוקרטיה ברמות שהיו גורמות לכל מאכער לשקול החלפת מקצוע, הוא גם ארגון שמרני מאוד.

דוברת של אונסק"ו, סוזן וויליאמס, אמרה שבקשה כמו זו של ויקיפדיה חסרת תקדים. "כל אחד יכול להגיש בקשה", אמרה וויליאמס בדיפלומטיות, "אבל ייתכן שהוא יתקשה לעמוד בדרישות". היא ציינה עוד שמטבע הדברים, אנשים שמתעסקים במורשת נוטים להיות שמרנים, ואנציקלופדיה שנכתבת בכל רגע מחדש, על ידי אנשים ששומרים על זהותם חשאית, עשויה לגרור רתיעה מסוימת מצידם.

המכשול הראשון בדרכה של ויקיפדיה הוא מציאת מדינה שתסכים להעלות בפני אונסק"ו את עצם הרעיון באופן רשמי. באנציקלופדיה המקוונת מקווים שזו תהיה גרמניה. נשוב ונעדכן אתכם על המתרחש ב-2023.

כמה תשלמו על אייפד כדי לא לפגוע בעובדים?

הסיבה לתאונה היא ככל הנראה "אבק דליק בחדר השיוף" של המכשירים. כנראה שהיה שם הרבה מאוד אבק דליק, כי זה היה פיצוץ מסיבי. פוקסקון, אגב, מיהרה להודיע שייצור האייפד ימשיך כסדרו.

העובדה שייצור הטאבלט ממשיך לגבות חיים גורמת לבלוגי טכנולוגיה לתהות מה בעצם אפשר לעשות כדי למנוע את זה, ואפילו את שאלת הכפירה - ודאי אם אתם חברי כת אפל -האם צריך לשלם יותר. אולי, תוהה מאשבל, שווה להעלות את מחיר האייפד ב-100 דולר ליחידה, כדי לאפשר תנאים סבירים לעובדים.

אייפד 2. המשמעות של תנאים סבירים לעובדים היא מכשיר יקר יותר צילום: בלומברג

אבל אם אפל היתה רוצה תנאי עבודה סבירים לעובדים שלה, יש הרבה חברות שהיו מספקות לה אותם. זה לא המצב: סטיב ג'ובס אמר בשעתו שהוא רוצה שאפל תהיה "הנייק של חברות הטכנולוגיה", קרי מוצרים שכולם רוצים, שמחיר ייצורם נמוך משום שהם מופקים בסדנאות יזע. עד כה זה עובד לה נהדר: אחרי הכל, היא הפכה לחברת הטכנולוגיה הרווחית בעולם. אז לחשוב שכמה עובדים סינים אלמוניים ומסכנים יזיזו לה?

עד שאפל לא תחטוף בעיטה במקום הכואב לה באמת - המכירות, בעקבות חרם כמו זה שהיה נגד נייק - אין שום סיבה להניח שהיא תשנה את מדיניותה. היא רווחית  ומצליחה מדי. כדי שחרם כזה יצליח, צריך להתגבר על מערך שיווק משומן להפליא. כך שזה כנראה לא יקרה.

איך פועל משרד החוץ של פייסבוק?

לפייסבוק יש יותר משתמשים מאשר מספר התושבים ברוב המדינות. זה לא בהכרח עוזר לגולשים הללו במשהו - הם לא אזרחים שווי זכויות של מדינה כלשהי, אלא צרכנים שלא משלמים ונהנים מגישה למוצר בתמורה לוויתור על הפרטיות שלהם. אבל העובדה ש-70% ממשתמשי פייסבוק חיים מחוץ לארה"ב, ושהרשת החברתית עומדת למצוא את עצמה במסלול התנגשות עם מחוקקים ברחבי העולם בשל מדיניות חיסול הפרטיות, מאלצות את פייסבוק להשקיע הרבה מאוד ביח"צ ברחבי העולם.

כדי להתמודד עם הבעיות, החברה שוכרת צוות של "שגרירים". אלה יעמדו בקשר ישיר עם ממשלות, רגולטורים וכלי תקשורת, כשהם אמורים להסביר בחביבות ובמספר שפות שצוקרברג רוצה רק את טובתכם ושאין טעם בהתערבות של הממשלה או הציבור במה שהאתר שלו עושה.

נציגי פייסבוק ייפרסו בקרוב במזרח התיכון, בריטניה, איטליה, ספרד, סקנדינביה, גרמניה, אטלנטיס ומחוזות אחרים של כדור הארץ. כמו בהרבה מקרים אחרים, פייסבוק - שרבים מעובדיה הם אנשי גוגל לשעבר - מחקה את גוגל, שכבר ניהלה משברים בינלאומיים, כמו מלחמת גוגל-סין.

מתחם פייסבוק החדש בקליפורניה. בקרוב - שגרירויות צילום: בלומברג

למה טוויטר מתעמתת עם החוק הבריטי?

כאן קיבלה הפארסה הצפויה תפנית מרעננת בעלילה: מי שטרח להוציא את צו איסור הפרסום, כדורגלן כלשהו, הגיש תביעה נגד טוויטר בדרישה לחשוף את זהותם של הגולשים שהפרו את הצו. בטוויטר טרם הגיבו, אך כל העסק מסתבך משום שהאתר החברתי עומד לפתוח משרד בלונדון, מה שיהפוך תביעה נגדו להרבה יותר פשוטה.

התוצאה היתה בלאגן רציני בתקשורת הבריטית. כלי התקשורת המסורתיים רתחו, כי הם היו צריכים לשמור על צו איסור הפרסום בעוד שכל משתמש טוויטר או פייסבוק יכול היה לגלות בקלות במי מדובר. לעיתון אחד, "הסאנדיי הראלד " הסקוטי, נמאס מכל העסק והוא פירסם את שמו של הכדורגלן, כמו גם תמונה מצונזרת שלו. העיתון הסביר במאמר מערכת כי צו איסור הפרסום הפך לבלתי ניתן לאכיפה בעידן הרשת, והוא לא מתכוון להיגרר מאחור אחרי המתחרים.

לכל זה, מזהיר "הגרדיאן", צפויה להיות השפעה קשה על הזכות לפרטיות: כשצווי איסור פרסום הופכים לבדיחה, משום ש"החוק מתנגש בשכל הישר", חלק מהותי מאוד מיכולתם של אנשים לשמור על פרטיותם אובד. ולא נראה שיש הרבה שאפשר לעשות בנידון.

קצרצרים

מרבה גאדג'טים, מרבה דאגה? בדיקה של מגזין פרסום מעלה, כצפוי שאנשים אמידים יש הרבה יותר גאדג'טים מלסתם אנשים: ל-52% מהם יש סמארטפונים, ל-23% יש קורא ספרי דיגיטליים, ול-14% יש טאבלט. הנתון המעניין יותר הוא שרבים מהעשירים מביעים אי שביעות רצון ממצבם: הם מגדירים את העשור האחרון בחייהם כ"שטוף בטכנולוגיה", אבל גם כ"מורכב יותר", "לחוץ יותר", ו"ממוקד במציאת דרכים לעשות יותר עם פחות". החדשות הרעות, מבחינתם: המבחר הטכנולוגי צפוי להפוך לגדול ומבלבל יותר, ובהתאם גם למלחיץ יותר.

האם האנדרואיד הוא מערכת פתוחה? התשובה מזכירה את החתול של שרדינגר: היא פתוחה או סגורה, תלוי מי מסתכל עליה. גוגל עצמה מתחילה להשמיע קולות של "מערכת פתוחה למחצה". אבל עכשיו מתלוננים משתמשים שפרצו את האנדרואיד שלהם שהם לא יכולים לשכור באמצעותו סרטים. גוגל אומרת בתגובה שמדובר בשאלה של זכויות יוצרים, כאילו עצם העובדה שפרצת את המכשיר שלך - אם פריצה היא המילה הנכונה כאן, זה לא האייפון - אומרת שאתה אוטומטית גם פיראט. והשאלה האמיתית היא: למה שמישהו ירצה לראות סרט על מסך בגודל של תיקן ישראלי ממוצע? 

תביעה הוגשה בבית משפט פדרלי בארה"ב נגד סיסקו, בטענה שהיא סיפקה למשטר בבייג'ינג את הציוד הנדרש כדי לאתר את חברי כת הפאלון גונג הנרדפים. בין השאר מראים התובעים מצגת של סיסקו מ-2008, שמנוסחת בלשון שמזכירה מאוד את שיא האימים של המשטר הקומוניסטי, "מהפכת התרבות". היא הכילה סעיפים על כך שהתוכנות של סיסקו יאפשרו למשטר להתמקד טוב יותר בקבוצות של דיסידנטים. סיסקו התנערה אז מהמצגת וטענה שהיא פרי עבודתו של עובד זוטר. לפי החברה, הם לא מנהלים את הרשת בסין וינהלו "הגנה תקיפה" על עצמם בבית המשפט. איך אמר קיינס? "קפיטליזם היא האמונה המופלאה שהבזויים שבבני האדם, מהסיבות הבזויות ביותר, איכשהו יובילו לרווחת הציבור".

סיסקו. הסתבכות סינית צילום: בלומברג

אם אכפת לכם מזכויות היוצרים שלכם, ואם אתם לא רוצים למצוא את עצמכם נתבעים בגלל שימוש בתמונה שאתם-עצמכם צילמתם, הימנעו מלהעלות את התמונה לשירות החביב-עד-כה Twitpic. הוא הגיע להסכם חשאי ברובו עם סוכנות הצילום World Entertainment News Network, שמאפשר לה למכור תמונות שמועלות לטוויטפיק - וגם לרדוף משפטית אנשים שעושים שימוש מסחרי בתמונות טוויטפיק. ולא, בכלל לא בטוח שזה שאתה צילמת את התמונה יתן לך פטור. יש שירותים מוצלחים אחרים, השתמשו בהם.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"