• תפריט
הייטק והון סיכון

10 חברות ביומד העומדות על סף פריצה

לבלב מלאכותי, שתל שמונע מהלב להתעייף ותרופה שמונעת מגידולים סרטניים להילחם במערכת החיסון - אלה רק חלק מהגיבורים של פרויקט חברות הביומד המבטיחות של "כלכליסט"

אסף גלעד 09:4323.05.11
Beta O2: הלבלב הביוני הראשון

 

מוצר: לבלב מלאכותי

שנת הקמה: 2004

מייסדים: יוסי גרוס, ד"ר פנינה ורדי וד"ר קונסטנטין בלוך

מספר עובדים: 25

גיוסים עד היום: 18.5 מיליון דולר

משקיעים: ויטה־לייף, סיינטס קפיטל, קיסריה אלקטרוניקה רפואית ופיטנגו

שותפים אסטרטגיים: קיסריה אלקטרוניקה רפואית

 

 

מרבית חברות הביומד הישראליות מתמקדות בפתרון בעיות קטנות אך מציקות, או שהן מפתחות מוצר המשפר במעט את קודמו. מעטות מהן מתיימרות לפתח איבר מלאכותי אשר יושתל במלואו בגוף האדם, כזה שנראה כאילו יצא זה עתה מתוך סרט מדע בדיוני.

 

חברת Beta O2 היא בדיוק כזו. החברה, שפעלה עד לאחרונה בחשאי, פיתחה לבלב מלאכותי וסיימה באחרונה ניסוי מוצלח בבעלי חיים. אל תתבלבלו: הלבלב של בטא או.2 לא נראה כמו לבלב, והוא אפילו אינו מכיל את מרבית התאים שמכיל האיבר המקורי, אבל את התפקוד החיוני ביותר שלו - איזון רמת האינסולין בדם - הוא עשוי לבצע בנאמנות.

 

למעשה, בחברה מעוניינים לסלק את תופעות הלוואי המלוות את חולי הסוכרת ולאפשר להם לחיות כאדם בריא בעל רמות גלוקוז מאוזנות. השתל ייתר את הצורך להזריק אינסולין ולבצע מדידת גלוקוז כמה פעמים ביום. הוא ייתר את הצורך לשאת ולהחליף סטים של אינפוזיה ומשאבות אינסולין, וכן את הצורך בתכנון מוקדם מצד החולה באשר לכמות האינסולין שעליו ליטול בכל ארוחה.

 

שיפור האיזון של רמת הגלוקוז בדם, שייעשה באופן אוטומטי ומבוקר, יקטין את החשש מהסיבוכים הקשים של המחלה: עיוורון, קטיעות גפיים, מחלות כלי דם ולב והתקפי היפוגליקמיה הגורמים למוות בקרב 6% עד 10% מכלל חולי סוכרת הנעורים.

 

הלבלב המלאכותי מורכב מלוח ביולוגי אליפטי עשוי פולימר המכיל בסך הכל 2% מהתאים שנמצאים בלבלב רגיל. שאר התאים בלבלב הטבעי עוסקים בייצור אנזימים למערכת העיכול, פונקציה שבטא או.2 אינה מכלילה בלבלב שלה. התאים שעל הלבלב המלאכותי העוסקים בייצור אינסולין מסודרים בריכוזים של כדורונים זעירים בקוטר של 150 מיקרון, המכונים "איי לנגרנס" - תאים שנלקחו מתורמים אנושיים שנפטרו, מחזירים, ובעתיד גם מתאי גזע.

 

בלבלב המלאכותי יכולים להימצא מאות אלפי "איים" המצופים בחומר ייחודי המגן עליהם מפני המערכת החיסונית, שהתקפותיה השגויות על הלבלב היא הגורם המרכזי לסוכרת. החולה מזריק אל המכשיר חמצן באמצעות מזרק מיוחד, אל מתחת לעור, היות שהלבלב המלאכותי עצמו אינו מתחבר אל מערכת הדם, אלא מושתל מתחת לעור באזור המותן והוא זקוק לחמצן כדי לפעול.

 

ההשתלה של הלבלב המלאכותי אורכת 20 דקות בלבד בהרדמה מקומית, והיא אינה דורשת מהגוף לקלוט אותו, כיוון שהאיבר החדש אינו מחובר למחזור הדם אלא לנוזל הבין־תאי. הגלוקוז נכנס בתהליך של דיפוזיה אל התאים שבאיבר, ואילו האינסולין שנוצר בו יוצא ממנו בתהליך דומה.

 

צפי לעתיד: דרך ארוכה עומדת בפני בטא עד שתקבל את האישור המיוחל מה־FDA והרשויות באירופה. השתלת איבר שכזה תדרוש ממנה לעבור דרך חתחתים, שנים של ניסויים ועשרות מיליוני דולרים בהשקעות נוספות. בינתיים חתמה בטא על הסכם אסטרטגי עם שחקנית ישראלית דווקא: חברת קיסריה אלקטרוניקה רפואית. בתוך ארבעה חודשים יחלו בניסוי אדם ראשון בגרמניה, שיקיף שמונה חולים. את אישור ה־FDA הראשון צופים בחברה לקבל רק בשנת 2015.

Sensible Medical: חיישן חיצוני המנטר את פעילות הלב

 

מוצר: חיישן מבוסס גלי רדיו לאבחון אי־ספיקת לב בזמן אמת

שנת הקמה: 2007

מייסדים: אמיר רונן (מנכ"ל), ד"ר דן רפפורט, שלומי ברגידה, אמיר סרוקה ונדב מזרחי

מספר עובדים: 35

גיוסים עד היום: 10 מיליון דולר משקיעים: ויטהלייף, טריוונצ'רס, ג'נסיס, דב מורן ויצחק פורר

שותפים אסטרטגיים: אין

 

עובדי חברת Sensible Medical עובדי חברת Sensible Medical צילום: נמרוד גליקמן

 

אשפוז חולים נחשב לאחת ההוצאות הגדולות ביותר של מערכות בריאות. בתי החולים ומערכות הבריאות בעולם מוכנים לשלם הרבה כסף כדי לרפא את החולה במהירות האפשרית ולצמצם עד כמה שאפשר את מספר ימי האשפוז שלו; אם ניתן להשגיח על חולים בעלי פוטנציאל סיכון גבוה כאשר הם בביתם, עם ציוד שאינו נופל ברמתו מבתי חולים - מה טוב. ואכן, אחד הענפים הבולטים כיום בהשקעות הון סיכון הוא ענף הרפואה הביתית. סנסיבל מדיקל הישראלית היא אחת המבטיחות בתחום זה בישראל.

 

סנסיבל היא אינה חברת מדעי חיים קלאסית, ומרבית עובדיה הם מהנדסי חשמל שבילו את מרבית חייהם בחברות הייטק. החברה מפתחת בימים אלה חיישן הנישא על הגוף, המנטר ומבצע הדמיה באמצעות טכנולוגיית גלי רדיו (RF). הכלי שפותח מנטר את פעילות הלב ומערכת כלי הדם הסמוכה לו, כשבנוסף מסוגלת המערכת לזהות הידרדרות במצבם של חולי אי־ספיקת לב ולספק על כך התראה לרופאים או לבתי החולים.

 

החברה איננה חושפת בשלב זה כיצד ייראה החיישן והיכן יותקן על גבי הגוף. למרות היותו חיצוני, תכונותיו הכוללות את קליטת האותות המתקבלים של פעילות כלי הדם ופרמטרים של תפקוד הלב, מסוגלות לספק תמונה די מדויקת של פעילות כלל מערכת הלב.

 

אי־ספיקת לב נחשבת לסיבה המובילה לאשפוזים בעולם, וההוצאות עליה מתקרבות לכחצי מסל הבריאות האמריקאי. המחלה כוללת הידרדרות אטית והדרגתית של תפקוד הלב, והחולים בה מתאשפזים לעתים קרובות.

 

אם תסיים סנסיבל מדיקל בהצלחה את הניסויים שהיא מבצעת, ייחשב החיישן שהיא מפתחת למוצר הראשון המסוגל למנוע אשפוזים חוזרים ונשנים על ידי זיהוי בזמן אמת של הידרדרות המחלה בבית. החיישן גם יחסוך את אשפוז החולה ואת פינויו לבית החולים על ידי הזמנה בזמן אמת של צוותים רפואיים לביתו.

 

צפי לעתיד: בהשוואה למרבית החברות בפרויקט זה, המצויות בתהליכים ארוכים ומורכבים לאישור ב־FDA, סנסיבל מפתחת מוצר דיאגנוסטיקה חיצוני לגוף המצוי כיום במסלול מקוצר לאישור ברשויות הפדרליות, כך שכבר בשנה הבאה צפוי לקבל את חותמת האישור הסופית ולצאת לשוק האמריקאי.

 

Thrombotech

 

שנת הקמה: 2001

מספר עובדים: 5

גיוסים עד היום: כ־5 מיליון דולר

משקיעים בולטים: עופר הייטק, כלל ביוטכנולוגיה והדסית ביוהולדינג

 

החברה מפתחת מוצר שמייעל את טיפול התרופה המוכרת TPA נגד מחלת השבץ. המוצר מתחבר לתרופה הקיימת ברמה המבנית וגורם לכך שתפעל באופן יעיל יותר ומסוכן פחות. בנוסף פועלת התרופה על חומר טבעי הנמצא בגוף ברמות נמוכות ואחראי על המסת קרישי דם ומיטיבה את פעולתו. החברה נמצאת בתחילת ניסוי קליני שלב שני, לאחר שהשלימה את הפאזה הקלינית הראשונה שבה הוכחה בטיחות הטכנולוגיה.

 

צפי לעתיד: החברה ממשיכה את תהליך הפיתוח הקליני של השלב השני ובמקביל מנסה להגיע לשותפות אסטרטגית עם חברה פרמצבטית רב־לאומית העוסקת בפיתוח תרופות מקור.

 

Applied Immune Technologies

 

שנת הקמה: 2006

מספר עובדים: 13

גיוסים עד היום: 4 מיליון דולר

משקיעים בולטים: פונטיפקס

 

ד"ר מירה פלד-קמר, מנכ"לית Applied Immune Technologies ד"ר מירה פלד-קמר, מנכ"לית Applied Immune Technologies צילום: דורון גולן

 

החברה מפתחת נוגדנים ספציפיים נגד מחלת הסרטן בשיטה ייחודית, כשבשוק העולמי ישנה רק עוד חברה אחת הפועלת באותו התחום.

 

אפלייד אימיון פועלת למציאת חלבונים בתוך התא, ומהם ניתן יהיה להפיק סמנים שיהפכו לנוגדנים למחלת הסרטן. רק %20 מהחלבונים נמצאים על פני התא, אך עד כה התרכזה התעשייה בניסיון להפקת נוגדנים דווקא מהם. בשיטת הפעולה של אפלייד אימיון, הפונה ל־%80 של החלבון הנמצא בתוך התא, יש פוטנציאל גדול פי ארבעה למציאת סמנים מתאימים שמהם יופקו נוגדנים.

 

צפי לעתיד: החברה פועלת למציאת טרגטים למחלות סרטן שונות ולפיתוח שני נוגדנים המטפלים בשלבים שונים של הסרטן.

 

ProtAb

 

שנת הקמה: 2005

מספר עובדים: 9

גיוסים עד היום: 6 מיליון דולר

משקיעים בולטים: קרן פונטיפקס, כלל ביוטכנולוגיה והדסית ביו־החזקות

 

שירה יאיר, מנכ"לית פרוטאב שירה יאיר, מנכ"לית פרוטאב צילום: מיקי אלון

 

החברה עוסקת בתחום התרופות לטיפול במחלות אוטואימוניות דלקתיות, כאשר המוצר הראשון פרי פיתוחה הוא נוגדן בשם פרוקסימאב המשמש לטיפול בדלקת פרקים שגרונית (RA) ומחלות מעי דלקתיות (IBD). מחלות אלה נפוצות ביותר, אך יעילות הטיפולים הקיימים היום, ביניהם בתרופות ביולוגיות, מוגבלת ביותר. פרוקסימאב פועלת באופן שונה מהתרופות הקונבנציונאליות ולמעשה מפעילה מסלולים אנטי־דלקתיים טבעיים בגוף. בכוונת החברה להתחיל ניסוי ראשון בבני אדם בסוף 2011. פרוטאב נמצאת בשלבים אחרונים של פרה־קליניקה וייצור עם המוצר המוביל שלה, נוגדן מונוקלונאלי הפועל על ידי מנגנון פעולה חדשני.

 

צפי לעתיד: בכוונת פרוטאב להתחיל ניסוי ראשון במהלך הרבעון האחרון של שנת 2011. הניסוי יכלול בשלב ראשון מתנדבים בריאים, ובשלב שני חולי דלקת פרקים שגרונית ומחלת מעי דלקתית.

 

Braintact

 

שנת הקמה: 2006

מספר עובדים: 4

גיוסים עד היום: 6.1 מיליון שקל

משקיעים בולטים: טבע, כלל ביוטכנולוגיה, מיט"ב

 

החברה מפתחת תרופה המוזרקת מתחת לעור ומונעת הפרשת גלוטמט. באופן רגיל, מופרש הגלוטמט מתאים שנפגעו בעקבות פגיעת ראש או פגיעה במערכת העצבים, וגורם לתמותה נוספת של תאי גוף. הפיתוח של החברה גורם להורדת רמת הגלוטמט בדם, דבר שמביא להפרשה של פחות חומר מהמוח. כרגע כבר הוכיחה החברה את יעילות המוצר בשימוש בארבע אינדיקציות שונות, כולל שבץ ופגיעות ראש, והשוק שבו היא פועלת מוערך במיליארדי דולרים.

 

צפי לעתיד: החברה משלימה ניסויים פרה־קליניים מתקדמים ובכוונתה להתחיל ניסויים בשלב 1 במהלך 2012.

 

KAHR Medical

 

שנת הקמה: 2007

מספר עובדים: 5

גיוסים עד היום: 10 מיליון שקל

משקיעים בולטים: הדסית־ביו החזקות, סאנופי־אבנטיס

 

ד"ר נעם שני, מנכ"ל KAHR Medical ד"ר נעם שני, מנכ"ל KAHR Medical צילום: נועם מושקוביץ

 

מפתחת תרופות לטיפול בסוגים שונים של סרטן ולסוגים שונים של מחלות אוטואימוניות (מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, למשל טרשת נפוצה). מוצרי החברה מבוססים על טכנולוגיה המאפשרת ייצור תרופות ביולוגיות בעלות שני צדדים פעילים, וזאת בניגוד לתרופות הביולוגיות הקיימות כיום בשוק, הפועלות באופן חד־רובדי. החברה נמצאת בשלב פיתוח פרה־קליני, ולאחרונה החלה סבב גיוס כספים גיוס נוסף לסדרה A שיאפשר ניסוי קליני ראשון.

 

צפי לעתיד: החברה מתכננת לגייס הון הדרוש לפיתוח קליני של המוצר הראשון, וכן ליצור שותפות עם חברת תרופות בינלאומית כשותף אסטרטגי.

 

ReLeaf Medical

 

שנת הקמה: 2006 מספר

עובדים: 6

גיוסים עד היום: 2.8 מיליון דולר

משקיעים: קרן ההשקעות פונטיפקס, ד"ר חנוך אלרן

 

החברה מפתחת טיפול בהסתיידות מסתמים המבוסס על שחזור תפקוד המסתם באמצעות פירוק סידן. הטיפול נעשה על ידי צנתר מבוסס לייזר, בפעולה חודרנית, ויכול למנוע השתלת מסתם זר בגוף. עד עכשיו כבר פיתחה החברה אב־טיפוס פעיל של המוצר, והוכיחה בסדרת ניסויים את יישומו הטכנולוגי של הטיפול ואת בטיחותו.

 

צפי לעתיד: מחקר קליני ראשון ייערך באמצע 2012, עם שאיפה למחקר מלא כשנתיים לאחר מכן.

 

Stimatix GI

 

שנת הקמה: 2009

מספר עובדים: 5

גיוסים עד היום: 1.5 מיליון דולר

משקיעים בולטים: המדען הראשי, פונטיפקס

 

דוד חנוכה, מנכ"ל Stimatix GI (מימין) ומאיר אור, מוביל הפיתוח דוד חנוכה, מנכ"ל Stimatix GI (מימין) ומאיר אור, מוביל הפיתוח צילום: זהר שחר

 

Stimatix מפתחת מערכת לשליטה בסטומה - פתח מלאכותי בדופן הבטן שאליו מחובר המעי לאחר שחלקו נכרת עקב מחלות כמו סרטן, קרוהן ועוד. כיום אנשים בעלי סטומה נאלצים להסתובב בצמוד לשקית איסוף חיצונית אשר קולטת את ההפרשות הנפלטות מן המעי. החברה מפתחת התקן שיאפשר לאנשים אלו להחזיר לעצמם את השליטה על המעי, כל זאת בצורה דיסקרטית ונוחה, וללא צורך בהתערבות כירורגית. החברה סיימה בהצלחה סדרת ניסויים פרה־קליניים שבהם הוכיחה את יעילות המוצר ואת היותו בטוח לשימוש, ובימים אלה היא נערכת להתחלת שלב הניסויים הקליניים.

 

צפי לעתיד: בשנה הקרובה החברה עתידה לבצע ניסויים קליניים בבני אדם מתוך כוונה לקבל אישורי FDA ו־CE באמצע 2012.

 

Biokine Therapeutics

 

שנת הקמה: 2000

מספר עובדים: 10

גיוסים עד היום: יותר מ־10 מיליון דולר

משקיעים בולטים: כלל תעשיות ביוטכנולוגיה, ד"ר שמואל קבילי

 

(משמאל) יוסי ריבק, מנכ"ל Biokine Therapeutics (משמאל) יוסי ריבק, מנכ"ל Biokine Therapeutics צילום: תומי הרפז

 

החברה מפתחת שתי תרופות: הראשונה מיועדת לריפוי מחלות אוטואימוניות ואילו השנייה מסייעת בייצור תאי גזע עבור החולה, כדי להכינם להשתלה, כחלק מפרוצדורות רפואיות המצריכות תאים כאלו. כרגע נמצאת החברה בשלב פיתוח קליני של ניסויים בבני אדם, וסיימה ניסוי שלב 1 ו־2 בחולי מיאלומה נפוצה.

 

צפי לעתיד: ביוקיין תרפיוטיקס נערכת לקראת ניסוי שלב 2 בארצות הברית תחת אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי בתרופה המיועדת למחלות אוטואימיוניות, כשלב הבא בדרך לאישור המוצר לשימוש בחולים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x