• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: מיקרוסופט לא לומדת מפרשת סטריט ויו

אחרי גוגל, גם הענקית מרדמונד מקדמת שירות צילום רחובות, וגם היא הצליחה להסתבך כשזה הגיע למיפוי רשתות אלחוטיות. וגם: הסנאטור שרוצה לסיים את חגיגת הקניות-ללא-מסים ברשת

יוסי גורביץ 13:2713.04.11

מיקרוסופט מחקה את השגיאות של גוגל?

 

גוגל הבינה לאחרונה שפרויקט סטריט ויו שלה עשוי להיות בעייתי מאוד מבחינתה: היא הפסיקה את פעילותו של הפרויקט בגרמניה, שם הוא זכה לביקורות חריפות במיוחד, ושם גם נתפסה גוגל בריגול כשפרצה לרשתות WiFi בלתי מאובטחות.

 

על כן, משונה לשמוע שמיקרוסופט מקדמת במרץ שירות דומה מאוד משלה. היא מכנה אותו StreetSide - כמה מקורי - ונראה שהוא יחקה את כל השגיאות של גוגל. 56 ערים בארה"ב כבר מופו, ועכשיו הפרויקט מתרחב לו גם לאירופה.

 

בראיון ל"כלכליסט" אמר בלייז אגוארה, האחראי על שירות המפות של בינג, שמיקרוסופט אינה מתכוונת למפות כל חור על פני כדור הארץ, ושהיא תתמקד במרכזי הערים, שם "אנשים מחפשים שירותים". כלומר, מדובר בשירות מסחרי, אבל פחות פולשני מסטריט ויו. נו, שוין. 

 

אבל הבעיה מתחילה כשמיקרוסופט מדברת על כך שהיא תמפה את רשתות ה-WiFi. נכון, היא לא מדברת על כך שהיא תפרוץ אליהן ותשתה פרטים אישיים של בעל הרשת, כמו סיסמאות וחלקי מיילים, אבל אף אחד עדיין לא הבין מה טוב במיפוי כזה.

 

בינתיים נראה שגם מיקרוסופט לא: היא הודיעה שאף שכוונתה היא עדיין לבצע מיפוי WiFi, כרגע הפרויקט בהקפאה, עד שהיא תצליח לחשוב על מדיניות פרטיות סבירה. קחו את הזמן, חברים.

 

 

חגיגת הקניות ברשת מסתיימת?

אחת הסיבות לקניות ברשת, שלרוב לא מדברים עליה, היא העובדה שלעיתים קרובות היא פטורה ממס. זה נכון גם בקניות לישראל - אם המכס לא עלה על החבילה שלך, הרווחת - אבל בעיקר בארה"ב, שם לכל מדינה יש מס קניה משלה, שאיננו חל ברשת. החנויות הלא-מקוונות צורחות כבר שנים שזאת בתחרות לא הוגנת, כי הן כן צריכות לגבות מיסים מהלקוחות שלהם, מה שמעניק לאמזון ולחנויות דומות יתרון עצום.

 

המחאה מגיעה גם מכיוון המדינות, שמשוועות למסים בעקבות המשבר הכלכלי, ושנאלצות לחתוך בבשר החי של השירותים לאזרח (זו המשמעות של הביטוי המיסטי "קיצוץ בתקציב", למי שלא הבין). חברות הרשת הגיבו עד כה בשלל משחקים כדי להתחמק: לזכותן ייאמר שיש פסק של העליון האמריקאי, שקובע שאם לחברה אין בסיס במדינה, היא לא חייבת לשלם בה מסים.

 

יכול להיות שהמשחקים נגמרו. הסנאטור הבכיר דיק דרבין, דמוקרט מאילינוי, צפוי להעלות בקרוב הצעת חוק שתקבע שכל חנות, לא משנה איפה היא נמצאת ואם היא פיזית או דיגיטלית, תשלם מיסי מדינה כמקובל. חברות הקניות המקוונות, כמובן, לא מתכוונות לוותר על הרווחים שלהן בקלות כזו, והן כבר נערכות לקרב שתדלנות ארוך. ואם אפשר יהיה לאלץ את אמזון לשלם לצפון דקוטה את המיסים המגיעים לה, כמה מסובך יהיה לאלץ אותה לגבות מע"מ מהקונה מיד עם הרכישה? הממממ.

 

אמזון. יכריחו אותה לשלם? אמזון. יכריחו אותה לשלם? צילום: בלומברג

 

סליחה, גוגל, איך את שומרת על המידע שלי?

 

שני אנשים בשם ג'ון שלא הצליחו להיבחר כנשיאי ארצות הברית, ג'ון קרי וג'ון מקיין, העלו אתמול (ג') הצעת חוק חדשה ותקיפה בתחום הפרטיות. אם יעבור החוק החדש, ושיתוף הפעולה של בין הג'ונים מעיד על שיתוף פעולה דו-מפלגתי, החברות יצטרכו לתת דין וחשבון מפורט ללקוחות שלהן בנוגע למידע שהן אספו עליהם, ולהסביר איך בדיוק הן מאבטחות אותו.

 

ואם זה לא מספיק, החוק אמור לסיים את עידן שיטת ה-Opt Out, האהובה כל כך על כל מיני תמנונים עליזים נוסח גוגל, שלא לדבר על מארק צוקרברג. בשיטה הזאת הם קודם כל אוספים עליך את המידע ואחר כך, אם שמת לב וטרחת להתלונן, מאפשרים לך - במאמץ - לצאת מהמאגרים.

מקיין. אולי לא יהיה נשיא, אבל מקדם את פרטיות הגולשים מקיין. אולי לא יהיה נשיא, אבל מקדם את פרטיות הגולשים צילום: בלומברג

 

מעתה, איסוף מידע יצריך אישור מראש של הקורבן (Opt In). גוגל ופייסבוק צפויות לעמוד על טלפיהן האחוריות בנסיון לבלום את החוק. למעשה, הוא צפוי להרגיז את כל מי שעוסק באיסוף מידע, והיום מדובר בפחות או יותר כל חברה חשובה. חוק קרי-מקיין מגיע שבוע ומשהו אחרי פריצה מסיבית למאגרי חברת השיווק המקוון אפסילון, שהצליחה לאבד רשימות מיילים של הרבה מאוד אנשים מהרבה מאוד חברות.

 

לחוק יש בעיה חמורה אחת: הוא פוטר שורה של סוכנויות מודיעין ואכיפה. הממשלה האמריקאית, כבר ראינו, מתנגדת מאוד לאפשרות שהיא אשכרה תצטרך להסביר לשופט למה היא רוצה לחטט במידע של אזרחים, ורוצה לשמור לעצמה את הזכות לעשות בו ככל העולה על רוחה. קרי ומקיין, למרבה הצער, משתפים פעולה עם התפיסה הזו.

 

מי מתעניין בפוליטיקה ברשת?

 

אחת התקוות שתלו באינטרנט היתה שהיא תשנה את פני הפוליטיקה. הטענה הזו בלטה במיוחד לאחר בחירתו של ברק אובמה, אז רווחו דיבורים על "ממשל 2.0". מאז הדיבורים האלה הספיקו לדעוך.

 

מחקר שנערך בגרמניה מראה שממשל 2.0 לא מצליח להציג שינויים ניכרים מספיק כדי להצדיק את כל הלהט. גרמניה עברה לפני מספר שנים לשיטה שבה אפשר להעלות עצומות מקוונות ולשלוח אותן למשרדי ממשלה. התקווה, כמו בכל התחום הנ"ל, היתה שהעצומות יאפשרו לאנשים נוספים להתחבר לשיח הפוליטי.

 

זה לא מה שקרה. בפועל, האנשים שכבר היו מעורבים רבות בפוליטיקה מיהרו להשתמש בכלים החדשים: חברי מפלגות, שהשיעור שלהם בציבור הכללי עומד על 4.3%, השתמשו יותר בעצומות מקוונות מאשר בעצומות מודפסות (18.4% לעומת 13%). כך עשו גם חברים באיגודים מקצועיים או אנשים שהולכים להפגנות.

 

אז הכלי החדש מקל בעיקר על מי שכבר היה אכפת לו. מי שלא התעניין קודם, לא מתעניין גם עכשיו. חשוב לשפר את השירות לאזרחים, אבל אסור לשגות באשליות שהמהפכה הדיגיטלית היא זו שתהפוך אנשים אדישים לאזרחים טובים. כל הסימנים מראים שהמצב הפוך: הדור החדש עמוס הרבה יותר בהסחות דעת מאשר ביוזמות אזרחות טובה. אחרי הכל, על כל עצומה מקוונת יש 234,215 לולקאטים חדשים.

 

קצרצרים

 

עוכר דין חסר חיים כלשהו הגיש תביעה, לאחר שהוא כתב מייל ומישהו שלח אותו לאיזו קבוצת דיוור. לטענת עוכר הדין, היתה כאן הפרת זכויות יוצרים. בית המשפט הסביר לו בקוצר רוח שכדי שיהיו זכויות יוצרים, צריכה קודם כל להיות יצירה, והבהיר לו שהמייל הנ"ל אינו עונה להגדרה הזאת. אשר לטענות של התובע כי ההפרה האיומה גרמה לו למצוקה רגשית, ללילות ללא שינה ולשגרון(!) - ובכן, את הטענות האלה השליך בית המשפט מכל המדרגות.

 

נוכלים חסרי מצפון, אבל כאלה שקשה לכעוס עליהם ברצינות, הכינו מלכודת בפייסבוק לחסידים השוטים של הסדרה "דמדומים": פרסומת למשחק חדש, כביכול, שמבוסס על הסדרה. המסכנים שהקליקו עליה נחשפו, כמובן, לגניבת חשבון הפייסבוק שלהם.

 

טיילור לאוטנר מסרטי "דמדומים". מלכודת למעריצים טיילור לאוטנר מסרטי "דמדומים". מלכודת למעריצים צילום: MCT

 

לשירות האנטי וירוס החינמי והמוצלח אוואסט קרתה אתמול תקלה מביכה: עדכון תוכנה גרם לכך שכל האתרים ברשת, בלי יוצא מן הכלל, הוגדרו כאתרים מסוכנים, מה שגרם להודעות אדומות ומפחידות להופיע לנגד עיני המשתמשים המבוהלים. לזכותה של אוואסט ייאמר שהיא הבחינה בתקלה במהירות, והוציאה קובץ מתקן בתוך שעה. כשדבר דומה קרה לגוגל היא נדרשה לחצי שעה, אבל לה יש הרבה יותר משאבים.

 

ההפגנות בלונדון עקב קיצוצי התקציב הגדולים ופיטורי הענק הוציאו לחופשי את היצירתיות של הסטודנטים המפגינים: הם יצרו אפליקציה שעקבה אחרי עדכוני המשטרה בטוויטר, והשתמשה במידע הזה כדי לעדכן את המפגינים איפה לא כדאי להם להיות ואיפה חבריהם למאבק זקוקים לתגבורת. ובינתיים, בארץ אחת במזרח התיכון, אי אפשר לשלוח למשטרה פרטי תלונה בדואר אלקטרוני.

 

אתמול צוין יום השנה השישים לשיגורו של יורי גגארין לחלל. ההישג הסובייטי הקודם בתחום, שליחת לוויין בשם ספוטניק שהשמיע "ביפ, ביפ, ביפ" כשחלף מעל כדור הארץ, גרם לארה"ב לצאת ביוזמת ענק טכנולוגית וחינוכית, ולהציב תוך עשור אדם על הירח (וגם להחזיר אותו, מה שהיה החלק הקשה יותר). בימים אלה מגלים האמריקאים שהם הולכים ומאבדים את מקומם בעילית הטכנולוגית: הם במקום החמישי בשימוש בטכנולוגיה, אחרי שבדיה (מקום ראשון), סינגפור, פינלנד ושווייץ. בניגוד ל-1959, אין כל סכנה שבית הנבחרים הרפובליקני יאשר תקציב רחב היקף לשפר את מעמדה הטכנולוגי של ארה"ב. מי שרוצה לדבר על שקיעתה, יכול להתחיל כאן.

  

בטל שלח
    לכל התגובות