• תפריט
חדשות טכנולוגיה

האייפד והקינדל נכנסים לכיתות בעולם. ובישראל?

מגמת ה־Mobile Learning כבר עושה את דרכה לכאן, אך בזמן שחברות ישראליות עובדות על יישומים עבור בתי הספר, במשרד החינוך עדיין לא מאפשרים הכנסת טלפונים לכיתות, וקוראים להשקיע קודם כל בתשתית

שי ענבל 11:5524.10.10

יש תלמידים שמגיעים לבית הספר עם ספרים ומחברות בילקוט, ויש כאלה שכבר מגיעים עם מחשבים ניידים או נטבוקים. אבל מומחי חינוך וטכנולוגיה צופים כי דווקא מכשירים קטנים יותר, כמו קינדל, אייפון ואייפד, הם אלה שיחוללו מהפכה אמיתית במערכות החינוך מסביב לעולם.

בתחילת ספטמבר, למשל, הכריזה אוניברסיטת אדלייד באוסטרליה על תוכנית ניסיונית, שבמסגרתה תחלק אייפדים בחינם לתלמידיה בפקולטת המדעים. במכשירים יאוחסנו ספרי הלימוד הכבדים והיקרים בפורמט דיגיטלי, וכן יישומים ללימוד קורסים שונים. תיכון קלירווטר בפלורידה, לעומת זאת, יחסוך לתלמידיו את סחיבת ספרי הלימוד על ידי חלוקת מכשירי קינדל. גם תלמידי כיתה ח' בחטיבת הביניים פרוליו שבמסצ'וסטס כבר משתמשים באייפדים של בית הספר בשיעורי היסטוריה, לביצוע משימות חקר באמצעות אפליקציה ייעודית.

 

למגמה זו של שילוב מכשירים חכמים וניידים בבתי ספר ברחבי העולם, הן ככלי עזר ארגוניים והן כמכשירי לימוד של ממש, קוראים Mobile Learning. בינתיים היא עדיין נמצאת בחיתוליה, אך הודות לחוויית לימוד עשירה במיוחד, אפליקציות חינוכיות רבות והיתרון שבניידות, כעת היא תופסת תאוצה בעולם.

 

  איור: ליאב צברי

 

ללמוד זה לא רק משמונה עד שתיים

 

"המהפכה העולמית של הטלפונים החכמים היא גדולה וחשובה, ואנחנו רק בתחילתה”, אומר ד”ר אורן צוקרמן, ראש המחלקה לתקשורת אינטראקטיבית במרכז הבינתחומי הרצליה. "צריך להסתכל על זה אפילו לא כעל טלפון, אלא כעל מחשב נייד קטן וזול". צוקרמן אף מאמין שמדובר בפתרון טוב יותר מאשר מחשבים ניידים: "ככל שהאביזר הטכנולוגי קטן יותר, הוא פחות חוצץ בין הילד לילדים אחרים, ובינו לבין המורה. ילד ומחשב זה לא מספיק, צריך את האלמנט הסוציאלי. בשום אופן לא צריכים עולם שבו הילד והמחשב לומדים לבד”.

 

"אנחנו רואים עלייה בשימוש בטלפונים חכמים ובתוכן דיגיטלי בציבור", אומרת מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), גילה בן הר. לדבריה, "השימוש הזה נעשה על גבי הטלפון. התפתחות הלמידה הניידת תאפשר ללמוד בכל זמן ובכל מקום, לא רק במסגרת השעות שמונה עד שתיים בחדר הכיתה. אתה יכול ליצור רצף אפקטיבי של למידה. חייבים להכניס את הקדמה הזו לתוך בתי הספר, אחרת פשוט נישאר עם מורה ולוח.

 

"אנחנו פועלים במרץ כדי להתאים את התכנים הדיגיטליים גם למדיה הסלולרית, וכבר היום מתכננים איך ספרי הלימוד הדיגיטליים שלנו יעבדו על האייפד ועל האייפון. כבר היום אפשר לראות את הספרים שלנו בגרסה נוחה באייפד. בנוסף, השאיפה היא להתחיל בניסויים בכמה כיתות עם מכשירים סלולריים, ולראות אילו פעילויות אפשר לעשות".

 

מתאים גם להורים ולמורים

 

אך השימוש בסמארטפונים ובמכשירים ניידים אינו מוגבל רק ללמידה. "משוב", מערכת לניהול פדגוגי של בתי ספר המשרתת כ־400 מוסדות חינוך בישראל, מאפשרת להורה ולתלמיד להישאר מעודכנים באופן שוטף ולמורים להעלות נתונים פדגוגיים. המערכת, שהיתה זמינה עד כה דרך תוכנת מחשב ואתר אינטרנט, זכתה לאחרונה גם לגרסה ברשת המותאמת לטלפונים סלולריים, פשוטים וחכמים גם יחד, שפותחה על ידי חברת מוביטי.

תוכנת "משוב" לניהול מערך לימודים, גרסת האייפון תוכנת "משוב" לניהול מערך לימודים, גרסת האייפון

 

"יישום הרשת של 'משוב' מאפשר לכל תלמיד לראות את מערכת השעות שלו באמצעות הסלולר", אומר מנכ"ל מוביטי אייל קורן, "הוא יכול לראות גם את ציוני הבגרויות, ציוני המחצית, אלפון, הערות התנהגות והודעות של בית הספר, ואנחנו נוסיף בקרוב אפשרות לרשום איחורים, חיסורים, הפרעות ותיעוד שיעורי הבית עבור מורים, וגם אפשרות לבצע חזרה למבחנים ושינון לתלמידים. תהיה בעתיד גם אפליקציה של ממש לאייפון, לאנדרואיד ולנוקיה".

 

"משוב" הם אמנם הראשונים שמספקים פתרון מקיף, אך אינם הראשונים שהופכים טלפונים ניידים לכלי עזר בחינוך. "בפרויקט 'יומנייד', שהחל לפני שלוש שנים, חילקנו טלפונים עם אפליקציה מבוססת ג'אווה שפותחה על ידי חברת מטריקס”, מספר שרון גרינברג, מנהל פיתוח טכנולוגיות אינטרנט ברשת אורט. האפליקציה שולחת למורה בתחילת כל שיעור את רשימת התלמידים. המורה מסמן מי נוכח ומי חסר, והמידע מועלה מיד למערכת המידע שלנו. בסוף היום ההורה מקבל אוטומטית SMS עם דיווח יומי”. בתור אפליקציית ג'אווה, "יומנייד" פועלת גם על טלפונים פשוטים וגם על סמארטפונים של ווינדוס מובייל, נוקיה ובלקברי.

 

"כיום אנו בודקים את האפשרות להמיר את הקורסים בבית הספר הווירטואלי 'אביב' לאפליקציות אייפד ולאנדרואיד”, אומר גרינברג. "אביב" היא מערכת תרגול לבגרות, שמאפשרת לפתור החל מתרגילים במתמטיקה ועד לשאלות "השלם את החסר" בלשון. "אנחנו רואים את הלמידה הניידת כמשהו משמעותי, שצריך להיערך אליו הן ברמת התכנים והן ברמת הנגישות".

 

אך מתברר שהדרך לשילוב הטכנולוגיה בלימודים היומיומיים עדיין ארוכה. "כיום קיימת הטכנולוגיה, אבל יש סוג של התנגשות", אומר גרינברג. "משרד החינוך הוציא הוראה בחוזר מנכ"ל ולפיה אסור להכניס טלפונים ניידים לכיתה, בגלל שזה מהווה הסחת דעת. נכון שהחשש הוא ממשי, אבל הוא לא חדש. בעבר דיברו ב־ICQ במעבדות מחשבים. זה אומר שהפסיקו לשלב מחשבים? ברמה האישית, אני מאמין שבשנה־שנתיים הבאות יהיה שינוי בנושא הזה, ואני משוכנע שאי אפשר לעצור את המהלך. לא משנה אם זה יגיע דרך האייפון או דרך הנטבוק - בסופו של דבר, הכיתה הדיגיטלית הניידת, שבה המחשב איתך 24 שעות ביממה, תנצח".

 

בן הר מסכימה שאנשים רבים רואים במכשירים הסלולריים מסיחי דעת, אבל מאמינה שצריך לשנות את הגישה כלפיהם: "אני חושבת שלא צריך לראות את הטלפון כאויב, כי אם לא יהיה טלפון, הילדים יחפשו דברים אחרים שיסיחו את דעתם, כמו פתקים וכדומה. להפך: צריך לראות במה הוא כן יכול לסייע כדי שהילד לא ישתעמם".

 

"היום זה אייפד, מחר זה יהיה משהו אחר"

 

על אף שבארץ נעשים צעדים אל עבר הגשמת חזון ה־Mobile Learning, קשה להשתחרר מהתחושה שבישראל עדיין מדובר בחלום רחוק. עם זאת, קשה לצפות ממשרד החינוך שיאמץ את האייפון בזמן שאפילו מחשבים רגילים טרם שולבו בסביבת הלימוד באופן מלא. זוהי אחת הסיבות שבגינן פתח המשרד, ביוזמת השר גדעון סער, ב"תוכנית להתאמת משרד החינוך למאה ה־21".

 

"התוכנית, שתוקצבה בעוד 420 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, באה בעקבות זיהוי הפער שהולך וגדל בין הסביבה שמחוץ לבית הספר בכל מה שקשור לתחום התקשוב", אומר ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. "הפער הזה הטריד אותנו מאוד. במסגרת התוכנית, אנחנו נותנים קודם כל כלים לבתי הספר: מחשב נייד לכל מורה, מקרן וחיבור לאינטרנט בכל כיתה. אחר כך אנו מעניקים תקציבים שנועדו לתגמל אדם בתפקיד רכז תקשוב בית ספרי, שיהיה בבית הספר ויוביל את המהלך, וכן לאיש טכני. בנוסף, ישנם תקציבים גם להשתלמויות והדרכות עבור המורים".

 

בתוכנית, שהושקה ב־1 בספטמבר השנה, נכללים 220 בתי ספר ראשונים: 100 מהצפון, 100 מהדרום ועוד 20 בתי ספר מדגימים. בתי ספר מדגימים משמשים את משרד החינוך לפיילוטים, ובודקים סטנדרטים מתקדמים כמו חלוקת מחשבים ניידים לתלמידים. במשרד החינוך מקווים שעד שנת הלימודים הבאה ייכללו בתוכנית כלל בתי הספר היסודיים במחוז צפון ובמחוז דרום - כ־900 בתי ספר, ו־40 בתי ספר מדגימים.

 

"בשלב הראשון בחרנו שלא לחלק לפטופים לתלמידים בבתי הספר שאינם מדגימים, למרות שלא נשלול על הסף בקשה מצד מורה לשילוב אייפדים", מסביר רימון. "זה נראה לנו נמהר וכבזבוז כספי ציבור להתחיל 'לזרוק' תקציבים. אנחנו רוצים קודם כל לתת את הכלים ולהתרכז במורה. עיקר התקציבים שלנו, גם בתשתיות וגם בהטמעות, הולכים לכיוונם, כדי לאפשר להכניס את הטכנולוגיה בצורה מושכלת. כשאנחנו מדברים על מיצוב התקשוב, זה במקום שבו יש לו יתרון יחסי וערך מוסף”.

 

עם זאת, במשרד החינוך מודים שהיערכות להטמעת טלפונים חכמים בכיתות עדיין אינה על סדר יומם. "פתרון הקצה משתנה כל הזמן. פעם הוא היה מחשב נייח, אחר כך מחשב נייד, היום אנחנו מדברים על אייפד ובעתיד יהיה משהו אחר", אומר רימון. "כמשרד, אנחנו צריכים קודם כל לייצר תשתית טובה שתוכל להזמין את הטכנולוגיה להיכנס לתוך בתי הספר. כל עוד אין חיבור לאינטרנט כמו שצריך, נוכל לדבר עד מחר על פתרונות קצה כאלה ואחרים. כל עוד אין רכזי תקשוב או תוכנה לניהול בית ספרי, שזה גם משהו שאנחנו דוחפים, אין בזה הרבה טעם".

16תגובות
בטל שלח
  • המון סיסמאות מעט מאד הפקת לקחים מאד נחמד לראות התעוררות בכל הנושא של שילוב טכנולוגית מידע ותקשורת בכתה עצמה.
    יותר מדי טבחים בוחשים בקדרה, שמסרבים להביט לאחור להפקת לקחים ולניסיון הבנה מה זו טכנולוגיה אישית (לכל תלמיד) בכתה. תנו לטבחים שזהו תפקידם לעסוק בכך. הרפו קצת...
    ולעניין עצמו: המחשבים הניידים - עוד ב- 1995 נעשו פיילוטים של מחשבים אישיים בכתה. אי אפשר לקבוע עדיין שזה באמת עשה חינוך איכותי יותר באמת. כיום תלמיד שמצוי ממילא בסביבה מקוונת כל שעות היממה, אך טבעי הוא שזו תשרת גם את לימודיו. ועתה יש לראות כיצד ניתן לעשות זאת באופן הולם יותר את המציאות דהיום ולא של אתמול.
    בשנים האחרונות נעשים מאמצים כבירים עם הצלחות חלקיות של שימוש מחשבים אישיים בכתה. הבעיות נובעות מחוסר נכונות המערכת להבין שמדובר בפרדיגמת הוראה שונה מזו של בית סבא, וולא "ביות" הטכנולוגיה לחינוך שסבא חווה (פיתוח "אוריינות דיגטאלית" ונספחיה).
    הדבר השני - אי בשלות טכנולוגית של החפיצים עצמם: כבדים יחסית, מסורבלים ומלאי תקלות טכנולוגיות.
    שלישית- חומרי למידה איכותיים בהיקפים ניכרים בפורמט דיגיטאלי שניתן להביאם לכתה בנקל באמצעות חפיצים אלה.
    * החפיצים החדשים מסמנים בהחלט תמורה בעניין, לצד התכנים הדיגיטאליים שמתרבים באיכות וכמות מרשימה.
    אין ספק שבעתיד הלא רחוק כל הלומדים יהיו מצוידים בחפיצים אישיים שניתן יהיה לנהל באמצעותם שיעור עם תכנים ושיתוף כתתי (איפון/ איפד/ אחר עם חיבור לאינטרנט).
    לגבי התהליך עצמו - בכל מקרה זה יעשה במשורה, ב"איים", ב"פרויקטים" כמו המחשב הנייד מזה 15 שנה, ולא רק בגלל המימון הדרוש לכך. לקבוע נחרצות היום שלא צריך, ולחלופין שכולם צריכים לעסוק בכך החל ממחר בבוקר,. זו התעלמות מהמציאות, ו/או אי רלוונטיות המערכת ללומדים. שום טכנולוגיה לא תעשה חינוך אחר ואיכותי יותר ללא המקצועיות הפדגוגית.
    ונכון אומרים חלק מהמרואיינים באחריות ציבורית ראויה (שזהו עיסוקם בפועל ולא תחביב להצליף בתגובות מיותרות,) שלא צריך לקפוץ ולא לצפות לנס שיתרחש באמצעות חפיץ זה או אחר, ומאידך כן ליזום התייחסות רצינית לנושא, שכן אלה פני החינוך בעתיד הקרוב- וממש לא משנה מה אחרים חושבים על כך, אז לפחות שזה יעשה שאופן מקצועי והולם.

    זה שהיום מורה לא מוכנה שתלמיד/ה יקרא/ יביא מידע לימודי רלוונטי לשיעור מהאי-פון שלו, זה פתטי ומיותר. אפשר לצפות ממורה כזאת ליותר, או שבאמת תיעלם מכיתה ב- 2010. ולכן גם כל התקנונים אודות חפיצים אישיים חייבים לעבור ריווזיה מקצועית רצינית, שלא תובל על ידי ההמון בככרות והורים היסטריים, שמרוב חרדה לילדם מונעים ממנו חינוך עדכני.
    יש לצפות, עם זאת, שהפעם הדבר יעשה ביתר נחישות, ומקצועיות - דהינו הפקת לקחים (הערכה) והפצתם לשטח באופן הולם ומקצועי הרבה יותר ממה שנעשה עד כה.
    ושוב - בחייכם, לא כל אחד שאין לו נגיעה מקצועית משמעותית לעניין, חייב להשמיע את דעתו הלא רלוונטית, שלעתים קרובות מדי משרתת אג'נדה אישית שאפילו הוא לא מודע לה... וד"ל.

    אברום רותם, (26.10.10)
  • עם כל הצער - לא מפה תבוא הישועה מה שצריך לעמוד מול מערכת החינוך הוא החינוך.
    יבואו עוד 1000 גאוני "אפליקציות", לא יעזור
    לפני עידן המחשבים יצאו תלמידים מחונכים ,ועם ציונים גבוהים
    והיום ,עם כל השיכלולים,המצב על הפנים.ילד עם סכין הוא ילד עם סכין - עם ג'אווה או בלי
    תנו לילדים חינוך כמו פעם!
    לעמוד כשמורה נכנס\ת לכיתה,תלבושת אחידה חובה,להעיף הביתה או לרתק תלמידים מופרעים, וכן - גם סטירה כשצריך
    ומצד שני העלאת שכר ורף הכניסה ללימודי ההוראה ע"מ לייצר שכבת מורים טובה מאוד כמו שהייתה פעם - (דבר שיגרור עוד העלאת שכר למורים עם הזמן )
    אחרי אלה שימו בכיתות לפטופים ותדאגו לכל שאר הגאדג'טים והקישקושים
    TR, (25.10.10)
  • קודם שהכיתה תראה ככיתה יש כל כך הרבה מה לתקן במערכת החינוך שהדחיפה הטכנולוגית ניראת כאשלייה מסוכנת. קודם כל צריך להקטין את מספר התלמידים בכיתות. לאפשר יום לימודים ארוך ולשפר את שכר והכשרת המורים. למה במקומות אחרים בעולם זה אפשרי ופה לא? למה במקומות אחרים הכיתות נראות מזמינות (גם בלי לוח חכם) וכאן הם נראות כמו בספרים של דיקנס? כנראה שעד שהמערכת הפרטית (שכיום היא אפורה אבל קיימת) תהפוך להיות מתחרה רצינית של משרד החינוך הם יתעוררו לנסות ולתקן.
    ארז, (25.10.10)
  • בינתיים טלפונים חכמים עולים הרבה יותר ממחשבים ולא עושים כמעט כלום. (ל"ת)
    עמיר, (25.10.10)
לכל התגובות