• תפריט
חדשות טכנולוגיה

הממשל ההודי נגד חברות התקשורת

יצרניות ציוד תקשורת ישראליות, כגון ECI, אלווריון רד ורנקום, זיהו בזמן את האטרטקטיביות של שוק התקשורת ההודי, והיצוא שלהן למדינת הענק עמד על 269 מיליון דולר ב־2009. עם זאת, רגולציה קשוחה שמקדם הממשל ההודי כתוצאה מחששות ביטחוניים מאיימת לפגוע בהמשך המגמה

גילעד נס 15:0714.09.10

שוק התקשורת ההודי, ובמיוחד שוק הסלולר במדינה, נהפך בשנים האחרונות לאחד מיעדי היצוא הגדולים של תעשיית החומרה והתוכנה הישראלית. פריסת רשתות סלולר כתחליף לרשתות קוויות רעועות בחלק מהאזורים במדינת הענק, וכאלו שאינן קיימות כלל באזורים אחרים, הניבה התעניינות עולמית של ספקי טכנולוגיה, והישראלים לא

נשארו מאחור.

יצרניות ציוד תקשורת גדולות כ־ECI, אלווריון, רד, רנקום ורבות אחרות, כמו גם חברות סטארט־אפ בגדלים שונים בתחומי התוכנה והתוכן, מוכרות זה כמה שנים מוצרי טכנולוגיה שונים לספקיות התקשורת ההודיות. משלחות שמארגן מכון היצוא הישראלי משגרות מדי כמה חודשים עשרות נציגים מחברות טכנולוגיה ישראליות לסיבוב הופעות בקרב שוק הטלקום ההודי המתעורר, כדי לשמר ולהרחיב את יחסי המסחר בין החברות.

 

אלא שכל האידיליה הזו עלולה להיתקל בעוד כמה שבועות במכשול אימתני בדמות הקשחת הרגולציה של הממשל ההודי על ספקי התקשורת, פעולה שתשליך מיידית על יחסי ספקי התקשורת עם ספקי הציוד שלהם. הממשל ההודי חושש כי ספקיות ציוד שאינן מקומיות עלולות לשמש ככלי לריגול, ולפגיעה ברשתות התקשורת, ולאחרונה כבר הודיעו ההודים כי לא יאפשרו לחברת RIM, יצרנית מכשיר הבלקברי, לפעול בשטחה אם לא תספק לשירותי הביטחון שלה גישה למידע המועבר במכשירים, וגם שירותי ספקית שיחות ה־VoIP סקייפ ואפילו גוגל עלולים להיחסם.

 

במרץ הודיע הממשל ההודי כי בכוונתו לדרוש שכל הזמנת רכש של ספקיות התקשורת תידרש את אישורו, ולמעשה עצר את יבוא ציוד התקשורת של חברות מחוץ למדינה, בהן נוקיה־סימנס, ZTE ו־Huawei.

  

משתמשי סלולר בהודו. אחד מיעדי היצוא המרכזיים של תעשיית התוכנה והחומרה הישראלית משתמשי סלולר בהודו. אחד מיעדי היצוא המרכזיים של תעשיית התוכנה והחומרה הישראלית צילום: בלומברג

 

"ההודים לא מבינים את המשמעות"

 

ב־28 ביולי פורסמו מסמכי הרגולציה החדשה במלואם, אולם בעקבות מחאה של חברות טכנולוגיה עולמיות הודיע הממשל ההודי כי הוא משהה את כניסתן לתוקף של ההוראות למשך חודשיים, בעת שינסה למצוא דרכים להמשיך ולנהל קשרי מסחר עם חברות בינלאומיות, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים שלו.

 

תחת איום הרגולציה ההודית התכנסו בשבוע שעבר נציגים מכמה חברות ישראליות לדון ולהתכונן לרוע הגזירה. נתי דוידי, מנכ"ל חברת Altal Security שארגנה את הכנס, מסביר כי הממשל ההודי מבקש לבחון כל עסקת ציוד תקשורת שתתבצע עם ספקי התקשורת במדינה, והוא אף מציב בפני ספקי התקשורת שורה של דרישות לאבטחת מידע ולתפעול הרשת. ספק תקשורת שלא יעמוד בדרישות עלול להיקנס ב־11 מיליון דולר בגין כל הפרה, ובמקרים מסוימים אף יימנע ממנו להמשיך ולהפעיל את הרשת.

 

רשתות התקשורת עוצבו כך שיהיו ידידותיות ככל שניתן למגוון מוצרים ושירותים המבקשים להתחבר אליהן ולהעביר באמצעותן מידע ושירותים. גישה זו היא שהפכה את החדירה לרשתות הללו לקלה יותר. אף שתעבורת הסלולר עצמה נחשבת כמאובטחת, גורמים עוינים יכולים להשתלט על נקודות הקצה ולשדר באמצעותן מידע כוזב שעלול לגרום לפאניקה בציבור, או להשתיל יישומים המעבירים קבצים ואף שיחות לגורמים אחרים.

 

בין השאר דורש כעת הממשל ההודי מספקי הטכנולוגיה להעביר לרשותו את קוד המקור של מוצריהם למשמורת (escrow), למקרה שברשת התקשורת תתגלה תקלה או חדירה וניתן יהיה לבחון אם המוצר של החברה הטכנולוגית הוא האשם בכך. "ברגולציה ההודית יש המון חורים שלא ברור כיצד יספיקו לסתום אותם בתוך חודשיים, אם בכלל", אומר גורם משפטי באחת מחברות ציוד התקשורת הגדולות בישראל. "נניח שאני מסכים להעביר את קוד המקור של המוצר שלי למשמורת, אף שמדובר בחשיפה פוטנציאלית להעתקה אם המידע הזה דולף — האם אני צריך להכריח גם חברות אחרות שאת הקוד שלהן אני משלב במוצר שלי להעביר את הקוד להודים? ואם אותה חברה שהקוד שלה משולב במוצר שלי מסרבת, המשמעות היא שאני לא יכול למכור יותר את המוצר הזה בהודו. זה מטורף, ולא נראה לי שההודים מבינים בכלל את המשמעות של הדרישות שלהם".

 

ירידה בהיקף היצוא

 

כבר כיום ניכרת ירידה בהיקף יצוא ציוד התקשורת של חברות ישראליות להודו, בעיקר הודות להתעצמות התחרות מצד חברות בינלאומיות. על פי נתוני מכון היצוא, במחצית הראשונה של 2010 הסתכם יצוא ציוד התקשורת להודו בכ־94.3 מיליון דולר — ירידה של כ־29% בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד. בשנת 2009 הסתכם יצוא ציוד התקשורת בכ־269 מיליון דולר, ירידה של כ־7.5% לעומת 2008. למעשה, שנת 2008 היתה שנת השיא ביצוא ציוד תקשורת ישראלי להודו, והיקף העסקאות בתחום זה עמד על 291 מיליון דולר — עלייה של 32.6% לעומת שנת 2007.

 

במחצית הראשונה של 2010 היווה יצוא ציוד תקשורת ישראלי להודו כ־9.5% מסך כלל היצוא להודו (ללא יהלומים), זאת לעומת כ־27% מכלל היצוא במחצית הראשונה של 2009 ו־22% בשנת 2009 כולה. הקשחת הרגולציה, כפי שהיא מסתמנת כעת, תפגע אמנם בכל ספקיות הציוד בעולם, אולם היא עלולה לפגוע מהותית בספקיות הישראליות שנוטות לאתר שווקים בתוליים לפני חברות הענק העולמיות.

 

עו"ד נמרוד קוזלובסקי, מומחה לדיני תקשורת ומחשבים ויו"ר אלטל, מסביר כי המהלך ההודי הוא חלק מהתעצמות החשש בנושאי רגולציה על התקשורת במקומות נוספים כדוגמת סינגפור, רוסיה, קנדה, אוסטרליה וארצות הברית, שם הציע הסנטור ג'ו ליברמן לפני כמה חודשים להעניק לנשיא סמכויות נרחבות הכוללות גם השבתה של רשת האינטרנט.

 

 

"רשתות התקשורת נהפכו לתשתית חיונית לכלכלה ולביטחון ואמצעי להעברת מסרים בשעת חירום, ולכן הרגולטורים ההודים לא רק חוששים מחדירות שיפגעו בכיסם של האזרחים או בניתוק שיחות שלהם, אלא בעיקר מהשבתה של מערכות התקשורת שתבוא כחלק ממהלך של מתקפה כוללת", טוען קוזלובסקי. גורמים אחרים מעריכים כי הקשחת הרגולציה נועדה לפגוע בעיקר בספקי טכנולוגיה בינלאומיים, ולאפשר לספקים מקומיים לקבל יתרון לא הוגן במכרזים מול ספקי תקשורת הודים.

 

דווקא העובדה שטלפון הבלאקברי נחשב למאובטח היא שיצרה עבור RIM בעיה בהודו, כמו גם בדובאי, שכן גורמי הביטחון במדינה חששו כי לא ניתן יהיה להאזין לגורמים המשתמשים במכשיר זה, ולפיכך הם מערימים קשיים על מכירתו במדינה. הדרישה לאבטחה מיטבית של רשתות וציוד התקשורת מפני חדירות גורמים עוינים מחד, והדרישה ההפוכה לאפשר האזנות של גורמי ביטחון וממשלה לרשתות אלו מאידך, יוצרת בעיה שהממשל ההודי מתחבט לגביה, ויצרני ציוד התקשורת עדיין ממתינים להתבהרות ההחלטות.

 

ההודים מנסים להרגיע

 

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דני רוזן דווקא מוצא את נקודת האור בדמות שקיפות הרגולציה ההודית. "גם בישראל נדרשים ספקי התקשורת וספקי הציוד לעמוד בדרישות של גורמי הביטחון, אולם הדרישות הללו נמסרות לחברות באופן פרטני, הרחק מעיני הציבור, בעוד הממשל ההודי מפרסם את הדרישות באופן פומבי", הוא מסביר.

 

מי שניסה להרגיע את חששם של הישראלים היה נציג השגרירות ההודית בישראל, סאנג'י וייאס, שהגיע לכנס. "הודו רואה בקשר עם חברות ישראליות גורם חשוב מאוד", אמר לנציגי החברות המודאגים. "אם לא היינו מרגישים כך, לא הייתם רואים במשך שלושה חודשים את שר המדע, שר המסחר ושר החקלאות שלנו מגיעים לביקור בישראל כדי לשוחח על שיתופי פעולה. אני מאמין שבסופו של דבר יימצא פתרון שישרת את רצונות כל הצדדים".

בטל שלח
    לכל התגובות