$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: מהפכה שקטה בתחום הקניין הרוחני

החלטה של ספריית הקונגרס משנה את כללי המשחק בתחום זכויות היוצרים בעולם הדיגיטלי; ממשל ארה"ב מתמודד עם הדלפת המסמכים המביכה בתולדותיו; והשמועות על מותו של הקינדל היו מוקדמות

יוסי גורביץ 13:1327.07.10

זה לא האייפון

 

הכותרת שהדהדה אתמול בשלל אתרי טכנולוגיה סיפרה בקוצר נשימה על כך שהחלטה של ספריית הקונגרס האמריקאי תהפוך מעתה את פריצת האייפון לפעולה חוקית בארה"ב. עובדתית זה נכון, וזו אפילו היתה העילה של אחת התלונות שהביאה לשינוי, אבל אלה לא החדשות החשובות.

 

קודם כל, משום שפריצה של האייפון היא שעשוע ששותפים לו מספר קטן מאוד של אנשים. שנית, משום שאפל תמיד יכולה – וכבר עשתה זאת בעבר, ואין שום סיבה שלא תעשה זאת בעתיד – לשחרר עדכון תוכנה שהופך את הפרצה ללא רלבנטית. שלישית, הבעיה הבסיסית לא השתנתה: פריצת האייפון מסירה, מבחינת אפל, את האחריות על המכשיר – עמדה שעליה חזרה החברה אחרי הפרסום על החלטת ספריית הקונגרס.

 

אבל ההחלטה של ספריית הקונגרס – שתפקידה הוא, מדי שלוש שנים, לבחון מחדש חריגות לחוקי זכויות הקניין הרוחני – היא אחת ההחלטות החשובות ביותר שהתקבלו לאחרונה. תשכחו מהאייפון: ההחלטה החדשה קובעת שפריצת הגנות על DVD (שנרכש כחוק, חובה לציין) למטרת ביקורת, עריכת סרט דוקומנטרי או לשימוש חינוכי – כולם מעכשיו מוגדרים שימוש הוגן. כל הסרטונים האלה שהוסרו מיוטיוב, מפני שהם כללו כמה שניות של סרט אחר, או פרודיה עליו? מעכשיו הם חוקיים. לפחות בארה"ב.

 

הלאה. קנית משחק מחשב, יש עליו הגנה, ופרצת את ההגנה? אתה כבר לא עבריין, על כל פנים לא כל עוד אתה יכול לטעון שזה היה לצורכי מחקר או בדיקת אבטחה. רכשת ספר דיגיטלי? בא לך – נניח, כי אתה רוצה לתת אותו במתנה לחבר עיוור – שמחשב יקריא את הספר, אבל תוכנת ההגנה מונעת את זה? פרוץ אותה, זה חוקי מעכשיו (בתנאי שאין אלטרנטיבה חוקית אחרת).

 

הפסיקה הזו יוצרת חור ענק בכל הקונספט של נז"ק (ניהול זכויות קניין או DRM, בלעז), נושא שסביבו התנהלו ויכוחים מרים בכל העשור האחרון. אפשר להניח במידה של ביטחון שכל שאר הקונספט יקרוס גם הוא בתוך זמן לא רב. וזה חשוב הרבה, הרבה יותר מידיעה על שימוש שולי באחד הצעצועים של אפל.

 

פחד ותיעוב בוושינגטון

 

דיווחנו אתמול (ב') על גשם המסמכים הסודיים ממלחמת אפגניסטן שהמטיר אתר ההדלפות וויקיליקס על העולם. זה כנראה האירוע התקשורתי החשוב של השנה, אולי של העשור: הלגיטימיות של המלחמה באפגניסטן נמצאת בנסיגה בקרב ציבור האמריקאי והאירופי. המהלומה של מסמכים פנימיים, שמראים שהעמדה הרשמית – בקשר לפקיסטן, למשל – מנותקת מהמציאות במקרה הטוב ושקרית במקרה הרע, עשויה לרסק את שאריות התמיכה בה. וויקיליקס עשוי להיות כלי התקשורת הראשון ששם קץ למלחמה.
וויקליקס. כלי התקשורת הראשון שישים קץ למלחמה? וויקליקס. כלי התקשורת הראשון שישים קץ למלחמה?

 

הוא לא היה יכול לעשות את זה לבדו, כמובן: מדובר בפלטפורמה שנשענת על אנשים בעלי מצפון שלא יכולים יותר לחיות עם השקרים שהם נאלצים להפיץ, ומדליפים לו מידע קריטי. אנדרו בקביץ', בלוגר בעל השפעה, קרא לפרשה "הדלפיסטן", חזית חדשה שבה נאלץ הממשל להתמודד עם מורדים – הפעם מורדים מתוך שורותיו שלו, שלא מוכנים עוד לאפשר לגרסה הרשמית לשלוט בתקשורת.

 

הממשל, בינתיים, עושה מה שממשלים תמיד עושים במצבים כאלה: מאשים את המדליפים ב"פגיעה בביטחון הלאומי". דובר של הפנטגון הגדיר את המעשים כ"נפשעים" וטען שהם מסכנים את החיילים באפגניסטן. ג'וליאן אסאנג', מנהל וויקיליקס, ציין ביבושת שהמסמכים שהוא פרסם מכילים גם מה שנראה על פניו כמו ראיות לפשעי מלחמה, כך שאין סיבה להתפלא שהפנטגון לא אוהב את הפרסום. אם הסיפור הזה נראה לכם מוכר במעומעם, חשבו כמה חודשים אחורה והזכרו בפרשת ענת קם: אותן הטענות, משני הצדדים.

 

כמה דברים, כנראה, לא משתנים: מחלקת המדינה פתחה בחקירה בניסיון למצוא את המדליף או המדליפים, והפנטגון כבר הודיע שהוא רואה בחייל שכבר נעצר, ברדלי מאנינג, חשוד בהדלפה. ועוד מילה טובה, לסיום, על וויקיליקס: אם מישהו היה צריך הוכחה לכוחה, ולעדיפותה, של התקשורת החדשה על התקשורת המסורתית, הנה היא. נכון, שלושה עיתונים הצטרפו אל האתר – אבל הם הצטרפו אליו לבקשתו. בלי החומר שהוא גייס, לא היה פרסום. ספק אם היה לפרסום הד כה רב, אלמלא פורסם בארבעה מקומות במקביל – והתחרות המסורתית בין כלי התקשורת, הכמיהה לסקופ, היתה מונעת פעולה כזו, גם אם מישהו היה מדליף את המידע לאחד העיתונים.

 

ונעבור לחדשות מובנות מאליהן.

 

עכשיו זה מדעי

 

האם משתמשי האייפד של אפל הם טיפוסים שליליים? במגזין הטכנולוגיה הנחשב Wired הציגו הוכחה מדעית שנותנת תשובה חיוביות לשאלה הזאת, או משהו כזה.

 

על פי הפרסום ב-Wired, חברת המחקר MyType בחנה לאחרונה 20,000 בני אדם, בניסיון לבודד מתוכם את בעלי האייפד ולברר מה אפשר לומר עליהם ססטיסטית. ובכן, באופן בלתי מפתיע, התברר שהם עשירים, מתוחכמים, בעלי השכלה, תאבי כוח, מתעניינים באופן חריג בעסקים ופיננסים, בשנות השלושים עד החמישים לחייהם – וב-MyType  העניקו להם ציון נמוך במיוחד בתחום הנחמדות והאלטרואיזם.

 

מהצד השני, מתנגדי האייפד הם צעירים, אינדיבידואלים, עצמאיים, שמתעניינים במשחקי מחשב, אלקטרוניקה, מחשבים, וברשת באופן כללי – ויש להם בעיה רצינית עם קונפורמיזם, במיוחד כזה שעוטף את עצמו בסיסמאות נוסח "חשוב אחרת". בקצרה, גיקים עצמאיים. למעשה, אומרים החוקרים, תיעוב לאייפד מתחיל להיות סימן היכר של כאלה.

 

שכל אחד יבחר באיזה צד הוא רוצה להיות.

 

בינתיים, בפינה, עם ספר...

 

עם צאתו לשוק של האייפד, מיהרו כל הפנאפלים – יש לגיונות שלמים שלהם בתקשורת הטכנולוגית – להודיע שהוא יעביר לעולם שכולו רע שורה שלמה של מוצרי טכנולוגיה, במיוחד את הקינדל של אמזון. כשיש לאפל תומכים כאלה, מי צריך להשקיע בפרסום? המוצר שמותו נחזה מקצה אחד של הבלוגוספירה לאחר היה הקינדל, הספר האלקטרוני של אמזון.

 

חלפה חצי שנה, ומסתבר שהשמועות על מותו של הקינדל היו מוגזמות. אולי משום שהבעלים של המכשיר אינם נכללים בפלח השוק של אליטיסטים אנוכיים. על פי ההערכות של חברת המחקר פורסטר, 3.5 מיליון קינדלים יימכרו בארה"ב השנה – קשה להעריך את מספרם בעולם – ובכך יגיע מספר הקינדלים שבארה"ב לכ-6 מיליון יחידות.
קינדל DX החדש. חי ובועט קינדל DX החדש. חי ובועט

 

אמזון טוענת שמכירות הקינדל טיפסו, למעשה, מאז צאתו של האייפוד לשוק. חלק מזה נובע ודאי מכך שאמזון הורידה את מחירו של המכשיר בצורה משמעותית – מ-260 דולר ל-190 – אבל זה לא מסתכם בכך. האייפד פחות נוח לקריאה מהקינדל: הוא שוקל משמעותית יותר והמסך שלו, בניגוד למסך של הקינדל, מרצד. הוסיפו לזה את העובדה שהוא מאפשר רכישת ספרים ב-100 מדינות, פחות או יותר, ותבינו למה הפלג השקט של האוכלוסייה מעדיף אותו.

  

קצרצרים

 

בטוויטר מהרהרים כעת מה צריכה להיות התוכנית העסקית שלהם. מה שהם לא יעשו, לא מומלץ שהם יבקשו ממשתמשים לשלם עבור השירות. שיעור האנשים שאמרו שהם מוכנים לשלם עבורו בסקר שנערך לאחרונה נמוך יותר אפילו מהתמיכה באולמרט אחרי מלחמת לבנון השנייה: אפס עגול. הגולשים, טוען המחקר, לא מוכנים לשלם עבור שירות שהיה עד כה חינמי. כדי לקרוא את המחקר המלא, אגב, תידרשו לשלם 500 דולר.

 

אתם רוצים ספר בישול, אבל לא סתם ספר בישול, אלא כזה שמסביר לכם מה בעצם אתם עושים, ברמה המולקולרית? למה יין לבן עובד טוב כל כך עם דגים? יש פתרון: ספר הבישול לגיקים יתן לכם הסברים ארוכים ומפורטים לכל מתכון. הספר מכיל גם ראיונות עם שורה של איקוני גיקים. המתנה המושלמת.

 

עד לאחרונה – קרי, אתמול – פסלה פייסבוק אוטומטית עמודים שהכילו את המילה "פלסטיני" בכותרת. קמה זעקה וצווחה, ופייסבוק טיפלה בתקלה. עכשיו, מתקבל הרושם,נחשפה בעיה אחרת: פייסבוק לא מאפשרת למשתמשים ששם המשפחה שלהם הוא Arab לפתוח דף משתמש. השם הזה, נמסר, הוא שם משפחה פלסטיני נפוץ. אולי עכשיו, כשהנושא נחשף בתקשורת, הבעיה תיפתר. אולי הפקיסטנים ידעו מה הם עושים כשהם החלו בחקירה נגד צוקרברג בחשד לחילול הקודש.

 

אגדה אורבנית מספרת ששעשוע נפוץ באזורים הכפריים הוא התגנבות אל פרה ישנה ודחיפתה עד שהיא נופלת. על פי האגדה, פרות ישנות בעמידה, מה שלא נכון. משחק פייסבוק מנצל את האגדה הזו, והוא מאפשר למשתמש לדחוף מדי פעם פרה עשוית פיקסלים. זה לא היה שווה דיווח, אלמלא המשחק – Cow Clicking –היה פרודיה על משחקי פייסבוק, במיוחד אלה של זינגה. הוא גם מאפשר לשחקן להוציא כסף אמיתי על טובין וירטואליים, למשל "פרת בייקון" שהשחקן יכול לדחוף במקום פרת-פיקסלים רגילה. כל פעולה במשחק, כמובן, תדווח לכל האנשים שעשו טעות ועקבו אחרי השחקן.

 

נוסטלגיטק: היום לפני 144 הושלמה הנחתו של הכבל הטרנס-אטלנטי הראשון, שאפשר שליחת מברק טלגרף ממפרץ מערבי באירלנד לכפר בקונטיקט, ארה"ב, ובכך חיבר בין ארה"ב ואירופה. היה כבל מוקדם יותר, ב-1858, אבל הוא שרד רק כמה שבועות של חיבור מגומגם עד שהתפגר. החיבור הזה, טוענים רבים, הוליד את מהפכת התקשורת הראשונה: פתאום אפשר היה לדווח על אירוע בצד אחד של העולם לצידו השני תוך שעות, במקום שבועות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x