$
אינטרנט

האם גוגל תשתלט על עמוס עוז ומאיר שלו?

מעטים מודעים לסיפור הלא ייאמן היוצא מבית גוגל: הסכם שעדיין טעון אישור בית משפט יאפשר לפרויקט סריקת הספרים של ענקית האינטרנט למכור יצירות מכל העולם בלי לשלם תמלוגים. ובישראל? רוב המו"לים נרדמו בקריאה, וגוגל עלולה לקבל בעלות על אוצרות הספרות העברית

עומר כביר 11:1402.03.10

הנה תרחיש דמיוני: מאיר שלו מוציא לאור רומן עברי חדש, שנהפך מיד לרב־מכר. הספר נחטף במהירות מהמדפים ומספק לסופר ולהוצאה לאור תמלוגים נאים. אולם כשתג המחיר של הספר החדש עומד על 96 שקל, ישנם קוראים רבים שמעדיפים לקנות אותו בגרסתו הדיגיטלית ופונים לשירות גוגל ספרים, שמציע את הספר בשליש המחיר. מאותה מכירה לא יראו הסופר וההוצאה גרוש.

 

למעשה, מדובר בתרחיש מציאותי לגמרי. בימים אלה נידון בארה"ב הסכם של גוגל עם איגוד הסופרים האמריקאי, שמעניק לה לכאורה זכויות בלעדיות דה־פקטו על הגרסה הדיגיטלית של מרבית הספרים הקיימים בארה"ב ובעולם. למרבה ההפתעה, ההסכם בגרסתו המקורית חל גם על ספרים בשפות שאינן אנגלית ואשר יצאו לאור מחוץ לגבולות ארה"ב, בהם גם ספרים בעברית שפורסמו בישראל. כיצד? ההסכם המקורי חל על כל הספרים שיש להם זכויות אמריקאיות, ולפי החוק האמריקאי ואמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות, ספרים המתפרסמים במדינות החתומות על האמנה, כמו ישראל, זוכים אוטומטית לאותם תנאים שיצירות אמריקאיות זכאיות להם. חמור לא פחות: פרצה בהסכם מאפשרת לכאורה לגוגל למכור יצירות מסוימות מבלי לשלם תמלוגים לבעלי הזכויות.

 

נשמע מופרך? כך חשבו איגודי מו"לים וסופרים במדינות רבות בעולם, שמיהרו לעתור לבית המשפט המחוזי בניו יורק בדרישה שלא יאשר את ההסכם. אולם, בשעה שבעולם עוררה סוגיה זו התנגדות רבה, בישראל הנושא כמעט לא עלה לדיון. מבדיקת "כלכליסט" עולה שמו"לים רבים בישראל אינם מודעים להשלכות האפשריות של ההסכם.

 

הסכם של 125 מיליון דולר

 

ב־2004 חתמה גוגל על הסכמים עם ספריות גדולות בעולם, והחלה בסריקת הספרים שברשותן. אולם הסריקה לא נעשתה בתיאום עם בעלי הזכויות, המו"לים והסופרים. בתגובה תבע איגוד הסופרים האמריקאי את גוגל בטענה שהיא עוברת על חוק זכויות היוצרים. באוקטובר 2008 נחתם הסכם עם גוגל, שלפיו תשלם גוגל 125 מיליון דולר לאיגוד תמורת הזכות להעלות לרשת ספרים מוגנים בזכויות יוצרים ולמכור אותם.

 

עם פרסומו עורר ההסכם ביקורת קשה בקרב סופרים, מו"לים וקבוצות להגנת הפרטיות ברשת. ההתנגדות הביאה גם להתגבשות קואליציה של חברות וארגונים, שאליה אף הצטרפו אמזון, יאהו ומיקרוסופט. מתנגדי ההסכם מתחו ביקורת, בין השאר, על הסכום החד־פעמי הנמוך, לתפיסתם, שתשלם גוגל בעבור הזכות לעשות שימוש בגרסה הדיגיטלית של הספרים, ועל כך שבפועל ההסכם נותן לגוגל מונופול על ספרים רבים.

 

חלק מהספרים העבריים שגוגל הספיקה לסרוק חלק מהספרים העבריים שגוגל הספיקה לסרוק

 

גם בעלי זכויות של ספרים בשפות זרות הצטרפו למתנגדים, בהם נציגי מו"לים ובעלי זכויות מצרפת, גרמניה, ספרד, סין ועוד. זאת כיוון שבין הספרים שנסרקו יש ספרים רבים בשפות זרות (ספרים אלו נרכשו על ידי הספריות ששיתפו פעולה עם גוגל), וההסכם מקנה לגוגל את הזכות לעשות שימוש גם בהם.

 

גם אופן תשלום התמלוגים עורר ביקורת קשה. לפי ההסכם, בעלי הזכויות יקבלו 67% מהסכום ששולם על כל ספר שנמכר דרך גוגל, בשעה שענקית החיפוש תשמור בידה את היתרה. ואולם, חלוקה זו חלה רק על ספרים שנמצאים בדפוס (In Print), כלומר שעותקים חדשים שלהם עדיין נמכרים באופן קבוע. במקרה של ספרים מחוץ לדפוס (Out of Print), הרי לפי ההסכם גוגל תשמור לעצמה את כל סכום המכירה. עיקר הביקורת מגיעה מבעלי הזכויות של ספרים בשפות זרות. זאת, כיוון שכדי לקבוע אם ספר נמצא בדפוס מסתמכת גוגל על עובדת היותו נמכר בצורה רחבה בארה"ב.

 

אין פליאה, לפיכך, שמו"לים רבים בחו"ל מיהרו להתנגד להסכם. אך דווקא בישראל, מדינת "עם הספר", נראה שלא קיימת מודעות לסכנות הפוטנציאליות של ההסכם. בהוצאות ספרים רבות שפנינו אליהן סירבו לדבר בנושא בטענה שאין הם מכירים אותו דיו, והפנו אותנו אל רחלי אידלמן, מנהלת הוצאת שוקן, אשר לדבריהם מכירה את הנושא טוב מהם.

אידלמן. "קראתי את ההסכם וחשכו עיניי" אידלמן. "קראתי את ההסכם וחשכו עיניי" צילום: מיכאל קרמר

 

"לפני כמה חודשים הם שלחו לכל המו"לים בארץ, כמו שהם שלחו לכל המו"לים בעולם, התראה שלפיה בית המשפט עומד לאשר הסכם שיכול להיות שתיפגעו ממנו", אידלמן מספרת ל"כלכליסט". לדבריה, לפי ההתראה, על המו"לים היה להודיע עד 4 בספטמבר 2009 שהם לא מעוניינים להיות חלק מההסכם, אחרת הוא יחול עליהם. "אם אתם לא עושים כלום, פירוש הדבר שהסכמתם לחוזה וחתמתם עליו - אפילו אם לא חתמתם - ואם גוגל תיקח את הספרים שלכם ותעלה אותם לאתרים שלה אסור ללכת לבית המשפט נגד גוגל", היא מסבירה.

 

"למה צריך להתרגש?"

 

"רוב האנשים, וגם אני, חשבו בהתחלה שזה נוגע רק לבעלי זכויות בארה"ב. אז אמרתי, 'טוב, כמה ספרים כבר מכרתי לאמריקה? למה צריך להתרגש מזה?' שמתי את ההסכם בצד, ורק שבועיים לפני המועד האחרון אמרתי לעצמי, 'אני צריכה לקבל החלטה, אז נראה מה זה'. קראתי את ההסכם וחשכו עיניי. הבנתי שזו צרה צרורה.

 

"לפי ההסכם המקורי, גוגל היתה יכולה לקחת את הספרים של כל המו"לים הישראלים, להעלות אותם לגוגל ספרים, למכור עליהם פרסומות ולפי ההגדרה בתוך החוזה, המו"לים בישראל לא היו רואים מזה פרוטה. כל הספרים שלי הם בדפוס בישראל, אבל אם אתה לא מוצא אותם באמזון או בכל מיני אתרים אמריקאיים שמוכרים ספרים, לפי הגדרה שלהם אלה ספרים שלא נמצאים בשוק ולא צריך לשלם לי. זה לא ייאמן, אני בחיים שלי לא ראיתי הסכם כזה.

 

"אז עשיתי Opt-out (העברת בקשה לגוגל שספרי ההוצאה יוצאו מההסכם — ע"כ), אבל הבנתי שצריך גם לדפוק את ההסכם. ב־4 בספטמבר הגשתי גם התנגדות לשופט האמריקאי מטעם הוצאת שוקן, ובהמשך משרד המשפטים האמריקאי הגיש גם הוא התנגדות להסכם".

 

רק הוצאה אחת נוספת שאליה פנינו התייחסה להסכם במלוא הרצינות, בחנה אותו לעומק וביקשה בעצמה שלא להיכלל בו. "גוגל לא לוקחת שבויים. פעם אחת שהיא שמה את היד על משהו, וזה שלה", מספר חי צבר, מנכ"ל הוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית. "עברתי על ההסכם. זה הסכם של מאות עמודים ואין בן אדם פרטי שיכול לקרוא ולהבין. צריך משרד עורכי דין שיחקור וילמד. אבל בשורה התחתונה, גוגל רשאית להשתמש בתכנים האלה בצורה פחות או יותר חופשית. ביקשנו שלא להיכלל בתוך הסכם הפשרה. גוגל פשוט התנהגה בצורה שלא מתחשבת בחוק זכויות היוצרים".

 

ואולם, בשעה שאידלמן וצבר הוציאו את עצמם מההסכם, התגובה של המו"לים האחרים מהוססת, ונדמה כי הם מעדיפים לשבת על הגדר. רבים מהמו"לים שדיברנו איתם סירבו להתראיין, אחרים הסתפקו בתגובה לקונית. "אנחנו לא עשינו עם זה משהו", אמרה רוני מודן מהוצאת מודן. "אני יודעת שגוגל הציעו לנו משהו ובסוף לא הלכנו על זה".

 

נחמן גיל, סמנכ"ל הקיבוץ המאוחד, אמר: "אף אחד מאיתנו (בהוצאת הקיבוץ המאוחד — ע"כ) לא מתמצא בנושא. רחלי אידלמן אחראית על הנושא גם בהתאחדות המו"לים. בשלב זה מה שעשו זה מה שרחלי עשתה מטעם התאחדות המו"לים. נדמה לי שהוצאנו התנגדות עם האירופים או משהו כזה. אני באמת לא בקיא בזה".

 

מקור: איגוד המו"לים האמריקאי מקור: איגוד המו"לים האמריקאי

 

דב איכנולד, מנכ"ל ידיעות ספרים, אמר: "אני לא מכיר את ההסכם, למען האמת. אנחנו בידיעות ספרים לא נכנסנו לשום הסכם עם גוגל". איכנולד הוסיף שבעבר גוגל פנתה אליהם בבקשה לחתום על הסכם שבמסגרתו ייסרקו ספרי ההוצאה ויועלו לרשת. "בגלל חוסר הבהירות בענף החלטנו לשבת על הגדר, לראות לאן הולך השוק, ובסוף לסרוק את הספרים בעצמנו. לפני חודשיים היתה פנייה מגוגל, שניסו לחדש את הקשר, וקבעתי להיפגש איתם באפריל בלונדון לשמוע אם יש חידושים". עם זאת, ההצעה של גוגל לידיעות ספרים, כך נראה, אינה קשורה ישירות להסכם שנמצא כיום במחלוקת.

 

יו"ר התאחדות הוצאות הספרים, מנכ"ל הוצאת עם עובד ירון סדן, הפנה אותנו למנכ"ל ההתאחדות, אמנון בן־שמואל. "יש לי המון חומר שמור היכן שהוא במאות דפים", אומר בן־שמואל. "ההתאחדות הגישה לפני כמה חודשים לבית המשפט בארה"ב מכתב שבו היא מודיעה על התנגדותו להסכם ומבקשת שלא לכלול בו את הספרים שההתאחדות מייצגת. אנחנו באופן שוטף עוקבים אחרי ההתפתחויות כדי שלא ייווצר מצב שנופתע. זה אבסורד שמישהו יוכל להשתלט על הנכסים של המו"לים הישראלים. אני מניח שהמו"לים לא נמצאים ברמת סיכון גבוהה לאחר שהגשנו את ההתנגדות".

 

בן־שמואל קובע נחרצות שההתנגדות שהגישה ההתאחדות לבית המשפט מוציאה את כל הוצאות הספרים שחברות בה מההסכם. ואולם, באתר של גוגל המוקדש להסכם מפורט הליך Opt-out שונה, המצריך פנייה מקוונת או פנייה בכתב לגוגל עצמה. בשום מקום לא נאמר שפנייה לבית המשפט מביאה להוצאה מההסכם.

 

אין מספיק תמיכה

 

גם אידלמן אומרת שרק מהלך Opt-out שמבוצע ישירות מול גוגל מביא להוצאה מההסכם. בנוסף נראה כי דבריהם של מו"לים, שמהם עולה כי אידלמן מונתה להוביל את הנושא מטעם ההתאחדות, אינם מדויקים. "אני היחידה שמתעניינת בזה באופן אקטיבי", היא אומרת. "יו"ר ההתאחדות הנוכחי (ירון סדן - ע"כ), לא יודעת אם זה מעניין אותו או לא מעניין אותו, באיזשהו שלב אמר לי, 'את יודעת מה? תטפלי בזה'. אבל להגיד שזו היתה החלטת התאחדות שאני מטפלת בעניין? לא. לא אכפת לי שתגיד שאני מייצגת אותם, אבל אם זה כך אז אני מרגישה שהתמיכה שלהם לא מספיק גדולה".

 

בנובמבר, בעקבות ההתנגדויות הרבות שהוגשו לבית המשפט, תוקן ההסכם כך שיחול לכאורה רק על ספרים שיצאו לאור בארה"ב, בריטניה, קנדה ואוסטרליה. המהלך, כך נראה, רק הוסיף לאדישות שכבר גילו המו"לים בישראל. ואולם, נראה שהסכנה למו"לים הישראלים עדיין ממשית. "כברירת מחדל, ספרות ישראלית שאינה מוכרת כיצירה שפורסמה במקור בארה"ב, קנדה, בריטניה או אוסטרליה, קיימת סבירות גבוהה מאוד שאיננה נכללת בהסכם", אומר עו"ד אביב אילון, מומחה בדיני אינטרנט ומחשבים. "עם זאת, לנוכח לשון ההסכם המפותלת, כדאי שכל מקרה ייבדק לגופו. נוסף על כך, ההסכם מתייחס להפצה מקוונת, מה שאומר שיכול להיות שעצם מכירת ספר בחנויות מקוונות שמופנות לקהל האמריקאי יכולה להחיל את ההגדרה 'ספר בהסכם' על ספרים של אותו מו"ל. כלומר, ייתכן שמספיק שאני מעלה ספר למכירה באינטרנט, ומבחינת ההסכם הוא פורסם בארה"ב".

 

אידלמן מוסיפה: "הספרים הישראליים עדיין נמצאים בגוגל. הם יכולים לעשות בזה כל מיני שימושים שקשה לשלוט בהם. הם יכולים לעשות כל מיני דברים סודיים שאתה לא יודע, ולך תחפש אותם. כמו כן, יש מו"לים ישראלים שהוציאו ספרים באנגלית. מלבד זאת, יכול להיות שאם אני מכרתי זכויות על ספר שלי לאמריקה, אז הספר התפרסם באנגלית והם עדיין יוכלו לקחת אותו. ויש הרבה מו"לים ישראלים שמכרו זכויות לחו"ל ויכולים להיפגע גם בדברים האלה.

 

"צריך גם לזכור שגוגל זו חברה מאוד חזקה ומאוד גדולה. אם השופט יאשר את ההסכם, מה הם יעשו אז? הם יתחילו לרוץ לכל הארצות האחרות, לנסות להכניס אותן פנימה, והלחץ ימשיך. יש להם מטרה גלובלית, אין להם מטרה רק באמריקה".

 

מגוגל נמסר בתגובה: "ישנם כאלו אשר קיבלו את הרושם המוטעה שגוגל מחלקת ספרים בחינם. גוגל אינה נותנת ספרים בחינם. אנו עוזרים לאנשים למצוא ולקנות ספרים. בנוסף, קיימים מו"לים הטוענים כי גוגל אינה יכולה להעלות יצירות לרשת ללא אישור מראש מבעלי הזכויות, זאת גם אם כל מה שאנו מציגים הוא מידע ביבליוגרפי או ציטוט בודד.

אנו מקפידים שלא לפגוע בזכויות היוצרים ובגיבוי מלא של חוק זכויות היוצרים הבינלאומי אנו מציגים חלק קטן ביותר מכל הטקסט. למעשה, הציטוט הוא כה קצר, שהוא דומה באורכו לתוצאות החיפוש שלנו או לציטוט המופיע בביקורת ספר, שניהם חוקיים לגמרי. גוגל מכירה בעובדה שתהליך הדיגיטזציה מעורר אתגרים רבים, אך זו הזדמנות גדולה מאוד, ולכן אנו עובדים בשיתוף עם מו"לים על מנת לעזור להם למקסם את התועלת שהתהליך נותן לתעשייה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x