$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: פייסבוק מעלה באוב

ארגון פולני מעלה עמוד פייסבוק מטריד לילד שנרצח בשואה, ה-FBI רוצה לדעת לאיפה אתם גולשים, אחד מכותבי הבלוג טקראנץ' נתפס בקבלת שוחד, והסערה המשונה על הבנקאי שצפה בפורנו בשידור חי

יוסי גורביץ 12:5507.02.10

תחושת אי נוחות

 

בפייסבוק יש עמוד משתמש חדש. זה בפני עצמו לא חריג במיוחד, אבל החבר החדש ברשת החברתית – הניו ז'יטומירסקי, יליד 1933 – הוא לא משתמש מן השורה. ז'יטומירסקי נרצח במהלך מלחמת העולם השנייה במחנה ההשמדה מאיידנק. עמוד הפייסבוק שלו נוצר על ידי ארגון אמנות פולני בשם בראמה גרודז'קה, כאמצעי להמחיש את זוועות השואה.

 

"מותו של אדם אחד הוא טרגדיה, מותם של מיליון בני אדם הוא סטטיסטיקה", אמר בשעתו סטאלין, שהיתה לו הבנה נרחבת בתחום. יומנה של אנה פרנק – במיוחד זה הנועז, הבלתי מצונזר – המחיש למיליוני קוראים את משמעותה של השואה באופן שמגילות ארוכות של שמות ומוצגים ארכיוניים לא יוכלו להמחיש.

 

אבל העמוד של ז'יטומירסקי, שהוא או משפחתו באו כמסתבר מז'יטומיר, עירו של ביאליק שבה ביצעו האיינזצגרופן את אחד ממעשי הטבח הנרחבים ביותר והמוקדמים יותר בפלישה לרוסיה, מעורר אי נוחות ניכרת. היסטוריון פולני בשם אדם קופציוסקי אף הגדיר אותו כ"התעללות בילד שמת כבר שבעים שנה".

 

הסיבה לכך היא שיוצרי הדף מרשים לעצמם לדבר בקולו של ז'יטומירסקי. בניגוד לאנה פרנק, ז'יטומירסקי לא כתב יומן ידוע. מתקבל הרושם שיוצרי הדף משתמשים בו כפיתום להדגמת זוועות הכיבוש הגרמני. וכאן כבר נוצרת סכנה: לאחרונה היו כמה מקרים של יומני שואה מזויפים, אחד של ניצול שתיאור אירועים שפשוט לא היו ולא יכלו להיות, ואחר של אדם שלא היה כלל במקום או בזמן המדוברים, אבל יצר יומן משכנע להדהים בהסתמך על קריאה אובססיבית של החומר.

 

מכאן ועד ליצירת היסטוריה אלטרנטיבית או פנטזיה היסטורית, קרי העמדת תחמושת נוספת למכחישי השואה – ציבור חביב על פייסבוק, רצוי להזכיר – קצרה הדרך.

  

עמוד המשתמש בפייסבוק של הניו ז'יטומירסקי. תחמושת נוספת למכחישי השואה עמוד המשתמש בפייסבוק של הניו ז'יטומירסקי. תחמושת נוספת למכחישי השואה צילום מסך: facebook.com

 

את היסטוריית הגלישה, בבקשה. אין לך מה להסתיר, נכון? 

 

לכל אומה פוביות משלה. לסין יש בעיה עם שלדים, בעיה חמורה מספיק כדי שהיא תבעט את המשחק World of Warcraft מהמדינה למרות זעם ההמונים; לצרפתים יש בעיות הסתגלות לעובדה שהם כבר לא אימפריה ושהם משתרכים תרבותית אחרי התרבות האמריקאית; ולאמריקאים יש בעיה עם כך שמישהו יידע מה הם קוראים.

 

זה, כנראה, שריד לתקופת ציד הקומוניסטים של שנות ה-20 וה-50, שבו השתמשו השירותים הפדרליים, בין השאר, במידע מספריות כחלק ממבצע הריגול שלהם. הנחת היסוד הסבירה לחלוטין היתה שאם אתה שואל מהספרייה ספרים ועיתונים קומוניסטיים, ואתה לא חוקר בתחום או חוקר פדרלי, כנראה שיש לך עניין בלתי בריא במגיפה ההיא.

 

המק'ארתיזם של שנות ה-50, שהצליח ליצור תחושת איום ברורה על אמריקה הליברלית בלי לתפוס ולו מרגל אחד, הפך את המעקב הזה לבלתי תקין פוליטית. עכשיו, זה לא אומר שה-FBI לא המשיך לעשות את זה כל עוד ראש ה-FBI הובר היה בחיים וגם קצת אחרי, אבל הוא היה צריך להסתיר את זה ובעקבות חקירות חריגות המודיעין של הקונגרס הפכה הפעולה הפכה לבלתי חוקית.

 

כל ההקדמה הארוכה הזו באה לומר שאם ה-FBI חושב שייתנו לברר לאן אנשים גולשים בלי סיבה טובה, הוא טועה וצפוי לו מאבק קשה בתחום. לשכת החקירות הפדרלית דורשת עכשיו שספקיות הרשת ישמרו את מידע הגלישה של המשתמשים – נקודת ההתחלה והאתרים שבהם ביקרו – למשך כמה שיותר זמן.

 

חברות התקשורת נעמדו על טלפיהן האחוריות, וטענו שראשית כל אין להן אפשרות טכנית לעשות זאת כרגע ויש צורך בפיתוח בתחום, ושנית שגם אם היתה להן יכולת כזו, השימוש בה – טכניקת Deep Packet Inspection הידועה לשמצה – היה מנוגד לחוק, שכן היא שוות ערך להאזנת סתר. הטכניקה הזו, אגב, חביבה על משטרי דיכוי, כמו זה של איראן.

 

ה-FBI נמצא, אם להיות עדינים, בבעיה: במשך שנים שיקר הארגון לחברות הסלולר ושלף מהן פרטים שנזקק להם לצורכי חקירה רגילים, תוך שהוא טוען שמדובר ב"ביטחון לאומי". יש לקוות שהאמריקאים לא יניחו לממשלתם ללכת בעקבות זו של בריטניה, ולהקים את הרפובליקה המנוטרת. ניסיון העשור האחרון בתחום לא מעורר תקווה.

 

פחד ותיעוב בטקראנץ''

 

כתבנו כבר כמה פעמים על הבעיה שבהיעדר קוד אתי לבלוגרים, במיוחד לאור הקלות שבה ניתן לשחד אותם והסכומים הזעומים הנדרשים לשם כך. תומכי המדיה החדשה יכולים לצטט להגנתם את השיר הבריטי הישן, שאומר שאין טעם לשחד עיתונאי אנגלי כי אין דבר תועבה שהוא לא יעשה מרצונו החופשי, אבל זה נראה כמו התרפקות על עידן זוהר שחלף.

 

טקארנץ', בלוג הטכנולוגיה המוביל, הוכה בהלם בסוף השבוע, כשהתחוור שאחד הכותבים שלו ביקש, וקיבל, מחשב מקבוק אייר בתמורה לכתיבה פוסט חיובי על סטארט אפ כלשהו. עורך טקראנץ', מייקל ארינגטון, ערך בירור מהיר והתברר שהכותב הנ"ל נחשד בקבלת שוחד מכמה מקורות נוספים.

מייסד ועורך טקראנץ' מייקל ארינגטון. לא היסס לחשוף את הפאדיחה מייסד ועורך טקראנץ' מייקל ארינגטון. לא היסס לחשוף את הפאדיחה צילום: ג'וי איטו cc-by

 

ארינגטון התעמת עם האיש – שאת שמו סירב לחשוף בציינו שמדובר בקטין – והלז הודה שקיבל מקבוק אייר אך הכחיש את שאר ההאשמות. אחרי שטקראנץ' התאוששו מההלם, ואחרי שארינגטון פיטר את האיש, הם מחקו את כל הפוסטים של הכותב, אף שהם ציינו כי להערכתם, רובם לא היו נגועים.

 

זמן קצר לאחר מכן חשף האיש את עצמו: מדובר בדניאל בּרוּסילֵבְסקִי, בן 16, שעבד כמתמחה בטקראנץ'. הוא התוודה על חטאיו וביקש את התנצלותם של ארינגטון, טקראנץ', ובני משפחתו-שלו. הטור הזה מרבה לחבוט בארינגטון; צריך לתת לו את המגיע לו. הוא טיפל בנגע הזה במהירות, בנחישות, ולא היסס לחשוף את הפאדיחה. הלוואי שכל הבלוגרים, והעיתונים, היו מפגינים יושרה כזו.

 

הבנקאי, הדוגמנית, הכתב והבלוגוספירה

 

דיוויד קילי, מעובדי הבנק האוסטרלי מקוורי, הפך לסנסציית רשת בניגוד לרצונו. בשבוע שעבר, בשעה שכתב כלכלי של ערוץ טלוויזיה אוסטרלי עומד מאחוריו ומגבב בשידור חי את ההבלים האסטרולוגיים הרגילים על מה שצפוי שוק ההון לעשות בעל כורחו, נצפה קילי – שיושב בגבו אל הכתב – כשהוא צופה בתמונות עירום של הדוגמנית האוסטרלית מיראנדה קר על הצג שלו. מיד לאחר מכן, העלים קילי את התמונות ממסכו. אפשר לראות את האירוע כאן.

 

הנחת היסוד של כל מי שצפה בסרטן – אה, פליטה פרוידיאנית, סרטון – היא שקילי יכול להתחיל לארוז את החפצים שלו ולנער את האבק מהרזומה שלו. זה לא בהכרח יהיה המצב. ראשית, ישנם דיווחים שהוא נפל קורבן למתיחה: שאיזה עמית, אם זה השם הנכון, שלח לו את התמונות של קר בדיוק כדי שהן יופיעו בשידור חי. שנית, הוא זכה לגל מפתיע של תמיכה. מומחים יצאו להגנתו ואמרו שאם מקוורי יפטרו אותו, זו תהיה טעות יח"צ מהמעלה הראשונה. אפילו הדוגמנית קר יצאה להגנתו, אמרה שלא מן הראוי לפטר אותו, ושהיא "כמובן" תחתום על העצומה בנושא.

 

אז פיטורים לא יהיו כאן, כנראה, אבל במקום קילי לא הייתי בונה יותר מדי על קידום.

 

קצרצרים

 

חברה בריטית מציגה את האייטאבלט, שבניגוד לאייפד של אפל מכילה חיבור USB, מאפשרת מולטי-טאסקינג, נותנת גישה לפלאש, ומאפשרת למשתמש לבחור את מערכת ההפעלה שבה הוא רוצה. נחשו על איזה מחשב טאבלט תדבר התקשורת עד זרא בחודשים הקרובים?

 

ואם כבר טאבלט, רשות התקשורת הפדרלית האמריקאית, ה-FCC, חוששת שהגאדג'ט החדש של אפל יכביד עוד יותר על תשתית הדור השלישי של AT&T, השותפה והשפוטה של אפל בארה"ב, שגם כך כורעת תחת העומס שמייצרים משתמשי האייפון.

 

החודש שבו שהו האנשים של אפל בצוללת, קודם להשקת האייפד, חלף; כתוצאה מכך יש מבול קטן של ידיעות אפל, ואפשר לחזור בחדווה אל פאשלת האפסטור היומית. והפעם, אפל מודיעה לחברה קטנה ומצליחה, שאפליקציה שלה נכנסה לרשימת הפיתוחים המוצלחים באנדרואיד, שאסור לה להזכיר את העובדה הזו. בארץ התפוחים הנגוסים אין מתחרים ואין אזכור למתחרים, ואם אתה מזכיר אותם, לא תהיה באייפון. החברה צייתה, כמובן. הרבה ברירות היו לה?

 

האם אתם מסניפי טכנולוגיה? הבלוג גיזמודו העלה שאלון בן 50 שאלות, שמנסה לדרג את מידת ההתמכרות שלכם למוצרי טכנולוגיה שונים. משעשע ומטריד בו זמנית.

 

הבלוג "דגש קל", ששם לו למטרה לקדם את הדייקנות הבלשנית – מטרה ראויה מאוד, במיוחד בימינו אלה – נכנס באם-אמא של הח"מ והטור, בעקבות הידיעה שהבאנו בשבוע שעבר מארס טכניקה, שנטען בה שרשתות חברתיות למיניהן משבשות את יכולת התקשורת הפורמלית של צעירים, ידיעה שהוא סבור שהיא מופרכת. למרבה המבוכה, נראה שדגש קל צודק, והוא גם מציג דוגמאות נגד.

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x