דו"ח טכנולוגי: גוגל מפחדת מהמוסלמים?
מנוע החיפוש של גוגל יציע השלמות לשאילתות לגבי נצרות ויהדות - אבל לא לאיסלאם, תקלות השימוש בנקסוס 1 מציפות את הרשת, האיטלקים נלחמים - ובהצלחה - במצלמות המעקב, ולמה ניטרליות רשת כדאית כלכלית
קול דממה דקה
אם ירצה אדם לחפש מידע על הנצרות, ויקיש את מילות החיפוש "הנצרות היא..." למנוע החיפוש של גוגל, הלז ימהר להציע לו המשכים אופציונאליים למשפט: "הנצרות היא בולשיט", "היא מזויפת", "היא כת", "היא שגויה". חיפוש דומה על יהדות יציג נתונים דומים.
אבל חיפוש על הדת השלישית במה שאוהבים לכנות בצביעות "הדתות האברהמיות" – אתם יודעים, זו שאין נוקבים בשמה מחשש לפאתווה – לא יניב שום השלמות. לגוגל אין שום בעיה להעליב נוצרים ולעודד קצת אנטישמיות בתוצאות החיפוש שלה. אבל היא משקשקת כשזה מגיע לאחינו בני עדות חגורת הנפץ.
גוגל מעדיפה לא להסתבך. מסגד צילום: אי פי איי
גוגל בהחלט לא לבד בתחום הזה. לפני כשבועיים ניסה איזה מהגר מוסלמי לרצוח את קורט ווסטרגארד, המאייר הדני שהפיץ את האיקונין העדכני ביותר של הדת – מוחמד שהטורבן שלו הוא פצצה מעשנת – בביתו. ווסטרגארד, שזה לא ניסיון ההתנקשות הראשון שבו הוא נתקל, הסתגר בשירותים עם נכדתו, מאחורי דלת משוריינת, עד שהמשטרה הגיעה וירתה בפסיכי החמוש בגרזן. הדיווחים על כך היו מינוריים, זהירים; מעטים העזו לעשות את המעשה המתבקש - לפרסם את הקריקטורה שוב. בשקט, הסיר המוזיאון המטרופוליטני ציורים – מכובדים לחלוטין – של מוחמד, כדי לא להיכנס לשום סכנה. לא משנה שהציורים הם מוסלמיים במקור.
גוגל – לכאורה חברה אחרת, חברה "משבשת", חברה שלא עושה רע, חברה שמתנגדת לצנזורה, חברה שמתיימרת ל"אנדקס את כל הידע האנושי", כמסתבר חוץ מהחלק שאשכרה מסוכן – פשוט הולכת כאן עם הזרם. למה להסתבך? למה לאפשר להטיח באיסלאם את מה שמטיחים בשתי הדתות המבוגרות ממנו? מה, החסרת משוגעים היא, כי הבאתם גם את אלה להזיל עליה ריר? חסרות לה צרות?
לא. לא חסרות.
התפכחות
לפני שבוע בדיוק הכריזה גוגל על הטלפון הראשון שהוא לגמרי שלה, הנקסוס 1. מאז הוא הפך לכאב ראש איום מבחינתה.
טלפונים עם בעיות בהשקה הם לא דבר חדש: רוכשי האייפון ב-2008 מצאו שהמכשיר מתפקד במשך היומיים הראשונים אחרי ההשקה. אחרי ההשקה של הדגם של 2009, ההשבתה הזו – המכונה bricking – נמשכה בכמה מקרים אפילו ארבעה ימים. אבל לאפל היה לפחות צוות תמיכה. הוא לא הועיל בשום דרך שהיא, כמובן, כי זה מנוגד למדיניות החברה, אבל לפחות היה על מי לצרוח.
לגוגל אין. יש לה רק מייל. התגובות במייל הן אוטומטיות, לא מתייחסות לבעיה, ומביאות לאנשים את הסעיף, ובצדק. אחרי הכל, אם אתם הופכים לספקית שרות, תנו שירות. לא די לשווק מכשיר מתוחכם ומאגניב; צריך גם לדעת לטפל בו.
גוגל לא יודעת. יתר על כן, מסתבר למרבה המבוכה שהנקסוס 1 – שגוגל מאפשרת לרכוש ישירות או באמצעות חוזה של ספקית הסלולר טי-מובייל – לא מתממשק מי יודע מה עם הציוד של טי-מובייל. בעלי נקסוס 1 דרך טי-מובייל מגלים שאין להם רשת דור שלישי או שהחיבור שלהם מתנדנד בין הדור השלישי ובין השירות הייעודי של טי-מובייל, Edge. זו פאדיחה קשה – וטי-מובייל הודתה בשקט שזה אכן המצב, ושהוא בבדיקה.
בקיצור, גוגל שוב הוציאה לשוק מוצר בטא. עד כה זה עבד, כי מוצרי הבטא היו חינמיים – לא רוצה, לא צריך. אבל כאן מדובר במכשיר שאנשים שילמו עליו די הרבה כסף. הכללים הישנים לא עובדים. אם זה יימשך כך עוד זמן מה, הנקסוס 1 ייכנס לרשימת הכשלונות המהדהדים של 2010.
נקסוס 1. השקה בעייתית צילום: אי פי אי
האח הקטן בועט
לתושבי איטליה לא ממש בא להפוך לשכפול של הממלכה המנוטרת, בריטניה, והם עושים משהו בנידון. פעם, מזמן, כתב הפילוסוף ג'רמי בנתהאם על ה"פאנאופטיקון" – הצעה לבניית כלא שהתאים בו בנויים סביב עמוד מרכזי, שבו חיים הסוהרים, כך שיתאפשר להם לעקוב אחרי האסירים בכל עת. הרעיון הזה, הפך בפי כל מיני פילוסופים-בעיני-עצמם מהזרם הפוסט מודרניסטי – שכמעט כל אחד מהם התגלה כמשת"פ נאצי או כמעריץ אוטוקרטיות בשלב כלשהו – לתמונת העולם המודרני.
באיטליה החליטו לצאת בפרויקט שנקרא, לגמרי לא במקרה, "אנאופטיקון"; הוא אמור ליצור אזורים נקיים ממעקב. הוא התחיל בקבוצה מוונציה, שהחליטה לסמן על מפה את מיקומן של כל מצלמות האבטחה הידועות. משם זה התפשט לשורה של ערים איטלקיות אחרות.
ואז התחוור למשתתפי הפרויקט שחלק ניכר מהמצלמות מוצבות בניגוד לחוק – הן לא מציגות את טקסט האזהרה שהחוק האיטלקי מחייב. התוצאה היא שהפרויקט עבר אבולוציה, ועכשיו המוקד שלו הוא דיווח על מיקומן של מצלמות לא חוקיות, ולחץ על הרשויות לסלק אותן. המשתתפים בפרויקט מציינים את מיקומן של המצלמות האסורות באמצעות GPS.
יקרה בישראל? כמובן שלא. לפעולה ציבורית דרוש ציבור.
מחקר: ניטרליות רשת טובה כלכלית
בארה"ב נערך כעת ויכוח גדול על ניטרליות הרשת. בקצרה, זו התפיסה שאומרת שאל להן לספקיות הרשת (ויותר ויותר, גם ספקיות הסלולר) להתערב בתעבורת המידע: אסור להן להעדיף אתר אחד או קובץ אחד על משנהו.
זה, כידוע, המצב הקיים. ה-FCC, רשות התקשורת האמריקאית, מנסה כעת לקבע את המצב הקיים בחוק. ספקיות הרשת נעמדות על הרגלים האחוריות כדי למנוע זאת, כשהן טוענות שמספר קטן של משתמשים – משתפי הקבצים – משתמש בנתח חסר פרופורציה של התעבורה. כדי למנוע את המצב, שלטענתן הן מפסידות ממנו, הן רוצות לבקש ממשתמשים לשלם על פי נפח השימוש שלהם.
מחקר שנערך בנושא, שאני עושה לו עוול בכך שאני מתמצת אותו, קובע שבתחום הרשת קיים כשל-שוק, שבמסגרתו אנשים מייצרים תוכן ולא מקבלים על כך תשלום. כשל השוק הזה יעמיק אם העיקרון הקיים של ניטרליות רשת יעורער, משום שהמשמעות תהיה העברה של הרווחים ברשת מידי הגופים היצרניים והיזמיים לידי ספקיות התשתית; בתחום האחרון יש הרבה פחות תחרות, והתוצאה תהיה העברת נכסים מהצד התחרותי של הרשת לצד הלא תחרותי שלה; כתוצאה מכך, טוען המחקר, כולם יפסידו. טוב, כולם חוץ מספקיות הרשת.
לא שזה פותר את הבעיה של יצרני תוכן ללא תשלום, אבל זה מונע את החרפתה.
קצרצרים
נמשכים סיכומי תערוכת הגאדג'טים CES, תערוכת האלקטרוניקה השנתית: בניסיון לבצע קריאה אסטרולוגית של המצב הכלכלי, מדווחים לנו שבניגוד ל-2009, עת נרשמה ירידה ניכרת במספר המשתתפים בתערוכה, ב-2010 נרשמה עלייה – אם כי מתונה יותר מהירידה הקודמת. מה זה אומר על שוק הטכנולוגיה הגלובלי? רק שנייה, אנתח את קרביה של התרנגולת הזו ואעדכן אתכם.
העלייה במספר משתתפי CES ודאי לא תנחם את עובדי AOL: החברה הודיעה רשמית שהיא מתחילה גל פיטורים גדול. כ-1,200 עובדים ייפלטו בקרוב לחיקו הצונן של שוק העבודה. AOL הפכה לחברה עצמאית, כזכור, לפני כחודש. יופי של התחלה. לפחות חיכו שהחגים יסתיימו.
מלחמות התוכן נמשכות: שלשום דיווחנו שמרדוק סוגר את אחד מאתריו למנוע חיפוש, ככל הנראה כבלון ניסוי לפני טריקת הדלת בפני גוגל, והחל מאתמול נמשך כל התוכן של AP מגוגל ניוז. סוכנות הידיעות הוותיקה טענה לאחרונה כי גוגל בוזזת את התוכן שלה ועושה עושר שלא במשפט על חשבונה. שני הצדדים נמנעו מלהגיב.
יש אתגרים שעדיף שלא להציב: חברת סונים הציגה טלפון ב-CES שלטענתה היה בלתי שביר. אתגר כזה תמיד מזמין צרות. עיתונאי של הבי.בי.סי התמודד עם האתגר בהצלחה: הטביע את הטלפון, וכשזה האחרון סירב להתפגר, ריסק אותו. הבא בתור!
ואם אתם רוצים למנוע מהמכשיר שלכם לעבור חוויה דומה, ואתם שטופים באמונות תפלות, הכומר דיוויד פארוט מלונדון עורך מדי שנה טכסי ברכה לגאדג'טים. פארוט מסביר שמדובר במנהג עתיק – במילים עדינות פחות, פרימיטיבי – המכונה Plow Monday: בימי הביניים, התקצבו איכרים עם כלי החרישה שלהם בכנסיה, כדי שהכומר יברך אותם. לצאן מרעיתו של פארוט אין כל עניין במחרשות, והוא מברך את כלי העבודה המודרניים יותר.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
