חברות הסלולר יחויבו לחסום שירותי תוכן, גלישה ושיחות בינ"ל
ל"כלכליסט" נודע שמשרד התקשורת מתכוון לחייב את חברות הסלולר ליידע לקוחות מיוזמתם על האפשרות לחסום שירותים נלווים. הגישה לשירותים אלה תיחסם אוטומטית אם הלקוחות לא יצהירו במפורש על רצונם להשתמש בהם
ל"כלכליסט" נודע שמשרד התקשורת מתכוון לחייב את חברות הסלולר ליידע את המנויים על האפשרות לחסום שירותי תוכן, גלישה ושיחות בינלאומיות. במשרד הכינו טיוטה לשינוי תנאי הרישיון של חברות הסלולר, אשר תפורסם בימים הקרובים. חברות הסלולר והציבור יוזמנו לשימוע, ויתבקשו להגיב על הטיוטה בתוך 30 יום. השימוע שמתכנן המשרד יכלול שורה של שינויים אחרים מלבד שירותי התוכן.
לפי הטיוטה, משרד התקשורת יחייב את חברות הסלולר לפנות מיוזמתן למנויים וליידעם על זכותם לחסום שירותים אלה. החברות יידרשו להציג בפני מנויים חדשים "מסמך חסימה". המסמך יכלול רשימה של שירותים, בהם גלישה בפורטל הסלולרי, גלישה באינטרנט, שירותי תוכן ושיחות בינלאומיות, שמהם יבחר המנוי אילו ברצונו לחסום. במקביל, בשנה הראשונה לכניסת התיקון לתוקף, יידרשו החברות לשלוח מדי רבעון הסבר למנויים קיימים בנושא זכותם לחסום שירותים אלה. אם לא יאשר המנוי באופן אקטיבי את רצונו להשאיר את השירותים, הם ייחסמו עבורו בסוף אותה תקופה בידי חברות התקשורת עצמן.
כיום מאפשרות חברות הסלולר למנויים לחסום שירותים אלו. אולם במשרד התקשורת טוענים כי חשוב שהחברות יפנו למנויים מיוזמתן.
לפי תלונות שהגיעו למשרד התקשורת, שירותי תוכן המוצעים בידי החברות עצמן או ספקים חיצוניים מחויבים בתשלום, לעתים ללא ידיעת המנוי עצמו. מצב זה מתרחש בדרך כלל, כאשר קטין נרשם לשירות במכשיר המחייב את הוריו או כאשר עובד עושה שימוש בשירותי תוכן על חשבון המעביד. ישנן גם תלונות על מקרים שבהם אנשים בוגרים מחויבים בשירותי תוכן שאליהם לא נרשמו כלל.
התחומים המוזכרים בטיוטת משרד התקשורת מניבים לחברות הסלולר הכנסות של מיליארדי שקלים בשנה. תחום שירותי התוכן לבדו מכניס מדי שנה כ־2 מיליארד שקל. עם זאת, אי אפשר להעריך אם הגברת מודעות הלקוחות תפגע באופן ניכר בהכנסות של החברות משירותים אלו. רוב צריכת השירותים הללו מתבצעת ביוזמת הלקוח ואינה בהכרח נכפית עליו.
