סיכום השבוע בעולם הטכנולוגיה: ביקור הגברת הראשונה של הבלוגוספירה
אריאנה האפינגטון, עורכת ומייסדת "האפינגטון פוסט" הנחשב לבלוג המשפיע בעולם, ביקרה בארץ ועוררה כאן דיון על מצב העיתונות; המאבק למען נייטרליות רשת בארה"ב מתרחב; ועסקי הספרים של גוגל לא יורדים מהכותרות
עיתונות: הסוד של האפינגטון
אריאנה האפינגטון, מייסדת אתר Huffington Post, ה"בלוג המשפיע בעולם", ביקרה בישראל ואיפשרה לקיין דיון צנוע על מצב העיתונות. האפינגטון, מהנשים המשפיעות בעולם, שאתרה הוא אחד הפופולריים בעולם, מצליחה היכן שגדולים ועשירים ממנה נכשלו: היא מרוויחה מעיתונות ועושה זאת בלי לגבות כסף עבור התכנים. נכון שעיקר התכנים הם פוסטי דעה המוקדשים לענייני לייף סטייל, אבל פה ושם יש גם דיווחי חדשות בסיסיים ולאחרונה פורסם כי תקצה 1.75 מיליון דולר לתחקירים. מה הסוד? שיתוף הגולשים.
אריאנה האפינגטון בביקור בישראל. מצליחה להרוויח מעיתונות בלי לגבות תשלום צילום: Mike Darnell
בינות לנושאים הקלילים, מקפידים ב-HuffPo לקדם אג'נדה פוליטית מובהקת, ובמהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב הגדיל האתר את התעבורה שלו בצורה מרשימה. מעיון ב-Google Trend אפשר ללמוד כי מספר הגולשים פחת מאז, אבל האתר הופך למתחרה משמעותי בענקים דוגמת הוושינגטון פוסט, וול סטריט ג'ורנל והניו יורק טיימס. אחת התוספות האחרונות ל-HuffPo הוא מדור טכנולוגיה, שינסה להתחרות בנישה הצפופה הזו, ויכלול כותבים כמו מייסד ויקיפדיה, אחד ממייסדי פייסבוק וראש ה-FCC (רשות התקשורת האמריקאית).
נייטרליות הרשת: ה-FCC מכריז מלחמה
המאבק על נייטרליות הרשת מתנהל כבר כמה שנים, ולאחרונה טרח אפילו משרד התקשורת הישראלי להתייחס לנושא. בארה"ב החליט ג'וליוס ג'נקאוסקי, המנהל הטרי של ה-FCC, הכריז מלחמה על ספקיות הסלולר האמריקאיות: הוא מתכוון לאכוף את עקרון נייטרליות הרשת גם על מפעילות הסלולר, המספקות שירותי אינטרנט לסמארטפונים ושאר מכשירי דור שלישי ולשלבו בחוק. המשמעות של צעד כזה פירושה שהחברות לא תורשנה להתערב בתכנים ותשמשנה כצינור בלבד, קרי, אסור להן להאט, להגביל או למנוע גישה לאתרים ושירותים שונים - סקייפ נניח - ובנוסף, עליהן לחשוף התנהלות הרשתות שלהן.
ההצעה, שטרם אושרה ועוררה התנגדות בקרב החברות והפוליטיקאים שלהן, זכתה לתגובות ברחבי הרשת: הבלוגר טים ב. לי מנסה ליישב את הסתירות בין המתנגדים למצדדים, ומסביר את הבעייתיות עם רגולציה מקוונת מחד והותרת ההכרעה בידיהן של חברות מאידך. ב-Tech Liberation מעדיפים לתת לשוק לעשות את שלו ומביעים חשש ממעורבותם של פוליטיקאים ופקידים במתרחש באינטרנט.
בפורבס מזהירים שמדובר בצעד הראשון לקראת צנזורה. ב-Techdirt מצדדים בשמירה על נייטרליות הצנרת, אבל תוהים אילו שינויים ייערכו בנוסח החוק כאשר ג'נקאוסקי הנאמן יפנה יום אחד את תפקידו ויוחלף על ידי אחר - בכיר לשעבר בתעשיית התקשורת למשל. ב-Gigaom, כרגיל, מבקשים להרגיע את ההתלהמות ומנסים להסביר את הצדדים החיוביים של ההצעה. ובבלוג SAI, שם בטוחים שהחוק יעבור בסופו של דבר, מתעכבים על הבעיות שאותן הוא לא יפתור.
עסקי הספרים של גוגל
עסקת הספרים של גוגל מסרבת להיפתר, וכל החשודים המוכרים - כמו אמזון, אפל, מיקרוסופט וסוני - טומנים בה ידם. ההתפתחות האחרונה היא הקפאת הסכם הפשרה בין גוגל לבין גילדת הסופרים האמריקאים, על מנת שהצדדים יוכלו לשוב אל שולחן הדיונים ולגבש הסדר שירגיע את שלל המתנגדים. בסוף השבוע פרסם משרד המשפטים האמריקאי התנגדות לעסקה שנחתמה בין החברה לבין גילדת הסופרים, שעל פיה גוגל תורשה להמשיך ולסרוק ספרים ותהפוך לבעלת הזכויות על ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו. לדברי הממשל, העסקה עלולה להעניק לחברה שליטה מסוכנת על נכסים ציבוריים, ואולם המחוקקים מאמינים שניתן לנסח פשרה אחרת, שתאזן בצורה טובה יותר בין האינטרס הציבורי לזה התאגידי.
בתוך כך, ביצעה החברה שני מהלכים: ראשית, הודיעה שתעניק לחברת On Demand Books, המייצרת מכונות אוטומטיות להדפסה מהירה (הנה סרטון הדגמה), גישה למאגרי המידע שלה כדי להדפיס עותקים של ספרים שאזלו מן המדפים ושייכים לנחלת הכלל. שנית, היא רכשה את reCAPTCHA, סטארט אפ שפיתח את הטכנולוגיה הדורשת מהמשתמש האנושי לזהות אותיות מעוותות ולהקלידן כהלכה. הסיבה לרכישה המוזרה היא פרויקט סריקת הספרים: מילים שהסורק המשוכלל שלה לא הצליח לזהות תופענה במבחני הזיהוי הללו, ובמקום להקליד רצף אותיות אקראי, המשתמש יקליד מילה מתוך ספר. מיקור ההמונים מכה שוב.
אגב, אותה אמזון שלוחמת במונופול הגוגלי על ספרים, עסוקה בימים אלה באיסור פרסום גרסאות קינדל של ספרים שנמצאים בנחלת הכלל. למה? בעיקר ככה.
בפינצטה
הו, האירוניה: צמד מייסדי Skype, אלה שהמציאו את קאזה, הגישו תביעת הפרת זכויות יוצרים נגד eBay.
עלייתו לארץ של האייפון הולכת ומתרחקת, אבל המתחרה של גוגל - סמסונג גלקסי המבוסס על אנדרואיד - מציג נתוני מכירות מאכזבים בישראל.
מיקרוסופט השיקה גרסת בטא סגורה של חבילת אופיס המקוונת שלה, אבל Google Docs צוברת בינתיים תאוצה בשוק העסקי. בבלוג WWD ערכו השוואה.
ג'ייסון פריד מחברת 37Signals מאוכזב עד עמקי נשמתו מעסקת המכירה של הסטארט אפ Mint לחברת Intuit, ומגדיר אותו "סרטן קרנות הון סיכון שמדביק את התעשיה שלנו והורג את הדור הבא". ב-Slate חושבים שזו סיבה למסיבה ומודל לחיקוי עבור סטארט אפים אחרים.
האקינג של חומרה הוא לא עניין ששמור לגיקים בלבד; הוא מודל עסקי מעניין למדי. Wired על "תרבות הפירוק".
פול גרהאם במאמר מעניין על השינויים בעולם ההוצאה לאור (במובן הרחב שלו, הכולל גם מוזיקה וסרטים), ההבדל בין צורה לתוכן והמודלים העיסקיים ליצירה. בבלוג Snarkmarket מסכימים עם חלק מהדברים, אבל מביאים את נקודת המבט של היוצר שרוצה להתפרנס מיצירתו, בניגוד לזו של הצרכן או התאגידים.
קהילת האמיש נכנעה ותעלה את העיתון המוביל שלה לרשת. זה הזמן לחזור לכתבה המצוינת של הווארד ריינגולד מ-2001, שעסקה ביחסים המוזרים שלהם עם טכנולוגיה. באותו הקשר: דניס בארון, פרופ' לשפות מאוניברסיטת אילינוי, סבור שלודיזם הוא מפלטם של אלה המפחדים משינוי. אבל העיתונאי דניאל ליונז חושב שטוויטר למשל, הוא עדות חיה לכך שטמטום זה עניין ריווחי למדי.
הסופר אומברטו אקו על חשיבות כתב היד, גם בעולם ממוחשב. אנשי החינוך בארה"ב מתלבטים באשר לאותה סוגיה.
ואם כבר שבנו בזמן - יומולדת 50 שמח ל-COBOL.
