חשיפת כלכליסט: העוקץ הסיני של רישום כתובות האינטרנט

"אנחנו רשמי כתובות אינטרנט באסיה", כתב צ'אנג בהודעה, "ולאחרונה פנתה אלינו חברה מקומית וביקשה לרשום על שמה את שמות המתחם audiocodes.cn (אודיוקודס סין), audiocodes.tr (אודיוקודס טורקיה) ו־audiocodes.in (אודיוקודס הודו). בדיקתנו העלתה ששם המתחם זהה לשם חברתכם. ביכולתכם לערער על הרישום בעשרת הימים הקרובים. אם לא תערערו, נשקול לאשר אותו".

אנשי הלשכה נלחצו, שכן לא הבינו ברישום כתובות אינטרנט ובמשמעות של רכישת כתובות דומות עם סיומות שונות. לבסוף קראו לעובד היחיד בחברה שבקיא בתחום - מנהל התשתיות, גדי הולדנגרבר. "מיד הבנתי שמשהו פה מסריח", הוא מספר. "אמרתי לכולם להתעלם מהאימייל, והעברתי אותו למחלקה המשפטית. החלטנו לנסות להקדים ולרכוש אחד מהדומיינים האלה, שבאמת היינו מעוניינים בו כי יש לנו פעילות בחו"ל, זה לקח כמה דקות ולא כלל שום ערעורים".

הולדנגרבר מאודיוקודס. זה הריח רע עמית שעל

בדיקת "כלכליסט" העלתה כי המכתב שאודיוקודס קיבלו לא היה הצעה לעזרה, אלא סוג חדש ומתוחכם של "מכתב עוקץ" - ניסיון לבצע תרמית כספית באמצעות האינטרנט. ניסיון העוקץ החדש הזה פועל בעולם זה יותר משנה, ובחודשים האחרונים הגיעו מכתבים דומים למאות חברות בישראל, ובהן שטראוס, חברת הצילומים ויז'ואל פוטוס ומעצבת התכשיטים מיכל נגרין.

סחיטה שנתית

מהי התרמית? רבים מבעלי האתרים לא יודעים שרישום כתובת אינטרנט הוא תהליך זול ומיידי, שמתבצע לפי כלל "כל הקודם זוכה". כל מחלוקת הנוגעת לרישום כתובת אינטרנט מתבצעת לאחר מעשה.

"החברה הסינית" היא קבוצת נוכלים שמנסה לנצל את חוסר הבקיאות של אנשים וארגונים בתחום: הם פונים במייל לחברות עם אתרים רשמיים, ומספרים להם כי חברה כלשהי מנסה לרכוש כתובת המכילה את שם החברה בסיומות בינלאומיות שונות (כמו co.uk או .cn). כדי למנוע מהם לעשות זאת, מבקש האימייל: "אנא ערערו, ונפעל בהתאם".

אם מישהו ממקבלי המכתב מגיב אליו, הנוכלים ממהרים לרשום בעצמם את כתובת האינטרנט, בתוך דקות ותמורת דולרים בודדים, ואז מודיעים לקורבנם שהכתובת כבר נתפסה, ומציעים שירותי "שחרור" שעלותם, לפי בדיקת "כלכליסט", היא כמאה דולר לשנה בממוצע עבור כל כתובת, וכן מאות דולרים בשנה עבור שירותים מומצאים כגון "אבטחת מותג".

קרן מדומיין דה נט. להתעלם ולפעול מהר צילום: אוראל כהן

בדיקה שערכנו העלתה כי קבוצת הנוכלים מזדהה ביותר מ־50 שמות שונים, אולם פועלת ממרכז אחד הממוקם באסיה. בסין כבר התקבלו נגדה כמה תלונות ב־CNNIC, הגוף הממשלתי שאחראי לרגולציית האינטרנט במדינה.

"גם אני קיבלתי את האימייל שלהם, והלכתי להתייעץ עם החברה שדרכה רשמתי את האתר שלי בישראל", אומר ארז מילר, מנכ"ל חברת ויז'ואל פוטוס, שמוכרת תצלומים ברשת. "הוא הסביר לי שאם אעשה איתם עסקים, הם עלולים לבצע את הרישום של האתר לא על שמי אלא על שמם, ואז אהיה בידיים שלהם".

מילר לא יצר קשר עם שולחי המכתב. בדצמבר 2008, חמישה ימים לאחר הופעת האימייל בתיבתו, רכש גורם אלמוני את כתובת האינטרנט visualphotos.cn (ויז'ואל פוטוס סין). מי שיגלוש אליה עתה ימצא הודעה קצרה שהכתובת עומדת למכירה. דף דומה מופיע גם בכתובת האינטרנט audiocodes.cn (אודיוקודס סין).

לבדוק בשבע עיניים

"עשרות מלקוחותיי קיבלו את האימייל הזה", אומר יואב קרן, מנכ"ל חברת רישום האתרים הישראלית דומיין־דה־נט. "אני מעריך שאם אלינו פנו עשרות חברות, אז בישראל קיבלו אותו מאות. הם

עושים שם עבודה מסודרת, בניסוח ובהעמדת הפנים שהם רשמים מורשים - אבל מי שמכיר את הנהלים יודע שאף רשם לא עובד כך. למי שמקבל אימייל כזה הייתי ממליץ להתעלם, ואם הוא מעוניין בכתובת האתר, לרכוש אותה מיד בעצמו, באמצעות רשם מוסמך בארץ או בחו"ל. בכל מקרה מומלץ לא ליצור איתם קשר".

גם דורון שקמוני, חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי, ממליץ להתעלם מכל פנייה אישית של רשמי דומיינים. "אם רוצים לקנות כתובת אינטרנט או להגן עליה, כדאי לעשות זאת באופן יזום ומתוכנן, ולא כתגובה לפנייה. וכשרוצים לרכוש שם מתחם במדינה כלשהי, כדאי לבחור רשם מוסמך מהרשימה שמופיעה באתר של הנציג המקומי של איגוד האינטרנט העולמי".