$
הייטק והון סיכון

מנכ"ל באטמ סבור שהממשלה צריכה לשנות גישה: "תוכנית הסיוע הן אקמול"

ד"ר צבי מרום מאמין שלא מדובר במיתון אלא בשינוי מבני היסטורי שקורה פעם בתקופה, וצריך להיערך אליו. לדעתו, הפיטורים בהייטק עוד יגברו - והמשכורות חייבות לחזור לתחום השפוי

מאיר אורבך וענת ציפקין 17:1619.03.09

בשבועות האחרונים מצא את עצמו ד"ר צבי מרום מככב בכותרות, ולא באופן שרצה. חברת באטמ, שאותה הוא ייסד ומנהל, מיזגה לתוכה את פעילות חברת התוכנה הישראלית ג'אינט סטפס. בעלי ג'אינט סטפס סיפרו למי שרק רצה לשמוע שבאטמ רכשה אותם בסכומים הרחוקים מאוד מהמציאות, ומרום נאלץ להבהיר להם ולציבור מה דעתו על התופעה של "רצים לספר לחבר'ה".

 

תעשיית ההייטק בישראל היא תעשייה של הרבה תוכנה ומעט מאוד יצרנים של ציוד ומערכות. מרום, בניגוד למנהלים רבים בתחום, מעיד על עצמו שהוא תעשיין ולא מתכנת. מטרתו היא לייצר מערכות תקשורת ומערכות של ציוד רפואי, ולא להיות עוד בית תוכנה.

מרום. "לא כל מה שאובמה אומר נכון" מרום. "לא כל מה שאובמה אומר נכון" צילום: צביקה טישלר

 

מרום ידוע כאדם לא קל, והוא עצמו מעיד שלא קל לעבוד איתו או תחתיו. את באטמ, המייצרת מערכות גישה ומתגים מנותבים, הקים ב־1992, והיא עברה גלגולים רבים עד שנהפכה לחברה יציבה המעסיקה כ־550 עובדים. באטמ הונפקה בבורסת לונדון בשנת 2000, וכיום שווי השוק שלה הוא כ־110 מיליון ליש"ט. לבאטמ חברות־בנות בארצות הברית, בצרפת, בגרמניה ובאסיה, ושני מרכזי פיתוח בישראל — ביקנעם ובעומר. עם לקוחותיה נמנות AT&T, בריטיש טלקום ודויטשה טלקום. המתחרה העיקרית של באטמ היא חברת סיסקו, שאותה מכנה מרום "הוול־מארט של תעשיית התקשורת". בניגוד לחברותיה לתחום ההייטק, מתחילת השנה איבדה מניית באטמ 12% בלבד מערכה.

 

המכה הגדולה בדרך

 

האם זו תקופה רעה להייטק?

"אני חושב שזו תקופה רעה בכלל. התפיסה שאני מנסה למכור לאוצר ולממשלה בישראל היא שלא מדובר במיתון כלכלי, אלא בשינוי מבני היסטורי שקורה פעם בתקופה מאוד ארוכה. לכן, לכל תוכניות הסיוע יהיה אפקט של אקמול — הוא מטפל בחום אך לא במחלה. למזלנו, מדינת ישראל היא קטנה, ואפשר בארץ לעשות את השינויים די מהר. הבעיה היא שישראל היא מוטית יצוא, עושה קבלנות משנה עבור לקוחות שנפגעו בחוץ לארץ. אנחנו עוד לא מרגישים כאן את ההאטה, אבל אני חושב שהמכה בדרך — הפיטורים ילכו ויגדלו".

 

לדברי מרום, "בימים כתיקונם, התעשייה צריכה לדאוג לעצמה, אך במצב הנוכחי הקשה אין ברירה אלא לקבל סיוע ממשלתי. עכשיו נראה אם יש לנו פוליטיקאים או מנהיגים".

 

איך נערכתם בבאטמ למשבר?

"קיצצנו לאחרונה בשכר ההנהלה בשיעור של בין 5% ל־10%, ונקטנו שורה נוספת של צעדי חיסכון, לרבות מעבר מליסינג לקנייה עצמאית של רכבים".

 

שומרים על המזומן

 

מרום רואה נקודת אור במשבר בדיווחים הכספיים שמתחילים לזרום בימים אלו. באטמ מדווחת על הכנסות בהיקף של 134.5 מיליון דולר, עלייה של 39% לעומת 2007, ועלייה של 20% ברווח הנקי ל־24.5 מיליון דולר. בשנה החולפת ביצעה באטמ השקעות אסטרטגיות בתחום הציוד הרפואי, ורכשה חברה איטלקית העוסקת בתחום. עיקר העלייה בהכנסות החברה מגיעה מסקטור הטלקומוניקציה, שהוא עיקר פעילותה.

 

לדברי מרום, השנה הקרובה לא תהיה יותר גרועה מ־2008. "יש לנו בקופה 60 מיליון דולר במזומן. אנחנו שומרים על רמת מזומנים קבועה ואת השאר משקיעים. כל הרכישות שעשינו בשנים האחרונות הביאו לנו ערך — ו'יגילנט, רזולט, NSI ואחרות".

 

מרום רואה במשבר הנוכחי גם לא מעט הזדמנויות: "אני מאמין שעכשיו זו תקופה נפלאה להתחיל לפתח טכנולוגיות חדשות. את באטמ הקמתי בתקופה לא מדהימה בעולם. גרתי בשכירות, לא משכתי משכורות, ונסעתי במכונית שרק שמחתי שהצליחה להגיע ממקום למקום".

 

מדברים היום בתעשיית ההייטק על כך שזו שנת המעבידים ולא שנת העובדים.

"זו טענה לא טובה, מקולקלת ומקלקלת. מהיום שהקמתי את החברה אמרתי לאנשים שרצו להצטרף אליה שצריך לשמור על שפיות דעת. צריך לשמור על יציבות, במקביל לקפיצה קדימה. הבדלתי בין אלו שרוצים להתפרנס לבין אלו שרוצים הצטיינות אמיתית — אני קולט אנשים שמה שבוער בדמם זו המצוינות. כוח האדם של באטמ יציב גם בישראל וגם בארה"ב ובסינגפור, ששם יש תחרות פנומנלית. אנחנו קולטים עובדים ולא פולטים אותם".

 

לדברי מרום, "צריך להשתכר בצורה סבירה ולא לעשות מקסימיזציה של המשכורת, ואז אין צורך לשחק בהורדות ידיים בזמן מיתון. אני משתכר מקסימום כפליים ממהנדס. אנשים יודעים את גבולות הגזרה, וזה שומר על שפיות הדעת. העובדים יודעים שכאן זה לא הסתדרות, אבל הטרייד אוף הוא שלא בוזזים כמה שאפשר ולא בועטים לך בעכוז כאשר יש קצת עננים בשמים".

 

כמו במצב מלחמה

 

ביבי יוציא אותנו מהמשבר?

"אני מקווה. ביבי יוביל את המערכת. אם המערכת הפוליטית תבין שזה מצב חירום כלכלי, שצריך להתייחס אליו כמו למלחמה ולהסיר חסמים ביורוקרטיים, אז יש סיכוי. הצעדים שסטנלי פישר עושה מועילים, אבל זה לא מספיק".

 

האם צריך למנות CTO (מנהל טכנולוגיות ראשי) לממשלה כמו בארה"ב?

"לא. לא כל מה שאובמה אומר הוא נכון. יש לנו מדען ראשי שעושה עבודה נפלאה, אני רק חושב צריכים להכפיל את תקציביו ולייעד אותם לעסקים שהם מונחי תעסוקה טכנולוגית. הכוונה בעיקר למפעלים בסדר גודל בינוני וקטן, שמסוגלים עם תמיכה לא גדולה לקלוט עשרות עובדים במהירות, וליצור אפקט כפול של תעסוקה וגם של הגדלת הצריכה בשוק. אני לא חושב שצריך להעביר כספים למפעלים גדולים ורווחיים".

 

האם מדינת ישראל צריכה לתת עידוד נוסף לתעשיית ההייטק בפריפריה?

"לא, תפקיד המדינה הוא לייצר תשתיות כמו תחבורה וחינוך, לא לשלוח כסף בחבילות לכל מיני מקומות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x