1. לפני כמה שבועות כתבתי כאן על פרויקט "מחשב לכל ילד", וקראתי לנתניהו להעניק מחשב נייד מחובר לאינטרנט לכל תלמיד בישראל. בערב שאחרי פרסום הטור פנה אליי חבר שכבר מזמן לא ראיתי, הבליח לי ככה בגוגל טוק, ואמר שאני חייב לעשות לזה קמפיין.   

הייטקיסטים יכולים להזיז הרים	איור: ליאב צברי

"מעכשיו יש לך אותי כל ערב אחרי העבודה לשעתיים", הוא אמר. "אני ליד המחשב, וכל מה שאתה צריך, אני שם בשבילך". הבטחתי לבדוק את זה. יש הרבה קמפיינים שאני רוצה להריץ. יומיים אחרי זה הוא הופיע שוב. אמר שעוד כמה חברים שלו ראו את הטור, וגם הם רוצים לעזור.

2.חזרתי די מבואס מהכנס של איגוד האינטרנט לפני כשבוע וחצי. משהו באנרגיה היה לי חסר. דיברו שם על איך לעשות חברת אינטרנט מצליחה, על מודלים עסקיים, על האינטרנט בראי החוק, ו"אינטרנט בקהילה הערבית — בעד או נגד" (בחיי). אבל לא דיברו על המהפכה.

מי שהיה מגיע לכינוס ורוצה להבין ממנו מה קורה באינטרנט, פה ובעולם, איזו רוח מנשבת לאן, היה מספר בחזרתו על מקום קצת מנומנם, עוסק בענייניו, מדי פעם מתעורר למשמע תאוות בצע חולפת. היה קצת עייף שם, ואף אחד לא דיבר על איך האינטרנט יכול וצריך לשנות את העולם.

3. זה הסיפור הישן שלפיו האינטרנט, ובכלל תעשיית ההייטק, הוא לכאורה סיפור בעיקר כלכלי. וכל פעם בא גל כספים גדול, צובר

תאוצה ומתרסק, ועל פיו מספרים את הסיפור של הרשת. והיא בכלל לא ידעה שהיא כזו. מכאן שגם את הסיפור של אנשי ההייטק מספרים כסיפור כלכלי. הם האנשים שרוכבים על הגל הזה ומתרסקים איתו. הם סיפור של תנאים מפליגים בשעות גאות ושל אבטלת בתי קפה ברגעי השפל. הם האנשים שמביאים את המכה בסטארט־אפ שלהם, או שלא. זה סיפור כלכלי. ואף אחד לא מספר לאנשי ההייטק, בעיקר אלה שעובדים ברשת, שגם הסיפור שלהם לא חייב להיות רק סיפור של כסף. אף אחד לא מספר להם שהסיפור שלהם יכול וצריך להיות סיפור של מהפכה.

4. יש בהייטק קבוצה של אנשים שהיכולת שלהם להשפיע על עתיד המקום הזה לא דומה לזו של אף קבוצה, חוץ מעסקנים בליכוד וחברי מטכ"ל. הכוח של מתכנת ווב עם רעיון טוב, עם איש תוכן מוצלח ומעצב משובח, יכול להיות 100 אלף איש שנחשפים לדעה שרק ברשת הם זכו להיחשף אליה. שלישייה כזו, בפרויקט התנדבותי של כמה שעות בשבוע, אחרי העבודה, יכולה לבנות סביבה קהילה שתזיז הרים. הגיע הזמן להתחיל לעבוד באמת.